לפניי תביעות כספיות הדדיות, תביעה ותביעה שכנגד, ביחס לפרויקט בניה של בית מגורים בראש פינה (להלן: "הבית" / "הפרויקט").
תביעת הקבלן עותרת לחייב את המזמין לשלם לו סך של 309,623 ₪, יתרת תמורת ביצוע עבודות בניה בהתאם להסכם; בתביעה שכנגד עותר המזמין לחייב את הקבלן בתשלום פיצוי כספי בסך של 199,828 ₪, בגין ליקויי בניה בבית.
בכדי להכריע בתביעה שכנגד, אדרש לבחון ראשית, מהם נזקיו הנטענים של המזמין וזכותו להפרע בגינם מהקבלן; שנית, יש לברר האם, כטענת המזמין, הפר הקבלן את ההסכם על פי דיני החוזים, באופן המקנה למזמין זכות לביטול ההסכם? והאם קמה למזמין זכות קזוז; בהתאם למסקנות שיתקבלו, אקבע בסעד הנתבע לחיוב הקבלן בפצוי המזמין על נזקים נטענים ממוניים ולא ממוניים.
...
אני מחייב את המזמין בתשלום יתרת ההסכם בסך של 337,860 ₪ כולל מע"מ, כמפורט לעיל.
אני מחייב את הקבלן לשלם למזמין בגין ליקויי בניה, סך של 450 ₪ כולל מע"מ, כמפורט לעיל.
אשר על כן, ישלם הנתבע לתובע יתרת תמורת ההסכם, בקיזוז סכום הליקויים הנ"ל, סכום כולל של 337,410 ₪ כולל מע"מ.
נוכח התוצאה אליה הגעתי, ולרבות העובדה כי התביעה התקבלה במלואה והתביעה שכנגד נדחתה רובה ככולה, מצאתי לנכון לקבוע כי בנוסף לסכום הקבוע בסעיף 111 לעיל, יישא הנתבע בהוצאות משפט התובע בסך של 12,000 ₪ ובשכ"ט ב"כ ומע"מ בגינו, בסך כולל של 50,000 ₪.