תביעה ותביעה שכנגד על הסכם קבלנות לבניית בית מגורים

לפניי תביעות כספיות הדדיות, תביעה ותביעה שכנגד, ביחס לפרויקט בניה של בית מגורים בראש פינה (להלן: "הבית" / "הפרויקט").

תביעת הקבלן עותרת לחייב את המזמין לשלם לו סך של 309,623 ₪, יתרת תמורת ביצוע עבודות בניה בהתאם להסכם; בתביעה שכנגד עותר המזמין לחייב את הקבלן בתשלום פיצוי כספי בסך של 199,828 ₪, בגין ליקויי בניה בבית.

בכדי להכריע בתביעה שכנגד, אדרש לבחון ראשית, מהם נזקיו הנטענים של המזמין וזכותו להפרע בגינם מהקבלן; שנית, יש לברר האם, כטענת המזמין, הפר הקבלן את ההסכם על פי דיני החוזים, באופן המקנה למזמין זכות לביטול ההסכם? והאם קמה למזמין זכות קזוז; בהתאם למסקנות שיתקבלו, אקבע בסעד הנתבע לחיוב הקבלן בפצוי המזמין על נזקים נטענים ממוניים ולא ממוניים.

...

אני מחייב את המזמין בתשלום יתרת ההסכם בסך של 337,860 ₪ כולל מע"מ, כמפורט לעיל.

אני מחייב את הקבלן לשלם למזמין בגין ליקויי בניה, סך של 450 ₪ כולל מע"מ, כמפורט לעיל.

אשר על כן, ישלם הנתבע לתובע יתרת תמורת ההסכם, בקיזוז סכום הליקויים הנ"ל, סכום כולל של 337,410 ₪ כולל מע"מ. נוכח התוצאה אליה הגעתי, ולרבות העובדה כי התביעה התקבלה במלואה והתביעה שכנגד נדחתה רובה ככולה, מצאתי לנכון לקבוע כי בנוסף לסכום הקבוע בסעיף 111 לעיל, יישא הנתבע בהוצאות משפט התובע בסך של 12,000 ₪ ובשכ"ט ב"כ ומע"מ בגינו, בסך כולל של 50,000 ₪.

מערכת היחסים בין הצדדים מתבססת על הסכם של קבוצת רוכשים מול קבלן מבצע ומול מפקח הבנייה מטעמם, הכל לשם בנייה משותפת של בית מגורים על קרקע שנרכשה ע"י הרוכשים ברחוב יוברט המפרי 15 בחיפה.

כיום יש לפני חוות דעת מומחה אובייקטיבי, פרושות מלוא הטענות והעדויות וככל שתחויב חברת שליט, יכולה הערבות לשמש בטוחה מבלי להתפלפל שוב בשאלת היותה "אוטונומית" (שכאמור מרגע שעוכב ממושה אין לאוטונומיה שלה רלוואנטיות ממשית) ובשאלת שנת הבדק "הסתיימה או לאו". התביעה שכנגד הראשונה הוגשה ע"י קבוצת הרכישה קרי כלל הדיירים, 17 במספר והופנתה כנגד חברת שליט וכן כנגד מפקח הבנייה ששכרו הדיירים-המנוח דורון פיינגולד ז"ל שנפטר במהלך ניהול התיק.

יש לומר שאילו היה מדובר בדיירים הקונים מיזם/"קבלן" דירה חדשה היה מקבל ראש נזק זה משקל רב יותר (ועל כך מדברת הפסיקה שצרפו הדיירים), כאן המצב הפוך ולמצער שונה ועניין לנו בתביעה של "היזם" נגד מי שהוא שכר כקבלן לבצוע עבודות קרי מדובר בהסכם אחר בו המימד הצרכני שונה מזה הנגזר מחוק המכר דירות ומעסקאות מכר דירה והיות והערכת נזק לא ממוני מצוי בשקול דעת בית המשפט בהיתחשב במכלול הנסיבות, הראיות והמערכת המשפטית האופפת את המקרה ראיתי לנכון לפסוק לתובעים-הדיירים סך 15,000 ₪.

...

ולאחר שהדברים לעיל נרשמו, יש לחזור להכרעה בנקודה חסרת חשיבות אמיתית זו, מהחומר ובעיקר ממכתביו של המפקח מטעם הדיירים עולה כי כאן נוצרה אי הבנה חוזית, ההיגיון הנתמך גם במצגי המפקח מטעם הדיירים נוטה לצדה של חברת שליט, המפרט בנקודה זו נוטה לחובתה שכן קשה להתעלם מהיעדר חתימת וויתור אשר פוטרת את חברת שליט מאספקת והתקנת התיבות בסעיף הרלוונטי העוסק בהן במפרט, זהו הסעיף היחידי העוסק ב"אלומיניום" שאין לידו חתימת וויתור כזו והיות והמפרט מחייב את חברת שליט, היא תחויב אלא שכזכור, בהתאם להסכמות החוזיות גם דעת המפקח (הנוטה כנגד עמדת הדיירים) מחייבת את חברת שליט ולכן נוכח כל האמור לעיל ולרבות בעניין הקטנת הנזק והעמדה הדווקנית מצד הדיירים יש לבצע איזון בכך שאפסוק רק את מחצית הסכום העריך המומחה ובתוספת מע"מ בלבד, סה"כ 2,000 ₪ (מעוגל).

בגין סעיף 5.10 לחוות דעת המומחה ג'רבי העוסק באריח שבור בקומה 1 מול המעלית (150 ₪) הנני מקבל את הערכת המומחה שמדובר בשבר שנגרם ע"י הדיירים או מי מהמובילים עבורם בעת שנפל על האריח חפץ כבד.

סוף דבר אשר על כן הנני מחייב בתביעה הראשונה שכנגד את חברת שליט לשלם לדיירים-התובעים שכנגד את הסכומים כדלקמן: בגין סעיפי חוות דעת המומחה שהושארו להכרעת בית המשפט סך 93,000 ₪ בצירוף תוספת בשיעור 15% ובתוספת מע"מ סה"כ 125,131 ₪.

בתביעה שכנגד טען הנתבע כי עבור המניות בהן החזיק בחברה, הוסכם כי יקבל עבורן 25 אחוז מחלקה 40 בגוש 13533, עליו ייבנה בית מגורים עבור הנתבע על ידי החברה, שיהווה תשלום שכר עבודה עבור השנים שעבד עבור החברה ללא תשלום.

עוד טענו כי נתבע 4 הוא שלוח ועושה דברו של יונתן בחברה, והוא מעולם לא חתם במודע על ההסכמים הנטענים בכתב התביעה שכנגד.

השני, הסכם קבלן ראשי בין החברה לבין קלוד, לפיו התחייבה החברה לבנות לקלוד בית מגורים על המיגרש.

...

לסיכום אני מורה על דחיית התביעה כנגד קלוד ודחיית התביעה שכנגד.

בהתחשב בהתנהלות הצדדים והשתלשלות העניינים בין בעלי הדין אני קובעת שכל צד יישא בהוצאותיו.

אני מורה על דחיית התביעה כנגד אוחנה ומחייבת את התובעים לשלם לאוחנה הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪.

לפניי תביעה עיקרית ותביעה שכנגד שעניינן אחד - עבודות בניה של בית מגוריו של הנתבע בקריית שמונה שביצעה התובעת, חברה קבלנית לבניית בתים.

רכיבי התביעה שכנגד כוללים את עלויות תיקון ליקויי הבנייה בסך של 556,452 ₪ (כולל מע"מ ופקוח הנדסי) עפ"י חוות דעת הנדסית (נספח י"ב לכתב ההגנה) ; פיצוי בגין איחור במסירה עבור 107 ימי איחור, לפי דמי פיצוי קבועים ומוסכמים מראש בסעיף 13 ב' להסכם בסך 2500 ₪ ליום, ובסה"כ 267,500 ₪ ; נזק לא ממוני בדמות אי נוחות, עוגמת נפש והיעדר הנאה בסך 50,000 ₪; פיצוי מוסכם וקבוע מראש בסך של 20,000 ₪ בגין הפרה יסודית מכוח סעיף 25 להסכם וזאת בנוסף לכל סעד אחר; סה"כ עומד הקף התביעה שכנגד על סך 893,952 ₪.

  אין חולק כי בחודש יולי 2017 התקשרו הקבלן והמזמין בהסכם עבודה קבלנית לבצוע עבודות בניית בית מגורים במיגרש הידוע כחלקה 17 בגוש 1408 מאדמות קרית שמונה (נספח א' לכתב התביעה), זאת בהתבסס על הצעת מחיר של הקבלן מיום 17.5.16, תכניות אדריכליות, תכניות קונסטרוקציה, כתב כמויות ותוכניות ביצוע שצורפו כנספחים להסכם.

...

לאור האמור, מקום שתרם המזמין בהתנהגותו תרומה משמעותית לעוגמת הנפש הנטענת על ידו, אין מקום לפסוק עבורו פיצוי בגין כך. ומשכך, אני דוחה את התביעה ברכיב זה. סיכום ותוצאה התביעה העיקרית מתקבלת במלואה.

בנוסף, ישלם הנתבע לתובעת שכ"ט עו"ד בסך כולל של 65,000 ₪, וכן הוצאות משפט הכוללות החזר בגין חוות דעת המומחה מטעמו ומומחה בית המשפט והחזר אגרות משפט ששולמו בגין התביעה העיקרית.

בנוסף תשלם הנתבעת שכנגד לתובע שכנגד שכ"ט עו"ד בסך כולל של 25,000 ₪, וכן הוצאות משפט הכוללות החזר בגין חוות דעת המומחה מטעמו וחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, וכן החזר אגרות בתביעה שכנגד באופן יחסי, זאת בהתחשב בסכום התביעה שהתקבל לעומת סכום התביעה שהוגש.

בד בבד עם כתב ההגנה, הגיש המזמין ביום 22/10/19 תביעה שכנגד לחיוב הקבלן בסך 122,246 ₪ בגין הפרת ההסכם על פי דיני החוזים ופצוי בגין גרימת נזק ברשלנות לפי סעיף 35 לפקודת הנזיקין (להלן: "תביעת המזמין"/"התביעה שכנגד").

לטענת התביעה שכנגד, (סעיף 75-78) הקבלן לא ביצע את העבודות בצורה איכותית כפי שהתחייב בסעיף 2.3 להסכם, הוא התעכב בבצוע העבודות בנגוד ללוחות הזמנים שנקבעו בהסכם, הותיר את הבניה עם ליקויים מבלי לתקנם, ולבסוף הפר את ההסכם באופן חד צדדי עת נטש את אתר הבניה מבלי להשלים העבודות להן התחייב.

תפסיק להטריד בשאלות שאתה יודע! [29.1.2019, 12:10:15] זיאד אבו זיד: לא יצקת? [29.1.2019, 12:11:39] ניר: יש עוד דברים בשלב ריצפה חוץ מיציקה ויש גם עוד תיקונים ליסודות – כשנסיים אגיד לך. למעשה, ועל אף שפרויקט הבניה הסתיים וכבר מתחילת שנת 2020 המזמין מתגורר בבית שניבנה, נכון למועד הגשת התביעה כאן ולאורכו של ההליך דנן, לא שילם המזמין תמורת העבודות שביצע הקבלן בפועל, לא יתרת תמורת שלב א' ולא תמורת חלק 1 לשלב ב' להסכם הנוגע לבצוע קורות הקשר.

...

סיכום ביניים מס' 3 – לאור כל המקובץ לעיל, מתקבלת המסקנה כי, לא עלה בידי המזמין להוכיח טענותיו להפרת ההסכם על ידי הקבלן.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

התביעה שכנגד נדחית.