תביעה חוזית בעקבות משלוח ברזל לקוי

8.3 משבוצעה העבודה כימעט במלואה, ובכפוף לפצוי בגין הליקויים כמפורט לעיל, איני מוצאת כל סיבה בעטיה לא שולם לנתבעת הסך של 49,800 ש"ח בתוספת מע"מ (6% מהתמורה החוזית, וכמפורט בסע' 20.1 לכתב התביעה מטעם הנתבעת).

9.6 המומחה נחקר בידי ב"כ הנתבעים ביחס לנושא הפרישי הכמויות והסביר, כי אם הנתבעים היו מגישים חישובי כמויות – היה יכול לבצע בדיקה בהשוואה לכך, אלא שהם לא עשו כן, ותעודות המשלוח שצרפו כראיה לכמויות שסופקו בפועל, אינן האופן הנכון לחישוב הפרשים – "הכלל הוא לבצע חישובי כמויות בהתאם לתוכניות ולא בהתאם לתעודות משלוח" (עמ' 56 ש' 11), ובהמשך – "מי שמבקש את הכסף, זה הנתבע או התובע שכנגד [הכוונה לנתבעת – ר.ב.]. התובע שכנגד [הכוונה לנתבעת – ר.ב.] היה צריך להוכיח שהיה סטיה, קודם כל ברמת התוכניות ובהשוואה להסכם הפאושלי שהם עשו כי ההסכם היה הסכם פאושלי, שמבוסס על תוכניות שהוא קיבל. כך שהוא לא הראה מדידה בכלל. ואם היה שינוי בתוכניות, שבעקבותיו נוצלה כמות גדולה יותר של בטון או כמות גדולה יותר של ברזל, עליהם היה צריך לקבל איזושהי תוספת כתוצאה מאזשהו שינוי חריג, לטובת העניין" (שם, ש' 18-23), "מי שמבקש את התוספת תשלום, הוא זה שצריך להגיש את החישובי כמויות כדי להוכיח שלמעשה הוא סיפק יותר או ביצע יותר ממה, לא סיפק יותר, ביצע יותר ממה שנחתם מולו" (שם, ש' 27-29; וכן בעמ' 47 ש' 7-8, ש' 21-22).

...

סע' 15(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 קובע – "הסכימו הצדדים מראש על שיעור פיצויים (להלן - פיצויים מוסכמים), יהיו הפיצויים כמוסכם, ללא הוכחת-נזק; אולם רשאי בית המשפט להפחיתם אם מצא שהפיצויים נקבעו ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה". לאור אופן הגדרתו הכוללנית של הפיצוי המוסכם בסע' 11(ה) להסכם ולפיה כל הפרת הסכם תזכה את הצד שכנגד בפיצוי בשיעור של 10% מסכומו, אני סבורה כי הפיצוי המוסכם נקבע ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת חתימת ההסכם כתוצאה מסתברת של ההפרה, ואף לו היה מקום לחיוב מי מהצדדים בפיצוי זה, בוודאי שלא היה מקום לחיוב בסכום של 97,100 ש"ח, כפי דרישותיהם ההדדיות של הצדדים, אלא בסכום פחות בהרבה (והשוו גם הוראת סע' 6 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 ו-ע"א 126/84 יצחקי נ' שור, פ"ד לח (3) 620, 627; ע"א 53/86 סולל נ' צוקרמן, פ"ד מב(2) 625 (1988); ע"א 4481/90 י' אהרן ואח' נ' ג' פרץ מ' בן גיאת חברה להנדסה ובנין בע"מ ואח', פ"ד מז (3) 427, 434).

10.6 בנוסף, בנסיבות אלה של הפרה הדדית של ההסכם – איני סבורה כי התובע זכאי לפיצוי בגין עגמת נפש, ואני דוחה את דרישתו בגין רכיב זה. התוצאה 11.1 אשר על כן, ועל יסוד כל המפורט לעיל, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע את הסכום של 42,000 ש"ח (סכום ההפרש בין חיובם המלא בגין ליקויים, לחיובו של התובע כלפי הנתבעת בגין יתרת התמורה ועבודות נוספות).

11.4 בשים לב לפער שבין התוצאה לסכומי התביעות כמו גם להתנהלות שני הצדדים כמפורט לעיל, אני מורה כי כל צד יוסיף ויישא בהוצאות המשפט הנוספות בהן נשא בהליך (בפרט בשכ"ט מומחים ועלויות הקלטה ותמלול).

מלבד העובדה הפשוטה שאין כל אינדיקאציה לכך שזו היתה הדרישה, דברים אלו סותרים את האמור בכתב התביעה עצמו (סעיף 12) שלפיו הליקוי הוא בכך שהקונסטרוקציה בוצעה באמצעות שלד ברזל רגיל, שאיננו מגולוון.

ספירה פשוטה של מניין ימי העבודה שחלפו מעת חתימת ההסכם השני, ובהנחה שימי ו' בשבוע אינם נמנים, מעלה כי פרק הזמן שעמד לרשות הנתבעת לצורך השלמתה עבודה חלף אך ביום 12.3.2018, היינו יום קודם למשלוח המכתב מיום 13.12.2018! לא זו אף זו –ממכתב נרשם כי שבעה ימים טרם כתיבתו כבר נדרשה הנתבעת לסלק ידה מן האתר וליטול את החומרים! נמצאנו למדים שהתובעים שאף בעיצומו של פרק הזמן שנקבע בהסכם השני לא הניחו התועים לנתבעת להשלים את העבודה, והתמיהה עולה מאליה – כיצד ניתן לטעון לאי עמידה במועדים שהוסכמו בהסכם השני, כאשר התובעים עצמם, בעיצומו של חלון הזמן החוזי שנקבע, דרשו מן הנתבעת לחדול מעבודתה ולסלק את הקונסטרוקציה שכבר ניבנתה בשטח? ועוד.

אמנם, יש יסוד איתן לסברה שכוונת הצדדים בהסכם השני הייתה לתשלום בהתאם לאמור בכתב התביעה וכי ציון הסכום של 40,000 ₪ מקורו בטעות, באופן שהצדדים התייחסו בטעות לתשלום בסך 50,000 ₪ לכזה שהוסף לו מע"מ, אולם בשים לב לכך שהנתבעת לא צרפה חשבוניות מס ביחס לסכומים ששולמו לה, והיות שאחרי הכול על פי לשון ההסכם השני מחויבים התובעים לשלם לנתבעת את הסך של 40,000 ₪ ומי מן הצדדים לא התיייחס לפער בין סכום התביעה שכנגד לבין הקבוע בהסכם השני, יש להיתחשב בספק זה לטובת התובעים, ולהעמיד את יתרת חובם על פי ההסכם השני על הסך של 46,800 ₪ כולל מע"מ. בדיון נישאל שטרית אודות המנועים החשמליים שהותקנו על ידו בבריכה, ולאחר מכן נילקחו על ידו לצורך התאמות כאלו או אחרות (עמ' 7, שו' 29), הסכים כי מדובר ברכוש של התובעים (בהנחה שהנתבעת תקבל את מלוא התמורה), ולהפחתת עלותם מן התמורה החוזית (שם, 34).

...

סופו של דבר, אני מורה על דחייתה של התביעה הפותחת וקבלת התביעה שכנגד, ברובה הגדול.

התובעים ישלמו לנתבעת את סכום החוב, בסך של 46,800 ₪, נכון למועד הגשת התביעה, ובכפוף לאמור בסעיף 28 לעיל.

בנוסף, ישלמו התובעים לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור כולל של 9,000 ₪.

במהלך תקופת הבדק יתקן הקבלן כל ליקוי, קילקול או פגם אשר יתגלה בעבודה על חשבונו (סעיף 5.3 להסכם); התובעת תנהל יומן עבודה בפורמט המצורף להסכם ויעביר העתק מנו לידי המפקח כל שבוע (סעיף 3.5 להסכם); סעיף 2.5 להסכם קבע הוראות במקרה של הפסקת עבודת הקבלן לפני תחילת העבודות, במהלך ביצוע העבודות וכן הפסקה זמנית; סעיף 6.1.1 להסכם קבע כי העבודות יושלמו תוך 16 חודשים ממועד משלוח צו התחלת עבודה.

מועד פרעון ההמחאות הוא המועד בו הייתה התובעת לסיים את העבודות אולם לא עשתה כן. יאיר נתיב אישר בעדותו כי לא בוצעו עבודות טיח, מד מים לא הותקן, לא בוצע חיבור מים לצנרת שפכים, לא הותקנה צנרת ברזל.

במאמר מוסגר יצוין כי מהכרטסת, נספח 11 לתצהיר מר שמעון כהן, עולה כי הנתבעת שילמה בגין עבודות אלומיניום סכום של 170,000 ₪ (סכום פחות בהרבה מ-85% מהתמורה החוזית בגין האלומיניום).

הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: פיצויים (בגין העילה השטרית/חוזית ודמי שימוש בפיגומים) בסכום כולל של 584,145 ₪ (585,645 ₪ בקיזוז 1,500 ₪ בגין ליקויי בנייה); הוצאות התובעת בסך 37,349.56 (אגרת בית משפט בסך 15,703.56 ₪ + שכר טירחת השמאי מר אורי פרץ פרי בסך 21,646 ₪); שכר טירחת עו"ד בתביעה ובתביעה שכנגד בסכום כולל של 100,000 ₪.

...

אשר על כן, התביעה ברכיב זה נדחית.

ו – סופו של דבר אשר על כן, התביעה מתקבלת והתביעה שכנגד נדחית.

הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: פיצויים (בגין העילה השטרית/חוזית ודמי שימוש בפיגומים) בסכום כולל של 584,145 ₪ (585,645 ₪ בקיזוז 1,500 ₪ בגין ליקויי בנייה); הוצאות התובעת בסך 37,349.56 (אגרת בית משפט בסך 15,703.56 ₪ + שכר טרחת השמאי מר אורי פרץ פרי בסך 21,646 ₪); שכר טרחת עו"ד בתביעה ובתביעה שכנגד בסכום כולל של 100,000 ₪.

המערכת החוזית בין הצדדים הסכם התיכנון בין התובעים לנתבע 1 (המהנדס) בין התובעים למהנדס נחתם "הסכם לתיכנון הנדסי", בתאריך 17/2/13.

"המהנדס" יכין ל"מזמין" כל הנידרש מהאחראי לתיכנון השלד כמוגדר עפ"י חוק, לקבלת היתר בניה, וכן תוכניות הנדסיות למכרז, אומדן כמויות לעבודות השלד וכנ"ל תוכניות הנדסיות מפורטות מאושרות לבצוע הכוללות: תוכנית עבודות עפר, תוכנית יסודות, תכנית ריצפות/תיקרות, גגות, פרטי ממ"ד, קורות ופרטים מיוחדים כנדרש בתוכניות האדריכליות, וכן רשימת ברזל.

ניהול עבודה מוקפד – כמויות ומדידות, תיאור עבודה שבוצעה, רכוז תעודות משלוח והחתמת נציגי קבלנים במקרה הצורך.

עוגמת נפש ופגיעה באיכות החיים התובעים עתרו בתביעתם לקבל פיצוי בסך של 124,000 ₪ בגין עוגמת נפש, בשל הטרדה ואובדן ההנאה שנגרמה להם כתוצאה מקיומם של ליקויים חמורים בדירתם והתעסקות בתיקונים.

...

בהתחשב במהות הליקויים, שגורמים להפרעה משמעותית לשימוש בבית, הצורך בעבודות רחבות היקף לתיקון הליקויים, הצורך לפנות את הדירה בעת ביצוע התיקונים לפרק זמן של חודשיים, ההכבדה על שיגרת חייהם, סבורני, כי יש מקום לפסוק לתובעים פיצויי בגין נזק לא ממוני, אותו אני מעמיד על סכום של 50,000 ₪.

מנגד, הנתבעים לא העלו כל טענה בעניין זה. בע"א 5602/03 אבי ושרה סגל ואח' נ' שיכון ופתוח לישראל בע"מ ואח' (28/2/2005), נפסק כי: "פסיקת הריבית מיועדת להעמיד את הנפגע במצב בו היה אלמלא ההפרה או אילו תוקנה זו במועד, שאחרת יוצא המפר נשכר מחלוף הזמן והנפגע יוצא חסר (ע"א 611/89 דרוקר זכריה חברה קבלנית לעבודות אזרחיות ופיתוח בע"מ נ' נחמיאס פ"ד מו (2) 60, 67-68). קביעת המועד ממנו תחושב הריבית נתונה לשיקול דעת בית המשפט. ככל שמדובר בפסיקת ריבית ביחס לליקויי הבניה, אין לקבל את טענת בעלי הדירות לפיה שגה בית המשפט המחוזי בקבעו כי הריבית המגיעה להם תחושב ליום מתן חוות דעתו הראשונה של וגמן וכי היה עליו לקבוע את הריבית למועד היווצרות העילה, דהיינו למועד מסירת הדירות לידיהם. מוקדם של הפיצויים שנפסקו למערערים הוא בליקויים שנמצאו בדירותיהם וברכוש המשותף ועל כן ראויה קביעתו של בית המשפט המחוזי כי הריבית תחושב למועד קביעת שווים של מרבית הליקויים – מועד עריכת חוות הדעת (ראו גם: ע"א 9085/00, שם, בעמ' 479; ע"א 2934/94 סולל בונה בע"מ נ' איתן ואח' (לא פורסם, ניתן ביום 2.6.96))". נוכח האמור, הגעתי למסקנה, כי המועד לחישוב ההצמדה והריבית, על סכום הפיצוי, למעט רכיב הנזק הלא-ממוני, יהיה ממועד מתן חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט, 15/5/2020.

סוף דבר הנני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים הסכומים כדלקמן: עלויות תיקון ליקויי הבנייה (סעיף 88 לעיל) 243,243 ₪ דיור חלופי (סעיף 91 לעיל) 20,000 ₪ עוגמת נפש (סעיף 98 לעיל) 50,000 ₪ לסכומים המפורטים בסעיפים א' + ב' יתווספו הפרשי הצמדה למדד תשומות הבניה וריבית חוקית מיום עריכת חוו"ד המומחה (15/5/2020) ועד היום.

עוד טענו הנתבעים כי בין השנים 2017-2019 רכשה ו.ל. דלתות מסטאר סחורה, באמצעות הראל, כי הסחורה שהתקבלה פגומה/לקויה/חסרה/מקולקלת (מנעולים לקויים; צירים לקויים; גומיות עם פגמים; דלתות קטנות שאינן תואמות את ההזמנה; דלתות עם צבע לקוי; משקופים לא תואמים ולא באותו צבע של הדלתות; עיכובים באספקת הזמנות) וכי הסכומים שנתבעו בגינה מנופחים.

וסילי, הרוח החיה מאחורי חברת ו.ל. דלתות, הזמין סחורה רבה, למרות שידע בשלב זה (אמצע 2019) כי לא יוכל לשלם עבור הסחורה שהזמין (ת"א (שלום נצ') 61254-01-12 א.א.ל. אשכול יבוא ושיווק חומרי ביניין בע"מ נ' א.כ. אימפריית הברזל בע"מ (8.3.2015); ת"א (שלום ת"א) 180161/02 פרידמן נ' תימרת מכונות אוטומאטיות בע"מ (28.8.2005); ת"א (שלום חי') 18701-07-17 עיצובי פז בע"מ נ' ש.ס.ד. פרינסס אקסקלוסיב בע"מ (3.12.2020); ת"א (שלום רמ') 9426-02-17 צ.ה. יצרני בננות (2003) בע"מ נ' איטח (14.3.2019); ת"א (שלום חי') 69771/96 קרוקר 1991 מערכת אופנה בע"מ נ' אספרסו חיפה יצרני אופנה בע"מ (2.6.2004); וסילי נושא באחריות (נזיקית) אישית מכוח מעמדו כאורגן בו.ל. דלתות ורשלנותו בבצוע העסקות (ת"א (מחוזי ת"א) 15794-12-13 יסעור פרו בע"מ נ' iOption Group Ltd (28.5.2019) ו/או מצג שוא רשלנית שהציג ביחס לחברה (ת"א (שלום חי') 8035/06 יונירנט בע"מ נ' אדם הבשן פקוח ותחזוקה בע"מ (4.9.2008); וסילי נושא באחריות (חוזית) אישית נוכח ניהול משא ומתן טרום חוזי בחוסר תום לב וקיום החוזה בחוסר תום לב. ג.2 - טענות ווסילי וו.ל. דלתות סטאר לא הציגה ייפוי כוח, נסח רישום, החלטה של הדירקטוריון המסמיכה את מרטין להגיש את התביעה או לייצגה בהליך זה. ההסכמים נכרתו בין סטאר לבין ו.ל. דלתות.

כעולה מהטבלה בסעיף 36 לפסק הדין, נוצר החוב עקב אי תשלום בגין משלוח 9 מיום 30.4.2029 ואילך (משלוח 10 מיום 25.5.2019, משלוח 11 מיום 8.4.2019, משלוח 12 מיום 20.6.2019, הזמנה קטנה מיום 19.4.2019, הזמנה קטנה מיום 19.4.2019, משלוח 13 מיום 20.6.2019, הזמנה קטנה מיום 24.4.2019, הזמנה קטנה מיום 20.9.2019, הזמנה קטנה מיום 23.4.2019, הזמנה קטנה מיום 5.5.2019, משלוח 14 מיום 27.9.2019, הזמנה קטנה מיום 31.5.2019, משלוח 15 מיום 15.10.2019).

...

משלא עשתה כן ו.ל. דלתות, דין תביעתה ברכיב זה להידחות.

משלא עשתה כן ו.ל. דלתות, דין תביעתה ברכיב זה להידחות.

ח - סופו של דבר מורם מהאמור עד כֹה כי התביעה מתקבלת בחלקה והתביעה שכנגד נדחית.