תביעה ותביעה שכנגד בגין תיקון רכב סוברו B4 לאחר תאונה

לפתע התחמם המנוע של הרכב (רכב פרטי מסוג סוברו B4 מספר רשוי מס' 79-159-64, להלן: "הסוברו").

טיעוני התביעה התובע טוען בכתב תביעתו המתוקן, כי ביום 21.4.12 בשעה 10:00 לערך, נסע ברכב הסוברו שהיה נהוג בידי נתבעת 2.

המחלוקת העומדת להכרעה המחלוקת בשאלת החבות מורכבת משתי סוגיות: האם הוכח ע"י התובע כי נפגע בתאונה בנסיבות המתוארות על ידו בכתב תביעתו? אם כן, האם נסיבות אלה, כפי שהוכחו, מהוות "תאונת דרכים" כמשמעות מונח זה בחוק הפיצויים? הוכחת נסיבות התאונה בסעיף 7 לכתב התביעה תיאר התובע את נסיבות פציעתו בתאונה כך: "7. בתאריך 21/4/12 בשעה 10-00 ו/או בסמוך למועד זה ועת שנסע התובע ברכב שהיה מבוטח אצל הנתבעת מס' 1 ושהיה נהוג ע"י הנתבעת מס' 2 ומשעלה לרכב הודיעה לו התובעת מס' 2 (צ.ל הנתבעת מס' 2 ג'.נ), כי הרכב התחמם ולבקשתה ירד הוא מהרכב, פתח מכסה המנוע בכדי לבדוק את סיבת ההתחממות, וכאשר פתח את מכסה המים לצורך בדיקה נפל המכסה בתוך תא המנוע ומשהכניס ידו בכדי להוציא את המכסה נפגע הוא מהמאוורר של הרכב ונפגע קשות, מסכת עובדות זו תיקרא להלן "התאונה". במסגרת תצהיר עדותו הראשית תיאר התובע את הנסיבות שקדמו לפציעתו בתאונה כך: "5. הנני להצהיר כי ביום הנ"ל בשעה 10:00 ו/או בסמוך לכך הגיעה הנהגת ברכב מספר: 79-159-64 מסוג סוברו לחצר הבית על מנת לקחת אותי וללכת לעשות קניות לבית כפי שהוסכם.

על גרסה זו חזר התובע במהלך חקירתו הנגדית בביהמ"ש וכן גם העדה מטעמו (פ' עמ' 5 ש' 5-6), כאשר לגירסתו מיד לאחר התאונה הוא הובהל לבית החולים בעפולה, נסיעה של חצי שעה לערך (פ' עמ' 9 ש' 5-12): "ש. אתה יודע באיזה שעה אירעה התאונה?

עיון בעמוד 1 לטופס סיכום מחלה מחלקה אורתופדית מיום 13.6.12 (נספח ת/5(א) לכתב התביעה) תחת הכותרת "מהלך ודיון" מעלה כי צוין כי כך: "פנה למיון לאחר שלדבריו ניחבל ממאוורר של רכב בכף ידו השמאלית". מאידך באותו טופס בעמ' 2 תחת הכותרת "סיכום אישפוז" צוין: "....לדבריו ביום קבלתו וסגר מכסה מנוע של רכב על אצבעות כף ידו משמאל". יש לציין כי בטופס הנ"ל מצוין כי מדובר "בחבלת מעיכה באצבעות כף היד שמאל". ראו גם מיסמך שכותרתו "בקשה להמשך טפולי פיזיותראפיה" שם צוין באבחנה: Crush injury of hand, צורף כנספח ת/6(ב) לכתב התביעה.

...

הכרעה בשאלת נסיבות התאונה למרות שגרסת התובע לגבי נסיבות פציעתו בתאונה הינה פשוטה, שקלול כל הנתונים שפורטו לעיל, מוביל למסקנה כי אומנם עלה בידי התובע להוכיח עפ"י מאזן הסתברויות כי נפגע בכף ידו השמאלית ביום 21.4.12, אולם לא עלה בידו להוכיח ברמה הנדרשת כי נפגע בכף ידו השמאלית בנסיבות כפי שתוארו על ידו בכתב התביעה.

די באמור לעיל כדי להוביל מסקנה כי דין התביעה להידחות כבר בשלב זה. אעיר כי לא נעלמו מעיניי טענות ב"כ התובע בקשר להתנהלות החוקר וכן לגבי אי דיוקים מסוימים בתמלול, אך לאחר שבחנתי טענות אלה נחה דעתי לקבוע כי אינן משפיעות על המסקנה אליה הגעתי במישור הראייתי כאמור בפסקה הקודמת.

סוף דבר אני מחליט לדחות את התביעה, ומחייב את התובע לשלם לנתבעת מס' 1 שכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪ תוך 30 יום מיום קבלת פסק דין זה. ניתן היום, כ"ז סיוון תשע"ח, 10 יוני 2018, בהעדר הצדדים.

בשנת 2000 רכש התובע, מורה לנהיגה, מן הנתבעת, העוסקת ביבוא ושיווק כלי רכב, רכב מסוג סובארו B4 עם גיר ידני.

לטענת התובע הוא היה במוסך מעל מאה פעמים לצורך תיקונים אולם ללא הועיל והרכב נותר עם הפגמים איתם נמכר לתובע.

לטענת הנתבעת התלונן התובע על הנורית לראשונה ביום 15/12/00 כאשר הרכב עבר 3,000 ק"מ. בפעם הבאה הוא התלונן על כך רק ביום 07/11/01 לאחר שנסע 47,000 ק"מ, ושוב ביום 18/12/01 ושוב ביום 10/04/03 לאחר שהרכב גמא 114,693 ק"מ. אני מקבלת את גרסת התובע כי הוא פנה למוסך פעמים רבות בשל הנורית אולם מאחר והמוסך הגיע למסקנה כי אין ברכב תקלה (לפחות לא כזו שהמוסך יכול לאתר ולתקן) הרי שאין לו אלא להסתפק בכיבוי הנורה, ולכן לא טרחו לפתוח לרכב כרטיס.

למעלה מהצורך אוסיף כי התובע רכש מהנתבעת מכוניות מדגמים אחרים, הן לפני שרכש את המכונית שלפני המכונית נשוא התביעה, וכן לאחר מכן.

לאור חומר הראיות שבפני, ולמרות שהנתבעת לא הגיש חו"ד שמאי נגדית, אני מעמידה את ירידת הערך על 40% משווי הרכב כשוויו בעת מתן פסק הדין (כשהוא מחושב בהתחשב בקילומטראז' ושימושו להוראת נהיגה, אך ללא ירידת ערך בגין תאונות וזאת בהיעדר ראיות על ירידת ערך כזו ובהתחשב בכך שלא כל תאונה גורמת לירידת ערך ובכך שהנתבעת היתה רשאית לקבל פרטים נוספים על הנזק שנגרם למכונית בתאונות במסגרת ההליכים המקדמיים, אך לא עשתה כן).

...

הנתבעת תשלם לתובע את הסכום האמור בצרוף הפרישי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום.

בנוסף לאמור לעיל תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט לרבות הוצאות מלאות של האגרה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום התשלום ע"י התובע ועד למועד התשלום ע"י הנתבעת, הוצאות עדים כפי שפסקתי בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום שפסקתי את ההוצאה ועד למועד התשלום.

כמו כן תשלם הנתבעת לתובע שכ"ט עו"ד בשיעור של 30% מסכום פסק הדין (לא כולל הוצאות אגרה ועדות) בתוספת מע"מ כדין.

לפני תביעה ותביעה שכנגד שעניינם תיקון רכב מסוג סובארו B4 מ.ר. 6803925 שנת ייצור 2005 (להלן: "הרכב") אשר נפגע בתאונה מיום 16.8.04 על ידי רכב שנהוג היה על ידי נתבע 1 (ניתן נגדו פסק דין) ואשר היה מבוטח בזמנים הרלבנטיים על ידי נתבעת 2 (נחתם הסכם פשרה בין הצדדים) ואשר תוקן על ידי נתבעת 3 (מגישת התביעה שכנגד) המפעילה מוסך לתיקון רכבי סוברו בהרצליה.

הנתבעת והתובעת שכנגד טוענת כי התובע מחזיק ברכב תקין מאז התיקון על ידה וכן בכספי פיצויים בגין עלות הטיפול שקיבל מהמבטחת בסך של 30,627 ₪ וזאת על אף שמעולם לא שילם בגין התיקונים שביצעה התובעת שכנגד ברכבו בעלות של 57,455 ₪.

דיון: הערכת שווי הרכב עובר לתאונה ולאחריה: במסגרת ראיותיו הגיש התובע חוות דעת שמאית של השמאי מר אשר נידם אשר על פיה בוצע התיקון הכולל לרכב מיום 4.9.06.

...

באשר לתביעה שכנגד, אני מקבל את עמדת התובע לפיה לא אישר ביצוע תיקון הרכב מעבר לסכום של 20,000 ₪.

סוף דבר אני דוחה את התביעה העיקרית ומחייב את התובע בהוצאות משפט של הנתבעת וכן בשכר טירחת עו"ד בסך של 5000 בצירוף מע"מ. סכומים אלו ישאו הפרישי ריבית והצמדה מיום מתן פס"ד ועד ליום התשלום בפועל.

אני מקבל בחלקה את התביעה שכנגד ומורה לנתבע שכנגד (לתובע) לשלם לתובעת שכנגד (לנתבעת) סכום של 20,000 ₪ אשר ישאו הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת החשבונית לזיכוי מספר 07040808, קרי מיום 23.4.07 אשר הוציאה התובעת שכנגד לתובע, ועד ליום התשלום בפועל.