תביעה ייצוגית בדבר תאריך תפוגה מטעה

עניינה של התובענה הייצוגית דנן, בהתאם לנטען בבקשה לאישורה כייצוגית, בהפרה נטענת של סעיף 9 לתקן ישראלי 1145 (סימון מזון ארוז מראש) וסעיף 107.2 לתקן ישראלי 1241 (לחם), המתבטאת בכך שהמשיבה, המפעילה עסק מסוג בית מאפה לייצור פיתות, ייצרה ושיווקה מארזי פיתות ארוזים מראש, ללא סימון תאריך הייצור ו/או התאריך האחרון לשיווק, כנדרש על פי התקנים הנזכרים.

עילות התביעה הנן, בין היתר, רשלנות והפרת חובה חקוקה, מכוח סעיפים 35, 36 ו-63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], חוק הגנת הצרכן, התשמ"א - 1981, צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון), התשנ"ט-1998 והוראות התקנים הנזכרים; הטעה מכוח החוקים, התקנות והתקנים הנזכרים לעיל; הפרת חובת ההגינות ותום הלב לפי דיני החוזים; עשיית עושר ולא במשפט; פגיעה באוטונומיה.

המשיבה נטלה על עצמה התחייבות נוספת מעבר לפצוי האמור, והיא לסמן את מוצרי הלחם מתוצרתה בהתאם לדין, כך שבתוך 30 ימים מיום מתן פסק דין זה, יופיעו על גבי המוצרים סימונים בדבר תאריך הייצור ותאריך התפוגה ("עדיף להשתמש לפני"), כמתחייב.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה על נספחיה, בתגובת היועץ המשפטי לממשלה, בהיעדר התנגדות להסדר הפשרה או בקשה לצאת מן הקבוצה מטעם מי מחבריה, ובהתחשב בסיכויים והסיכונים הכרוכים בהמשך ניהולו של ההליך, מצאתי לאשר את הסדר הפשרה, שכן שוכנעתי כי הסדר הפשרה ראוי, הוגן וסביר והוא מהווה את הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.

עוד מצאתי לקבל את עמדת הצדדים לעניין היעדר הצורך במינוי בודק, וסבורני כי מתקיימים בענייננו טעמים מיוחדים המצדיקים אי מינוי כאמור.

אשר על כן, נוכח המפורט לעיל, אני מאשר את הסדר הפשרה במלואו ונותן לו תוקף של פסק דין, בכפוף להגשת הודעה מטעם המשיבה בתוך 14 ימים מהיום בצירוף תצהיר תומך, במסגרתו יוצהר כי הפיצוי הניתן במסגרת הסדר זה אינו כלול ולא ייכלל בתכניותיה הפילנטרופיות של המשיבה והוא ניתן אך ובלבד כחלק מהסדר זה (שכן הדבר לא צוין ברחל בתך הקטנה בתצהיר מטעמה).

התובענה אושרה כייצוגית גם בעילה של הפרת החובה החקוקה בסעיף 106.4 של תקן ישראלי 216 בדבר תאריך התפוגה של המוצר, שכן עקב סימון תאריך תפוגה שלא לפי הוראות התקן, עשוי צרכן לסבור שהמוצר אינו פג תוקף במועד שהוא צורך אותו, בשעה שלפי הוראות התקן ייתכן ותוקפו של המוצר פג. לטענת הנתבעות, אופן הסימון המתואר לא גרם לתובע להטעיה כלשהיא ואף לא עלה בידו להוכיח כי אופן הסימון המתואר גרם לחברי הקבוצה להטעיה.

...

" מקובלת עלי טענת התובע לפיה קיימים בעניין זה יתרונות להסדר המפורט שהושג אשר במסגרתו יתוקנו ההפרות שבגינן אושרה התובענה כייצוגית ובכך יש משום הישג לחברי הקבוצה מחד גיסא, וחסכון במשאביהם של הצדדים מאידך גיסא, לרבות חסכון בזמן שיפוטי.

כל האמור בהתחייבויות אלה מהווה חלק בלתי נפרד של פסק-דין זה. לפי המבוקש בבקשת ההסתלקות המוסכמת אני מורה בזאת על דחיית תביעתו של התובע ועל מחיקת בקשת ההסתלקות.

התחייבויות אלה מהוות חלק בלתי נפרד של פסק דין זה. אני דוחה את תביעתו של התובע ומוחק את בקשת האישור.

אני מחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשאת בתשלום פיצוי לציבור בסכום של 150,000 ₪ שיבוצע בתוך 120 יום ממועד המצאת פסק הדין.

אני מעמיד את סכום הפיצוי נשוא סעיף 5(ב) של בקשת ההסתלקות המוסכמת ("הסנקציה") על סך של 250,000 ₪ נכון לתאריך היום, וזאת ככל שייקבע על-ידי בית המשפט שאכן התקיימו התנאים שבגינם על הנתבעות לשאת בתשלום פיצוי זה. אני מחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לב"כ התובע שכ"ט עו"ד בסכום של 80,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק, וכן גמול לתובע בסכום של 18,000 ₪.

עוד נקבע כי בנסיבות המקרה קיימות שאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, "ועיקרן בשאלת הנזק שניגרם, ככל שניגרם לחברי הקבוצה כתוצאה מהסימון השגוי של תאריך העמידות (תאריך התפוגה-ע'ב') שצוין על בקבוקי המשקה" (בסעיף 33); כי יש אפשרות סבירה שהשאלות יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה; כי התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת; וכי אין יסוד להניח שעניינם של חברי הקבוצה לא ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב. סופו של דבר, בית המשפט נעתר לבקשת האישור והורה על ניהול תובענה ייצוגית בעילות ובסעד שנתבקשו.

במקרה שבו נטען להטעיה צרכנית במסגרת של הליך ייצוגי, מטבע הדברים מתעורר קושי להוכיח מה סבר כל אחד מחברי הקבוצה כאשר נחשף להטעיה, ומי מהם הסתמך עליה וניזוק עקב כך. בהנתן קושי זה, יש הסבורים כי דבקות פורמליסטית בדרישה להוכיח את כל רכיבי העוולה הנזיקית ביחס לכל אחד מחברי הקבוצה, ובכלל זה את יסוד הקשר הסיבתי, עלולה להביא לצימצום משמעותי בהגשת תובענות ייצוגית צרכניות ואולי אף לאיינה.

...

עוד נקבע כי בנסיבות המקרה קיימות שאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, "ועיקרן בשאלת הנזק שנגרם, ככל שנגרם לחברי הקבוצה כתוצאה מהסימון השגוי של תאריך העמידות (תאריך התפוגה-ע'ב') שצוין על בקבוקי המשקה" (בסעיף 33); כי יש אפשרות סבירה שהשאלות יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה; כי התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת; וכי אין יסוד להניח שעניינם של חברי הקבוצה לא ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב. סופו של דבר, בית המשפט נעתר לבקשת האישור והורה על ניהול תובענה ייצוגית בעילות ובסעד שנתבקשו.

דיון והכרעה[][ לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובתשובה לה, על נספחיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות בהעדר טעם להתערבות בהחלטת האישור.

סוף דבר התוצאה היא שבקשת רשות הערעור נדחית.

אם לסכם את הדברים עד כֹה הוכח, לכאורה, כי עומדת למבקש ולחברי הקבוצה עילת תביעה של הפרת חובה חקוקה והטעיה לפי חוק הגנת הצרכן בשל סימון שם המוצר כ"שמן תירס" בעוד המדובר בתערובת של שמן תירס (80%) ושמן קנולה (20%), וכן בשל סימון תאריך התפוגה שלא בהתאם לדרישות התקן 216.

סוף דבר: התוצאה מכל האמור לעיל היא, שאני מורה על אישור התובענה כנגד המשיבות כתובענה ייצוגית, כאשר עילות התובענה הייצוגית הן: הפרת החובה החקוקה בסעיף 106.1(ב) של תקן ישראלי 216 בדבר סימון שם המוצר "כשמן תירס", בעוד שלפי הוראת התקן היה צריך לסמנו כ"שמן צמחי מעורב ומזוכך" (ומתחת לכיתוב זה ניתן היה לציין כי המדובר ב"שמן תירס ושמן קנולה"), וכן הפרת החובה החקוקה בסעיף 106.4 של תקן ישראלי 216 בדבר תאריך התפוגה של המוצר.

...

" בענייננו, איני סבור שהתכונות של המוצר שונות באופן מהותי לחלוטין מהמוצר שהצרכן התכוון לצרוך, ולכן סבורני שיש להעמיד את הפיצוי בגין הנזק הממוני בשיעור שלא יעלה על מחצית מעלות המוצר (במקרה של המבקש המדובר ב-13 ₪ עבור רכישת כל בקבוק של המוצר, בהתאם לחשבונית הרכישה שצירף כנספח ד' לבקשת האישור).

סוף דבר: התוצאה מכל האמור לעיל היא, שאני מורה על אישור התובענה כנגד המשיבות כתובענה ייצוגית, כאשר עילות התובענה הייצוגית הן: הפרת החובה החקוקה בסעיף 106.1(ב) של תקן ישראלי 216 בדבר סימון שם המוצר "כשמן תירס", בעוד שלפי הוראת התקן היה צריך לסמנו כ"שמן צמחי מעורב ומזוכך" (ומתחת לכיתוב זה ניתן היה לציין כי המדובר ב"שמן תירס ושמן קנולה"), וכן הפרת החובה החקוקה בסעיף 106.4 של תקן ישראלי 216 בדבר תאריך התפוגה של המוצר.

אני קובע את קדם המשפט בתובענה ליום 13.7.15 שעה 12:00 בצהרים.

בבסיס התובענה ובקשת האישור, טענת המבקש כי המשיבה, משווקת אריזות אורז בישראל ( להלן: "המוצרים") הפרה חובות שבדין, עת הטעיתה את הצרכנים בדבר תאריך התפוגה המופיע על גבי אריזת המוצרים.

המסגרת הדיונית הליך ההסתלקות המוסדר בסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות מורכב משני שלבים: בשלב ראשון נידרש בית המשפט לבחון האם יש לאשר את בקשת ההסתלקות על כל רכיביה תוך היתייחסות לסוגיית תשלום טובות הנאה למסתלקים, בשלב שני, על בית המשפט להתייחס לסוגיית מינוי החליף וכן לסוגיית הפירסום בהתאם להוראות תקנה 11ב' לתקנות תובענות ייצוגיות התש"ע-2010 (להלן: "התקנות").

...

סוף דבר הריני מאשרת את הסתלקות המבקש מבקשת האישור ומורה על מחיקת בקשת האישור.

התביעה האישית של המבקש נדחית.

המשיבה תשלם למבקש גמול על סך של 2,500 ₪.