תביעה ביטוחית: השתתפות עצמית בנזק לרכב

בחלק ביטוח מקיף נכתב כי הישתתפות עצמית בנזק לרכב הוא 4,533 ₪.

אשר לנסיבות המקרה נכתב: "נסעתי אחרי צד ג', לפתע רכב צד ג' פנה ימינה ופגעתי בו מאחור". אושר תיקון בעלות 9,771 ₪ ללא מע"מ בלבד מתוך תביעה בסך 17,104 ₪.

...

לפיכך אני דוחה את טענת ההתיישנות שהעלה אזולאי.

התוצאה בתביעה העיקרית לאור האמור לעיל הנני מחייב את הנתבע (אזולאי) לשלם לתובעת (המוסך) את הסכומים הבאים: (א) 17,104 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה, 8.5.2019, ועד לתשלום המלא בפועל; (ב) אגרת תביעה בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל; (ג) שכר טרחת עורך דין בסך כולל 2,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

הודעה לצד שלישי משלא הוכח כי אזולאי פנה לסוכן בגין התאונה הראשונה ולאור מכתב הדחייה של המבטחת מיום 5.5.2013 מבלי שאזולאי נקט בפעולה כלשהי בעקבות הדחייה, הנני דוחה את ההודעה לצד שלישי.

במהלך תקופה זו השיבה הנתבעת ארצה חלק ניכר מעובדיה על מנת להקטין עלויות אך התובע נשאר בקפריסין בהסכמת הצדדים והמשיך לעבוד בפרוייקט, בהקף השנוי בין הצדדים במחלוקת, כאשר אין חולק כי התובע היה מעורב – במידה שאף היא שנויה במחלוקת – בתביעה שהגישה הנתבעת לחברת הביטוח שביטחה את הפרוייקט בגין ניזקי הפיצוץ ואשר בגינה זכתה הנתבעת לפצוי בסכום ניכר.

דא עקא, למרות שמדובר בהודעה אשר נשלחה זמן קצר לפני הוצאת חשבונית הזיכוי לנתבעת בגין ההישתתפות העצמית בנזקים לרכב, אשר חלף זמן רב מאז חוייבה בה הנתבעת עצמה והיה לתובע די והותר זמן לבחון ענין זה, לא נזכר בה ולו ברמז קיומה של מחלוקת על אחריות התובע לנזקים אלה ואי הסכמה לתשלום ההישתתפות העצמית.

...

התנהלות התובע עד כאן התייחסתי אל השאלות הטעונות הכרעה לענין הסעדים להם עתר התובע בכתב תביעתו המתוקן בשנית, אולם סבורני כי לשם השלמת התמונה יש להצביע גם על התנהלות התובע בכל הקשור להליך זה. כפי שהראיתי לעיל, תוקן כתב התביעה פעמיים, אולם אין מדובר רק בעניינים שהתובע למד עליהם תוך ניהול ההליך, דוגמת המסמכים שאיפשרו לו לחשב את ימי העבודה הנוספים שבעטים ביקש שכר נוסף, אלא בהוספת עילות תביעה שהתובע אמור היה לדעת עליהן כבר בשלב כתב התביעה המקורי ולא באו בו לידי ביטוי מבלי לנמק את השינוי כדבעי.

מאחר והגעתי למסקנה שכאשר לקח לי בערך 4 שנים להוכיח שאני זקוק ולו ביורו אחד.

סיכום סוף דבר, התביעה על כל חלקיה נדחית.

בגדרה של התביעה נתבעים הכספים שהתובעת 1 (מבטחת רכב התובעים) שילמה למבוטחה בגין ניזקי רכב התובעים בתאונה, וכן תביעת המבוטח בגין הישתתפות עצמית בעקבות הפעלת הפוליסה.

...

טענה זו מקובלת עליי.

גם אם נהג רכב הנתבעים אחראי לתאונה, משלא ניתן להסתמך כעל דו"ח השמאי שצורף לכתב התביעה להוכחת נזקי רכב התובעים בתאונה מושא התביעה, דין התביעה להידחות.

הוא הדין במקרה זה. לאור כל האמור, התביעה נדחית.

על אף שדומה כי אף נהגת רכב הכשרה הגיעה אל הדיון ללא אינטרס אישי וכעדה בלבד (לאחר שלא נתבעה בתביעת התובעים ולא נזכרה השתתפותה העצמית בתביעת מבטחת רכבה כאן), אך מצאתי כי אין להתייחס לעדותה כנטולת אינטרסים לחלוטין, שהרי פוליסת ביטוח צד ג' של רכב הכשרה לא הוצגה לעיוני, ואין לדעת האם עשויה הנהגת ברכב זה לשאת בעלות הישתתפות עצמית אם וככל שתתבע בגין תרומתה לניזקי התובעת 2 בהליך נפרד.

...

כך גם התרשמתי כי לזה אין כל עניין אישי בתוצאת ההליך, כי השתדל למסור כאן גרסה מלאה של אופן התרחשות הארועים מנקודת מבטו, וכי ניתן לסמוך על דבריו אף בנוגע להתלהטות הרוחות בזמן אמת, ואפילו בנוגע לחתימת נהג רכב ג' על מסמך, המאשר כי פגע ברכב הכשרה מאחור, הא ותו לא. ואדגיש - הואיל והתרשמתי כי התובע 1 סבר כי התובענה הוגשה מטעם "מבטחת" רכבו – כך לטענתו – והואיל ושוכנעתי כי אמנם לא סבר כי לו עצמו עילה לתביעה, איני זוקפת לחובתו, בבחינת מהימנות הגרסה, את העובדה שלא וידא המצאתו של המסמך שנערך בזמן אמת לתיק ביהמ"ש. נהגת רכב הכשרה טענה כי בעת התרחשות התאונה נסעה במהירות של כ-20 קמ"ש בנתיב הימני.

קבלה המעידה על ביצוע התשלום הנקוב בחשבונית לא צורפה לעיוני ומשאין חולק כי הרכב תוקן וכי התובעת 2 היא שנשאה בעלות התיקון בפועל, מקובלת עליי טענתה של מבטחת רכב ג' לפיה אין זה בלתי סביר להניח כי התובעת 2 נהנתה בנסיבות אלו מהנחה בעלות התיקון מאת המוסך, בשים לב לריבוי רכביה בהיותה חברת ליסינג.

בהתאמה, אני קובעת כי משיעור עלות התיקון יש להפחית הנחה בנסיבות העניין בשיעור של 15%.

בהתאם להסכמות הצדדים אני קובעת כי כל הסכומים ישולמו לאחר מתן פס"ד סופי בתביעת התובעת 2 כנגד הנתבעת 2 בתיק תא"מ 33898-12-18, כשהם נושאים הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת כל אחת מהתביעות בהתאמה ועד ליום התשלום בפועל.

התובע יכול היה להגיש תביעה בביטוח שלו ולשלם הישתתפות עצמית בסך 500 ₪ אך בחר להגיש תביעה עצמאית משום שחשש כי לא יחדשו לו את פוליסת המקיף מפאת גילו.

עוד וכאמור, מוקדי הנזק בשני כלי הרכב ושאריות הצבע הלבן (שזהו צבעו של רכב התובע) על רכב הנתבע 1, מחזקים אף הם את טענות התביעה.

...

דיון והכרעה: על יסוד מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, תוך שאני לוקחת בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, האחד כנגד משנהו, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה, בשים לב כי התובע הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח את תביעתו.

בשים לב למכלול הראיות, סבורני כי הורם הנטל להוכיח את התביעה, יכול שביום התאונה, אחר נהג ברכב הנתבעים ואף לא שם ליבו לכך כי הייתה תאונה ועל כן המשיך בנסיעה.

סוף דבר: התביעה מתקבלת.

אשר על כן, לסילוק סופי ומוחלט, של כל תביעות התובע נגד הנתבעים, ישלמו הנתבעים לתובע סך של 12,176 ₪, נושא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל, אגרת בית משפט כפי ששולמה וכפי שתשולם, וכן שכ"ט עו"ד בסך 2,136 ₪.