דיון והכרעה
כבר בתחילת הדברים נבקש לציין כי מצאנו לנכון לקבל את תביעתו של התובע באופן חלקי בלבד, וזאת בכל הנוגע לאי תשלום הפרשות לפנסיה, החזר בגין תשלומי ביטוח לאומי שביצע התובע בעצמו, תשלום סכומי הבראה ופדיון חופשה שלא הוכח ששולמו, כמו גם פיצוי בגין תלושי שכר שאינם תקינים.
כך גם העובדה כי הנתבע ידע, עוד בטרם היתקבל העתק ההמחאות מהבנק, שההמחאות נתנו לעסק הקרמיקה של מר מתאני, מחזקת את המסקנה כי הוא או מי מטעמו מסרו את ההמחאות לבית העסק מתאני.
באשר לטענת התובע כי ניתן למצוא חזוק לטענתו לקבלת שכר בשיק ובמזומן מן הנתבעת, בתלוש השכר והתשלומים בגין חודש 9/2017 - הרי שמלבד העובדה שמדובר בחודש בודד, תלוש השכר של התובע, משקף בחודש זה תשלום בסך 10,000 ₪, סכום הכולל את התשלום במזומן והן את התשלום בהמחאה (בשונה מיתר תלושי השכר שהומצאו לתיק בית הדין).
...
לסיכום הדברים -
אנו קובעים כי על הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל:
· תלושי השכר פיקטיביים - בסך של 20,000 ₪;
· החזר תשלומים מל"ל – בסך של 3,546 ₪.
כן תשלם הנתבעת את הסכומים הבאים, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד סיום יחסי העבודה ועד למועד התשלום בפועל:
· פדיון חופשה והבראה: בסך של 8,200 ₪;
· הפרשות לקצבה - בסך של 18,694 ₪.
יחד עם זאת, אנו קובעים כי בנסיבות העניין, על התובע לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 3,500 ₪, וזאת לאור דחיית התביעה כנגדו, אשר ישולמו בתוך 30 ימים ממועד מתן פסק הדין, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית עד למועד התשלום בפועל.
