מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה חוזית כספית לשכירת נכס לצורך הקמת בר-מסעדה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

זוהי תביעה כספית ע''ס 435,169 ₪, שענינה, דמי שכירות ופצוי מוסכם בגין הפרת הסכם, ותביעה שכנגד ע''ס 750,000 ₪ בגין טענות לנזקים עקב ליקויים במושכר.
בחינת הראיות שהציגו הנתבעים לתשלומים ששולמו לתיקון ליקויי הנזילה מעלה כי הוצגה קבלה אחת מס' 0551 מיום 18.2.2015 של קרולטק בע"מ ע"ס 19,588 ₪ כולל מע"מ. יתר הראיות הנן בגין עלויות הקמת העסק.
החיוב לשלם את שכר הדירה הוא עצמאי ואינו תלוי בחובתו של בעל הבית לשמור על תקינות המושכר (והוא כל עוד לא קובע החוזה אחרת), אפילו הפר האחרון את חובתו החוזית, עדיין חייב הדייר בתשלום השכר החוזי, כל עוד החוזה בר-תוקף (ר' ע"א 765/82 אלתר ואח' נ' אלעני, פד"י לח(2) 701, 708-709 (1984); .
" וכן דבריו של כב' השופט ג. היימן בתא"ק 55683-09-14 שרון כהן ואח' נ' תיופי חב' הנדסית לתיכנון, ייעוץ ופיתוח בע"מ [פורסם נבו] 4/5/2015): "10. תנאי נוסף, שכמו טבוע בתרופות אשר בחוק השכירות והשאילה, הוא כי בידי השוכר ראיה אובייקטיבית – למשל, חוות דעתו של מומחה; חשבוניות וכיוצא בכך – לשיעורו של החוב שהוא מבקש לקזז או לשיעורו של אבדן ההנאה מן הנכס בגין הפגם שבו. בהעדרה של ראיה כזו יקשה על שוכר להניח בסיס לשימוש באיזו מבין הוראות המשנה שבסעיף 9(א) לחוק.
טענת הנתבעים לפיה, לא ניתן היה להשתמש במושכר, אף אינה מתיישבת עם העובדה לפיה המשיכה קייטרינג סנהדרין לעשות שימוש במושכר, ולהפעיל את עסקיה לאורך כל תקופת השכירות ועד למועד הפינוי, מלבד שתי תקופות קצרות של 10 ימים ו-5 ימים, בהם נטען כי המסעדה היתה המסעדה סגורה עקב תיקון ליקויים שנוצרו מנזקי הגשמים.
...
אשר על כן, דין התביעה שכנגד להידחות על כל רכיביה.
סוף דבר התביעה העיקרית מתקבלת בחלקה.
התביעה שכנגד נדחית במלואה ללא הוצאות נוספות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה כספית המושתתת על עילות מתחום דיני החוזים ודיני הנזיקין בסך של 100,000 ₪.
עילת התביעה החוזית מבוססת על טענה בדבר הפרת הסכם שכירות מחייב ותביעה לתשלום פצויי קיום, ואילו עילת התביעה בנזיקין נסמכת על טענה בדבר תפיסת חזקה בנכס, וגרימת נזקים.
לטענתו, ביקש לשכור 6 חנויות הנמצאות זו לצד זו במבנה, על מנת להקים במקום מועדון בר-מסעדה, ולצורך כך ניהל במקביל מו"מ עם התובע באמצעות בנו, יורם קטן, ועם מר אדלר המחזיק בחנויות מס' 3,4,6 ו-70% מחנות מס' 5.
לטענת הנתבע, אף שני שוברי התשלום שצרף התובע, לחודשים 9-10/2012 ו- 11-12/2012 אינם משולמים וידיעה שיפוטית היא כי ניתן לקבל פטור מארנונה בגין נכס ריק, בהתאם לסעיף מיום 1.1.2013 תיקון מס' 131 ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 590 (ה"ח 541) התובע נישאל בחקירתו האם הגיש בקשה לפטור מארנונה בתקופה שהנכס היה ריק והשיב: "מגיע לי חצי שנה אבל זה היה שנה וחצי. אני ביחסים מאוד טובים עם כל העובדים בעריית נהריה וראש העיר. אני כל השנים בנהריה ואזרח הגון" (בעמ' 15 לפרוט' ש' 2).
בכתב התביעה נטען כי הנתבע פינה מהמושכר את כל ההשבחות, כולל גלריה ממתכת, מטבח, עבודות חשמל ועוד, תוך שהוא משנה את מצבו הפיזי של המושכר ללא הכר, מסיר את כל המחיצות והורס את הבר שהוקם במקום.
...
הנתבע הודיע כי טיוטת ההסכם מקובלת עליו אך, לטענת התובע, מספר ימים לאחר מכן ניתק עמו הנתבע קשר, ללא כל הסבר.
ממכלול הראיות עולה כי הנתבע גרם נזקים למבנה, שכן החל בביצוע עבודות הריסה במושכר, למרות שהפר את זיכרון הדברים.
לאור העולה מהמקובץ, אני מקבלת את התביעה בחלקה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובע את הסכומים שלהלן: בגין אובדן דמי שכירות- סך של 43,400 ₪.
בסך הכל, ישלם הנתבע לתובע סך של 68,400 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

לפני תביעה כספית ע"ס 346,760 ₪ הנובעת מהסכם שכירות שנכרת בין הצדדים ביום 14.1.13.
במסגרת אותה החלטה נקבע כי אין לסלק את התביעה על הסף ואין בהליך הקודם כדי למנוע מהתובעת זכותה לנהל הליך זה, אשר הגם שהנו מבוסס על מערכת הסכמית זהה, אזי מדובר בתביעות המבוססות על חיובים שונים והסעדים להם עותרת התובעת בהליך זה לא יכולים היו להיתבע במסגרת ההליך הקודם ולו מהטעם שאותה עת טרם הושב המושכר לחזקתה.
פן נוסף המהוה שיקול לדחיית הטענה נוגע גם לעובדה שציוד זה היוה חלק מ'עסק חי' אשר הקל על השכרת הנכס מעת לעת, בפרט שעה שניכר כי 'שרשרת השוכרים' עשתה במושכר שימוש דומה, לצרכי בר מסעדה.
אי שמירה על הציוד מסבה נזק ישיר לתובעת, ולא לחברת אינג'ויה, באופן המקים לתובעת זכות לידרוש פיצוי בגין הציוד החסר או המקולקל, זאת הן מכוח המערכת ההסכמית בין הצדדים והן מכוח מעמדה ביחס לאינג'ויה.
...
השיקולים לדחיית הדרישה לתשלום דמי הודעה מוקדמת יפים גם לדחיית החלק הארי של דרישה זו. לאור מכלול הנסיבות שהוכחו, לרבות מועד הפינוי בפועל והכספים ששולמו זה מכבר בהליך הקודם, אני סבורה כי יש להגביל את זכות התובעת לתשלום נוסף במסגרת 'פיצוי מוסכם' עבור כך שסכום זה יועמד על סך של 15,000 ₪.
דין טענה זו להידחות בשל מספר טעמים.
סוף דבר, הנתבעים 1-6 ישלמו לתובעת ביחד ולחוד סכום של 119,640 ₪ בתוספת שכר טרחת עו"ד בשיעור 30,000 ₪ ובתוספת הוצאות משפט בסך 8,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

כעולה מטענות התובע בכתב התביעה, ומהראיות שהוגשו במהלך המשפט, בין חברת תבל והנפגע היתקיימו יחסי "עובד - מעביד" (וראו סעיף 3 לכתב התביעה, וכן הצהרות הצדדים בטופס "בל/211", שכותרתו "תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה, שצורף כנספח ז' לכתב התביעה).
התשובה לשאלה באיזו מידה קמה חובת זהירות קונקרטית על הבעלים של נכס כלפי מבקרים בו במקום שהוא השכירו לאחר, ומה הם אמצעי הזהירות שעליו לנקוט כדי להסיר סיכונים הנובעים ממנו, תלויה במידת הזיקה שנותרה בין הבעלים לבין הנכס, והיא נמדדת, בין היתר, גם בטיבו של הסיכון בו מדובר, במערכת היחסים החוזית בין הבעלים לבין השוכר, בדרך היתנהגותם בפועל של הגורמים הללו בהתייחסם לנכס, וכיוצא באלה.
דיון באחריותה של חברת אומדן חברת תבל שכרה את המבנה, אשר היה מיועד "להשכרה לאחסנה, תעשיה ומסחר", וקיבלה על עצמה "להשקיע כספים בנכס בבצוע עבודות גמר שונות", לשם הקמת "דאנס בר ומסעדה". חברת תבל ראתה את הנכס לפני ששכרה אותו, והייתה ערה למצבו המוזנח, ואף קיבלה על עצמה, ועל חשבונה, להחליף את גג האסבסט הישן, שקירה את האולם המרכזי (אותו למעשה שכרה חברת תבל) בגג איסכורית.
...
על כן, הנני מחליט לדחות גם את תביעת התובע כנגד חברת גהה.
סוף דבר אשר על כל האמור לעיל, הני מחליט כדלקמן: (א) הנני דוחה את התביעה.
(ב) הנני מחייב את התובע (המוסד לביטוח לאומי) לשלם לנתבעת מס' 2 (חברת אומדן ניהול ונכסים בע"מ) הוצאות משפט, כולל שכ"ט עו"ד ומע"מ, בסכום כולל של 18,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כתב התביעה התובעים, תובע 1 ותובע 2 (להלן: "אלעד ואליהו"), בעלי תובעות 3 ו – 4 (להלן "השקעות וארכיובל") הגישו ביום 9.7.17 כתב תביעה בו טענו שמהות התביעה: נזיקית, חוזית ולשון הרע.
התובעים ביקשו לחייב הנתבעת לשלם להם פיצוי בטענה כי כאשר השכירה להם נכס לצורך הפעלת מסעדה ידעה כי התובעים לא יוכלו לקיים הוראות ההסכם וזאת במירמה ובכחש.
התובעים הדגישו כי באותו שלב נציגי הנתבעת הציגו את הנכס כמקום ראוי להקמת העסק דוגמאת זו שהתובעים היו מעוניינים להקים, ותוך שהם מרעיפים על עצמם שבחים לרוב על המקום ועל היכולות לגדול בו. התובעים טענו כי נציגי הנתבעת לא סיפרו להם כי השוכר הקודם במקום ביקש לקבל רישיון עסק לממכר מזון ולא הצליח.
האם הנתבעת ידעה כי התובעים אינם יכולים לקיים את הוראות ההסכם ? התובעים טענו בכתב התביעה כי עניינה של התביעה הטעה קשה ומרמה בשכירות נכס למסחר, הכל על מנת לקבל את דמי השכירות שלהם מתוך ידיעה ברורה כי הם אינם יכולים לקיים את הוראות ההסכם, ולא יקבלו רישיון עסק במקום, תוך שהנתבעת ו/או נציגיה יודעים זאת מראש ועדיין מטעים אותם להכנס לעסקה ולהוצאה של כספים עצומים במירמה ובכחש.
...
התובעים חזרו מסעיף 28 לסיכומיהם על הטענה כי "הסוגיה מצביעה באופן ברור על כך שהנתבעת ידעה שקיים קושי ברישוי בנכס ובחרה שלא ליידע התובעים". ממכלול הראיות עולה שעל אף שהנתבעת לא הייתה מחויבת על פי החוזה להתאים המושכר לעסקם של התובעים, ולא הוכח כי ידעה שאין היתכנות בעלות סבירה להפעלת עסק להכנת בשר על גחלים, היא ניסתה ללכת לקראת התובעים ע"י נשיאה משותפת בהוצאות החלפת המסנן, ואין להסיק מהתנהלות זאת ידיעה מוקדמת כביכול של הנתבעת לכך שאין היתכנות סבירה להפעלת עסק להכנת בשר על גחלים במושכר.
ממכלול הראיות עולה, שגם בעניין זה, הנתבעת פעלה כדי לסייע לתובעים, כאשר היא עצמה, הנתבעת, לא ערה לכך שיש קושי מיוחד בהשגת רישיון לתובעים עקב עמידתם על שימוש בגחלים.
סוף דבר ביהמ"ש דוחה התביעה ומחייב התובעים לשלם לנתבעת כלהלן: · חלקה של הנתבעת בשכר המומחה מטעם ביהמ"ש צמוד בתוספת ריבית כדין ממועד ההוצאה ועד מועד התשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו