תביעה חוזית בגין חריגת קילומטרים בהשכרת רכב

על אף שמכתב התביעה ומחשבוניות המס ויתר הנספחים שצורפו לו, עולה לכאורה כי החוב הנטען מורכב ממספר רכיבים, למעשה שילמה הנתבעת את יתרת החוב שנותרה, למעט חוב בגין רכיב אחד, והוא תשלום עבור חריגת קילומטרים.

במהלך תקופת השכירות גמע הרכב 189,612 ק"מ. לטענת התובעת, בהתאם למערכת ההסכמית הנ"ל שבין הצדדים, בגין 120,000 ק"מ (40,000 X שלוש שנים) לא מחויבת הנתבעת בתשלום.

הנתבע הסכים ועפ"י מצגיו של קובי חתם הנתבע על טופס ההזמנה (נספח ב' לתצהיר העדות הראשית) ובו אכן נקבע כי הק"מ המאקסימאלי הוא 40,000 ק"מ בשנה ודמי חריגה יהיו 0.15 ₪ לק"מ. לטענת הנתבע, אם עלות חריגת הקילומטרים היתה עומדת על 0.65 ₪ לק"מ בהתאם לדרישה המקורית של קובי, לא היה הנתבע מתקשר בהסכם שכירות תפעולי אלא בהסכם מימוני כפי שנעשה קודם לכן ברכב אחר שנלקח מהתובעת אשר בו כמות הנסועה עמדה על 100,000 ק"מ בשנה, ואין תשלומים על קילומטרים עודפים בהסכם מימוני.

ההטעיה במקרה דנא מקבלת משנה תוקף לאור המו"מ שניהל הנתבע עם נציג התובעת קובי, שהוקדש לא מעט לנושא התעריף בגין חריגה מסכום הקילומטרים המאקסימאלי וכפי שפירט הנתבע בתצהיר העדות הראשית שלו, ואשר בסופה קיבל קובי אישור מהממונים עליו כי דמי החריגה יעמדו על 0.15 ₪ לק"מ. ניסיונה של התובעת לידרוש דמי חריגה גבוהים ממה שסוכם, יש בו משום חוסר תום לב שכן היא מבוססת על ההטעיה שהטעה קובי את הנתבע.

...

אני קובע כי התובעת איננה רשאית לגבות מהנתבעת דמי חריגה בשיעור 0.65 ₪ לק"מ. מאחר שהנתבעת שילמה לתובעת את כל החוב למעט ההפרש בגין דמי החריגה, אני קובע כי הנתבעת לא נותרה חייבת לתובעת דבר.

התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך 7,000 ₪.

הבקשה הועברה לבימ"ש זה ודיון בה היתקיים לפני, במסגרתו נחקר המבקש על תצהירו והצדדים סיכמו את טיעוניהם בעל פה. הסכם השכירות בין הצדדים ביום 29/06/14 נכרת בין הצדדים הסכם שכירות, לפיו שכר המבקש מהמשיבה רכב פרטי מסוג יונדאי i30 מ. ר 29-019-31 , בשכירות (חכירה) תפעולית.

טענות המבקש-הנתבע התביעה שקרית, הוא אינו חייב סכום כלשהוא למשיבה מכיוון שהוא לא חרג ממכסת הקילומטרים שנקבעה בהסכם, החישוב שהציגה המשיבה במוצג ת/2 שגוי.

ככל שיש למבקש טענות כי המשיבה חייבת לו כספים בגין ההיתקשרות החוזית ביניהם, הוא רשאי בהתאם לשיקול דעתו, להגיש תביעה נפרדת בעיניין זה. פסק דין עקב דחיית בקשת ההיתנגדות כאמור לעיל, אני נותן בזאת פסק דין לפיו על המבקש –הנתבע לשלם למשיבה –התובעת את מלוא סכום התביעה כפי שמופיע ביתרה העדכנית בתיק ההוצל"פ. כמו כן ,אני מחייב את המבקש לשלם למשיבה הוצאות ושכר טירחת עו"ד בגין בירור בקשת ההיתנגדות בסך כולל של 1,250 ₪ שיצורפו לחוב בתיק ההוצל"פ ויישאו הפרישי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום.

...

לפיכך, אני מורה על דחיית בקשת ההתנגדות.

ככל שיש למבקש טענות כי המשיבה חייבת לו כספים בגין ההתקשרות החוזית ביניהם, הוא רשאי בהתאם לשיקול דעתו, להגיש תביעה נפרדת בעניין זה. פסק דין עקב דחיית בקשת ההתנגדות כאמור לעיל, אני נותן בזאת פסק דין לפיו על המבקש –הנתבע לשלם למשיבה –התובעת את מלוא סכום התביעה כפי שמופיע ביתרה העדכנית בתיק ההוצל"פ. כמו כן ,אני מחייב את המבקש לשלם למשיבה הוצאות ושכר טרחת עו"ד בגין בירור בקשת ההתנגדות בסך כולל של 1,250 ₪ שיצורפו לחוב בתיק ההוצל"פ ויישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום.

המזכירות תואיל להמציא העתק החלטתי הכוללת את פסק הדין למבקש ולב"כ המשיבה ניתנה היום, ט' אדר תש"פ, 05 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.

הבעלים הקודמים של הרכב, וככל הידוע לו – אם הבעלים הקודמים היה חברה שעיסוקה החכר – גם את שמה ומספרה של החברה; פגיעות שנגרמו לרכב, ככל הידוע לעוסק ברכב, עד למועד מסירת טופס הגילוי; מספר הקילומטרים שעבר הרכב, ככל הידוע לעוסק ברכב, מיום רשומו לראשונה ועד למועד מסירת טופס הגילוי; - כשעל רוכש הרכב לאשר בחתימת ידו את קבלת טופס הגילוי.

" יוער, כי המונח "פגיעות שנגרמו לרכב" כאמור בסעיף 4(ב)(4) פורש בפסיקה לאור כוונתו ומטרותיו של החוק, פרשנות תכליתית אשר מובילה בבירור למסקנה כי אין לפרש את המונח "פגיעות" באופן דווקני וחובת הגילוי כוללת כל פגם וליקוי מהותיים ברכב העלולים להשפיע על הרכישה (ראו, למשל ת"א (שלום קריות) 4051/05 חברת מ.י. מאכלי הצפון בע"מ נ' השכרת רכב "שלמה" (1987) בע"מ, תא"מ (שלום חיפה) 1980-10-10 ערן גינון בע"מ נ' קרסו מוטורס בע"מ ועוד).

אי הצגת טופס גילוי שאליו מצטרפת היתנהלות חריגה בחומרתה של הנתבעים המלמדת על ניסיון "לטשטש עקבות" ולאפשר בהמשך היתנערות מהעסקה – שעליה ביססה את קו הגנתה בהליך זה - מלמדים, לטעמי, על ידיעת הנתבעים באשר למצב הרכב.

עם כל ההבנה, אין בידי לקבל טענה זו. התובע הגיש תביעה נזיקית-חוזית שמטרת הפצוי שייפסק במסגרתה היא להשיב את המצב לקדמותו או, במילים אחרות, מאחר והתובע אינו טוען לנזק כספי נוסף שניגרם לו עקב אי הגילוי, מטרת הפצוי היא להעמידו במצב שהיה מצוי בו לו החוזה היה מקוים בדרך מקובלת ובתום לב, קרי במצב שבו היה מצוי לו היה רוכש רכב תקין ומוכר אותו לאחר כארבע שנים.

...

כמו כן, הנני מקבלת, כאמור, שהוסתר מהתובע מידע שהיה בידיעת הנתבע – או היה צריך להיות בידיעת הנתבע – גם אם מדובר ברכב ששוקם על ידו והוא חלק מכתב האישום שבו הורשע וגם אם מדובר ברכב שרכש לאחר ששוקם מצד ג'.

בנוסף, הנני מקבלת שהנתבע נקט בטקטיקה מתוכננת היטב שהיה בה כדי לאפשר לו בעתיד להתנער מהעסקה, כפי שאכן ניסה לעשות, ולמכור את הרכב ללא כל אסמכתא בכתב למכירתו.

סוף דבר הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובע סך של 25,000 ₪ כמו כן יישאו בהוצאות התובע בגין ניהול הליך זה לרבות אגרת משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 6,500 ₪.

על פי כתב התביעה, חודשיים לאחר שקבלה התובעת את הרכב לידיה ובמהלך נסיעה שגרתית הופיעה נורת בקרה עם הודעה על גבי צג הרכב לפיה קיים חוסר בשמן ברכב; התובעת טוענת כי פנתה אל הנתבעת אשר הפניתה אותה למוסך מורשה מטעמה ובשיחה עם המוסך התבקשה הנתבעת להוסיף קילו שמן לרכב ואז ההתראה נעלמה.

לשיטת התובעת התקלה חזרה על עצמה מספר פעמים וביום 06/06/18 נדלקה התראה ברכב האוסרת המשך נסיעה ברכב בשל קיומה של תקלה ובאותו יום נאלצה להכניס את הרכב למוסך מורשה, שם היה שלושה ימים ולאחר שהושב לה שוב נדלקה נורת השמן לאחר שנסעה 10 ק"מ. התובעת טוענת כי שבה ויצרה קשר עם הנתבעת אשר שוב הפניתה אותה למוסך המורשה אשר הורה להוסיף לרכב 1 ק"ג שמן ולהמשיך בנסיעה.

על פי שני המומחים מטעם הצדדים, כיום הרכב תקין ולא קיימת תצרוכת שמן חריגה; גם מומחה התובעת, מלבד טענותיו כי הנתבעת לא נתנה לו להשלים את הבדיקה באמצעות חיבור למערכת הדיאגנוסטיקה - לא מצא תקלה ברכב לעניין השמן והעיד כי הקף התלונות מצביע על צריכת שמן בלתי סבירה, אלא שכאמור, התובעת לא הוכיחה את מספר התלונות לו היא טוענת ולפני הוכח כי רק פעמיים במהלך שנה ושלושה חודשים היה חוסר בשמן.

מלבד פיצוי בגין ביטול עסקת הרכישה טוענת התובעת לנזקים עקיפים נוספים בעקבות עסקת הרכישה כגון עלויות מימון הלוואה, תשלומי פרמיה לביטוח ואיתורן, שכירת רכב ואבדן ימי עבודה וכן עוגמת נפש והפסד הנאה.

לגופם של דברים, לא מצאתי הצדקה לביטול ההסכם ולהשבת מלוא התמורה החוזית לתובעת.

...

לפיכך אני דוחה את תביעת התובעת לביטול העסקה והשבת כספה.

כיוון שקבעתי כי לא הוכחה הפרה יסודית של החוזה על ידי הנתבעת ודחיתי את תביעת התובעת להשבה והחזר, כפועל יוצא נדחות דרישות התובעת לפיצוי בגין ראשי נזק נוספים בגין ההפרה שלא הוכחה.

התובעת תשלם לנתבעת הוצאות הגנתה ע"ס 15,000 ₪ כולל מע"מ. הסכום האמור יועבר לנתבעת, באמצעות בא כוחה, תוך 30 יום מהיום.

בכתב התביעה שכנגד עתרה הנתבעת לחיוב התובעת בגין השכרת רכב הרנו, לרבות חיוב בגין ק"מ עודף, תשלום אגרות כביש מהיר, הישתתפות עצמית בגין שתי תאונות שעבר, והפסד כספים בגין מימוש מהיר של הרכב שהוחזר לנתבעת, כשהוא במצב מחפיר.

המדובר בהשתהות אשר כשלעצמה מלמדת על זניחת הטענה, ואשר בנוסף גרמה לתובעת נזק ראייתי, שכן מיסמכי הנתבעת המוצגים כראיות (למשל חוות דעת השמאי) הנם משנת 2019, אך הוצגו לתובעת בתביעה שכנגד בשנת 2021, ומבלי שניתנה לתובעת היזדמנות לבדיקת הטענות בזמן אמת (כך, למשל, חשבונית בדבר חריגה בקילומטרים יצאה רק 3 שנים לאחר ביטול ההסכם).

הטענה לחריגה בק"מ היא טענה חוזית ולא נזיקית, ואם כך, יש חשיבות לדרישה כספית בזמן אמת, בייחוד כאשר מדובר בסכום ניכר של כ – 45,000 ₪.

...

גם כאן לא צורפו הדוחות עצמם ולא אישור על תשלומם, ולכן דין רכיב זה להידחות בהעדר הוכחה.

סעיף משנה ז' – לאור מה שנקבע לעיל כי התובעת היתה רשאית לבטל את ההסכם, אין מקום לחייבה בגין עמלות עבור החזר חיובים לסיכום בתביעה העיקרית אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך 27,040 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל, בתוספת אגרת משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.

בתביעה שכנגד אני מחייב את הנתבעת שכנגד בתשלום סך 2925 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל, בתוספת אגרת משפט ושכ"ט עו"ד בסך 1,200 ₪.