מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה בטענת זיוף ראיה מצולמת

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

אציין כי בכתב התביעה טענה התובעת לזיוף החתימה הן בהסכם המכר והן בייפוי הכוח (ראו סע' 39 לתובענה).
משכך הגב' אריאלי הגיעה למסקנה שקיימת סבירות די גבוהה כי החתימה שבמחלוקת (המופיעה על גבי צלום של ייפוי כוח בלתי חוזר מיום 22.3.14 ) זויפה ולא נכתבה ע"י המנוח (ראה עמ' 8 לת/12).
מה גם שבמקרה דנן הוכחו טענות התביעה באמצעות יתר הראיות המצויות בתיק, ולכן אני דוחה הטענה.
...
לסיכום – אני מקבל את טענת העושק.
 לסיכום: דין התובענה להתקבל.
הנתבע ישלם לתובעת הוצאות ההליך בסך כולל של 50,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הבעיה השנייה שיצר לעצמו הינה כי בטענתו זו יש לראות הודאה בהשתק הפלוגתא שנוצר ביחס לשאלה האם בן שושן או מי מטעמו חתמו על אישור המסירה, שהרי עו"ד קוריס לא יכול לטעון למעשה בית דין לצרכי דחיית התביעה של בן שושן, מבלי שהוא מכיר גם במימצא שקבעה כב' הרשמת ביחס למעשה הזיוף, לא שהיינו זקוקים להודאתו של עו"ד קוריס בהשתק הפלגותא, אשר ממילא ניכר מהחלטת כב' הרשמת.
מסקנתי זו מבוססת בעיקר על הראיות החד משמעיות שצרף בן שושן, שמהן עולה כי הצילומים שהציג שטיינברג כראיה ואשר לפי תצהירו צולמו ביום ביצוע המסירה של האזהרה, לא יתכן כי צולמו ביום המסירה, אלא רק זמן רב יחסית לאחר מכן.
בשולי הדברים, כאן המקום לציין כי גם עו"ד ביטון עצמו הצהיר על כל הראיות הנ"ל בתצהירו, אלא שעשה כן בתצהיר שנועד להתייחס לתביעה שכנגד ועל כן חלקים אלה של תצהירו נפסלו על ידי וזאת בעטיה של בקשה שהגיש עו"ד קוריס, אולם אין בכך כדי לשנות ממסקנתי וזאת מקום שעדים אחרים (אישתו, אחותו ובעל בית הדפוס) העידו על כך ומיכלי ראשון.
אין זכר בכתב התביעה לטענה כי נתבע פיצוי כאמור, אלא להפך, נטען כי יש לפצות את בן שושן בגין הנזקים שנגמרו לו בפועל והעיקרי שבהם - סרוב הבנק לפתוח לו חשבון ולצד זה הנזק הלא ממוני הכרוך בעצם הטלת העיקולים.
...
בן שושן טוען כי משנודע לו על העיקול, שילם מיד את מרבית החוב בתיק ההוצל"פ (למעט שכר טרחה ב' והוצאות העיקול) והגיש בקשה בטענת פרעתי לסגירת התיק, במסגרתה טען כי אישור המסירה מזויף, כאשר גם ראש ההוצל"פ קבע בהחלטתו, כי זו המסקנה המתבקשת, תוך חיובו של עו"ד קוריס בהוצאות בסך של 3,000 ₪.
לגבי המקרה החמישי והאחרון, שעניינו טענת עו"ד קוריס שלפיה הנתבעים שכנגד יחד הטיחו בו מחוץ למסדרונות לשכת ההוצל"פ, כי הוא "שקרן רמאי ועבריין", דין התביעה להידחות וזאת משהודה עו"ד קוריס בעדותו כי הדברים נאמרו על ידי הנתבעים שכנגד יחד ורק בנוכחותו ולא הגיעו לידיעת אדם נוסף מלבדו (ראה עמ' 55 ש' 6 – 7).
על פניו גם לא ניתן למצוא עוולה כלשהי בחוק הנ"ל המתאימה למעשים שלפי הטענה ביצעו הנתבעים שכנגד שכולם נמצאו בכל מקרה כחוקיים או שלא הוכחו וכך או אחרת נדמה כי העילה כולה נזנחה בסיכומים, גם בהם אין טענה על פי החוק הנ"ל. סוף דבר לגבי התביעה שכנגד, כי דינה להידחות.
בנסיבות אלה ושעה שלא הייתה כל הצדקה להגיש את התביעה, לפחות לגבי שלושה מתוך חמשת המקרים וכאשר המקרה הראשון סבל מחוסר פירוט ועל כן נמצא כחסר עילה והחמישי הוכח כי דינו להידחות, ישלם עו"ד קוריס לנתבעים שכנגד יחד, שכר טרחת עו"ד ריאלי וסביר עבור הוצאותיהם בתביעה שכנגד, בסך של 10,000 ₪.
סוף דבר אשר על כן, בתביעה ישלמו עו"ד קוריס ושטיינברג ביחד ולחוד לבן שושן 5,000 ₪ ושטיינברג ישלם לבן שושן סכום נוסף של 7,500 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

לדבריו, במסגרת החקירות והבידוק לא בחלו פקידי השומה לבצע מעשים לא חוקיים כגון כניסה לביתו ללא רשות או צו, צלום ביתו, זיוף ובידוי ראיות, היתעלמות מראיות, טעויות מכוונות, יצירת מצג שוא ומחיקת ראיות - שהיה בהן לתמוך בטענות התובע - ממחשבי מס הכנסה.
התובע השתהה מאוד בתביעתו וככל שניגרם נזק ראייתי ברבות השנים, יש לו להלין על עצמו בלבד.
לא הוכחו נזקים הגם שהתובע טוען להפסדי שכר, להוצאות שונות ולחובות, לא מצאתי שהטענות הוכחו.
...
על אותה הדרך גם לא מצאנו תצהיר תומך מצד בא כוח התובע בערעור המס, עורך הדין אלי סרור.
אין מנוס מהמסקנה שהתובע נמנע מלשתף פעולה כמתחייב והוא שגרם להתמשכות ההליכים.
(ראו ע"א 355/80 אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, פ"ד ל"ה(2), 800 , 809 (1981)) סוף דבר כאמור, בשל הטעמים המפורטים, התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2024 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

העד הציג התכתבויות עם השוכרת בהן צרפה צלום תעודת זהות וטלפון של הנתבע.
ניתן להסתמך על ראיות ישירות כגון העדת עד לחתימה וניתן להסתמך על חוות דעת מומחה לזיהוי כתב יד. ניתן אף לסתור טענת זיוף לא רק באמצעות ראיות ישירות, ותובע יכול להסתמך על ראיות נסיבתיות מיצטברות בעלות משקל לסתירת טענת הזיוף, שאז הנטל יעבור לצד השני אשר העלה את טענת הזיוף להביא ראיות מסבירות את הראיות הנסיבתיות שהובאו על ידי התובע.
...
אני סבורה כי יש לזקוף לחובתו של התובע עובדת אי זימון עדים רלוונטיים.
אני קובעת כי חוות דעת הגרפולוגית נערכה באופן מקצועי, תוך בדיקת המסמך המקורי של כתב הערבות ובדיקת מסמכי השוואה אשר עמדו לרשותה.
יש פה גם הבדל צורני בוודאי שניכר לעין, אבל לא רק. סימנים נוספים כפי שהגדרתי אישיים, גם הם באים לידי ביטוי בחתימה" לאור האמור לעיל, אני קובעת כי לא עלה בידי התובע להרים את הנטל ולהוכיח את אותנטיות חתימת הנתבע על כתב הערבות ועל כן אני מקבלת את טענת הנתבע לזיוף חתימתו.
סוף דבר: מאחר ולא עלה בידי התובע להוכיח את מרכיבי תביעתו, דין התביעה להידחות.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2024 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

ראו לעניין זה ת"א (חי') 162/02 פדלון אביבה נ' סבטלנה מנשירוב (פורסם בנבו) שם נקבע כדלקמן: "בכך אין כדי לומר כי אותן ראיות כולן חייבות להיות ראיות ישירות דוקא ולא נסיבתיות. יכול תובע, עליו מוטל נטל השיכנוע, להצביע על שורה של ראיות נסיבתיות בעלות משקל לקיומה של מירמה ומכוח משקלן המצטבר להעביר את נטל הבאת הראיות אל הנתבע שעליו יהיה להביא עתה ראיות מסבירות או מפריכות, בכדי להרים את הנטל המוטל עליו לבטל את משמעותן של הראיות הנסיבתיות שהובאו לחובתו. אם ייכשל בכך יוותר מאזן ההוכחה נוטה לטובת התובע ומשמעותו של דבר תהא כי התובע עמד בנטל השיכנוע הדרוש בהליך אזרחי לשם קביעת הממצא העובדתי בדבר קיומה של מרמה". לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, ובחנתי את הראיות והעדויות שוכנעתי כי עלה בידי התובעת לסתור את טענת זיוף החתימות שהעלה הנתבע ואני קובעת כי עלה בידי התובעת להוכיח את תביעתה ברמה הנדרשת במשפט האזרחי.
בתמיכה לטענותיה צרפה התובעת בנוסף העתק מתעודת זהותו של הנתבע הנמצאת ברשותה וטענה כי בהתאם למסמכיה, צלום תעודת הזהות נילקח ותויק בתיק הלקוח נשוא התביעה, במועד פתיחת תיק הלקוח בתאריך 08.08.2018.
...
על כן אני קובעת כי לא עלה בידי הנתבע להוכיח, ברמה הנדרשת, כי בוצעה עסקה בעבר בסניף התובעת בסח'נין ועל כן אני קובעת כי אין בטענה זו כדי להסביר את הימצאותם של נתוני הנתבע ברשות התובעת כאמור.
על ההסכם היא לא מתעדת" לאור כל האמור לעיל אני קובעת כי לא עלה בידי הנתבע להסביר את הראיות אשר הוצגו מטעם התובעת ועל כן, בנסיבות המקרה דנן, ובהתבסס על הראיות המוצגות והעדויות, מצאתי להעדיף את גרסת התובעת בעניין חתימת הנתבע על הסכמי ההתקשרות ואני מוצאת את גרסתה של התובעת יותר מסתברת ויותר מתקבלת על הדעת בנסיבות.
סוף דבר: לאור האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה במלואה ומורה על שפעול הליכים בתיק ההוצאה לפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו