תביעה ייצוגית אליהו שיווק דיני צרכנות

עוד טענו המערערים כי הפרת הוראותיו האמורות של חוק הגנת הצרכן מגבשת עוולה אזרחית בהתאם לסעיף 31 לחוק זה, כמו גם עוולה של הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין, וכן מקימות עילת תביעה מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט.

כמו כן, נקבע כי בעת הזאת ניתן להותיר להמשך ההיתדיינות גם את טענת סלקום לפיה הסעד שניתן לצרכן בסעיף 13א(ג) לחוק הוא למעשה פיצוי לדוגמה או פיצוי ללא הוכחת נזק, כך שהוא אינו בר תביעה במסגרת תביעה ייצוגית (נוכח ההסדר הקבוע בסעיף 20(ה) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות)).

לצד זאת, הובהר כי "ראוי לעבור פרוזדור זה בזהירות מרובה וליתן את הרשות רק במקרים המתאימים העונים על כל התנאים הדרושים" (רע"א 6567/97 בזק – החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' עזבון המנוח אליהו גת, פ"ד נב(2) 713, 720 (1998)).

כאמור, סעיף זה נועד להגביר את מודעותם של הצרכנים לפרטי העיסקאות שבהן התקשרו ולחייב עוסקים לפעול בשקיפות ביחס לתנאי ההיתקשרות, תוך גילוי ויידוע מלאים לקראת שינוי שצפוי לחול במחיר (ראו: רע"א 8190/14 רוזנברג נ' בזק בנלאומי בע"מ, פסקה 38 (3.6.2015) (להלן: עניין רוזנברג); רע"א 3717/20 רמי לוי שיווק השקמה תיקשורת בע"מ נ' דור, פסקה 15 (3.3.2021) (להלן: עניין רמי לוי); רע"א 4159/21 חברת פרטנר תיקשורת בע"מ נ' כרמי, פסקה 3 (29.5.2023)).

...

בסופו של דבר, מקובלת עליי מסקנת חבריי, מטעמיהם (ראו: פסקאות 42-39 לחוות דעתה של השופטת ברק-ארז; ופסקאות 6-4 לחוות דעתו של השופט גרוסקופף), כי ההפניה בסעיף 13א(ד)(2)(ב) ל"הודעה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב)", מתייחסת להודעה העצמאית הקבועה בסעיף 13א(ב) רישא, ומשכך אין די בציון מועד סיום העסקה במסגרת החשבונית בלבד (לפי סעיף 13א(ב)(2) לחוק), כדי לעמוד בחריג הקבוע בסעיף 13א(ד)(2)(ב) לחוק (להלן: מישור הסנקציה).

ואולם, כשלעצמי, אני סבור כי לטענת סלקום יש פנים לכאן ולכאן, וטוב נעשה אם נותיר את ההכרעה בשאלה זו לבית המשפט המחוזי, אשר ידון בתובענה הייצוגית לגופה.

שכן, קיימת אפשרות סבירה שייקבע, בסופו של דבר, כי נגרם לחברי הקבוצה נזק, גם אם כעת לא ניתן לאמוד את גובהו.

המבקש עותר כאמור לאשר הגשת תובענה ייצוגית שכן נגרם לו וליתר חברי הקבוצה נזק ממוני על-ידי התרגיל השיווקי האמור.

על כן, מי שמבקש לאשר הגשת תובענה ייצוגית נידרש בשלב הראשון להראות קיומה של עילת התביעה הנטענת, זאת באופן לכאורי בלבד [רע"א 8268/96 דן רייכרט נ' משה שמש, פ"ד נה(5) 276, 291 (2001); רע"א 6567/97 בזק - החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' עזבון המנוח אליהו גת ז"ל, פ"ד נב(2) 713 (1998)].

(1) התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה; (2) תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין; (3) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על החלטה בענין זה; (4) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב" מכאן לדיני הגנת הצרכן.

...

[4: ) הן לכתב הבקשה הן לכתב התשובה לתגובה] דיון והכרעה לאחר שעיינתי במכלול החומר הקיים בתיק, שמעתי את עדי הצדדים ונתתי את דעתי לטענותיהם, הגעתי לכלל דעה כי בהינתן הרף הראייתי הנדרש בשלב זה של ההליך, דין הבקשה להתקבל.

בנדון דנן, ולאחר שבחנתי את חומר הראיות ושמעתי את עדויות הצדדים, ובהינתן הרף הראייתי הלכאורי שנדרש בשלב זה, נראה כי עמד המבקש ברף זה. מעיון בתמונה של האריזה, בחלקה שצולם, אין עליה כל מדבקת מחיר.

הגדרת הקבוצה סבורני כי תנאי זה מתקיים.

לטענת המבקשים הנתבעים הפרו את האיסורים הקבועים בסעיפים 2, 11, 14, 15, 17, 17א, 18 ו-22 לחוק זה. בישיבת יום 14.4.2013 (עמ' 27 ש' 21-26 לפרוט') הגיעו הצדדים להסכמה דיונית לפיה בשלב הראשון יתנהל הדיון בבקשה לאישור התובענה הייצוגית ביחס לשתי השאלות הבאות: "אחת, תחולת חוק ייעוץ השקעות על איזי פורקס ובעניין הזה תדון המחלוקת העובדתית של ייעוץ, שיווק וניהול על נכסים פינאנסיים.

לטענת המשיבים המחוקק לא התכוון להקנות לנפגע כתוצאה מהפרת חוק ייעוץ השקעות, סעד כספי נזיקי בעילה של הפרת חובה חקוקה, ועל הטוען כי נפגע מהפרת החוק לפעול במישורים אחרים (בעילות מכח חוק הגנת הצרכן, דיני החוזים או עוולת הרשלנות).

עם זה, העובדה שעודנו בשלב של דיון בבקשה לאישור התובענה הייצוגית (ולא התובענה עצמה) משליכה על מידת השיכנוע הנידרש מן המבקשים להוכחות טענותיהם להן אדרש במסגרת החלטתי זו. בשלב מקדמי זה, נדרשים המבקשים להוכיח את טענותיהם רק באופן לכאורי, כשעל בית המשפט להשתכנע כי קיים סיכוי סביר כי במהלך המשפט יוכיחו המבקשים את כל התנאים הדרושים לשם קבלת התביעה הייצוגית (ראו והשוו רע"א 8268/96 רייכרט נ' שמש, פ"ד נה(5) 276,; ע"א 6343/95 אבנר נפט וגז בע"מ נ'אבן, פ"ד נג (1) 115, בעמ' 118; רע"א 6567/97 בזק נ' עזבון המנוח אליהו גת ז"ל, תק-על 98(2) 1627, פסקה 5 ).

...

בנסיבות אלו, סבורני כי עמדו המבקשים גם בנטל ההוכחה הראשוני הרובץ לפתחם, להבאת תשתית ראייתית התומכת לכאורה גם בטענתם כי איזי פורקס ביצעה פעילות של ניהול תיקי השקעות, ככל שהדבר נעשה באמצעות חברת פורקס סנטר.

אין במסקנה זו, כמובן, כדי לשלול את האפשרות שבמהלך בירור התביעה הייצוגית לגופה, היה ותתקבל הבקשה לאישורה, יעלה בידי המשיבים להשלים את החסר הראייתי ולהוכיח את הגנתם (ראו לעניין זה ברע"א 3489/09 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' חברת צפוי מתכות עמק זבולון בע"מ, שם, פסקה 14 לפס"ד של השופט פוגלמן).

סוף דבר נקבעת ישיבה נוספת לקביעת המשך המתווה לדיון בבקשה לאישור, לאור מסקנותיי לעיל, ליום 3.2.2015 שעה 9:00.

בית המשפט המחוזי בירושלים 06 אוגוסט 2023 ת"צ 53122-05-19 כהן נ' יתד נאמן - יתדות ת.ש.מ.ו הוצאה לאור ופרסומים בע"מ לפני כבוד השופטת תמר בזק רפפורט, סגנית נשיא המבקש אליהו כהן על ידי ב"כ עו"ד ראובן ביטון ועו"ד יעקב ביטון נ ג ד המשיבה יתד נאמן - יתדות ת.ש.מ.ו הוצאה לאור ופרסומים בע"מ על ידי ב"כ עו"ד יאיר עשהאל ועו"ד רן יעקב קינן פסק דין

עניינה של בקשת האישור בטענות המבקש לפיהן העתון היוצא לאור על ידי המשיבה כולל פירסום סמוי בהיקפים נרחבים באופן המפר בראש ובראשונה את הוראות חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 (להלן – חוק הגנת הצרכן או החוק) כמו גם דינים נוספים.

בהתאם, במצב החוקי הנוכחי, וכל עוד לא הותקנו הכללים, משעה שבמסגרת הסדר פשרה בתובענה ייצוגית כנגד גוף שלא סימן כתבות שיווקיות, מוצע סימון בולט וברור לכתבות אלו כפרסומיות, סימון שהוערך כראוי בידי הבודק שהמלצתו היא זו שאושרה בענין עטייה, נראה כי מדובר בפשרה ראויה, שעולה בקנה אחד עם הוראות הדין כפי שהן כיום, ומשרתת היטב את טובת הציבור.

עם זאת, מקובלת עליי הערת מנכ"ל המשיבה וב"כ, כי הציבור שניפגע על פי הנטען בבקשת האישור הוא בהכרח בראש ובראשונה ציבור חרדי, שרוכש את העתון, ובהתאם ראוי להנחות את הקרן להפנות את הכספים בזיקה לציבור זה. נוכח כך ומשבהתאם להוראת סעיף 20(ג)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, על בית המשפט לייעד את כספי הפצוי לתחום הקרוב לנושא התובענה הייצוגית שהוגשה, אני מורה כי כספי הפצוי יוקצו לעמותה שעוסקת בהגברת מודעות צרכנית בציבור החרדי.

...

עם זאת, בסופו של דבר, הסכום הכולל גבוה מהסביר.

בשים לב לשיקולים לעיל, מורה כי שכ"ט יעמוד על 120,000 ₪ בצירוף מע"מ והגמול על 50,000 ש"ח. סוף דבר לאור כל האמור הנני מאשרת את הסדר הפשרה בין הצדדים כמפורט לעיל ונותנת לו תוקף של פסק דין, בכפוף לשינויים המפורטים להם הסכימו הצדדים.

אני מורה על פרסום הודעה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק, לפי נוסח שיובא לאישורי עד ליום 24.8.2023.

עם זאת, ראוי לעבור פרוזדור זה בזהירות מרובה וליתן את האישור רק במקרים מתאימים העונים על כל התנאים הדרושים, ובנסיבות מתאימות שיש בהן כדי לקדם את המטרות הקבועות בסעיף 1 לחוק תובענות ייצוגיות, לבל תתקבלנה תביעות סרק שאינן ראויות להתברר כייצוגיות, על כל המורכבות והבעייתיות הכרוכות בכך, ובשים לב לסכנות ולהשלכות הכלכליות שההליך הייצוגי טומן בחובו (רע"א 6567/97 בזק - החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' עזבון המנוח אליהו גת ז"ל, פ"ד נ"ב (2) 713 (1998); רע"א 4481/20 קירשנר נ' לוינשטיין (6/6/2023)).

באשר ליסוד הראשון, איסור ההטעיה אינו דורש הטעה בפועל, ומספיק להוכיח "דבר [...] העלול להטעות צרכן [...]" (סעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן) (ראו רע"א 4486/18 JAMES RICHARDSON PROPRIETRY LTD נ' יעיש כהן, פסקה 19 (1/7/2019); ע"א 6930/19 הר פז נ' נגב קרמיקה שיווק (1982) בע"מ, פסקה 44 (6/2/2023).

השאלה מהו עניין מהותי, מותנית בטיבה של כל עסקה ( ע"א 4333/11 סלומון נ' גורי יבוא והפצה בע"מ (12/3/2014); ת"צ 14877-05-10 שרוני נ' מיפעל הפיס (12/5/2004); ת"צ 7161-12-12 הלפרין נ' ערוץ הופ! בע"מ (4/4/2017); ס' דויטש דיני הגנת הצרכן, כרך ב' – הדין המהותי, עמ' 123 (2017)).

סוף דבר אשר על כן, אני נעתר לבקשה ומאשר את הגשת התביעה כייצוגית: (א) עילת התביעה תהיה אך ורק הטעה על פי סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן – פירסום תוספת תשלום בעיסקה באשראי ללא ציון שיעור הריבית השנתית על פיה מחושבת תוספת התשלום.

...

סוף דבר אשר על כן, אני נעתר לבקשה ומאשר את הגשת התביעה כייצוגית: (א) עילת התביעה תהיה אך ורק הטעיה על פי סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן – פרסום תוספת תשלום בעסקה באשראי ללא ציון שיעור הריבית השנתית על פיה מחושבת תוספת התשלום.

אני קובע קדם משפט ליום 12/2/2024 שעה 9:00.

המשיבה תשלם למבקש שכר טרחה חלקי בגין בקשה זו בסך של 10,000 ₪.