1) מונחת לפניי תביעה כספית שבה עותר התובע לחייב את הנתבעת (להלן גם: "חברת בזק") לפצות אותו בסך 30,000 ₪ בגין נזקים ממוניים שנגרמו כתוצאה מניתוקים בקוו הטלפון במרפאתו.
בפניה מיום 21.7.2016 בגין תקלה בקוו הטלפון, נשלח טכנאי מטעם הנתבעת ביום 24.7.2016 ומצא כי התקלה נגרמה בשל ציוד פרטי אשר חובר לקו.
אם לא די בכך - נוכח טענת הנתבעת עצמה לפיה "מקור התקלות בקוי הטלפון נשוא התביעה הוא עבודות שבוצעו על ידי קבלן, שעבד באיזור וגרם נזק לצנרת הנתבעת" (סעיף 2 בכתב ההגנה), הרי בשים לב לתקלות חוזרות ונישנות קודמות, עוד מחודש יוני 2016, לא ברור מה עשתה הנתבעת מול הצד השלישי על מנת למנוע מראש, או למצער לצמצם סיכוי היתממשות סיכון הפגיעה בתשתית, בעתיד, דבר שלדאבון הלב היתממש בשלהי חודש ספטמבר 2016 ולמשך 21 יום.
כמו כן, יש ממש בהנחה לפיה פעילותה העסקית של מרפאת השיניים אינה נשענת במלוא כובד משקלה על קוי התיקשורת של בזק, זאת במובחן מעיסוקים אחרים שהחלק המרכזי בפעילויותיהם נשען על המרשתת, כך שניתוק חיבור למשרתת בכגון-דא - יכול להביא להשבתה מוחלטת של הפעילות העסקית.
...
23) בנסיבות אלו, משלא הוכח קיומה של הגבלת האחריות - כאשר הנטל על הטוען לה - סבורני כי אין מדובר ברשלנות קלה, כי אם ברף הגבוה, זאת גם בשים לב לחובתה של הנתבעת, הן מכוח ההתקשרות החוזית הישירה מול הלקוח הן מכוח חובתה שבדין, להבטיח סדירות אספקת שירותי הקווים.
סיכום
31) על-יסוד האמור, התביעה מתקבלת באופן חלקי.
32) הנתבעת תשלם לתובע סך של 6,000 ₪, תוך 30 יום, שאם לא כן, הסך האמור יישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין ועד מועד ביצוע התשלום בפועל.
