תביעה בסדר דין מהיר לתשלום תמורה עבור עבודת אבטחה

התובע טוען כי הנתבעת לא פעלה לבצע את עבודתה על פי תנאי ההסכם ומכאן כי עליה להשיב לידיו את מלוא הסכום ששילם עבור שירותיה.

הצדדים התקשרו בעיסקה מיום 15.1.18 במסגרתה התחייבה הנתבעת לקדם את אתר התובע במרשתת תמורת תשלום חודשי של 1,755 ₪ כולל מע"מ למשך שנה.

התובע ביטל את ההיתקשרות חודשיים לפני המועד המוסכם, שילם עבור 10 חודשים בגינם לטענתו לא קיבל שירות ועותר להחזר כספי מלא במסגרת תביעה זו. התובע העיד אך לא הציג מסמכים לתמוך בטענתו ולמעשה מתבסס על מסמכים של הנתבעת עצמה.

מטעם הנתבעת העיד מנהלה מר אילן רוזנבלט אשר התבסס על המסמכים שצורפו לכתב ההגנה ומצביעים לעמדתו על העבודה שהשקיעה הנתבעת לקידום האתר של התובע ולתוצאות שהושגו, חרף הקושי באבטחת האתר.

דיון והכרעה מדובר בתביעה המתנהלת בסדר דין מהיר ולכן פסק הדין ינומק באופן קצר, ככל הניתן.

...

לאור האמור, דין התביעה להידחות.

לפני תביעה בסדר דין מהיר העוסקת בתשלום תמורה בגין טענה לבצוע עבודה להכנת תשתית למצלמות אבטחה וכן אספקת ציוד ומכשור.

שלישית, התובע העיד בתצהירו כי לאחר אין ספור פניות למנהל החשבונות של הנתבעת בשם אשרף הלה אמר לו להוציא חשבונית חלקית עבור העבודה והציוד והתובע הוציא חשבונית ביום 15/3/2011.

...

התוצאה לאור זאת נחה דעתי שיש לקבל את התביעה.

אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 6,890 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 13/10/2008 ועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף אני מחייב את הנתבע בהוצאות התובע לרבות שכר טרח עו"ד בסך של 5,000 ₪.

כללי וטענות הצדדים לפני תביעה בסדר דין מהיר.

התובעת טענה, כי לאחר תום שנת ההיתקשרות הראשונה, בחרה להמשיך את ההיתקשרות במסלול הראשון, קרי להמשיך את ההיתקשרות במתכונת דומה לשנה הראשונה תמורת תשלום חודשי של 110 ₪ בתוספת מע"מ. התובעת אף טענה, כי בהסכם, קרי בהזמנת העבודה, כתוב מפורשות כי מדובר בהזמנת עבודה אחת בשתי שפות: האחת אתר אינטרנט בעברית, והשנייה אתר (דומיין) באנגלית, ולפיכך לא מדובר בשני חוזים.

עבור שיפור מערך האבטחה, סך של 349 ₪ ששולם.

...

להלן אנמק מסקנה זו; ההתקשרות בין הצדדים התבססה על מסמך הזמנת עבודה אשר נחתם ביום 3.2.15.

מכל המקובץ, הנתבעת תשלם לתובע סך של 11,547 ₪ אשר יישא ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל תוך 20 יום מהיום.

בנוסף תשלם הנתבעת לתובע סך של 7,000 ₪ הוצאות משפט וזאת תוך 20 יום מהיום.

בהתאם להסכמה במסגרת הזמנת העבודה, אני סבור כי לאחר שהנתבעת תשלם לתובע את מלוא סכום התביעה, יוכל התובע לרכוש ממנה את מלוא קבצי המקור לרבות האתר באנגלית, בעלות של 800 ₪ בתוספת מע"מ. ניתן היום, כ"א שבט תשפ"ב, 23 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.

עסקינן בתביעה לתשלום חובה של הנתבעת לתובעת, בגין 180 זכרונות חלקי מחשב אשר סופקו לנתבעת ואשר היא לא שילמה עבור התמורה שניתנה לה. התביעה התובעת היא תאגיד העוסק בייבוא ושיווק מוצרי מחשב וחלקי מחשב.

עוד נטען כי אכן התובעת ביקשה לשלוח יחידה אחת של הזכרון לבדיקה, ואולם בדיקה כאמור איננה אפשרית, שכן לא ניתן לקחת מחשב של לקוח קצה ולהתקין בו לניסיון חלק של זכרון זאת גם בשל סיבות ביטחוניות של אבטחת מידע.

איני סבור כי העובדה שפרדי הוציא הזמנת רכש עם מק"ט ECC אשר כבר ברשותו ולא המתין לתשובה מרז באשר למספר המק"ט שיש להוציא, מעידה על כך שהוא ידע שמזמין זכרון רגיל ולא ECC כפי שמציין המק"ט. שכן כידוע, ואין מחלוקת על כך, שבין הצדדים קשר עבודה לאורך שנים רבות כך שסביר כי בעבר הזמין זכרון מסוג זה ולכן היה ברשותו המק"ט המבוקש.

בנסיבות בהן התביעה הוגשה כיומיים לאחר שהנתבעת השיבה את הציוד לתובעת, וכן העובדה כי היתקיימו בתיק זה 4 דיונים, הוגשו סיכומים וכי מדובר בתביעה בסדר דין מהיר אשר נוהלה עד תום, אני מחייב את התובעת בשכ"ט והוצאות משפט בסך כולל של 8,500 ₪.

...

עוד אציין כי לא מצאתי להתייחס לטענת התובעת ביחס לירידת מחירי הזיכרונות בתקופה שלאחר אספקת הזיכרונות לנתבעת, שכן מדובר בהרחבת חזית ובטענה שכלל לא עלתה בכתבי הטענות או בתצהירי הצדדים ועל כן אין לדון בה. לאור כל האמור לעיל, משמצאתי כי הוכח בפניי חוסר ההתאמה בין הזמנת הרכש לבין הזיכרונות שסופקו בפועל, וכי הנתבעת השיבה את הציוד למחסני התובעת, אין מנוס מקביעה כי דין התביעה להידחות.

סיכום סיכומם של דברים, בהתאם לכל המפורט, התביעה כנגד הנתבעת- נדחית.

בנסיבות בהן התביעה הוגשה כיומיים לאחר שהנתבעת השיבה את הציוד לתובעת, וכן העובדה כי התקיימו בתיק זה 4 דיונים, הוגשו סיכומים וכי מדובר בתביעה בסדר דין מהיר אשר נוהלה עד תום, אני מחייב את התובעת בשכ"ט והוצאות משפט בסך כולל של 8,500 ₪.

כתבי הטענות כתב התביעה מיפרט את תנאי ההסכם (שצורף לו כנספח): סך של 10,000 ₪ ומע"מ (ב-2 תשלומים, אשר הראשון בהם שולם), בתוספת 200 ₪ ומע"מ עבור כל שעת עבודה של התובע במוקד של הנתבע (כאשר שולם באוקטובר רק התשלום עבור ספטמבר, בסך 3,276 ₪ כולל מע"מ, ותו לא).

לאחר שניתנה הרשות להיתגונן, ובמסגרת התאמת הליך התובענה לסדר דין מהיר, הגיש התובע מיסמך שאינו אלא כתב תשובה (הגם שלא הוגדר ככזה), שם שטח את התייחסותו לטענות שבהתנגדות (הוגש 26.1.2021) (לשם הנוחות יכונה המסמך "כתב תשובה").

כשעומת עם הרישומים לפי רבעי שעה אמר שהישתדל לדייק, וכי ממילא הגעתו ויציאתו תועדו במצלמת האבטחה שבמוקד.

התביעה מורכבת משני חלקים: יתרת התמורה הקבועה בסך 5,850 ₪, ותשלום עבור שעות לחודשים נובמבר ודצמבר.

...

דיון והכרעה כאמור בפתח פסק-הדין, התובע ויתר על זכותו לחקור את הנתבע, וכדבריו: "אני סומך על בית המשפט. כל החומר הוגש." בפתח הדברים יש להבהיר, כי עיון במסרונים שהוחלפו מלמד כמה דברים בולטים: ראשית, התקשורת בין הצדדים היתה כמעט יומיומית, עד שעות הלילה המאוחרות; שנית, למעט הארוע היחיד ב-4.11.2019, ומעת לעת אמירות בדבר חוסר זמינות טלפונית של התובע, לא ניתן למצוא תלונות של הנתבע כלפי התובע (אם כי ישנן טרוניות על אי-הצלחה של המוקד, בפועל, בעיקר באמצע דצמבר); שלישית, התקשורת ממשיכה באופן פעיל מאד עד סוף חודש דצמבר; רביעית, הוחלפו קבצי מאגרי נתונים באופן הדדי (לנתבע מספר טרוניות באשר לטיב המאגר שקיבל מהתובע, ובאשר למספר הלקוחות המצויים בו, אולם אין זכר ורמז להתחשבנות כספית כלשהי אלא כפי שיובא מייד); חמישית, לדרישת התובע בתחילת ינואר 2020 כי הנתבע ישלם את החשבונית האחרונה שהועברה, אין מענה שניתן להבין ממנו אי-רצון לשלם ("אני חולה אחי אדבר איתך"); ושישית, רק ב-13.1.20 משתנה נימת ההודעות והנתבע בא בטענות כלפי התובע, בתמצית, כפי שייפרס לאחר מכן בהתנגדות מטעמו.

פועל יוצא הוא, שטענת הגנה זו לא הוכחה, ודינה להידחות.

תוצאה למעשה אני מקבל, אפוא, את התביעה במלואה, באופן שיראו את ההתנגדות כאילו נדחתה למפרע.