תביעה בגין תעודת כשרות של מקדונלדס

עובדה זו משמיטה את הקרקע מתחת לטענת הברחת נכסים ומתחת לעילת התובענה לוּ התבססה על טענה זו. אשר על כן התובענה נגד יפעת ונגד חברת פוד 4 יו, דינה להדחות.

הסכם שותפות בידי יוסי מיסמך המוכתר 'הסכם דברים' (להלן: הסכם שותפות) שזו לשונו: 'הסכם דברים שנערך ונחתם בחדרה ביום 26.12.03 בין שאולי נחוסי ת"ז 051322121 להלן צד א' לבין יוסי וחבי נחום ת"ז יוסי 023729080 להלן צד ב' הואיל והצדדים מעוניינים להיתקשר ביניהם בשותפות בהקמה וניהול של עסק חדש בשם שאולי בחדרה צמוד למקדונלדס אי לכך הוסכם והותנה בין הצדדים כדלקמן: צד א שאולי נחוסי מאשר ומסכים כי התמורה שתשולם על ידי צד ב בסך 100,000 ₪ תהווה סך של 30% מהשותפות בעסק של יוסי וחבי נחום.

יתרה מכך, הגם שמחומר הראיות עולה כי יוסי השקיע מזמנו הן בבצוע עבודות בניה והן כדי לקדם את מטרת השותפות על ידי טפול בכל הקשור לרישיון עסק ולתעודת הכשר למסעדה לא מצאו עובדות אלה ביטוי מפורש בכתבי הטענות מטעם שאולי ולא הוצגה גרסה בקשר לפעולות שנקט יוסי לקידום השותפות.

מחומר הראיות גם עולה כי יוסי טיפל בקבלת רישיון עסק, באישור כשרות המסעדה וגם בנושא פִרסומה, עניינים שאינם קשורים לחברת יובלי חן ונעשו על ידו כדי לקדם את עינייני השותפות.

...

אין חולק כי בשל עלותו הגבוהה בוטל מינוי כונס הנכסים וכי בסופו של דבר נמחקה התובענה (תביעת הפירוק) עקב אי-תשלום חלקו של יוסי בשכר כונס הנכסים.

ההסכמה לשלם תשלום חריג (20,000 ₪ מידי חודש) המנותק ממצבה הכלכלי של השותפות מתיישבת אפוא עם המסקנה שדובר בתשלום מוגבל בזמן עד להשבת סכום ההשקעה.

אני קובעת אפוא כי לא ניתן היה להסתמך ממילא על חוות דעת השמאי כדי לקבוע ממצאים ועובדות.

סוף דבר התוצאה מכל האמור לעיל כי התובענה והתובענה שכנגד נדחות.

בסעיף 3(א) לחוק איסור הונאה בכשרות נקבע כי "בעל בית אוכל לא יציג בכתב את בית האוכל ככשר, אלא אם כן ניתנה לו תעודת הכשר". ובסעיף 3(ב) לאותו חוק נקבע כי "בעל בית אוכל שבידו תעודת הכשר ובית האוכל מוצג בכתב ככשר, לא יגיש ולא ימכור בו מצרכים שאינם כשרים לפי דין תורה". לפי הוראות חוק איסור הונאה בכשרות, רק מצג פוזיטיבי של תעודת כשרות יכול להעיד על כשרותם של בית אוכל או של המוצרים הנמכרים בו. אין תמה על כן, שלא נאמר למבקש כי ההמבורגר או הגלידה כשרים.

בבקשת האישור הגדיר המבקש את הקבוצה: "[...] כל מי אשר אינו אוכל חמץ ורכש ממוצרי המשיבה בתקופת חג הפסח משך 7 שנים רטרואקטיבית ועד ליום ההכרעה בתובענה, בכל אחד מכ 130 הסניפים הלא כשרים של המשיבה". בעדותו, כשנתבקש לציין מי חבר בקבוצה שאותה הוא מבקש לייצג, הוא העיד: "[...] כל אותם אנשים שהוטעו לחשוב שארוחות במקדונלדס כשרות לפסח, זאת הקבוצה" (עמ' 37 לפרוטוקול, שורות 11–12).

...

גם לא שוכנעתי כי המשיבה הפרה את חובת תום הלב כלפי הצרכנים או הטעתה אותם לפי הוראת סעיף 15 לחוק החוזים, או הפרה את החוזה עימם.

גם אין בידי לקבל כי הופרה החובה החקוקה שבחוק הגנת הצרכן, בפקודת הנזיקין או בחוק עשיית עושר ולא במשפט.

התוצאה היא שבקשת האישור נדחית בזאת.

לאחר משא-ומתן שהתנהל בין הצדדים, בנוגע להשכרת שטח בקניון לצורך פתיחת סניף של רשת מקדונלד'ס, נחתם ביום 7.6.1998 מיסמך שכותרתו "סיכום תנאים מסחריים" (להלן: המסמך), ובו נאמר, בין היתר, כי "חוזה בין הצדדים ייחתם לא יאוחר מ- 45 יום מחתימת הסכם זה". ואולם מחלוקת באשר לסוגיית כשרותה של המסעדה, טרפדה את חתימת החוזה, והמשיבות השכירו שטח לפתיחת מסעדה לחברה המתחרה במערערת.

בית-המשפט המחוזי היתייחס להתפתחות שאירעה לאחר חתימת המסמך, לאמור: בשלב מסוים העלו המשיבות דרישה כי המסעדה תקבל תעודת כשרות, ובטיוטת החוזה המפורט נכתב כי "המושכר יופעל על פי כללי הכשרות המקובלים". בית המשפט קבע כי מונח זה – "כללי הכשרות המקובלים" – יש לפרש על רקע הסכמות הצדדים והמסמך שעליו חתמו קודם לכן, לאמור: היתנהגות בהתאם לכללי הכשרות שהיו נהוגים ברשת מקדונלד'ס, שהם שמירה על כשרות בפועל ללא קבלת תעודת כשרות.

משאותר הנזק, אשר בגין התרחשותו אחראי המפר, בא מקומו של השלב השני, אשר עניינו קביעת שיעור הפיצויים, לו זכאי הנתבע בגין הנזק שניגרם לו. זוהי שאלה של שומה וכימות (QUANTIFICATION), אשר במסגרתה יש לתרגם את הנזק לסכומי כסף, שיש בהם כדי לפצות את הנפגע.

לעומת זאת, באותם מקרים אשר בהם - לאור טבעו ואופיו של הנזק - קשה להוכיח בדייקנות ובודאות את מידת הנזק ושיעור הפיצויים, אין בכך כדי להכשיל את תביעתו של הנפגע, ודי לו שיביא אותם נתונים, אשר ניתן באופן סביר להביאם, תוך מתן שיקול-דעת מתאים לבית המשפט לעריכת אומדן להשלמת החסר (עניין אניסימוב הנ"ל).

...

הוסיפו לכך את הקשיים הביטחוניים שבית המשפט קמא דיבר בהם, ואת העובדה שהקניון איחר להיפתח ומשנפתח – היה זה בתפוסה חלקית ביותר, והמסקנה המתבקשת היא כי לאור הנתונים הקיימים, אין כל הצדקה לפרוס את תקופת הרווח האבוד על-פני תקופה של 20 שנים, כטענת המערערת; תחת זאת, ראוי כי הפיצוי ישקף אבדן רווח למשך תקופה מוגבלת, שבה יכולה היתה המערערת לנסות ולאתר שטח חלופי לפתיחת סניף נוסף, שיצמיח לה רווחים.

לא מצאנו מקום, במקרה זה, להתיר הגשת ראיות נוספות כפי שביקשו המשיבות, ולא להחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי לצורך שקילתן; מכל מקום, לא מצאנו כי הראיות שהגשתן מבוקשת יכולות לשנות ממסקנתנו.

לכל רשת המאפיינים שלה, המוניטין שלה, קהל לקוחותיה, דרך ניהולה וכיוצא באלה נתונים המייחדים אותה ממתחרתה; ומכל מקום, כמו בית המשפט המחוזי גם אנו סבורים, כי התשתית הקיימת, שכללה גם נתוני-אמת לגבי ההכנסות של סניפים אחרים ברשת מקדונלד'ס, די בה כדי לשום את סכום הפיצויים שראוי לפסוק למערערת, וכי הסכום שנפסק אין בו כדי לקפח איזה מן הצדדים.

התוצאה היא שהערעור והערעור שכנגד נדחים.

בנוסף, ניתן להזמין את מוצרי מקדונלד'ס השונים באפליקציה ייעודית בטלפונים החכמים ובאתר האנטרנט של מקדונלד'ס. לטענת המבקשת בבקשת האישור, המשיבה מאלצת את לקוחותיה בסניפים הכשרים, להפריד באופן מלאכותי בין רכישת מוצרים בשריים למוצרים חלביים ועקב כך מונעת הישתתפות בפעילות הטבות "TOUCH & WIN " (להלן:"המבצע" או "הפעילות" או "ההטבה").

זאת כאשר אין מחלוקת שהלקוחות ביצעו בפועל שתי עיסקאות נפרדות וקיבלו חשבונית על כל אחת מהן בנפרד, וכשאין מחלוקת שהפרדת העיסקאות נדרשה כתנאי למתן תעודת כשרות לסניפים הכשרים וכאשר בתקנון נכתב במפורש, כי ההישתתפות בפעילות מותנית ברכישה בסכום מינימום במסגרת עסקה אחת.

עילת תביעה אישית סעיף 4(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, קובע כי בקשה לאישור תובענה ייצוגית תוגש על ידי "אדם שיש לו עילה בתביעה". בתשובה לבקשת האישור (סעיפים 36-33) ובסיכומיה (סעיפים 56-49) טענה המשיבה כי המבקשת נעדרת עילת תביעה אישית לאחר שלא הניחה ולו ראשית תשתית עובדתית וממילא לא הוכח כי קנייתה ביום 24.10.19 הייתה הקנייה הראשונה המעורבת שלה בסניף כשר ולפיכך ברי כי לא הוטעתה.

...

עשיית עושר ולא במשפט משלא שוכנעתי כי קיימת אפשרות סבירה שיקבע שהלקוחות הוטעו על ידי המשיבה, אזי גם הטענה לגבי עשיית עושר ולא במשפט נדחית.

סוף דבר נוכח האמור, משלא הונחה תשתית עובדתית ומשפטית מספקת לאישור התובענה הייצוגית, דין הבקשה לאישור תובענה ייצוגית להידחות.

אשר על כן אני דוחה את בקשת האישור, ויחד עמה גם את תביעתה האישית של המבקשת.

ש: על זה אתה תובע פה כסף, מה זאת אומרת? אתה אומר שחדרו לך לפרטיות, אז לא מצאת מייל כזה של משהו פרטי? הרי האייפון שומר לך הכל, אתה אמרת, "מה שטוב באייפון, הוא יכול לשמור לך את המיילים עד לנקודה שבה שינו לך את הססמה". מכל המיילים שהיו שם שאתה עובד ת: אני חוזר שוב פעם.

לא הוכח שהנתבעת עשתה שימוש במיילים שהוצאו מתוך תיבת הדוא"ל של התובע לצורך הכשרת הפיטורים ו/או לצרכיה האחרים והיעדר ראיות בענין זה תומך בעמדת הנתבעת ולפיה היא לא חדרה לתיבת המייל של התובע וממילא לא עיינה בתכתובות אישיות שלו.

התובע העיד בחקירתו הנגדית ונתנו אמון בעדותו כי קיים מיגוון של מוצרים בחנות לרבות מוצרים סגורים בעלי תעודת כשרות, פירות וירקות ועוד כהנה מוצרים[footnoteRef:40].

...

על יסוד כל האמור, התביעה שכנגד נדחית במלואה.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה כך שהנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 ימים פיצוי בסך 15,000 ₪ בגין פיטורים שלא כדין.

התביעה שכנגד נדחית במלואה.