בעקבות ההיתנגשות במעקה ימין סטה רכבו של הנאשם לנתיב הנגדי ופגע ברכב טויוטה שנסע שם ושבו היו ארבעה אנשים: המנוח אסף כץ ז"ל, שהיה נהג הרכב; אישתו, רינה פרץ, שישבה במושב הנוסע הקידמי; במושב האחורי ישבו המנוחה, רחלה כץ ז"ל, אמו של המנוח; ובנם של המנוח ורינה, קטין בן כשנתיים שישב במושב בטיחות.
כתוצאה מההתנגשות בין הרכבים נהדף רכבו של הנאשם לימין ונעצר בנתיב הימני, ורכב הטויוטה הוטל מעל למעקה הבטיחות ונעצר בתעלה שבצד הכביש.
מתוך הראיות שהוצגו לפניי עולה כי מסלולו של רכב המרצדס לפני ובזמן התאונה היה כדלקמן: הרכב נסע על כביש 70 לכיוון צפון עד לצומת כברי; פנה שמאלה בצומת כברי לכביש 89 לכיוון נהריה, תוך עקיפת קטנוע מימין.
לטענת הסניגור, היה על התביעה לבדוק את מחשבי רכב המרצדס על מנת לשלול את האפשרות של כשל מכאני כאמור וכן על מנת לגלות את מהירות הרכב בזמן התאונה.
הוא העיד שכשהגיע לאיזור התאונה ראה רכב בצבע אדום, שלדעתו היה מסוג סיאט, העומד בניצב לרכב המרצדס, כלומר, בכיוון הנסיעה (ראו פרוטוקול הדיון מיום 1/712019, בעמ' 30, שורה 11 וכן ת'/ 3).
...
אשר על כן אני קובע כי הנאשם היה מודע להיותו נוהג בעודו שיכור, הוא לא סתר את החזקה ששכרותו השפיעה על נהיגתו, ועל כן הוא מוחזק כמי שמתקיים אצלו היסוד הנפשי הנדרש להרשעה – קלות דעת.
סטייה מנתיב תחבורה
כפי שהוכח לעיל בהתייחס לנסיבות ביצוע עבירת ההמתה בקלות דעת, הנאשם קיים את יסודות עבירת הסטייה מנתיב תחבורה לפי תקנה 40 לתקנות התעבורה לאור קרות התאונה בתוככי מסלול נסיעתו של רכב הטויוטה, ועל כן אני מרשיע אותו גם בביצוע עבירה זו.
סוף דבר
על בסיס חומר הראיות שהונח לפניי המבסס את אשמת הנאשם באישומים שיוחסו לו כאמור, אני מרשיע את הנאשם בביצוע העבירות הבאות:
המתה בקלות דעת, עבירה לפי סעיף 301ג לחוק העונשין (2 עבירות), בשים לב לכך שבתאונה מצאו את מותם שני בני אדם.
כמו כן, נוכח תוצאת הפציעה שנגרמה לרינה פרץ, עליה הנאשם לא חלק, אני קובע כי מתקיימת הנסיבה של גרימת חבלה של ממש שבסעיף 38(3) לפקודת התעבורה לעניין משך פסילת הרשיונות.
