תביעה ייצוגית בגין סימון אריזות של מוצרי יין

בבסיס התובענה ובקשת האישור עמדה הטענה, כי סימון אריזות של מוצרי יין שמייצרות ומשווקות כל אחת מן המשיבות בנפרד, אינו תואם, על פי הנטען, את שנידרש על פי הוראותיו הרשמיות של תקן ישראלי 1318 שכותרתו: "יין". המשיבות מצדן טענו שאין ממש בתובענה ובבקשת האישור, וכי אין למבקשים עילת תביעה אישית כנגד המשיבות, כי אין התובענה ראויה להידון כתובענה ייצוגית, ואין כל דופי באריזות היינות נשוא התובענה.

...

לאחר הגשת התובענה והבקשה לאישורה כייצוגית, באו המשיבות בדברים עם ב"כ המבקשים, והגיעו למסקנה כי בתיק הנוכחי יהא זה נכון וצודק ליישב את המחלוקות על דרך של הידברות ויצירת הסכמה.

אני מחייב את המשיבה מס' 1 לשלם לב"כ המבקשים שכ"ט עו"ד בסכום של 42,500 ₪ בתוספת מע"מ כחוק, וכן גמול למבקשים בסך 2,500 ₪.

כמו כן אני מחייב את המשיבה מס' 3 לשלם לב"כ המבקשים שכ"ט עו"ד בסכום של 16,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק, וכן גמול למבקשים בסך 2,000 ₪.

עוד ובנוסף, אני מורה בזאת, לפי המבוקש והמוסכם, על דחיית תביעתם האישית של המבקשים ומחיקתה של בקשת האישור לגבי המשיבות מס' 1 ומס' 3.

המשיבות מאשרות כי בהופעה השניה נמכרה למבקשת 1 כוס קטנה יותר, המכונה כוס יין, אך מצהירות כי מדובר בטעות אנוש נקודתית, וכי ניתן לראות בסירטון שהמוזג טעה בעת לקיחת הכוס.

אשר לעילת התביעה השניה – נטען כי אין חובה לסמן יחידות נפח על כוסות בירה חד פעמיות שכן לא מדובר במוצר באריזה.

המבקשות סברו כי נוכח בדיקת מומחה המשיבות בנוגע לגודל הכוסות בהופעה הראשונה, והצהרת המשיבות כי הטעות בהופעה השניה הייתה טעות אנוש, ובהיתחשב בהתחייבויות שנועדו למנוע תקלות בעתיד, אין עוד טעם בניהול התובענה הייצוגית ולכן ביקשו להסתלק ממנה.

המשיבה השיבה לטענות אלו, והפנתה לסעיף 2(א1) לצוו הגנת הצרכן (סימון טובין), תשמ"ג-1983, אשר קובע הוראות מיוחדות לסימון טובין לא ארוזים (וראו גם צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון), תשנ"ט-1998, שמבחין בין טובים ארוזים וטובים שאינם ארוזים).

...

התחייבות זו נוספה בעקבות ההחלטה מ-29/6/2022, אך אין בה כדי לשנות את המסקנה, שכן אין בה תועלת כלשהי לחברי הקבוצה המקורית.

נמצא כי לא מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 16 לפסיקת גמול ושכר טרחה, ולכן המלצת הצדדים בעניין זה נדחית.

אמנם הצדדים הגישו הסדר הסתלקות בשלב מוקדם וללא דיון, אך בנסיבות העניין, כשלא מדובר בהסתלקות שנבעה מתיקון העוול אלא מקשיים מהותיים בתביעה שהוגשה, ומאחר והמבקשות ובאי כוחן עמדו על פסיקת גמול ושכר טרחה אף שהכירו בקושי שבתביעה (היינו – ביקשו להפיק תועלת מהמיזם הכלכלי אף שזה לא צלח), והואיל ובחינת ההליך והבקשות השונות, לרבות כתיבת פסק דין זה, חייבו הקצאת זמן שיפוטי ניכר, אין עילה או טעם מיוחד לפטור את הצדדים מן המחצית השניה של האגרה, ובקשתם בעניין זה נדחית.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"צ 51957-01-17 דור נ' יקבי כרמל מזרחי בע"מ תיק חצוני: מספר תיק חצוני בפני כבוד השופטת הדס עובדיה מבקש משה-דור ע"י ב"כ עו"ד אפרים אהרונוב משיבה יקבי כרמל מזרחי בע"מ ע"י עו"ד הלל איש - שלום פסק – דין לאישור בקשת הסתלקות מבקשה לאשר תובעה כייצוגית לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006

המבקש טוען כי בכך מפרה המשיבה את הוראות תקן היין (תקן ישראלי 1318 סעיפים 107.4 ו 107.5) האוסרות על תאור או כינוי, או ספרור, או ציור, או צלום, המצביעים על יושן היין או גילו או עתיקותו, פרט לשנת הבציר, והאוסרות על סימון מוצר בכינוי איכות כלשהוא ללא אישור הרשות המוסמכת.

אין באריזת המוצר הטעייה של הצרכנים ביחס ליושן היין ואיכותו, אלא אך הצגת הדברים כפי שהם מתבצעים בפועל ואין כל דופי באריזות היין.

העילה הנוספת שעליה מבוססת התביעה היא התביעה נוגעת לסימון המוצר.

...

בשים לב לקבוע בסעיף 16 (א) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006, לאחר תיקון מס' 10 תשע"ו- 2016, לאחר בחינת עילת התביעה הייצוגית והתועלת שהביאה בקשת האישור לחברי הקבוצה, הגעתי למסקנה כי סכומי הגמול ושכר טרחת עורך הדין שהוסכמו בין הצדדים גבוהים יתר על המידה בנסיבות העניין.

לא שוכנעתי כי ניתן לסבור לכאורה שמאן דהוא עלול לזהות את יין המשיבה המכונה "קדמון", עם יושן וקמאיות, כמו אב הטיפוס הראשון של מין האדם המכונה "האדם הקדמון" , באופן המעיד על יושנו, עתיקותו, ואיכותו של היין, כנטען בבקשה.

תביעתו האישית של המבקש כנגד המשיבה נדחית.

המבקש, מס' 2 (אלון רוזן) טען בתובענה שהגיש, ובבקשה לאישורה כייצוגית, שהמשיבה מס' 2 מייצרת ומשווקת מוצר המכונה בתואר "יין קונדיטון", כשהוא מתואר כמיוחד במינו יקר ומשובח, כשעל האריזה מצויין שהוא יין עתיק יומין המיוצר מזנים מיוחדים ונדירים והתיישן במרתפים טבעיים ועתיקים, ועל גבי האריזה נכללים איורים אסורים המרמזים על עתיקות היין, ובדומה גם לגבי אריזתו של יין נוסף שמשיבה מס' 2 משווקת: "יין מלכים". המבקש מס' 4 (שי ליבוביץ) טען בתביעתו ובבקשת האישור, כי המשיבה מס' 4 משווקת מוצר המכונה "חברון עתיק" אותו היא מכונה "יין אדום מתוק מיוחד", ומציינת כי הוא יין מתוק מיוחד המופק מענבים אדומים משובחים.

לטענת המבקשים, סימון יינות המשיבות מס' 2 ומס' 4 כאמור לעיל, מנוגד להוראות הדין (תקן ישראלי 1318 העוסק ביינות ותקן ישראלי 1145), האוסרות על המשיבות מס' 2 ומס' 4 לסמן את המוצר בתאור, כינוי, ספרור, ציור, או צלום המצביע על יושן היין, או גילו, או עתיקוּתוֹ (למעט שנת הבציר), וכן אוסרים כל סימון המצביע על איכותו של המוצר, ללא קבלת אישור הרשות המוסמכת.

...

לאחר שעיינתי בבקשה על נימוקיה, אני סבור שיש מקום להיעתר למבוקש.

אני מורה על דחיית תביעותיהם האישיות של המבקשים מס' 2 ומס' 4 כנגד המשיבות מס' 2 ומס' 4, ומחיקת בקשות האישור שלהם, ללא צו להוצאות (זולת, כמובן, כל המפורט לעיל).

עוד ובנוסף, אני מורה לב"כ המבקשים להמציא את העתק פסק הדין במישרין גם לידיעת המשיבה מס' 1 והמשיבה מס' 3.

(בעיניין משיבה 4) המבקש 4, מר שלום אהרונוב, הגיש בקשה מוסכמת להסתלקות מבקשתו לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה 4, יינות ביתן בע"מ, לפי סעיף 16 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו- 2006 (להלן: "המבקש 4", "בקשת הסתלקות", "בקשת האישור", "המשיבה 4" ו"חוק תובענות ייצוגיות" בהתאמה).

עילות התביעה שנטענו בבקשת האישור: תקנה 2(א) לתקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים), התשמ"א-1981; סעיף 4 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015; תקנה 5 לתקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון), 1935; סעיף 2 לצוו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון), התשנ"ט-1988; סעיף 9(א) לחוק התקנים, התשי"ג-1953; סעיף 3(7) לצוו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ"ג-1983; סעיף 6 ו-20(ב) לחוק המכר תשכ"ח-1958; תקנה 2(ב) לתקנות הגנת הצרכן (מחיר ליחידת מידה), התשס"ח-2008; סעיפים 2, 3, 4, 17, 31 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981; סעיפים 12, 15, 39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973; סעיפים 35–36, 63 לפקודת הנזיקין; סעיף 1(א) לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979.

בע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (נבו 5.8.2018) (להלן: "הילכת מרקיט") נקבע: "על פי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, בבוא בית משפט להכריע בבקשה לפסיקת גמול ושכר טירחה במסגרת של הסדר הסתלקות מבקשת אישור תובענה כייצוגית, שומה עליו לשקול שני שיקולים עקריים: ראשית, אם עלה בידי התובע המייצג ובא כוחו להצביע על עילת תביעה לכאורה נגד הגוף הנתבע; ושנית, אם ההליך הייצוגי השיג תועלת עבור חברי הקבוצה. שיקולים אלה נועדו לסייע בידי בית משפט בבואו לוודא כי לא ייפסקו גמול ושכר טירחה לטובת מי שנקט בהליך סרק. כפי שכבר צוין לעיל, התועלת שהניב ההליך הייצוגי צריכה להיות ממשית ורלוונטית לחברי הקבוצה". בעניינינו – עיון בבקשת האישור מלמד כי התובענה אכן גילתה עילה לכאורה בעיניין אי הפחתה של משקלי האריזות של הדגים הקפואים ממשקל המוצר לתשלום.

...

בנסיבות אלה ולאור העקרונות של הלכת מרקיט, אני סבורה כי יש לפסוק שכ"ט וגמול ואולם זאת בהתחשב בתרומה לקבוצה (כמפורט בסעיף 23 לעיל) שהיא תרומה מוגבלת, ובתכלית לעודד תובענות ראויות וסיומן בתרומה מירבית לקבוצה.

על כן אני מורה כי המשיבה 4 תשלם למבקש 4 גמול בסך 12,000 ₪ בלבד, ושכר טרחה לבא-כוחו בסך 114,660 ₪ (כולל מע"מ).

התביעה האישית של המבקש 4 נדחית.

לאור כל המפורט לעיל, אני מורה שהמשיבה 4 תשלם גמול למבקש 4 ושכ"ט לב"כ כמפורט בסעיף 24 לעיל.