תביעה ותביעה שכנגד נזקי רכוש בתאונת דרכים

בפני תביעה כספית בסך של 10,816 ₪ ותביעה שכנגד בסך 7,142 ₪ בגין ניזקי רכוש (פח), תאונת דרכים בה היו מעורבים רכבי הצידיים ביום 22.7.18.

...

נוכח כל האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה והתביעה שכנגד באופן חלקי בהתאם לחלוקת האחריות שקבעתי.

נוכח כל האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך של 1,125 ₪ (הנזק, שכ"ט שמאי וירידת ערך) בצירוף הוצאות משפט בסך 400 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

כמו כן אני מקבלת את התביעה שכנגד ומחייבת את הנתבעת שכנגד לשלם לתובע שכנגד סך של 5,274 ₪ (הנזק ושכ"ט שמאי) בצירוף הוצאות משפט בסך 400 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

לפניי תביעה ותביעה שכנגד, בסדר דין מהיר, שעילתן ניזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים.

...

סבורני כי נהגת רכב אלדן לא הייתה ערה דיו למתרחש סביבה, ובמיוחד בבואה לחצות את הצומת באמצעות פנייה שמאלה.

באשר להיקף הנזק הנטען בשתי התביעות, הרי שמאחר שסכומי התביעה נתמכים בחוות דעת שמאיות ובאסמכתאות המתאימות, ומאחר שהצדדים שכנגד לא הגישו חוות דעת שמאיות נגדיות שיש בהן כדי לסתור את סכומי התביעות ואף לא הודיעו על רצונם לחקור את שמאי הצד שכנגד על חוות דעתו, הרי שאני קובע כי סכומי התביעות בדין יסודם.

התביעה העיקרית הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: 6.1.

לפניי תביעה ותביעה שכנגד לחיוב הצד שכנגד בפצוי כספי בגין ניזקי רכוש על רקע תאונת דרכים.

...

אני סבור כי שני נהגי הרכבים הפרו את הוראת את תקנה 40(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: "תקנות התעבורה") הקובעת: "לא יסטה נוהג ברכב מנתיב נסיעתו אם עלול הדבר לגרום להפרעה או לסיכון". כמו כן, הפרו שני הנהגים את הוראת תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה הקובעת: "לא ינהג אדם רכב בקלות ראש או בלא זהירות, או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות ובין השאר בסוג הרכב, במטענו, בשיטת בלמיו ומצבם, באפשרות של עצירה נוחה ובטוחה והבחנה בתמרורים, באותות שוטרים, בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך." הפרת חובות הזהירות מצד שני הנהגים היו חופפות.

אשר למחלוקת בעניין הנזק הן בקשר לתביעה העיקרית והן בקשר לתביעה שכנגד, הרי שמאחר שהנזקים נתמכים בחוות דעת שמאי ובאסמכתאות המתאימות, ומאחר שהנזקים הנטענים נתמכים בידי תמונות הנזק ומעידות על מוקדי הנזק ואופי הנזקים, והואיל והצד שכנגד לא הגיש חוות דעת שמאי נגדית אשר יש בה כדי לסתור את גובה הנזק, הרי שאני מקבל את סכומי התביעות, למעט ראש הנזק בדמות "הוצאות, בזבוז זמן וטרחה". לגבי ראש הנזק בדמות "הוצאות, בזבוז זמן וטרחה", מדובר בראש נזק שלא הוכח, שנועד רק כדי לנפח את סכום התביעה.

סיכום התביעה העיקרית הנתבע ישלם לתובעת את הסכומים הבאים: 9.1.

                   בפני תביעת שבוב ותביעה שכנגד, בגין ניזקי רכוש שעניינה תאונת דרכים שארעה ביום 11/12/2021, בה היו מעורבים רכב המבוטח על ידי התובעת בתביעה העיקרית  מ.ר. 375-95-102 (להלן: "רכב התובעת") ורכב התובעת שכנגד מסוג סקודה מ.ר 22-355-38 (להלן: "הסקודה").

...

מנגד, טוענים הנתבעים בכתב ההגנה כי דין התביעה כנגדם להידחות, התאונה אירעה כתוצאה מרשלנות מבוטחת התובעת בתביעה העיקרית, אשר נסעה אחרי רכבם, לא שמרה מרחק וניסתה לעקוף את רכבם מצד ימין, בניגוד לתקנות 47(א) ו-49 לתקנות התעבורה.

היום התקיימה ישיבת הוכחות במסגרתה העידו, מטעם התובעת/הנתבעות שכנגד הגב' סבאח חנאן ומטעם הנתבעים/התובעת שכנגד מר מנייזל עדוי, ולאחר מכן סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל פה. אין מחלוקת בין הצדדים בנוגע לעצם קרות התאונה, אלא המחלוקת הינה בנוגע למי אחראי לה. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמכלול החומר המצוי בתיק בית המשפט  לרבות בתמונות ובסרטון, ובכלל זה לאחר ששמעתי את העדים וסיכומי ב"כ הצדדים, ולאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך עדותם, אני פוסקת כי האחריות לקרות התאונה הינה על שני הנהגים בחלקים שווים, אחריות המקימה עילות תביעה הדדיות.

בשקלול כל האמור לעיל, הטענה אודות ניתוק הקשר הסיבתי נדחית.

בסיכומו של דבר במסגרת התביעה העיקרית, אני מחייבת את הנתבע 1, מר עדוי מנייזל לשלם לתובעת, באמצעות ב"כ, סך של 16,762 ₪, בצירוף אגרות משפט (אגרת פתיחה והמחצית השנייה של האגרה) ושכ"ט עו"ד בסך של 3,352 ₪.

התביעה כנגד הנתבעת 2, הגב' עדוי למיס, נדחית ללא צו להוצאות.

תביעה זו עניינה ניזקי רכוש שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים.

עמדה באפשרות הנתבעות אפשרות לזמן את שמאי התביעה לחקירה נגדית ולצרף חוות דעת נגדית כאמור והנתבעות לא עשו כן. לפיכך, שוכנעתי כי ניתן להסתפק בחוות דעת שמאי התביעה ובחשבוניות שצורפו לכתב התביעה ללא צורך באישור התשלום שצורף לאחר מכן, להוכחת הנזק.

...

לא נעלמה מעיניי הפסיקה לגבי צירוף קבלות במיוחד כאשר התובעת הינה חברת השכרה , אולם הטענה של העדר קבלות הועלתה לראשונה במעמד הדיון , כאשר לא קדמה לה כל דרישה לגילוי מסמכים ועל כן דין טענה זו להידחות .

סוף דבר בנסיבות האמורות, התביעה מתקבלת.

הנתבעות תשלמנה לתובעת סך של 23,636 ₪ בתוספת הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (בכפוף להצגת אישור מטעם המשעבד).