תביעה בעילות של תרמית ועשיית עושר

המערערת, חברה העוסקת בהפעלת מחנות קיץ לילדים ולבני נוער, בארץ ובחו"ל, הגישה תביעה כספית נגד המשיבים בעילות תרמית, עשיית עושר, גזל קניין רוחני והפרת הסכמים.

לדעת המערערת, משמעות החלטת השופטת ס' רסלר-זכאי היא ששופט יהיה פסול מלשבת בדין בתביעה בה הנתבע הוא גורם ממנו צרך השופט בעבר מוצר או נחשף לפעילותו, כשהטענות העומדות לדיון אינן קשורות לטיב המוצר או לפעילות של הנתבע.

...

לגופו של עניין, טוענים המשיבים, השופטת ס' רסלר-זכאי, כהורה, לקחה חלק בקייטנות שהפעילה המערערת, ולכן הייתה חייבת לגבש דעה לגבי הצוות הניהולי בה. מצב דברים זה יוצר, לדעת המשיבים, חשש אובייקטיבי למשוא פנים ולכן החלטת השופטת מוצדקת ואין להתערב בה. מקובלת עליי טענת המשיבים כי מן הראוי היה שבית המשפט ינמק החלטתו לפסול עצמו לגופו של עניין ולא יסתפק בהפניה לטענות המשיבים בעניין (השוו: ע"א 7052/15 וראיין נ' כהן (8.12.2015).

החלטתי לא להתערב בהחלטת בית המשפט לפסול את עצמו, דומה כי יש טעם בטענת המערערת שלפיה לא קמה במקרה דנן עילת פסלות.

הערעור נדחה.

התובעת אמנם פרטה עילות תביעה שונות: רשלנות, תרמית, עשיית עושר ולא במשפט, אולם טענות אלו נטענו מבלי שנתמכו בתשתית עובדתית ויש בהן מעין חזרה על הטענה העיקרית שנטענה על ידי התובעת שהיא הפרת החוזה בשל אי תשלום התמורה לתובעת על פי הסכם מח"ל. בהעדר תשתית עובדתית ומשפטית מספקת אני מורה על דחיית התביעה שהוגשה כנגד הנתבע לחיובו האישי בחוב הנתבעת על פי הסכם מח"ל. סיכום התביעה כנגד הנתבע 2 נדחית.

...

התובעת ,על פי כתב התביעה, עוסקת בקידום פרויקטים של התחדשות עירונית .בתוך כך יזמה וקידמה פרויקט בשכונת קריית חיים בחיפה שבעניינו התקשרה בתחילת שנת 2011 בהסכם עם הנתבעת לפיו תבצע הנתבעת את פרויקט הבניה ובתמורה תשלם הנתבעת לתובעת סכום של 1.3% בתוספת מע"מ מכלל התקבולים ממכירת הדירות החדשות או בהתאם לערך הדירות ככל שלא תימכרנה.

לאור האמור לעיל אני מקבלת את טענות התובעת ומורה כי מתוך התמורה שנפסקה לזכות התובעת יקוזז סך של 71,991 ש"ח בגין המקדמות ששולמו לתובעת בשנים 2012-2018.

התובעת אמנם פרטה עילות תביעה שונות: רשלנות, תרמית, עשיית עושר ולא במשפט, אולם טענות אלו נטענו מבלי שנתמכו בתשתית עובדתית ויש בהן מעין חזרה על הטענה העיקרית שנטענה על ידי התובעת שהיא הפרת החוזה בשל אי תשלום התמורה לתובעת על פי הסכם מח"ל. בהיעדר תשתית עובדתית ומשפטית מספקת אני מורה על דחיית התביעה שהוגשה כנגד הנתבע לחיובו האישי בחוב הנתבעת על פי הסכם מח"ל. סיכום התביעה כנגד הנתבע 2 נדחית.

כמו כן תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום של 37,000 ש"ח בצירוף ריבית והצמדה מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.

התובעת כללה בכתב תביעה גם עוולות מכוח חוק לישכת עורכי הדין (סעיף 68 לכתב התביעה); טענה לאחריות עו"ד מכוח חוק הנאמנות (סעיף 69 לכתב התביעה); כללה את עילת התרמית (סעיף 70); עשיית עושר ולא במשפט (סעיף 71) ולחלופין טענה כי הנתבעים הפרו את חובת תום הלב מכוח חוק החוזים (סעיף 75 לכתב התביעה).

בסעיף 8 לסיכומים העקריים טוענת התובעת כי המחלוקת בתיק זה נעוצה במידת אחריותם של הנתבעים להילוכה התרמיתי של מרשתם, אדמה, "מה ידעו ו/או מה עשו כדאי לדעת?.. האם פעלו נוכח סימני האזהרה? האם ניסו להבין מה קורה בסביבת מרשתם, מה עיסוקה? האם פעלו בזהירות ובמיומנות הנדרשת כלפי התובעת? מה עשו כדי לברר מה החברה מוכרת ללקוחותיה? בסעיף 15 לסיכומיה העקריים ממשיכה התובעת וטוענת כי הנתבעים לא פעלו כנדרש להכרת החברה אותה הם מייצגים; לא גילו לתובעת שאין פרויקט ואין התכנות לפרויקט; לא הסבירו לה כלל את מהות ה"מימושים" שנעשו לגבי הקרקע החקלאית, בודאי שלא הסבירו לה על אפשרות העברתה לחלקה אחרת ומה המשמעות של מהלך זה. התובעת טוענת כי התברר שכל מנגנון הנאמנות היה פקטבי, ראו עדות חשאי בעמ' 19 שו' 22- עמ' 20 שו' 4, 11,13,15, עמ' 28 שו' 6 וכן ת/1 ; כי התובעת שילמה שני שוברים של מס רכישה כתוצאה מהטעיית הנתבעים ורשלנותם בבניית העסקה ומתן הסברים לתובעת.

...

עוד אציין כי העובדה שמשרדים מכובדים אחרים ייצגו את אדמה מלמדת על הלך הרוח, שבלקוח כשר ומכובד עסקינן, ראו עדות זינגר בעמ' 271 שו' 8-11: " לא, לא בלעדיים. היינו, היינו יחד עם, לדעתי באותה תקופה בדיוק אפילו עם גולדפרב, היינו אחרי פירון ושרקון בן עמי והיינו אחרי ארדינסט. תמיד היה להם, אורן קובי אהב את חדרי הישיבות הגדולים, את הרכב היפה, כן. התשובה היא, לשאלתך – כן, היו עוד משרדים. לא היינו בלעדיים". מהמקובץ לעיל עולה מסקנתי – גם אם ניתן לבסס במקרה הנדון אחריות של עורכי הדין כלפי התובעת, אזי לא הוכח כי הם הפרו את חובותיהם כלפיה.

במקרה כזה, רובצת על התובעת רשלנות תורמת בשיעור ניכר, ודי בהודאות התובעת במהלך עדותה על מנת לבסס מסקנה זו, ראו בעמ' 143 שו' 15, שם אישרה כי לא נהגה בזהירות בעסקה; "עשיתי, טעיתי", עמ' 157 שו' 6; כשנשאלה מדוע לא התיעעצה עם בנה, השיבה: "למה? שאלת מיליון הדולר..." (עמ' 166 שו' 22-24); ודבריה בעמ' 197 שו' 15-24: " אמרתי את מה שיצא לי באותו רגע. מה אתה חושב, מי שמרים לך טלפון, הוא כבר בא ושם לך כסף, כמו מרגלית שעשתה שטות כזאת? איפה היו מוצאים באדמה עוד אחת מטומטמת כמוני, עו"ד בן צבי: מצאו, מצאו הרבה. העדה: שבאה ושמה, ששמה להם את הכסף אפילו לא שאלה שאלות. לא הלכה לראות באיזה מקום בונים. לא התעניינה. פשוט מאוד. אמרו לי – תראי, בבית השני בונים. יאללה, בואי תקחי. עו"ד ליבוביץ:עשית טעות? העדה: עשיתי טעות". ראו גם עדותה בעמ' 160 שו' 2-4: " אם לא היה הבן שלי, אני הייתי בכלל תובעת משהו? הייתי אומרת קיבינימט". בכל הנוגע לשאלת המיסוי – איני רואה מקום להרחיב בעניין, שכן מהעדויות עלה שאין מחלוקת שלא היה מקום לחייב את התובעת במס רכישה כפול, ראו דברי חשאי בעמ' 43 שו' 21-23 ודברי יולס בעמ, 211 שו' 24-26, 21.

סוף דבר התביעה נדחית.

10.3 צו למתן חשבונות בגין רווחים שהפיקה אביר מהשמוש במכונה שלא כדין, על בסיס עילה של עשיית עושר ולא במשפט.

עילת התביעה בתיק זה, על כל העובדות הנדרשות לה - זכות התובעים 1 ו-2 מכוח העיקול, דבר החזקת המכונה על ידי הנתבעים, טענת הנתבעים לשימוש מכוח רכישה כדין ושווי השמוש במכונה היו בידיעת התובעים, לכל המאוחר, במועד הגשת התביעה ההצהרתית על ידי הנתבעים, ביום 25/9/00, ועל כן ניתן היה לצפות כי כבר אז תגובש עילת עשיית העושר או התרמית ותוגש התביעה.

...

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, התביעה העיקרית מתקבלת באופן חלקי כלפי הנתבעת 1, נדחית כלפי הנתבע 2, והתביעה שכנגד וההודעה לצד שלישי נדחות.

הנתבעת תשלם לקופת הכינוס את הסכום המתקבל בהתאם לקבוע בסעיף 39 לעיל, תוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין.

בהתחשב בתוצאת פסק הדין, ובכלל נסיבות העניין, אני מחייבת את הנתבעת 1 בהוצאות כדלקמן: הנתבעת תשלם לתובעים ביחד ולחוד את האגרה ששולמה בגין ההליך בתביעה העיקרית, וכן תשא בהוצאות שכר טרחת עורך הדין מטעם התובעים 1 ו-2 בסך של 20,000 ₪.

כחודשיים לאחר הגשת העירעור, ביום 18.7.2011, הגיש המשיב לבית המשפט המחוזי תביעה אישית נגד המבקש על סך של 20 מיליון ש"ח (להלן: התביעה האישית), המבוססת לכאורה על אותו מסד עובדתי שפורט בבקשה לאישור התביעה הנגזרת ועל עילות של גזל, תרמית, עשיית עושר ולא במשפט וכן על הפרה נטענת של חובות האמון וחובת תום הלב שחב המבקש כלפיו.

...

לא מצאתי כי המקרה דנן נמנה עם מקרים חריגים אלה ולכן אני סבורה כי קביעתו של בית משפט קמא שלא לסלק את תביעת המשיב על הסף אינה מצדיקה התערבות.

במקרה דנן קבעה כב' השופטת בזק רפפורט "אני דוחה את הבקשה לאישור תביעה נגזרת והתביעה תימחק". אבחנה זו שבין דחיית הבקשה למחיקת התביעה הובילה את בית משפט קמא למסקנה כי בית המשפט אשר דן בבקשה ביקש להותיר פתח לבירור הטענות שהעלה המשיב במסגרת הליך אחר.

סיכומם של דברים, בקשת רשות הערעור נדחית.