מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה הדדית פלישות לנכסי הצדדים

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2018 בשלום עפולה נפסק כדקלמן:

תביעה זו תיקרא להלן "תביעת המינהל".   ברקע לתביעות ההדדיות עומד הליך משפטי קודם שהגיש המינהל כנגד אלון וכנגד מי שהייתה אישתו (כעת גרושתו), לסילוק ידם מהנכס האמור במסגרת ת"א (שלום-טבריה) 3324/96 מינהל מקרקעי ישראל נ' משה אלון ואח', בטענה כי הנ"ל פלשו אל הנכס שלא כדין וללא כל הרשאה.
בתאריכים 29.1.17 ו- 29.6.17 קיימתי שתי ישיבות הוכחות והצדדים הגישו את סיכומיהם, לרבות סיכומי תשובה הדדיים, וכעת נידרשת אני להכרעה בשתי התובענות המונחות בפניי.
...
לאור כל המבואר עד כה, דעתי היא כי בנסיבות העניין, יש לקבוע את השומה על דרך האומדנה לאור הבקיעים שמצאתי בשתי חוות הדעת השמאיות מטעם בעלי הדין כמתואר קודם לכן.
סוף דבר 90.
        דין תביעת משפחת אלון שהוגשה בתיק ה"פ 22043-02-11, להידחות.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2018 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

כמו כן, גרסת התובעת התפתחה, השתנתה והתפתלה במהלך ההליך והיא נקטה בתחבולות ובחוסר תום לב. די אם אפנה להחלטה מיום 6.7.16 במסגרתה נעתרתי לבקשת הנתבע להורות על הוצאתה מדירה 5 אליה פלשה בסמוך להגשת כתב התביעה, ולצו ההגנה שהגישה בד בבד על מנת להרחיק את הנתבע ממנה ולהכשיר את מעשיה (אשר במסגרתה לא פירטה כי כבר נכנסה לדירה).
אם התובעת ידעה על העסקה בזמן אמת (וקשה להלום טענה כזו נוכח בקשותיה המאוחרות לתקן את כתב התביעה) הרי שהעובדה שהנכס נרשם על שם ל' ובעלה ללא כל מחאה מצדה (ובשנה בה הצדדים מסוכסכים וחיים בפירוד תקופה ממושכת) מלמדת כי גם לשיטתה אינה בעלת זכויות בה. העובדה שהנתבע משתף את בנותיו בעיסקאות, בידיעה של התובעת והיא אף מייצגת אותן באחת מהן, מוכיחה שהצדדים ראו בנכסים נכסים פרטיים שזכותו של הנתבע לעשות בהם כרצונו, או בעיסקאות אמת של הנתבעות בהן אין לנתבע זכויות.
הצדדים סייעו האחד לשנייה מתוך אמון הדדי על מנת לנסות ולהשיא את הצלחותיהם (בלימודים ובהשבחת נכסים) והשתמשו אחד בשנייה על מנת לייצר הכנסות.
...
יש להתחשב בעליית מחירי הדיור משנת 2009 ועד כה. מנגד, יש להתחשב בכך שהסכום נקבע מתוך כוונה להבטיח מדור לקטינים אשר נותרו בסופו של דבר במשמורת הנתבע אשר נושא בכל צרכיהם ללא סיוע מצד התובעת ומשכך ממילא מתייתר הצורך להבטיח את מדורם.
לאור התוצאה אליה הגעתי תביעת התובעת נדחית ואילו תביעת הנתבע מתקבלת.
₪ אני מחייבת את התובעת לשאת בהוצאות הנתבעים בסך של 70,000 סיכומו של דבר אני מורה כדלקמן: התביעה לסעד הצהרתי ולפירוק שיתוך (תמ"ש 3655-03-16 ) – נדחית.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2022 ברבני תל אביב נפסק כדקלמן:

נכון הדבר במיוחד שעה שבימים אלה ממש מתנהלים הליכים בבית הדין, שהחלו בינואר 2018, עת מינה בית הדין את המנהל המיוחד והורה לו להגיש תביעות נגד פולשים לנכסי ההקדש.
בהגשת התביעה, בה מתבקש בית המשפט המחוזי, להלכה ולמעשה, להיתעלם מהחלטות בית הדין, פעל הרשם בנגוד לדוקטרינה המחייבת כיבוד הדדי בין הערכאות.
לצד האמור, סעיפים 41-42 קובעים סייגים לתחולת חוק הנאמנות, וזה לשון הסעיפים: אי-תחולה 41 (א) לגבי הקדש דתי שנוסד בפני בית דין דתי על פי הדין הדתי רשאי בית הדין הדתי להורות שהוראות חוק זה בענין יצירת הקדש ובענין נהולו הפנימי לא יחולו עליו.
...
וכך קבע בית הדין הרבני ביום י"ח באלול תשנ"ב (16.9.1992): אנו מאשרים בזאת כי הקדש שלום שכטר לטובת עניי כולל וואהלין נוסד בפני בית הדין ועל פי הדין הדתי, וכי הינו רשום ומנוהל תחת פיקוח של בית הדין הרבני האזורי בירושלים.
מתן הוראות למנהל המיוחד נוכח האמור, אנו מורים למנהל המיוחד להגיש בקשה לדחייה על הסף לתביעה שהגיש רשם ההקדשות בבית המשפט המחוזי, וזאת מהיעדר סמכות, כאמור לעיל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

יש לציין, כי ברקע התביעות ההדדיות שגרנות והאגודה הגישו האחד נגד השני, ניצב סיכסוך מר בין גרנות ומי מתומכיהם לבין האגודה ומי מחבריה.
לטענת גרנות, ביום 18.6.10, לאחר שנערכה מדידה עדכנית והם ניגשו לבצע את סימון המדידה בשטח, התגלה להם לראשונה שקיימת פלישה לנחלה שלהם על ידי השכן ממשק 56 הנמצא בסמוך לנחלה של גרנות, מר גיל יניב (סעיף 24 לסיכומי גרנות).
אני סבור, כי די בכך שהחלטה 970 מוזכרת בכתב התביעה המתוקן; שעניינה של החלטה זו עלה בהרחבה במסגרת הדיונים שהתקיימו בתיק זה; ושמדובר בשאלה הנוגעת למדיניות רשות מקרקעי ישראל, כדי להצדיק את הדיון וההכרעה בה. המחלוקת הקיימת בין הצדדים בשאלת תחולת החלטה 970 על עניינם של גרנות היא בתמצית זו: האגודה טוענת "כי החלטה 970 רלוואנטית אך ורק למי שהיה חבר, עיבד אדמות חקלאיות וחברותו הופסקה..." (סעיף 626 לסיכומי האגודה).
אזכיר, כי ביום 15.6.08 חתמו מזכיר האגודה, מר דני מלכה, ואחד מחברי הועד של האגודה, ד"ר מישקה בן-דוד, על מיסמך המופנה לרשות מקרקעי ישראל הנושא את הכותרת "בקשה להעברת זכויות במיגזר החקלאי". במסמך זה השניים הודיעו לרמ"י, בשם האגודה, כי הם "מאשרים בזאת כי אנו מסכימים להעברת הזכויות בנכס, ממעביר הזכויות למקבל הזכויות כפי שצוינו דלעיל" (נספח יד' לתצהיר המשלים של מר גרנות).
...
אין בידי לקבל את טענת גרנות שהם החליטו שלא לכלול את שלושת הנתבעים בכתב התביעה המתוקן בשל הסכמות או הבנות שהושגו בין הצדדים במסגרת הליך הגישור שהתקיים בשעתו.
כאמור, גרנות טוענים שהייתה הצדקה לכך, ואולם לא שוכנעתי בטענתם זו. השאלה האם גרנות היו חברים באגודה בטרם כינוס האסיפה הכללית היא בעיקרה שאלה משפטית, ואין לה זיקה אישית למי מהנתבעים לשעבר.
יש יסוד להניח, שאם כתב התביעה המתוקן היה מוגש גם נגד שלושת הנתבעים והם היו נוטלים חלק בהליך הממושך שהתקיים בתיק זה עד סופו, התביעה נגדם הייתה נדחית וגרנות היו נדרשים לשלם להם הוצאות בסכום גבוה מכפי שבכוונתי לפסוק עתה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

ככל שהנאמן (המוכר) מעל בתפקידו והעביר את נכסי הנאמנות לצד שלישי (התובעים), קמה לנהנה בנאמנות (הנתבעים) זכות לעקוב אחר הכספים שווי ערך למה שנימסר לנאמן ולעכב גם כלפי הצד השלישי את ההשבה ההדדית – מסירת החזקה בנכס מושא הזכות.
טענת החוב היא טענה בעלמא, כאשר ההליך המקביל שמתנהל הוא תביעה להשבה הדדית שכן הנתבעים טוענים להשבת סכומי הרכישה הלכאוריים והמוכר תובע השבה על זכויות הדיור מרובות השנים שנעשו במשק ללא כל תשלום ומבלי שהנתבעים השלימו את הרכישה וכן השבת זכות להחזקת שטח בהרחבה.
בפרשת גרוס השוה השופט גולדברג את העכבון לאפשרות הנתונה למחזיק במקרקעין בסעיף 18 לחוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969, להשתמש בכוח סביר על מנת להגן על החזקתו כנגד פולשים, ותלה את שניהם בטבעיותן של פעולות מסוימות, שעיקרן עשיית דין עצמי בהיתר הדין: "... כך נראה הוא אך טבעי שאדם שגבולו הוסג זה עתה ישתמש בכוח סביר כדי לסלק את הפולש, וכך נראה גם טבעי סרובו של נושה להחזיר לחייב שלו נכס המצוי בידו, כאשר החייב אינו מגלה נכונות לשלם את החוב. עיכוב הנכס נתפס, אם כן, כטבעי ולגיטימי בדמות זכות העכבון המוקנית לנושה בכל אותם מקרים"..
...
דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים, דין התביעה להתקבל.
מכל האמור, טענת הנתבעים כי יש להם זכות לעכב את פינוי המשק, נדחית.
על כן, יש לקבל את בקשת התובעים בעניין זה. סוף דבר משנדחתה טענת הנתבעים, נקבע כי אין להם זכות לעכב את פינוי המשק.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו