תביעה ותביעה שכנגד בעניין זכויות בעמותה ובבית כנסת

בפסק הדין התקבלה תביעה שכנגד של מר שאול כהן (להלן – המשיב), לפינוי עמותת בית הכנסת חסד ואמת ע"ש ר' שמעון בר-יוחאי (להלן – "המערערת") ממבנה בו מפעילה המערערת בית כנסת מזה שנים (להלן – "המבנה").

בית המשפט הוסיף, כי את מרבית הזכויות במקרקעין רכש המשיב סמוך להגשת תביעתו, ולגבי חלק זה, לא ניתנה על ידו רשות למערערת.

...

הגם שיש יסוד לטענת המערערת, כי לא נשללה לחלוטין האפשרות למתן רשות מכללא במקרקעי ציבור, על יסוד הקביעות העובדתיות המפורטות לעיל, המסקנה כי לא מדובר באחד מן המקרים הנדירים בהם תוכר זכות כאמור, מקובלת עלינו במלואה.

התוצאה של כל האמור היא, כי יש לדחות את ערעור המערערת.

סוף דבר, הערעורים נדחים.

נכון למועדים הרלבאנטיים לתביעות ההדדיות, היה התובע (הנתבע שכנגד) נימנה על אחד ממתפללי בית הכנסת "אור החיים" בנהריה (יוצאי רומניה), ואילו הנתבע (התובע שכנגד), שימש כרב וכיו"ר ועד העמותה של אותו בית כנסת.

הנתבע מכחיש את הנזק הנטען בתביעה העיקרית וטוען כי התובע אינו זכאי לפצוי המבוקש על ידו בתביעה.

רק במסגרת חקירתו הנגדית העלה התובע לראשונה גרסה כי ההקלטות בוצעו על ידו באמצעות טלפון הנייד שלו: "אני צריך לציין דבר כזה? בכל טלפון יש מקליט. הקלטתי ממכשיר טלפון רגיל" (פ' עמ' 7 ש' 7-10), ללא שהוצגה כל ראיה התומכת בגירסתו זו. חמישית, התובע העיד בביהמ"ש כי 5 ההקלטות המכונות "קובץ אליהו" הגיעו אליו מאדם בשם "יעקב" אשר פנה אליו ואמר לו שהנתבע "מדבר עלי שפרצתי לבית הכנסת" וכי יש בידו תעוד מוקלט לכך, אולם עיון בתמלילי הקלטות "קובץ אליהו" מעלה כי אין בהם כל אמירה מפורשת של הנתבע לאותו "יעקב" לפיו הנתבע נשמע מפרסם אודות התובע את המיוחס לו בתביעה (פריצה לבית הכנסת וחבלה מכוונת במנעוליו), פ' עמ' 7 ש' 12-30: "ש. מי זה יעקב?

...

התובע שכנגד סבור כי מדובר בפרסום פוגעני העולה כדי לשון הרע אודותיו, אולם במהלך חקירתו הנגדית, התברר כי מדובר בנושא שקיימים לגביו חילוקי דעות הלכתיים, כך שלא שוכנעתי בנכונות גרסתו כי יש לראות בפרסום האמור משום לשון הרע אודותיו (פ' עמ' 13 ש' 9-24), (ההדגשה אינה במקור ג.נ): "ש. מהן הדעות השונות שיש אצל המלומדים הרבנים המכובדים ביחס להעברת שיעור תורה לנשים?

סוף דבר דרך ארוכה עשינו מאז החל ההליך המשפטי ועד שהגענו הלום.

דין התביעות ההדדיות להידחות, וכך אני מורה.

יצויין, כי גם בעיניין איפרגן, כללה ההסכמה תשלום כסף מקום בו לא הוגשה תביעה שכנגד ולא נמצאה טענת קזוז בכתב ההגנה ובכל זאת היה ברור לבית המשפט כי הסכמת הצדדים, משמעותה פסיקת סעד כספי לנתבעות (הקבלן) בתוספת שיערוך.

ראייה לדבר תמצא בעיניין שעיו ועמותת בית הכנסת, שנידון במאוחד עם עניינם של התובעים.

בית־משפט זה מצא בפסק דינו המאוחד הראשון, כי הסעד המתאים והיעיל בעיניין זה הוא אכיפה ולא פיצויים, הגם שסעד זה לא התבקש בכתב התביעה, סבר בית המשפט כי הוא מתאפשר במסגרת הליך זה במסגרת זכותן של הנתבעות לתקן הפרות של החוזה ובפרט הפרות שיש בהן כדי להוריד את ערך הדירה.

...

בית המשפט מצא, כי הפרשי הצמדה שולמו במלואן ואף ביתר על ידי התובעים במהלך השלמת החובות החוזיות במסגרת החלטת ביניים בתיק זה, כמתואר בטבלת חישוב ההצמדה.

באיזון בין השיקולים מצא בית המשפט לנכון, כי יש לפסוק את הוצאות המשפט ולהעמידן על 0.25 מהשיעור הקבוע בכללי לשכת עורכי הדין בעניין התעריף המינימלי כשסכום הבסיס הוא סכום הזכיה המעודכן.

חישוב שכה"ט על פי התעריף המינימלי : X 0.25מקדם ערעור Xמקדם מע"מ X [ שכר 9 ישיבות +הסכום לפי הכללים X 10% + 4% X(סכום הזכיה – הסכום לפי הכללים הנתבעות תשלמנה לתובעים סך של 13,075 סכום זה כולל מע"מ. בשיקול נוסף מצא בית המשפט כי הנתבעת 3 לא עסקה רק בשיווק ולא יוצגה בנפרד ולפיכך - איננה זכאית לפסיקת הוצאות נפרדת.

בית משפט השלום בבאר שבע ת"א 66359-08-22 "בית יוסף", בי"מד לבעלי תשובה ע"ש החיד"ש הקדוש זצוק"ל (ע"ר) נ' עמותת בית יוסף כתר מרדכי נתיבות, ע"ר ואח' תיק חצוני: לפני כבוד השופטת אורית ליפשיץ תובעים "בית יוסף", בי"מד לבעלי תשובה ע"ש החיד"ש הקדוש זצוק"ל (ע"ר) ע"י עו"ד יבגני פרחיה נתבעים 1. עמותת בית יוסף כתר מרדכי נתיבות, ע"ר 2. מרדכי שריקי ע"י עו"ד רועי רוזן 3. עריית נתיבות החלטה

מיהות הצדדים התובעת הנה עמותה רשומה ולטענתה היא בעלת הזכות להחזיק בבית כנסת וכולל, לרבות השטח הצמוד לו, הידוע כגוש 39571, מיגרש מספר 103, רחוב הרב עוזיאל 1, נתיבות, והם המקרקעין מושא ההליך.

הנתבעים מפנים להחלטות כבוד השופט ברוזה בתיק המקביל, שקבע כי "...הנכס עוד לא פונה ולכן התביעה שלפני היא תביעה תאורטית.. שכן שעד שלא יכריע בית המשפט בשאלת הפינוי אין מקום לידון בשאלה האם ישנה זכאות לדמי שימוש. לכן גם אם היתה התובעת צודקת היה מקום להורות על מחיקת תביעה זו עד לסיום תביעת הפינוי שתיקבע האם יש זכאות לסעד הכספי שנתבע לפני...לפיכך, תבהיר התובעת מדוע לא תפעל לתיקון התביעה הקודמת או שתגיש בקשה לאיחוד התיקים או למחיקת התביעה עד לסיום תביעת הפינוי....". כמו כן, מפנים הם לכך שהמבקשת עשתה דין לעצמה ונמנעה מלפעול באחד המישורים שהוצעו ע"י כבוד השופט ברוזה.

במסגרת רע"א 210/00 שלומוביץ נ' שיכון עובדים בע"מ, נידונה שאלת האיחוד, כאשר מדובר היה בתביעה שכנגד ובתביעה עיקרית ובשאלה ההפוכה - האם יש להפריד בין שניהם ונפסקו שם, בין היתר, הדברים הבאים: "....אחד המקרים שבהם ראוי להפריד את הדיון בתביעה שכנגד מהדיון בתביעה העיקרית הוא כאשר יגרום האיחוד לסירבול ההליכים ולעיכוב בירור התביעה העיקרית יתר על המידה. כך, למשל, קבע השופט זוסמן בע"א 96/74 רון נ' חזן, כי יש להפריד את הדיון בתביעה ובתביעה שכנגד, שכן "הדבר מתקבל על הדעת, שאם בשלב זה תצורף התביעה שכנגד יסתבכו העניינים נוספות...". השופט עמית בתיק בר"ע (חי) 1781/07 קדמני נ' שואח, פסק כי : "...אחד השיקולים שרשאי בית המשפט לשקול בבואו לידון בבקשה לאיחוד עניינים, הוא השלב הדיוני בו נימצאת כל אחת מהתביעות, והאם האיחוד ביניהן עשוי לגרום לסירבול ולעיכוב הדיון בתביעה המתקדמת...". בעניינינו, התביעה הוגשה כתובענה לפינוי מושכר, ובמצב דברים רגיל, לתובעים היתה שמורה האפשרות להגיש תביעה בגין סעדים נוספים, בהמשך.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה על נימוקיה, ובתגובה לה, הגעתי להכרעה כי דין הבקשה לאיחוד תביעות להידחות ולהלן נימוקי.

לאור כל האמור, ובשים לב למחלוקת בין הצדדים בדבר זכויותיה של התובעת במקרקעין, עמדת עריית נתיבות בדבר זכויותיה של התובעת במקרקעין, סבורה אני כי בנסיבות העניין, איחוד התובענות כמבוקש, יסרבל את ההליכים, שלא לצורך, וזאת בפרט לאור כך שטרם התגבשה עילת התביעה בתובענה השנייה.

לפיכך ולאור כל האמור, הנני מורה כי דין הבקשה לאיחוד תביעות להידחות ובהתאם למצוות מתקין התקנות אני מחייבת את התובעת בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 4,000 ₪ בגין בקשה זו, אשר ישולמו בתוך 30 יום ואם לא, הם יישאו ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.

בית משפט השלום ברמלה ת"א 14826-06-22 בן שלמה נ' מרסיאנו ואח' בפני כבוד השופט זיוון אלימי מבקש אלעזר בן שלמה ת"ז 031503824 משיבים 1. ד"ר גיא מרסיאנו ת"ז 034392613 2. עו"ד משה חגי ת"ז 033814914 3. ישי בן שושן ת"ז 029508736 4. אברהם לוי 022564835 5. עמותת בית הכנסת הספרדי שכונת הציפורים מודיעין מכבים רעות ע"ר 580646016 כולם על ידי ב"כ עוה"ד ברק קדם, אריאל חיומי ואח' פסק דין

לטעמי, החלטה הנוגעת לדחיית ערעור שכנגד בשל אי תשלום האגרה המתאימה מהוה החלטה הקשורה בניהול ההליך, ואכן ההחלטה אותה מבקש המבקש לבטל היא החלטה אשר ניתנה על ידי אב בית הדין ביום 10.5.2022 בבקשת רשות ערעור על החלטת הרב פלדמן.

ההחלטה הנה החלטה טכנית במהותה, המונעת אמנם מהמבקש אפשרות להגיש תביעה שכנגד, אך אינה חורגת מאינספור החלטות דומות המתקבלות חדשות לבקרים על ידי טריבונלים למיניהם, לרבות על ידי מערכת בתי המשפט.

רק לשם ההמחשה ניתן לציין את הפסיקה המחמירה הנוגעת להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין של בית משפט, שאף היא מייצרת הגבלה מסויימת, אך מידתית, על זכות הגישה לערכאות.

...

ביום 16.1.2022 נעתר בית הדין לבקשת המבקש, וקבע כי לאור היקף הערעור יהיה רשאי המבקש להגיש תגובה לערעור וערעור שכנגד עד יום 26.1.2022.

סוף דבר לאור האמור לעיל, הבקשה לביטול החלטת הבוררות מיום 10.5.2022 נדחית.

לאור התוצאה אליה הגעתי ולאחר ששקלתי את מורכבות ההליך והתנהלות הצדדים, אני מחייב את המבקש לשלם לכלל המשיבים גם יחד הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 10,000 ש"ח, אשר ישולם תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.