מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה בסך 25 מיליון ש"ח והליכים נלווים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רקע בתמצית הנתבעת 1 - סגנית שר הפנים, חברת הכנסת ומזכ"לית מפלגת ישראל ביתנו לשעבר, וכן הנתבע 2 – ממקימי מפלגת ישראל ביתנו ומנכ"ל משרד החקלאות לשעבר, הואשמו בפרשיית שחיתות שלטונית רחבת הקף והורשעו בפסק דין חלוט בעבירות של מתן וקבלת שוחד, הפרות אמונים, הלבנת הון, עבירות מס ועבירות נילוות נוספות.
ביום 12.12.2022 הגישה המדינה את התביעה דנן נגד הנתבעים, במסגרתה התבקשה הן השבה של "העמלות" והן השבה של הכספים הקואליציוניים שהוקצו לאותם גופים ששלמו את "העמלות", כדלקמן: (1) לחייב את הנתבעת בסך של 1,094,736 ₪ בעבור כספי שוחד וטובת הנאה (ה"עמלות") שקבלה בסך כולל של 2,094,736 ₪, מתוכם חולט סך של מיליון ₪ במסגרת ההליך הפלילי; עילות התביעה בגין חלק זה הן דיני אומנאות, דיני עשיית עושר ולא במשפט, דיני הנזיקין וחוק המתנות.
...
לסיכום נטען כי הכרעת הדין לא מבססת התעשרות של הנתבעת בסך 2 מיליון ₪ ולא מבססת קשר סיבתי בין השוחד ובין העברת הכספים, ומכאן כתב התביעה לא מבסס עילה מעת שמדובר בתביעה נגררת.
למדינה זכות דיונית להגיש תביעה נגררת ויש לכבד את זכותה לעשות כן. נטען שלא ניתן לצרף נתבעים נוספים להליך, היות שהם אינם "המורשעים" בהליך הפלילי, כמצוות סעיף 77 לחוק בתי המשפט.
סוף דבר הבקשות נדחות.

בהליך רשות ערעור פלילי (רע"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

במהלך חודש יולי 2015 פנה הנאשם לחברת צים – המבקשת בעניינינו, תוך שהציג עצמו כבעלים החוקי והיחיד של הקרקע והציע לנציגי חברת צים להיתקשר עמו בהסכם לרכישתה בעבור תשלום בגובה 1.5 מיליון ₪, בעוד שווי הקרקע המוערך היה במועד הרלוואנטי כ- 2.9 מיליון ₪.
לטענת המבקשים, בית משפט קמא שגה בכך שלא נתן משקל לעובדה כי המבקשים הם צד להליך, שכן נפסק לזכות המבקשת פיצוי בסך 10,000, וכי אין היגיון לפסוק למשיבים פיצוי של פי 25 יותר מפיצוי זה, כאשר המבקשת שילמה סכומי עתק עבור הקרקע, (שחזרה כאמור למשיבים 1- 3), כך שנפגעי העבירה האמתיים הם המבקשים.
עוד נטען, כי בית משפט היתעלם מהעובדה שיש קשר ישיר בין התביעה עליה הוגש ערעור לבית המשפט העליון לבין גזר הדין במסגרת ההליך הפלילי.
הראשון - קיום "הליך" בעיניינו של אותו טוען לזכות ערעור – כלומר בירור עובדתי ומשפטי המהוה בפועל "הליך נילווה" להליך העקרי, במסגרתו המבקש לערער היה בעל דין בפועל וניתנה החלטה שיפוטית אשר קובעת סופית את המצב המשפטי בין הצדדים בשאלה מסוימת; התנאי המצטבר השני הוא, כי ההכרעה באותו "הליך" הביאה לשינוי במערך החובות והזכויות של המבקש לערער (ראו בבש"פ 658/88 חסן נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(1) 670 (1991), בעמ' 694 לפסק דינו של כב' השופט א' ברק (כתוארו דאז); בג"ץ 188/96 גד צירינסקי נ' סגן נשיא בית-משפט השלום בחדרה, פ"ד נב(3) 721 (1998), בעמ' 729; בש"פ 3027/19 כאמל נ' פרקליטות המדינה (11.6.19), פסקה 8).
...
לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית ואנו מורים על מחיקת ההליך על הסף.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

בתמצית ייאמר, כי ההליך כאן ניפתח ביום 15.04.2015 לבקשת הנושה המובטח, בנק דיסקונט עפולה בע"מ, וזאת לאחר שנטען כי החייבת, יחד עם מר שלי מנחם, שותפו של בעלה ז"ל, חתמו ערבות לחברת תנובותינו בעמק בע"מ, שהם בעלי מניות בה. בין הנושה לחייבת היתנהלה תביעה משפטית, כך שחובותיה של החייבת נכון ליום 10.03.2015 כלפי הנושה עמדו על סך כ-2,243,101 ₪.
ביום 01.01.2019 הכרזה החייבת פושטת רגל, לאחר שהוגשו נגדה 9 תביעות חוב בסכום כולל של 3.4 מיליון שקלים, כולל נושה מובטח, בעקבות המלצת המנהל המיוחד לעשות כן ולממש זכויותיה בנחלה כפי שהוגשה ביום 25.12.2016.
כן ביקשה החייבת כי תנתן חוות דעת שמאית משלימה ביחס לנחלה וזאת משום שלדידה ראוי שתוצג בפני הנושים וביהמ"ש תמונה מלאה בדבר ההוצאות הנילוות הצפויות מהליך מימוש הנחלה, וזאת כדי לעמוד על התמורה נטו הצפויה לנושים ממימושה.
...
החלטתי זו נדרשה לאחר שההליך מתנהל מזה כ-8 שנים, ולאחר שניתנו אינספור הזדמנויות לחייבת לגבש הסדר עם נושיה, אך זאת ללא הואיל.
בנסיבות אלו, מצאתי כי יש להיעתר לבקשת הנאמן.
אף נקבע דיון ליום 04.01.2023 הן ביחס לחייבת והן ביחס לבנה, שבסופו של דבר לא קוים, בין היתר מאחר ואותה עת לא הוגשה הצעת הסדר נושים.
בנסיבות אלו אני נעתר לבקשת הנאמן, ומתיר לו לפרסם מודעות בעיתונות המזמינות מתעניינים להגיש הצעות לרכישת זכויותיה של החייבת בנחלה שבכותרת.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

באותה עת עמדו כל בטוחי החיים שהיו לנתבע על סך של כ-1.5 מיליון ₪, ולכן עשה הנתבע כחודשיים לאחר חתימת ההסכם עם אביו ביטוח חיים נוסף על סך של כ-1.5 מיליון ₪ שהמוטבות הישירות בו הן אחיותיו.
מהתשלומים שפרטה התובעת בסעיף 113 לתביעה עולה, כי התובעת אינה יודעת להבחין בין הוצאות הכרוכות בבניית הבית לבין הוצאות נילוות, הוצאות מיטלטלין.
התובעת עובדת כמהנדסת בחברת XXX במשרה בהקף של 80% ומשתכרת בסך של 25,000 ₪ ברוטו, סך של כ-16,000 ₪ נטו.
בנסיבות אלה, מהן עולה כי הנתבע הוא שנושא במרבית הוצאות הקטינים (כ-7,000 ₪ בחודש, בהתאם לדבר התובעת בחקירתה בעמ' 101, ש' 14-16), נדמה כי היתנהלותה של התובעת בעמידה על תביעת המזונות, בהנתן אופן ההתנהלות במצב הדברים בפועל, נעדרת תום לב. בהקשר זה יצוין כי מטעם התובעת לא הוגשה תביעה בעיניין החזקת הקטינים וזמני השהות וכי במרוצת ניהול ההליך שניפתח ע"י האב בעיניינם של הקטינים בבקשה לסעד זמני, זו היתנגדה להתערבות העו"ס לסדרי דין לצורך הכנת תסקיר, לרבות מתן הנחיות בעיניין זמני השהות וההתנהלות ההורית של הצדדים.
...
בנסיבות אלה ולאור כל האמור לעיל, מצאתי להיעתר למתן פסק דין הצהרתי לשמירת זכויות שנצברו בידי מי מהצדדים וזאת החל ממועד נישואי הצדדים (בשנת 2008) ועד למועד הגשת התביעה דנא בידי התובעת בחודש אפריל 2018.
בסיכומיו טען כי כחלק מהתנהלותה המניפולטיבית של התובעת, הפסיקה היא לשאת בחלק מהוצאות החינוך של הקטינים, מתוך ידיעה כי הנתבע ישלם הוצאות אלו, על מנת שלא לפגוע בקטינים.
לא עלה בידי התובעת להוכיח את סכומי המזונות המופרכים אליהם עתרה וכן לאור חלוקת מימון צרכי הקטינים כפי שנהגו לפיה הצדדים עד כה, ולכן יש לדחות את עתירתה לחיוב במזונות, ולהורות כי כל אחד מהצדדים יישא בצרכי הקטינים בעת שהותם אצלו.
בהתאם לכך ובהינתן כלל האמור לעיל, דין התביעה להידחות.
סוף דבר התביעה למתן פסק דין הצהרתי שהוגשה מטעם התובעת ביחס לנחלה, נדחית.
התביעה למזונות קטינים אשר הגישה התובעת, נדחית בזאת.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

סך תביעות החוב המאושרות כנגד החייב עומד על כ-1.4 מיליון ₪ (עמ' 15 לפרוטוקול, ש' 5).
החייב הנו בעלים של מחצית הזכויות בדירת מגורים ברח' אפרים לוזון 25 לוד, הידועה כחלקה 73 בגוש 4012 (להלן - הדירה), ביחד עם גרושתו הגב' סוזי כבוב (להלן – האשה), בעלת המחצית השנייה.
ביום 24.1.24, ניתנה החלטה הדוחה את בקשת החייב להסדר נושים, בהתבסס על הנתונים לעיל, לפיהם החייב לא ביסס הסכמה לא מותנית של הנושים העקריים להסדר המוצע ולא הוצג מניין רוב וערך להסדר, שכן מכתב רשויות המס שנילווה לבקשה לא כלל ויתור על קנסות, אלא רק נכונות לידון בכך.
סעיף 40(ב) לחוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969, מורה בקשר למכירת מקרקעין בהליך של פירוק שתוף כי "המכירה תהיה בדרך שנמכרים מקרקעין מעוקלים בהוצאה לפועל, זולת אם הורה בית המשפט על דרך אחרת שנראית לו יעילה וצודקת יותר בנסיבות העניין". בעניינינו, לא ניתנה לכונס הנכסים הוראת מכירה אחרת ולפיכך היה עליו לפעול בהתאם לאמור.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשות ובתגובות, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשות, מהטעמים שיפורטו להלן.
בית המשפט פירט את ההנמקות לכך וביניהן הפגיעה באמון הציבור, שתגרום בסופו של דבר לפגיעה בחייבים שנכסיהם יימכרו במחיר ירוד יותר.
הבקשות נדחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו