מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה ותביעה שכנגד טעות ברישום חלוקת מגרש

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

המקרקעין חולקו לארבעה מגרשים.
במסגרת התביעה, עתרה המבקשת לפירוק השתוף במקרקעין בדרך של חלוקה בעין.
קיימת הפרדה עניינית בין עילות התביעה העיקרית לבין עילות התביעה שכנגד; אין השפעה של תביעה אחת על השנייה; המבקשת יכולה להגיש ערעור שכנגד רק בנוגע לפסק הדין שניתן נגדה דהיינו, פסק הדין בתביעה העיקרית, אשר אינו חלק מהערעור דנן (שכן ערעור המשיב 1 עוסק בפסק הדין בעיניין התביעה שכנגד, במסגרתו התקבלו טענות המבקשת).
דיון והכרעה; תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 קובעת: "מועד או זמן שקבע בית המשפט או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה; נקבע המועד או הזמן בחיקוק, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו". ככלל, על בעל דין לקיים מועדים הקבועים בדין.
ככלל, טעות שבדין יכולה בנסיבות מתאימות לעלות כדי "טעם מיוחד" להארכת מועד, ויש לבחון בהקשר זה את מהות הטעות, טעמיה והגיונה, מידת סבירותה והשלכותיה על זכויותיהם של בעלי-הדין האחרים ועל מידת הסתמכותם על סופיות ההליך (ראו, בש"א 6997/00 סרגובי נ' סילברסטון (פורסם במאגרים); בש"א 805/08 טחנת קמח מפרץ בע"מ נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים).
...
לפיכך, לשיטתו, יש לדחות את הבקשה.
עוד נקבע בעניין הלפרין, כי מקום בו הוכח כי בעל הדין המבקש ארכה כאמור פעל מתוך זלזול בסדרי הדין, תיחלש ההצדקה להיעתר לבקשתו; כי יש להראות כי אכן מדובר בטעות סבירה וכי בעל הדין פעל בשקידה ראויה להגשת ההליך במועד.
לאור כל האמור, הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לתימוכין הם מפנים לפסקי דין בהם התקבלה הטענה: · ת"א (מחוזי י-ם) 4320/02 גפני נ' אסרף (פורסם בנבו, 10/7/2005), שבו במסגרת התביעה העיקרית התבקשו סעדים של מינוי כונס נכסים לצורך רישום זכויות על פי חלוקה שתשקף את זכויות הצדדים; צו מניעה קבוע המורה לנתבעים (הם התובעים שכנגד) להמנע מלבצע פעולה ברכוש המשותף; ופיצול סעדים, ואילו במסגרת התביעה שכנגד נטען על ידי הנתבעים (הם התובעים שכנגד) שיש לחייב את התובעים לפעול לרישום הבית המשותף; לחייב את תובעים לשלם מחצית מהוצאות בניית חדר הסקה ודמי שכירות של חדר ההסקה; להעתיק את מיכלי הגז ממקומם; ולפסוק לזכותם של הנתבעים תשלום בגין דמי חכירה מיותרים ששולמו ובגין כספים שחויבו לשלם למינהל.
בעיניין זה עסקה התביעה שכנגד בשאלה האם התובע (הוא הנתבע שכנגד) הפר את הסכם השתוף בין הצדדים ומהו הנזק שניגרם; האם הועמדה מכולה במיגרש הנתבעים (הם התובעים שכנגד) והאם ניתן לקזז דמי שימוש במכולה מחיובי התובע, ככל שישנם כאלו; וכן, האם חלה על הועדה המקומית לתיכנון ובניה חובת זהירות כלפי הנתבעים והאם היא הפרה הוראה חוקית.
כדי לבסס את טענותיהם בעיניין החלקים האמתיים בבעלות הם הגישו את התביעה שכנגד, שבמסגרתה ביקשו לקבוע את חלוקת הזכויות; לחליפין פיצוי כספי בגין השטחים בהם זכו התובעים (הם הנתבעים שכנגד) בטעות; ולחליפי חליפין, תשלום של דמי שימוש ראויים.
...
מנגד, הנתבעות טוענות כי יש לדחות את התביעה שכנגד.
עיון בסיכומי הנתבעות מעלה שהנתבעות מעלות טענה שהתובעים קיבלו יותר כספים מהן אך הן אינן טוענות לפיצוי ועל כן דין טענה זו להידחות.
סוף דבר התובעים והנתבעות מחזיקים כל אחד במחצית מזכויות הבעלות בבניין.
עם זאת ובהינתן כי במידה רבה התקבלו טענות הנתבעות, יש ליתן לאמור ביטוי גם בשאלת קביעת החזר ההוצאות ושכר טרחת עוה"ד. הנתבעות תשלמנה לתובעים הוצאות משפט בסך של 6,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך נוסף של 15,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לאחר סיום הליך ההסדר, אבי המבקשים הכיר בזכויות מישפחת רמאל והעביר הזכויות לבעלות עלי רמאל ז"ל. היות שהתביעה שכנגד עוסקת באכיפת הסכם מכר ללא תמורה, לצורך רישום הזכויות במיגרש 22א בהתאם לתכנית החלוקה אשר טרם נרשמה, מדובר בזכויות שביושר "תוצרת הארץ" שהיא זכות מעין קניינית היוצרת יחסי נאמנות קונסטרוקטיבית בין הקונה לבין המוכר.
התובעים שכנגד טוענים דבר והפוכו, מצד אחד טענו כי מדובר בטעות ברשום לוח הזכויות ועתרו לתקנו בתביעתם שכנגד.
...
דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה, החלטתי לדחות את הבקשה לסילוק התביעה שכנגד על הסף.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, דין הבקשה לסילוק על הסף להידחות, וכך אני מורה.
אני קובע התיק לקדם משפט מסכם ליום 27.10.22 בשעה 09:00, בנוכחות הצדדים עצמם.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

תביעה שכנגד של חוסני גנאים (במסגרת ת.א 44639-10-17) בד בבד עם כתב הגנה, הוגשה גם תביעה שכנגד ע"י חוסני גנאים ובה התבקש פסק דין הצהרתי ו/או צוים לפיהם הוא זכאי להרשם כבעלים של 1/9 מחלקה 77 וכי מכוח החלוקה בפועל בחלקה הנ"ל, הוא זכאי לחזקה בלעדית במגרשי חוסני גנאים המסומנים כאמור בתב"ע כמגרשים 77/10 ו– 77/11 (וב-ת/2 כמגרשים 7/11 ו –77/12), ושבהם כפי שצוין לעיל, ניבנו שני בתים לבניו.
אמנם נכון הוא כי קיומו של הסכם המוזארעה הוזכר לפקיד ההסדר, אך נראה כי ההסכם עצמו לא צורף לתזכורת התביעה, ובהתאם ובהעדר ראיות אחרות, לא ניתן לדעת מדוע בסיכומו של דבר בחר פקיד ההסדר שלא לרשום את זכותו של המנוח תאופיק גנאים; האם מאחר שלא הוכח בפניו כי הוקנו כבר זכויות בפועל בחלקה 77 על פי ההסכם, האם סבר כי הסכם המוזארעה לכשעצמו אינו מקנה זכויות בעלות, או שמא טעה או התרשל והתעלם שלא כדין מההסכם.
זכויות חוסני ועבד אל רחים גנאים בחלקה 77 בנוסף לתביעתם לסעד ההצהרתי שעניינו רישום בעלות שאותה דחיתי כפי שפורט לעיל, ביקשו חוסני ועבד אלרחים גנאים כסעד שני "פסק דין המצהיר כי מכוח החלוקה בפועל השוררת בחלקה 77 הנ"ל..." (דגש שלי ש.מ.), הם זכאים לתפוס חזקה בלעדית במגרשים 77/8 – 77/9 על פי התב"ע (עבד אל רחים) ו-77/10 – 77/11 על פי התב"ע (חוסני), ובתביעה זו עלי לידון כעת.
...
בכל מקרה, אינני מקבל את כלל טענות הנתבעים כנגד תוקפו של הסכם המוזארעה זאת נוכח מכלול הראיות המצביעות בבירור על כך שכלל הצדדים לרבות איברהים, תופיק ואחמד מוואסי ו/או מי מטעמם נהגו בפועל במשך קרוב ל-60 שנה!!! באופן המצביע בבירור על כך שהסכם המוזארעה נכנס לתוקפו ויושם בפועל על ידי הצדדים.
ואולם בשים לב לכך שייתכן כי אכן לא ניתן לעשות שימוש כלשהו בשטח שנותר, לא לצרכי בנייה ולא לצרכים אחרים כפי שנטען על ידי מג'ד אבו מוך, ובשים לב לכך שאכן שימוש בשטח האמור ייצור מטבע הדברים חיכוך קרוב ואינטנסיבי בין הבית שבנה מג'ד אבו מוך ובין השטח שיישאר בידי עבד אלרחים, אני סבור כי נדרש דיון נוסף שטרם נערך בשאלה האם לאור קביעותי בפסק הדין לעיל, יש ליתן אפשרות למג'ד אבו מוך לקבל לידיו גם את השטח שנותר כנגד פיצוי מתאים או שמא שטח זה יישאר בידי עבד אלרחים.
344.6 לפיכך ועל מנת שאוכל לתת פסק דין משלים אך ורק בסוגיית הפיצוי המגיע בגין השטח שכבר נלקח מעבד אלרחים, ובשאלת השטח שנותר ללא בנייה במגרש במחלוקת אני קובע דיון נוסף בתיק אך ורק בין מג'ד אבו מוך ועבד אלרחים ליום 20.12.2022 בשעה 11:00.
עם זאת ובכל מקרה, בשים לב לאחריותו של מוניר למצב הדברים שנוצר בתיק זה ובשים לב למצגי השווא וטענותיו השונות שנדחו במלואן על ידי אני מחייב את מוניר בכל מקרה לשלם הוצאות משפט כולל שכר טרחת עו"ד בסך של 15,000 ₪ לעבד אלרחים וסך של 12,000 ₪ למג'ד אבו מוך.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

המחלוקת הראשונה נוגעת לשאלה מה היו זכויות הצדדים עובר להסכם המכר ב-1971, מה מכרו ה"ה קאופמן לה"ה מרדלר בהסכם מ-1971 ומה החריגו והאם נעשו טעויות ברשום הזכויות במהלך השנים ברמ"י ו/או משה"ב. במסגרת זו יש להכריע מה התכוונו הצדדים כשכתבו בהסכם מ-1971 שנוסף למבנה (הבית הדרומי) הם משאירים לעצמם שטח של 2 מ' מהחלק הצפוני של המבנה עד גבול המיגרש הדרומי.
על מצב רשומי זה לעיל וחלוקת המקרקעין נכון לשנת 1974 לא חלק מאן דהו (לפחות לא בפנייה לבתי המשפט), עד הגשת התביעה כאן בשנת 2018.
התובעת אישרה בחקירתה הנגדית כי לאחר פטירת הוריה, שכרה את שרותי עו"ד ויניצקי שיטפל בהוצאת צו ירושה וברישום זכויותיה בחברה המשכנת.
...
לסיכום, התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי למעט המבנה בן כ-30 מ"ר, כל המגרש המקיף את המבנה נמכר להוריה.
אני קובעת אפוא כי מה שנמכר להורי התובעת בשנת 1971 הוא 104 מ"ר והחלק שנותר בידי הורי נתבעת 3 באופן שיורי הוא 274 מ"ר. טענת זכות הקדימה התובעת טוענת כי עומדת לה זכות הקדימה שניתנה להוריה בהסכם מ-1971 ועל כן לא היתה זכות למכור את הבית הדרום מערבי ( והמגרש הצמוד לו) לנתבע 1 ורעייתו.
אשר על כן, אני דוחה את התביעה על כל חלקיה בשל אי הרמת הנטל במידה הנדרשת במשפט אזרחי.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו