מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה בין אחים על עיזבון הוריהם המנוחים

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

**, הונחלו מלוא זכויותיה, לתובע ולאחיו ג', באופן שוויוני ( 50%-50% ביום 9.3.2010 חתמו התובע ו- ג' על הסכם לחלוקת עזבון הוריהם המנוחים, במסגרתו נקבע, כי כלל זכויות הבעלות של המנוח מ' בחלקה נשוא התביעה (מחצית מהחלקה כאמור), יועברו לבעלות התובע בלבד.
סבורני כי קיים טעם רב בהחלטת כב' השופט נאסר ג'השאן מבית המשפט המחוזי בחיפה אשר הורתה עוד בתחילת ההליכים על העברת התיק לבית המשפט לעינייני מישפחה, לאור התרומה הנכבדת של היחסים המשפחתיים להתהוותו של הסיכסוך, מאחר ובעלי הדין הנם בני מישפחה (אף אם לא מקירבה ראשונה – דודם), ויורשיהם של עזבונות האחים המנוחים אשר ערכו ביניהם את עסקת המקרקעין נשוא התובענה, שהנה למעשה התחייבות לתת מתנה בין אחים.
...
( אם במגמה למנוע מכירתה לאדם זר" (סעיף 11 לתצהיר א' נ' המנוחה אשר סומן נ' סוף דבר: נקבע בזאת כי התובע זכאי להירשם כבעלים של 545 מ"ר מכלל שטח החלקה הידועה כחלקה **, בגוש ***** שבאדמות הכפר *** ****, מכוח עסקת המתנה אשר נערכה בשנת 1985 בין אביו מ' המנוח לבין ע' המנוח.
הנני מורה אפוא, ללשכת רישום המקרקעין לרשום בפנקסי המקרקעין את מלוא זכויות המנוח ע', בחלקה **, בגוש *****, על שמו של התובע – יורש המנוח מ' בהתאם לצו ירושה, צו קיום צוואה, וכן מכוח הסכם חלוקת העיזבון עם אחיו ג' נ'.
התביעה הנגדית למחיקת הערת האזהרה אשר נרשמה על-ידי התובע ביחס לחלקה מס' **, בגוש *****, נדחית בזאת.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2020 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

על רקע זה הוסכם בין האחים כולם שהם יוותרו על חלקם בעזבון ההורים המנוחים ועל הזכויות במשק לטובת הנתבע 1 ללא פיצוי, בעוד הוא יישא בחובות - וכפועל יוצא נחתמו כתב הוויתור, תצהיר ההסתלקות של המנוחה ר' ותצהירה של הגב' ד'.
למעלה מהדרוש יאמר שהתובעת גם לא הוכיחה לפני את הקף עזבון ההורים המנוחים ושוויו וגם לא את היחס בינו לבין שווי המשק בתקופה הרלוואנטית, כך שגם מטעם זה לא היה מקום להדרש לטענותיה של התובעת לקבלת פיצוי והיא כלל לא הוכיחה תביעתה בעיניין זה. לא הוכחה העדר כשירות מצדה של המנוחה ר' לחתום על תצהיר ההסתלקות לטענת התובעת יש להורות על ביטול תצהיר ההסתלקות מאחר ובמועד החתימה המנוחה ר' לא הייתה כשירה לחתום על מיסמך משפטי מחייב בשל מצבה הנפשי.
על כן, למרות שמקובלת עלי העדות של העו"ס על מצוקה כלכלית של המנוחה ר', עדות שנתמכה גם בהודאתו של הנתבע 1 לפיה מלכתחילה ויתרו 2 אחים על חלקם בעזבון לטובת המנוחה ר' מאחר ולא היתה מסודרת כלכלית, אין די בכך בלבד.
...
במועד מדויק שאינו ידוע, לטענת התובעת בשנת 1999 , פונה הנתבע 1 לבית הדין הרבני האזורי בפ"ת בבקשה לתיקון צו הירושה אחר הוריו המנוחים - אולם בקשתו נדחית אף ללא קבלת עמדת יתר היורשים (ר' מכתב מזכיר בית הדין הרבני נספח ח' לכתב התביעה).
סיכומו של דבר מאחר והוכחה לפני הסכמה פנים משפחתית במובן סעיף 114 לחוק הירושה בין האחים, כך שהנתבע 1 הוא היורש שנקבע כמי "..שמוכן ומסוגל לקיים את המשק...", אני דוחה את הסעד שהתבקש למנוע העברת הזכויות במשק לנתבע 1 או לבנו ר' כפי שגם נעשה בפועל וניתן להשלים את הרישום על שמו על פי נהלי הגורמים המיישבים והוראות ההסכם המשולש.
נוכח כל האמור התביעה נדחית על כל חלקיה.
התובעת תשלם לנתבע 1 שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסך של 15,000 ₪ תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא הסך הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית כדין.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

התובענה חותרת למימוש אותה עסקה נטענת ובהתאמה לאשר נתקבל אצל התובע מעזבון המנוחה, בבחינת "על החשבון". אשר לנתבע, נטען בכתב התביעה כי זה חבר לנתבעת על-מנת להפר את ההסכמות והעסקה, והשניים ביצעו מצגי שוא והטעייה, גם הפרו את חובתם (סעיף 12 לחוק החוזים) לנהל משא ומתן בתום לב. טענת התובע, בתמצית העסקה היתה פרי בקשת הנתבעת לחלוק את העזבון בשווה בין האחים והצעתה התקבלה על-ידי האחים.
טיבה של העסקה עסקה בעזבון בחיי מנוח העסיקה את בית המשפט העליון עוד באמצע שנות ה- 70 (וראה ע"א 682/74 יקותיאל נ' ברגמן, כט(2) 757) {פמ"מ – 12.08.1975}) וכך נקבע שם: "18. על-כל-פנים אינני רואה יסוד לומר כי הנורמות הכלולות בסעיף 8 לחוק
בהסכם ירושה רשאים להיתקשר - (1) איש ואשה, לרגל נישואיהם וכל זמן שהם נשואים זה לזה; (2) הורים וצאצאיהם; (3) אחים ואחיות וצאצאיהם.
(ב) ויתור על עזבון הכלול בהסכם ירושה, דינו כדין ויתור שנעשה אחרי מות המוריש לפי סעיף 6" (הדגשות שלי, א' א' ס').
...
טענה זו נדחית.
ניהול משא ומתן, העברת טיוטות, גם התנהלות המודיעה כי צד חזר בו אינה מטילה חבות על הנתבע, מכוח סעיף 12 לחוק הנ"ל. סבור אני שיש לדחות התובענה גם לעניין זה לא רק באשר לנתבע, אלא גם באשר לנתבעת, שאין אני שבע נחת מהתנהגותה, אך גם לא מהתנהלות התובע.
סוף דבר התובענה נדחית.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

להשלמת התמונה יצוין עוד, כי במסגרת ההליכים הקשורים שנוהלו, כאמור, בין הנתבע דכאן ובין אח אחר-מר ס. ורעייתו הגב' ל., נידרש בית משפט זה להכרעה בשאלה האם ניתנה לאחרונים על ידי ההורים המנוחים רשות להתגורר במשק לכל ימי חייהם, אם לאו.
, אשר נחתם על ידי כולם, לרבות המנוחים עצמם, אך זולת ס., במסגרתו הוסכם, כי יינתן ייפוי כוח על ידי ההורים לארבעת ילדיהם: מ., התובע, הנתבע וס.; כי לא תבוצע כל פעולה ביחס לזכויות במשק אלא בהסכמת כל שמונת האחים והאחיות; כי ייערך הסכם שכירות בין ההורים ובין ס., וכי הוא ימשיך להתגורר עם משפחתו במשק תוך התחייבות מצידו לשאת בכל ההוצאות השוטפות של החזקת בית המגורים; כל שמונת האחים והאחיות ימשיכו לתמוך בהורים וידאגו לכל מחסורם; לאחר החתימה של כל האחים והאחיות על ההסכם תערך על ידי ההורים המנוחים צוואה חדשה; ככל שמי מהאחים והאחיות לא יעמוד באיזו מתניות ההסכם, הוא יחויב לחתום על תצהיר שיאומת כדין במסגרתו יוותר על זכויותיו במשק; עוד הוסכם, כי ההסכם מבטל כל הסכם קודם, ייפוי כוח קודם ו/או צוואה שנעשו על ידי הילדים (כך במקור).
ההסכם מתייחס לכל היותר לזכויות ירושה עתידיות, ככל שתהיינה ליורשים ואין בו כדי להגביל את זכותם של המנוחים לבצוע פעולות כאלה ואחרות ברכושם בימי חייהם; מכל מקום אין לקבל טענות התובע בדבר נסיבות החתימה על מיסמכי העברת הזכויות במשק ובחנות נוכח קביעותיו של בית משפט זה, לאחר שהתרשם באופן בלתי אמצעי מהאב המנוח; אין בעובדה שניתן צו ירושה אחר עזבון המנוחים כדי לעלות או להוריד שעה שהעברת הזכויות במשק ובחנות על ידיהם בימי חייהם גרעה אותן מעיזבונם; אין ממש בטענת התובע בעיניין תוקף ייפוי הכוח שניתן על ידי ההורים המנוחים לצורך העברת הזכויות במשק ובחנות היות שכל מיסמכי העברת הזכויות נחתמו על ידי המנוחים עצמם במשרד עורך הדין שטיפל בעיסקה, ובפועל לא נעשה כל שימוש בייפוי הכוח על ידי הנתבע ו/או על ידי מאן דהוא אחר; הנתבע אף מכחיש זכאות התובע לכל אחד מהסעדים שנתבעו על ידו.
בסיכומיו מוסיף וטוען הנתבע, כי התובע בחר במתכוון להגיש התביעה רק לאחר פטירת המנוחים, בלא שתנתן להם, ולמצער למנוחה אשר הלכה לעולמה בשנת 2018 להביע (שוב) רצונם בפני בית המשפט; עסקינן בגילגול שני של התביעה אשר תכליתה היחידה היא הגדלת הונו האישי של התובע על חשבון אחיו בשעה שמלוא הזכויות במשק ובחנות הועברו לנתבע על ידי המנוחים עוד בחייהם; מניהול ההליך הוכח, כי כל ילדי המנוחים ידעו בזמן אמת על רצונם והם מכבדים אותו, ולראייה העובדה שהתובע הוא היחיד אשר הגיש תביעה כנגדו; נקודת המוצא היא שההורים היו כשירים משפטית לבצוע המהלכים המשפטיים הנדונים.
...
גם את ניסיון התובע להצביע על חוסר ההיגיון לכאורה בגרסת הנתבע לפיה המנוחים לא נזקקו לסיוע בהיותם בעלי נכסים אני מוצאת לדחות, משלא הוכח על ידו כי היו בידיהם מקורות כספיים נזילים למימון מלוא צרכיהם שהפכו מורכבים עם התבגרותם, כי אם ההיפך – שוכנעתי שהם התקיימו מקצבאות של המל"ל בלבד (עת קצבת הזקנה של האב הצטמקה משמעותית נוכח אילוצו לשאת בהחזרי ההלוואה תחת התובע שנטלה ולא עמד בהם) ואולי גם מפירות ההשכרה של החנות שאינם גבוהים.
כפי שהובהר לעיל, מן התשתית הראייתית שהונחה לפניי שוכנעתי, כי האב לא בטח בתובע כלל ועיקר, ומצאתי לקבל טענות הנתבע בעניין זה לפיהן נוכח התנהלות התובע ואכזבתו הרבה של האב ממעשיו, הוא חשש שמא התובע ייטול הלוואות ויפעיל על המנוחים לחץ לשעבד זכויותיהם במשק כבטוחה לפירעונן, בפרט שעה שמן המונח לפניי ישנן אינדיקציות לקשיים כלכליים של התובע (לפחות בעבר), ועל שום כך וכדי למנוע התרחשות מעין זו, בחרו המנוחים להעביר עוד בימי חייהם הזכויות בנכסים לנתבע (ראו עמ' 95 ו-96 לפרוטוקול הדיון מיום 10.11.2020).
סוף דבר העולה מן המקובץ כי דין התביעה להידחות, וכי התובע אינו זכאי לסעדים שנתבעו על ידו.

בהליך תמ"ש שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

בפני תביעה כספית/חוזית בין אחים, במסגרתה עותר התובע לקבלת פיצוי כספי מהנתבע עבור חלקו היחסי במשק 36 במושב משען (להלן – 'המשק') וכן לקבל את חלקו היחסי בהכנסות וברווחים עתידיים אותם יניב המשק.
הנתבע גזל את חלקו במשק בעורמה, תוך שהטעה אותו לחשוב שתצהיר ההסתלקות שניתן לטובתו נועד להעניק לנתבע את הסמכות לחלק את שווי המשק לכל היורשים בהתאם לחוות דעת שמאי, אלא שברגע שהוא ואחיו חתמו על תצהירי ההסתלקות, השיג הנתבע את זממו לרשת לבדו את כל עזבון הוריהם המנוחים.
שהוי של כעשר שנים, ממועד חתימת האחים על תצהירי ההסתלקות בשנת 2010 ועד למועד הגשת התביעה שבפני, בשנת 2020, אינו ממלא אחר הוראת סעיף 41 לחוק החוזים ועומד בסתירה לו. משקלה הראייתי של עדות העדים הזרים כאמור, לתמיכה בגירסתו ביחס לזכותו לקבלת פיצוי בגין העברת חלקו במשק לידי הנתבע, הביא התובע לעדות את שלוש אחיותיו, אשר תמכו בגירסתו וגיבו אותה, אלא שגם בעדויות אלה אין כדי לסייע לתובע להרים את נטל ההוכחה הרובץ לפתחו.
...
נוכח קבלת הערעור, אשר הוגש על החלטתי בה הוריתי לסלק על הסף את עתירת התובע לקבלת פיצוי בגין הוויתור על חלקו היחסי במשק, מחמת התיישנות, הרי שבפסק דין זה תתבררנה טענות התובע כפי שהועלו בכתב התביעה הראשון ולא בזה המתוקן.
אשר על כן, גם דינה של עתירה זו להידחות וכך אני מורה.
לסיכום אשר על כן, התביעה נדחית ביחס לעתירת התובע לקבלת פיצוי בגין הויתור על חלקו במשק וביחס לעתירתו לקבלת פיצוי בגובה 60,000 ₪ בגין המיטלטלין שהיו לו בבית הסוכנות הישן הניצב במשק.
התביעה מתקבלת ביחס לעתירת התובע לקבלת רווחים, פירות והכנסות המתקבלות מהמשק, החל ממעד העברת הזכויות במשק ע"ש הנתבע ועד בכלל, כשסכום זה נושא הפרשי ריבית והצמדה ממועד קבלת כל תקבול ותקבול ועד למועד פרעונו המלא של התשלום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו