תביעה בקשר לתקלה בבדיקת רכב לפני רכישתו

לבדוק נדמה לי שלגבי העובד לשעבר מה שכתבתי על אלבר למעשה זה קומפיוטסט לפני תביעה לביטול רכישה של רכב בגין ליקויים שהתבררו לתובע, לטענתו, לאחר הרכישה, השבת התמורה ששולמה על ידי התובע וכן פיצוי בגין נזקים שנגרמו בקשר עם הרכב.

התובע עצמו טוען בכתב התביעה כי הוא נסע במשך חודשיים ברכב ללא כל בעיה או תקלה עד לחדירת המים הנטענת והמוכחשת.

...

אני סבורה כי בנסיבות אלו על הנתבעות, יחד ולחוד, לפצות את התובע בגין נזק שאינו נזק ממון בסך של 5,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום.

בנוסף ישלמו הנתבעות יחד ולחוד לתובע הוצאות המומחה מטעמו בסך 3,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 24.2.2017 ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף ישלמו הנתבעים יחד ולחוד לתובע הוצאות אגרה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום התשלום על ידי התובע ועד למועד התשלום המלא, וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 25% (כולל מע"מ) מסכום פסק הדין (ללא הוצאות), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

(עמ' 18 שורה 20): מפנה אותך להיסטורית הרכב , נספח ג' לכתב התביעה, ביום 3/5/18 הרכב ניכנס למוסך לטיפול בגלל פניית לקוח "רכב כבד ומקרטע בנסיעה"- וזאת מספר ימים לפני שמכרת את הרכב , ? אני קורא , אז כן .

הנתבע כאמור לא ביקש להעמיד לרשותו את הרכב לבדיקה ואין אלא להסיק כי הוא נימנע מלעשות כן בשל החשש שמומחה מטעמו אכן ימצא שהרכב כבד ומקרטע וגם הוא לא ימצא מקור לתקלה ופתרון לה. יש לדחות את טענת הנתבע בדבר נתוק הקשר הסיבתי בין התקלה לבין חוות הדעת של המומחה כביכול משום שהמומחה בדק את הרכב ביום 30.12.18 קרי כשישה חודשים אחרי שהרכב נמכר לתובע.

אין לקבל את טענתו של הנתבע, משום שמדובר באותה תקלה, תקלה שהיתה למעשה קיימת עוד לפני שהנתבע רכש את הרכב – כעולה מהיסטוריית הרכב; תקלה שהיתה קיימת כשבועיים לפני שהתובע רכש את הרכב מהנתבע; תקלה שהתובע הלין עליה מיד לאחר רכישת הרכב; תקלה שנמצאה גם בבדיקתו של המומחה.

...

הפיצוי לו עותר התובע בגין עוגמת נפש בסך 5,861 ₪ הוא סביר ובהתאם לסעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 – אני מאשרו.

כנגד השבת הרכב ע"י התובע לנתבע ישלם הנתבע לתובע את סכום התביעה בסך 75,000 ₪ עפ"י המפורט לעיל.

הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט בסך 8,000 ₪.

התובע טען, בין היתר, כי לאחר הגשת התביעה מכר את הרכב אך לשיטתו הדבר "לא מבטל את עילת התביעה". התובע הציג בדיון מסמכים מהותיים ביחס למצבו של הרכב כגון דו"חות בדיקה של מכון מונדיאל שעוסק, בין היתר, בבדיקת רכבים לפני קנייה/מכירה.

עוד טען התובע כי הנתבעת לא קיימה את הוראות הדין בכל הנוגע לפרטים שמולאו בטופס הגילוי שנימסר לו. התובע פירט בסיפא של כתב התביעה את הסעדים שהתבקשו ובכלל זה ביטול העסקה, פיצוי בסך של 5,000 ₪ בגין הפרת ההסכם, פיצוי בסך של 5% מערך הרכב בגין ירידת הערך שנגרמה לרכב בהתאם לדו"ח הבדיקה של מכון מונדיאל, להעביר לתובע אישור עיקרוני של היבואן בדבר החלפת ריפודים או לחלופין להעביר לו את הסכום שקבלה הנתבעת מהיבואן בקשר עם הריפודים ועוד סעדים נוספים.

אי הבאת ראיות לעניין זה, בצרוף העובדה כי דו"חות הבדיקה שצורפו לא מעידים על תקלה במערכת זו, אם אכן ניתן לבדוק את תקינות המערכת בבדיקה כאמור, פועלת לחובת התובע ומותירה את עדותו בעיניין זה כעדות יחידה של בעל דין שלא נמצא לה סיוע בחומר הראיות.

...

סבורני כי מסמך זה אינו בגדר חוות דעת מומחה במובנה המקובל אך גם אם ניתן היה לראות בה כחוות דעת מומחה ברי לא ניתן לייחס לה משקל בהיעדר התייצבות של מר ברזילי לחקירה על חוות דעתו.

לא ברור מכוח מה הגיע התובע למסקנה כי ירידת הערך הינה דווקא ברף העליון של הטווח שנקבע.

סיכומו של דבר לנוכח כל האמור לעיל אני מורה על דחיית התובענה.

לטענתו של התובע, יום למחרת הרכישה, עת אישתו נהגה ברכב נדלקה ברכב נורת אזהרה שהזהירה אודות תקלה במנוע.

כמו כן בעיניין תק (י-ם) 29135-01-13 בכור אבאייב נ' אמנון יעקב נאמר כי: "נפסק לא פעם, כי על רוכש רכב סביר לבדוק את הרכב טכנית, חיצונית וכל בדיקה אחרת, במוסך מורשה, טרם רכישתו (ראה: תא (ת"א) 16847-07 צוות תנופה ניקיון ואחזקה בע"מ נ' לוי עובד (עבד) (פורסם בנבו)), ומי שבוחר לרכב רכב בלא בדיקה נוטל סיכון בהסתמך על המידע שהיה בידי המוכר ואין לו להלין אלא על עצמו בבחינת "ייזהר הקונה". במקרים מסוג, נפסק, כי לכל היותר, טעה התובע בכדאיות העסקה ועל כך אין הוא זכאי לפצוי (השווה: ת"ק (ת"א) 27910-02-11 משה נ' עליזה יצחקוב (פורסם בנבו )" .

מהאמור לעיל, אינני רואה מקום שהנתבעת אשר התחייבה להיעדר תאונות, תפצה את התובע עקב מנוע תקול שכן אין קשר לוגי בין הדברים.

יודגש כי הצהרת הנתבעת כאשר להיעדר תאונות הייתה לפי הערכתי בהתאם לידיעתה בעת ההצהרה ואני סבור שהצהרתה ניתנה בתום לב. לסיום, אעיר, כי התובע הורה להחליף את המנוע, עקב חוות דעת שקבל ולפיה המנוע תקול לחלוטין וכן כי התביעה הוגשה, לאחר שהחלפת המנוע בוצעה.

...

להלן טעמיי למסקנה זו; בראש ובראשונה יודגש, כי מדובר בעסקה שבוצעה בין שני אנשים פרטיים.

אני סבור כי הנתבעת גילתה את המידע הרלוונטי אשר היה בידה טרם המכירה ולא הוכח כי הוליכה את התובע שולל, או כי התנהגותה הייתה חסרת תום לב. כך, בעניין ת"ק (נת') 9048-04-20‏ ‏ אור וסלזם נ' הרוש עסקי רכב ויזמות בע"מ נקבע הכלל הבא: "לצד אחריותו של הרוכש לבדוק את הרכב טרם רכישתו ניצבת חובתו של המוכר, כצד למשא ומתן הטרום חוזי לנהוג כלפי הרוכש בתום לב, תוך גילוי נאות של המידע הרלבנטי לעסקה המצוי ברשותו, ומבלי שפעולות השיווק שלו עבור מכירת הרכב יהוו כדי הטעיה או מצג שווא העולה עד כדי רשלנות או תרמית (ת"ק 42983-02-15 יצחק אמר נ' נטלי דרורי [פורסם בנבו] (19.7.2015) דלעיל; ת"ק 29135-01-13 בכור אבייאב נ' אמנון יעקב [פורסם בנבו] (28.7.2013)). ויובהר; "הטעיה היא הצהרה כוזבת .... הטעיה יכולה ללבוש שתי צורות : האחת - הטעיה במעשה על דרך של מצג שווא הכולל פרטים שאינם תואמים את המציאות. השניה - הטעיה במחדל קרי : אי גילוי פרטים מקום שיש חובה לגלותם" (ע"א 2837/98 ארד נ. בזק [פורסם בנבו])"

יודגש כי הצהרת הנתבעת כאשר להיעדר תאונות הייתה לפי הערכתי בהתאם לידיעתה בעת ההצהרה ואני סבור שהצהרתה ניתנה בתום לב. לסיום, אעיר, כי התובע הורה להחליף את המנוע, עקב חוות דעת שקיבל ולפיה המנוע תקול לחלוטין וכן כי התביעה הוגשה, לאחר שהחלפת המנוע בוצעה.

רוצה לומר כי לא ניתן לדעת עתה, האם הטיפול עליו החליט התובע הוא טיפול אופטימלי, או שמא ניתן היה לתקן את המנוע במחיר נמוך מזה שהתובע נשא בו. מכל המקובץ, דין התביעה להידחות.

טענות הצדדים בכתב התביעה טענו התובעים, בין היתר, כי ביצעו אצל הנתבע בדיקה לפני קניה של רכב, והחליטו לרכוש את הרכב על סמך תוצאות הבדיקה.

הקשר הסיבתי בין רשלנות הנתבע לבין הנזקים שנגרמו לתובעים ואחריות הנתבע הנתונים שעמדו בפני התובעים טרם הרכישה הם שעליהם לבדוק תצרוכת שמן במנוע מחד, ושיחס הדחיסה בכל הצילינדרים תקין, מאידך.

לא מצאתי לנכון להורות על החזר הסכום ששולם בגין הבדיקה בה התגלתה התקלה, שכן מעיון בנספח 5 עולה שסכום זה קוזז מהסכום שהיה על התובעים לשלם עבור החלפת המנוע, כך שלמעשה לא נשאו בסכום זה ואין מקום להורות על השבתו.

...

כאשר נשאל הנתבע האם יש קשר בין נתוני דחיסה לבין צריכת שמן, אישר הלה כי "אם היה מופיע קומפרסיה נמוכה באחד הצילינדרים יכול להיות שזה היה מקפיץ משהו למוסך שמסתכל על זה יחד עם טופס סיכום אחיד" (עמ' 2, שורות 17-18), אולם טען שלא יתכן שהייתה קומפרסיה נמוכה במקרה דנן, שכן המנוע "לא עישן, סחב טוב". איני מקבלת את טענת הנתבע לפיה לא יתכן שהייתה קומפרסיה נמוכה במקרה דנן.

לכן, כל אמירה שלו בעניין זה בשלב זה הינה בבחינת ניחוש ותו לא. שלישית, מהתיאור שנתנו התובעים בכתב התביעה, שלאור התרשמותי מעדותם המהימנה בפניי אני מקבלת אותו, בשלב מסוים הרכב החל לרעוד ולפלוט עשן סמיך, עד לעצירתו.

היות שהנתבע התרשל באופן ביצוע הבדיקה ולא מסר לתובעים מידע מלא ושלם שיש להניח כי היה בו כדי להשפיע על החלטתם האם לרכוש את הרכב, כאשר גם לדבריו "אם היה מופיע קומפרסיה נמוכה באחד הצילינדרים יכול להיות שזה היה מקפיץ משהו למוסך שמסתכל על זה יחד עם טופס סיכום אחיד", אני קובעת שעל הנתבע לשאת בהוצאות החלפת המנוע במלואן.

סיכום אני מקבלת את התביעה בחלקה וקובעת כי על הנתבע לשלם לתובעים סך של 12,689 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך של 500 ₪ לכל אחד מהתובעים.