בגין הפרת החוזה וכשלון הפרויקט תובעת המשבב סכום של 1,442,928 ₪ כסכום השבה של הסכום ששילמה לקומפליט; סכום של 721,776 ₪ בגין "תשלומים לספקי שירות יעודיים... שנשכרו על יסוד דרישות הפרויקט בהכוונת קומפליט" (סעיף 134 לכתב התביעה); סך של 964,000 ₪ בגין "השקעת משאבי זמן אירגוניים... בכל המחלקות, בניסיון לקלוט את התוכנה החדשה שירדו לטמיון (שם, סעיף 135).
ולאחר שהרחבתי הן בעיניין התכלית האובייקטיבית של חוזה לבצוע פרויקט הטמעת תוכנת ERP בבית עסק והן בעיניין התיאוריה המשפטית התומכת בעיצוב גמיש של דיני הסעדים החוזיים בנסיבות שבהן העדר הפיקוח ההדדי האפקטיבי במהלך חיי החוזה מצדיקים את עיצוב תמריצי הצדדים אקס אנטה לשיתוף פעולה אופטימאלי, נותר 'לאסוף' את התובנות ולצקת תוכן להסכם ההיתקשרות בעניינינו.
מבחינה מעשית, המשמעות של עקרון האחריות היורדת היא, שסכום הפיצויים שישולם למקבל-התוכנה בעת שהפרויקט יורד לטמיון, כמו בעניינינו, יוגבל לאנטרס הקיום או אינטרס ההסתמכות, תוך ויתור של מקבל-התוכנה על הזכות לתבוע פצויי השבה במקרה של הפרת החוזה מצד מפתח-התוכנה: "במקרה שבו לא תושג התוצאה שלה התחייב לוי, ופיתוח התכנה לא יושלם, תעמוד אחריותו של לוי על נזקיו של יהודה (שניתן להגדירם בחוזה), בנכוי הוצאותיו של לוי עד לאותו השלב" (פורת, עמודים 194-193).
...
כל אלו ביחד הן נסיבות בעלות משקל ממשי המביאות לכלל מסקנה כי סאפ ישראל אכן הציגה מצג של 'שותפות עסקית' עם קומפליט וכי אלמלא אותו מצג, לא היתה המשבב מתקשרת עם קומפליט.
בהתאם למסקנתי כי בנסיבות העניין יש להחיל את דוקטרינת ההשתק מכוח מצג, אני קובעת כי סאפ ישראל מושתקת מלטעון כי בינה ובין קומפליט לא מתקיימים יחסי שותפות שמכוחם היא אחראית בגין הנזק שנגרם למשבב.
סוף דבר
התביעה של המשבב מתקבלת בחלקה והתביעה שכנגד התקבלה במלואה באופן שלאחר קיזוז החיוב בתביעה שכנגד על קומפליט וסאפ לפצות את המשבב בסכום כולל של 1,375,000 ₪.
