עיכוב הליכים – ברע"א 8120/10 יורשי המנוח יואל סרן ז"ל נ' פז חברת נפט בע"מ (פורסם בנבו), קבע מהם השיקולים שבגינן יפעיל בית המשפט את שיקול דעתו בהחלטה האם לעכב הליכים מכח הטענה "הליך תלוי ועומד":
"ודוק, הסמכות לעכב הליכים מכוח טענת lis alibi pendens היא אינה סמכות שבחובה אלא עסקינן בסמכות שבשיקול דעתו של בית המשפט (ראו: גורן, בעמ' 117-116). אכן, חלק מהשיקולים שעל בית המשפט להביא בחשבון בשוקלו האם לעכב את הדיון לפניו אם לאו הם שיקולים כגון: הצורך במניעת הכרעות סותרות; מניעת הכבדה מיותרת על היריב; מניעת הטרדה של בית המשפט בהליך כפול; יעילות דיונית וחסכון במשאבי בית המשפט. אך שני נתונים חשובים נוספים שעל בית המשפט להביא בחשבון במסגרת האיזון בין האינטרסים המתנגשים הם הנזק שיגרם לבעל הדין שבירור תביעתו יעוכב ומידת תום הלב של בעל הדין המבקש את עיכוב ההליכים (שם)".
התביעה דנא הוגשה בסעד כספי בגין הפרת חוזה.
בקשת רשות להיתגונן ובקשה למחיקת כותרת - תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 קובעת התנאים להגשת תביעה בסדר דין מקוצר, כדלהלן:
ואלה תביעות שהתובע יכול להגישן לפי סדר דין מקוצר:
(1) תביעות על סכום כסף קצוב, בריבית או בלי ריבית,
הבאות –
(א) מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובילבד שיש עליהן ראיות שבכתב;
(ב) מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק;
אשר לקיומה של ראיה בכתב, כב' שופט אורי גורן כתב בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שתים עשרה, עמוד 738, כי תביעה בסדר דין מקוצר מכוח חוזה או התחייבות מותנת בקיומה של ראיה בכתב התומכות בתביעה.
...
בקשה למחיקה על הסף - לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי טענות הצדדים בדבר עילת התביעה והיריבות מצריכות בירור עובדתי שאין בית המשפט יכול להכריע בהן בשלב כה מקדמי של ההליך.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, לא ראיתי כל בסיס לטענה כי ההליכים האחרים התלויים ועומדים בסע"ש 5656-101-14, בת"א 15011-01-15 ובת"ט 33765-12-14 יש בהם כדי להביא להכרעות סותרות, שכן מדובר בסעדים נפרדים.
משכך הבקשה לעיכוב הליכים נדחית.
משכך, הבקשה למחיקת כותרת מתקבלת והנני מורה על מחיקת הכותרת של סדר דין מקוצר.
