תביעה בסדר דין מקוצר בגין חוב לבנק

פזית שביט, ת"ז 024490807 בשם התובע: עו"ד אילן שמעוני; עו"ד צחי גולדנברג בשם נתבעת 2: עו"ד אסף דרעי פסק-דין ההליך והטענות זו תביעה בסדר-דין מקוצר, בטענה לחוב בשל גרעון בחשבון-הבנק של הנתבעים, בני-זוג נשואים לשעבר.

...

המסקנה מצאתי כי נכון לקבל את התביעה גם בענינה של נתבעת 2.

בתוך אותו פרק-זמן תשלם הנתבעת לתובע הוצאות-משפט בסך של 3,960 ש"ח ועוד סך, כולל מע"מ, של 16,400 ש"ח לשכר-טרחה של עורך-דין.

ביום 14.8.2008 הגיש הבנק תביעה בסדר דין מקוצר בגין חוב ההלוואה ויתרת חובה בחשבונם המשותף, כנגד התובעת המנוח והבת ענבל מכוח היותה ערבה להלוואה.

...

להלן תוכן ההודעה כפי שנכתבה בכתב ידו של החוקר (נ/8): "ש. בהמשך להצהרתך מיום 29.1.15 ברצוני לשאול אותך מספר דברים. אני מציג בפנייך הצהרתו של יחזקאל זילברשטיין בפני פקיד התביעות בנושא הבטחת הכנסה מיום 21.11.10, כחודש לפני פטירתו ובהצהרתו מסר כך: מצהיר שמ- 15.10.10 בערך לא התגוררתי בדירה שלי בנחל שורק ועד היום מאחר ואנשי השוק האפור רדפו אחרי וישנתי במקומות שונים ובדירה שלי התגוררה אחות של החבר שלי אייל.. היום ישנתי במקלט של הבניין בנחל שורק 14. בנוסף בחקירתו בעבר בנושא הבטחת הכנסה בתאריך 11.11.09 פגשנו בזילברשטיין יחזקאל ז"ל בדירתו ברח' נחל שורק 14 דירה 4 יפו עם ידידתו גלית כהן. גבינו משניהם הצהרות בכתב. בהודעתו אז מסר כי מתגורר בדירה ברח' נחל שורק 14/4 יפו במשך שנים רבות כ- 15 שנים לערך. אני מציג בפנייך הכל. נא הסברך? מסתבר כי לפי נתונים אלו, עובדות אלו, אתם חייתם בנפרד שנים רבות עד לפטירתו. בתצהירו בנוסף ציין שהתגרש ממך ושאתם חיים בנפרד מיוני 2007 אז החלטנו שאנחנו מתגרשים ושהתגרשתם באפריל או מאי 2009.

לא מצאנו בטענות התובעת ביסוס מספיק לקביעה כי ההסכם שנחתם כדין הינו למעשה הסכם למראית עין.

סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל, אנו דוחים את התביעה.

ביום 30.04.15 הגיש הבנק כנגד מר סוויסה וכנגד הנתבע 2 תביעה בסדר דין מקוצר בגין חובותיהם לבנק.

...

על אף האמור לא הוצגה לי דרישה לגילוי מסמכים שנשלחה לבנק ולא נשלח גם שאלון, כמו כן בסופו של דבר ב"כ הנתבע 2 לא ביקש לזמן עדים ללא תצהיר.

אני דוחה את טענת הנתבע 2 כאילו בפרוטוקול קדם המשפט מיום 19.10.15 הודה ב"כ הבנק כי הבנק התרשל במימוש הערבויות.

לסיכום הבנק עמד בנטל ההוכחה ולפיו כתב הערבות שנחתם ע"י הנתבע 2 ביום 29.06.14, נחתם כדין, כמו כן הוכח כי החשבון לו ערב מצוי ביתרת חובה, כמו כן הוכח כי טרם הגשת התביעה פנה הבנק לנתבע 2 (פרו' בקשת הרשות להגן עמ' 5 למטה עמ' 6 למעלה, וראה גם סעיף 12 לתצהירה של עובדת הבנק).

התובע הגיש ביום 8.11.2020 תביעה בסדר דין מקוצר כנגד הנתבעים בגין יתרת חובה הקיימת לטענתו בחשבון המשותף.

התביעה הוגשה בגין חוב בנק נטען של הנתבעים לתובע.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הנתבע 1, החלטתי לדחות את הבקשה וזאת ללא צורך בתשובה.

לעניין זה ר' ע"פ 5/17 ‏חסן אלגדאמין נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (9.1.2017) (להלן: "עניין חסן"): "לעניין זה נקבע בפסיקה מבחן אובייקטיבי מחמיר, המחייב סבירות מוחשית לכך שדעתו של השופט ננעלה ואינה פתוחה עוד לשכנוע (ב"ש 48/75 ידיד נ' מדינת ישראל, פ"ד כט(2) 375 (1975) (להלן: עניין ידיד)." עוד נקבע בעניין חסן לעיל כי רק במקרים נדירים הפעילות השיפוטית כשלעצמה, ובפרט החלטות דיוניות של המותב, תהווה הוכחה מספקת לחשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט, ואצטט: "ההלכה היא כי רק לעיתים נדירות ביותר ייקבע כי יש בפעילות השיפוטית לכשעצמה ובהחלטות הדיוניות של המותב, הוכחות מספקות לקיומו של חשש ממשי שכזה (ע"פ 1988/94 בראון נ' מדינת ישראל, פ"ד מח(3) 608, 626-625 (1994); להרחבה ראו יגאל מרזל דיני פסלות שופט 174-178 (2006) וההפניות שם)." מן הכלל אל הפרט לא מצאתי כל חשש ממשי (ואף לא מצאתי חשש שאינו ממשי) למשוא פנים, ולא מצאתי גם כל בסיס לחשש לעיוות דין או לפגיעה במראית פני הצדק, ואנמק: ראשית, ובאופן כללי, ראוי לציין כי בסיומו של הדיון, ולמרות שהנתבע 1 לא הגיש בקשת רשות להגן, נעתר בית המשפט לבקשותיו של הנתבע 1, העניק לנתבע 1 ארכה להגשת בקשת רשות להגן ודחה את הדיון בבקשה.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.

באותה פרשה הגיש הבנק תביעה בסדר דין מקוצר נגד המשיבה, בגין חוב שהצטבר בחשבון הבנק.

...

פסק הדין שניתן בהתדיינות הראשונה עניינו בקביעה כי המשיבה חבה על פי החשבון בבעלותה, ועל כן, משהוכרעה הפלוגתא העיקרית שהייתה נושא ההתדיינות בתביעה הראשונה, נקבע כי אין לאפשר פתיחה בהליך נוסף בעניין זה. סיכום הגשת התביעה דנא אינה חותרת תחת דוקטרינת מעשה בית דין, על ענפיה השונים, השתק עילה והשתק פלוגתא.

נוכח האמור, הבקשה לדחייה על הסף נדחית.

אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת הוצאות הבקשה בסך 4,000 ₪, אשר ישולמו תוך 30 יום, אחרת - יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין.