תביעה ותביעה שכנגד בגין אספקת רכיבים אלקטרוניים פגומים

נפקותו של המסמך מיום 24.4.17 המציין תשלום בסך 36,000 ₪ - האם הוכח קיומו של הסכם מחייב תמצית טענות התובעת התובעת טוענת כי לאחר פיטוריה היא הסכימה לחתום על הסכם מול ביטס, גזבר הנתבעת, לפיו ישולם לה סך של 36,000 ₪ עבור פיצויים ופנסיה וזאת בתמורה לחתימתה על "מכתב אין תביעות". התובעת מוסיפה וטוענת כי ההסכם עליו הסכימה לחתום כולל רכיבים אשר ביקשה ואינם מצוינים בהסכם במפורש, לרבות תשלומי הבראה, פנסיה וחופשה עבור השנים 2011-2009.

שלישית, טענת התובעת לפיה המסמך מלמד לכאורה על הודאה בקיום זכויותיה ביחס לתקופה הראשונה סותרת לחלוטין את טענתה בסעיף 16 לכתב התביעה, לפיה היא לא קיבלה את ההצעה שמגולמת במסמך גם מהטעם שזו לא כללה "הפרשות לפנסיה, חופשה והבראה לשנים 2009-2011". כאמור, מצאנו את הסבריה של התובעת בחקירתה הנגדית לפיהן הסכום בסך 36,000 ₪ כולל גם זכויות דוגמאת הבראה וחופשה לתקופה הראשונה כהסברים דחוקים ומפותלים המלמדים על גרסה מתפתחת ולא עקבית.

בנוסף, במכתב הפיטורים האמור (נספח ד1 לתצהיר ביטס) נפל פגם מהותי הפוגם באופן משמעותי באותנטיות של המסמך.

זאת ותו לא. התובעת לא מפרטת מתי פנתה למוסד לביטוח לאומי, לא מספקת פרטים אודות פנייתה הנטענת, לא צירפה מיסמך המלמד על הגשת תביעה לדמי אבטלה למוסד לביטוח לאומי, לא הגישה מיסמך המלמד על דחיית התביעה ולא הגישה כל מיסמך אחר התומך בטענה כי אכן פנתה למוסד לביטוח לאומי בתביעה לקבלת דמי אבטלה ונדחתה בשל העידר מכתב פיטורים.

כך למשל היו בידי התובעת התכתבות דואר אלקטרוני עם בן ציון וזוהר, מימים 14-13.12.16 בה נכתב במפורש על ידי בן ציון כי התובעת סיימה עבודתה אצל הנתבעת ביום 6.12.16 [נספח ד' לתצהיר התובעת].

...

לטענת התובעת הוסכם בינה לבין גזבר הנתבעת, מר רפי ביטס (להלן – ביטס), כי הנתבעת תשלם לתובעת את הסכום המצויין במסמך ומדובר בהתחייבות תקפה, לכאורה, הנוגעת לכספים וזכויות מכוח משפט העבודה המגן, לרבות בגין השנתיים הראשונות להעסקה על ידי הנתבעת.

נטל ההוכחה ברכיב זה מוטל על כתפי התובעת שהיא בבחינת "המוציא מחברו". על כן, משכשלה התובעת מלהוכיח כי הנתבעת לא שילמה לסכום אשר נדרשה הייתה לשלם – התביעה ברכיב זה נדחית.

סיכום מהטעמים המפורטים לעיל תביעת התובעת מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים, נקובים בערכי ברוטו: השלמת פיצויי פיטורים בסך 14,265 ₪.

העובדת לא השתמשה במסמכי החברה ובנתונים שהגיעו לידיה על מנת לפנות ללקוחות החברה כדי לשדלם לעבור לעבוד איתה, ועל כן לא מצאנו כי נפל פגם בהתנהגותה ודין רכיב זה להדחות גם הוא.

אשר לדעתנו יאמר כי לאחר שבחנו את טענות הצדדים אנו סבורים כי הצדק עם העובדת והחברה לא עמדה בחובתה לספק לה הודעה לעובד בהתאם לנדרש לפי חוק הודעה לעובד ולמועד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב-2002.

משלא נתבקש תיקון של כתב התביעה, דין התביעה שכנגד בגין רכיב זה להדחות.

העובדת בכתב התביעה שכנגד הפניתה להודעה ששלחה המעסיקה בקבוצת הוטסאפ של עובדי החברה, כשבתצהירה הוסיפה שהודעה זו אף נשלחה אליה באופן פרטי הן באמצעות תוכנת הוטסאפ והן באמצעות הדואר האלקטרוני שהועמד לרשותה על ידי החברה והציגה העתקים כאמור (נספחים כט, מז ומח לתצהיר העובדת).

...

בנסיבות אלה, מצאנו כי יש להעדיף את גרסת העובדת המבוססת על תחשיבה כך שאנו קובעים כי העובדת זכאית לסך של 5,435.5 ₪ בגין אי הפרשות מלוא חלק המעסיק לתגמולים.

העובדת ביצעה תחשיבה על בסיס השכר והעמלות בחודש בו שהתה בחופשה, ולא על בסיס ההנחיות המפורטות לעיל, אולם מאחר שהחברה לא הגישה תחשיב נגדי שוכנענו כי מטעמי יעילות יש לקבל את תחשיבה ועל כן מקובל עלינו רכיב תביעתה זה. דמי חגים העובדת טוענת כי בתקופת עבודתה קיבלה תשלום חלקי בגין החג לפי שכר היסוד בלא רכיב העמלות המהוות חלק משכרה הקובע וכי בנסיבות אלה היא זכאית לתשלום דמי חגים בסך של 4,370.55 ₪.

סוף דבר התביעה העיקרית על כל רכיביה – נדחית בזאת.

התביעה שכנגד נגד הנתבעים 2 ו-3 – נדחית בזאת.

כמו כן, תשלם הנתבעת 1 (החברה) לתובעת הוצאות משפט, הן בגין התביעה העיקרית והן בגין התביעה שכנגד, בסך 30,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום.

הנתבעת 1, בי.טי.אס אספקת רכיבים בע"מ (להלן – החברה) היא חברה בע"מ אשר עוסקת באספקת רכיבים אלקטרוניים.

בנוסף לכך בהתאם לתכנית הביטוח של התובעת (ת/1) היא היתה זכאית למשוך את הכספים שהופקדו עבורה, לאחר סיום עבודה, וזה ללא קשר לשאלה האם פוטרה או התפטרה שכן סעיף 14 לתכנית הביטוח של התובעת מציין במפורש כי: "המעסיק מאשר כי העובד יהיה זכאי למשוך את כספי הפיצויים ללא תנאי החל מיום 3 או בתום שלוש שנות עבודה של העובד אצל המעביד ממועד תחילת העבודה הנקוב לעיל, המוקדם מבין המועדים הנ"ל". לאור האמור, דין תביעתם הנגדית של הנתבעים להדחות.

סעיף 24(1) לחוק בית הדין לעבודה מסמיך את בית הדין לידון "בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]". תביעתה של התובעת ברכיב זה הנה תביעה מובהקת ביחסי עבודה שכן מדובר בשימוש של מעביד בתיבת דואר אלקטרוני בה עשתה שימוש עובדת לשעבר לצורכי עבודה, כמו כן התביעה אינה תובעת סעד נזיקי אלא צו עשה למניעת שימוש, ועל כן לבית הדין סמכות לידון בה. התביעה כנגד הנתבע 2 הנתבע 2 העסיק את התובעת באופן ישיר מתחילת העסקתה ועד לסוף שנת 2010.

בנסיבות הללו, חלק מרכיבי התביעה הופנו על ידי התובעת כלפיו ולא מצאנו בכך פגם.

...

הנתבעים ישלמו לתובעת ביחד ולחוד סך של 5,000 ₪ פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד על תנאי העסקתו בהתאם לדין.

כמו כן, אנו מורים לנתבעים להפסיק לעשות שימוש בתיבת הדואר האלקטרונית ששימשה את התובעת בעת עבודתה בחברה ובחתימתה.

בנסיבות הללו מצאנו לחייב את הנתבעים בהוצאות התובעת בסך 4,000 ₪ בלבד.

בדומה הוכח כי גב' רויטל שמילוביץ רכשה מהנתבעת בשנת 2010, בסכום של 1,680 ₪, אחריות הן לחלפים והן לביקורי טכנאי למדיח כלים של חברת באוקנכט, הדברים נאמרו לה באופן ברור ע"י טכנאי הנתבעת, וכן נרשמו בברור על גבי הקבלה (נספח 2 לתצהירה, וחקירתה הנגדית בעמ' 291-298 לפר').

גם בהסכם הסטנדרטי המודפס, (נספח 2 לתצהיר התובעים, נספח 2 לתצהיר מר חולי, נספח 3 לתצהיר גב' אייזנבך), שנשלח לעדי התביעה בסמוך לאחר ההיתקשרות עימם, נאמר במפורש כי הנתבעת היא האחראית לפעולתו התקינה של המכשיר וכי תעודת האחזקה היא גם עבור החלפת חלקים מכניים, חשמליים ואלקטרוניים פגומים הנדרשים לתיקון המכשיר וכי התמורה שהתקבלה בגין תעודת האחזקה היא בעד שירותי אחזקה וחלקי חילוף.

כאמור, כבר בשלבים מוקדמים של ההליך מתוך רצון לנסות ולהביא הצדדים לידי פשרה, מונה ע"י בית המשפט (כב' הש' ד. בלטמן) מומחה חשבונאי, רו"ח עופר אלקלעי, אשר נתן חוות דעת ראשונית ביום 2.3.16 במסגרתה ערך בדיקה ראשונית על מנת לקבוע את היקפה המרבי האפשרי של קבוצת הנפגעים הפוטנציאלית ובהתאמה את ההקף הכספי המירבי של הפצוי שעשויים הם להיות זכאים לו. ביום 20.11.18 ניתנה החלטת בית המשפט להשלמת חוות הדעת באופן שיִבָּחֵן גודלן של הקבוצה ותת הקבוצה כפי שהוגדרו בהחלטת בית המשפט המאשרת את התביעה כייצוגית מיום 23.10.17, הערכת המומחה את שיעור הלקוחות שקבלו החזר מלא או חלקי בגין אספקת חלפים או חלפים בחינם החל מיום 1.1.13, הערכת שווי רכיב האחריות לאספקת חלפים מכלל עלות האחריות שניתנה, הערכת שיעור הסכום הכולל ששלמו כלל חברי הקבוצה בגין יתרת תקופת האחריות שרכשו החל מיום 1.1.13, והערכת מספר הלקוחות שביטלו את תעודת האחריות החל מינואר 2013.

...

בנסיבות העניין אני סבור כי יהיה ראוי לפסוק לכל אחד מחברי תת הקבוצה המונה 962 חברים סך נוסף של 70 ₪ בנוסף לאותם 80 ₪ שנפסקו לכלל חברי הקבוצה.

מינוי מפקח על ביצוע פסק הדין מכוח סע' 20 (ו) לחוק תובענות ייצוגיות, אני ממנה את רוה"ח עופר אלקלעי כמפקח על ביצוע פסק הדין (להלן - המפקח).

סיכום אני מקבל את התובענה הייצוגית, כמפורט לעיל.

התובעת טענה כי ככל שיש פגם במוצרים, הרי שהוא נובע מפגמים ברכיבי המוצרים שהנתבעת סיפקה; וכי ככל שניגרם איחור באספקת מוצרים, הוא היה תוצאה של אספקה מאוחרת של הרכיבים על ידי הנתבעת או של מחסור במוצרים.

אפשר שהסיבה לחיוב ביתר נובעת מחשבונית על סך של 35,000 ש"ח שבחקירה הנגדית של מנכ"ל התובעת, שרון בלום, הוא היתייחס אליה כאל חשבונית "גמר עסקה". בלום נישאל על חשבונית זו הואיל ובנגוד לחשבוניות אחרות, היא אינה מתייחסת לסחורה שסופקה כנגד מסירת שיק (עמ' 22 לפרוטוקול, בשורות 30-13).

עניין זה נלמד גם מן האמור בסעיף 8.3 לכתב התביעה, שם נכתב במפורש כי: "כמו כן סוכם כי סך של 100,000 ש"ח ששילמה הנתבעת לתובעת יהווה פרעון של התשלום האחרון בגין חלק זה של ההסכם העוסק כאמור באספקת שירותי הרכבה ואריזה של מוצרי תנוקות" (וראו בדומה, גם את סעיף 7.5 לתצהירו של בלום).

יש לדחות טענה זו. מהודעת דואר אלקטרוני שהתובעת צרפה לכתב התביעה ולתצהיר מטעמה (סומנו כנספחים ז' וח') ניתן ללמוד כי התובעת הייתה מעוניינת לקדם הליך גישור.

...

התוצאה מכל האמור לעיל היא שיש לקזז מסכום החוב שהנתבעים חבים לתובעת סך של 100,000 ש"ח, שאמורים היו להיזקף לטובת התשלום האחרון במסגרת הסוג הראשון של העבודה לפי ההסכם.

סיכום לסיכום הדברים, מצאתי לקבל את התביעה בחלקה כדלקמן: מסכום השיקים והחשבוניות (213,023.59 ש"ח) יש להפחית סך של 100,000 ש"ח, שהוא הסכום ששילמה הנתבעת בתחילת היחסים העסקיים בין התובעת לנתבעת.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת סך של 90,654.11 ש"ח בתוספת הפרשי ריבית כדין מיום 1.1.2017 ועד מועד התשלום בפועל.