תביעה בגין תדלוק שגוי, נזק לרכב ועלויות השכרה

לפניי תביעה קטנה על סך 30,000 ₪ אשר הגיש התובע כנגד הנתבעת בקשר לנזקים שנגרמו לו עקב תידלוק שגוי של רכבו בתחנת דלק השייכת לנתבעת (להלן: "הרכב").

לתמיכה בטענותיו, צירף התובע לכתב התביעה המסמכים הבאים: רישיון רכב ולפיו הוא הבעלים של הרכב נושא התובענה (נספח 1); תמונות של הרכב (נספח 2); חשבונית על סך 2,850 ₪ שהודפסה ביום 15.5.16 בעבור השכרת רכב מחברת בלו סקאי לתקופה מיום 13.4.16 ועד ליום 13.5.16 לסך של 30 יום לפי סך של 81.2 ₪ ליום.

עוד העיד מר טרין כך "אמרתי לתובע שאם זה קשור לרכב שיגיד לי אם זה משהו שקשור לתדלוק השגוי, שיגיד לי, התובע אמר לי שהוא גורר את הרכב למוסך אוטו פיקס ביקשתי ממנו לפני הטיפול שיגיש לי הצעת מחיר. התובע הגיע למוסך היתקשר אלי ואמר לי שהנזק הוא טפול בסך 3,000 ₪, נתן לי לשוחח עם המוסכניק שאמר לי שיש בעיה באינג'קטורים. סכום התיקון 3,000 ₪ ואמרתי לו שבעלות כזו אני חייב את אישור המנהל." קרי עד הנתבעת מאשר כי שוחח עם מוסך מוסכניק של מוסך אוטו פיקס אשר אישר כי יש בעיה עם המזרקים וכן הודיע לו מה סכום התיקון.

...

סוף דבר, התביעה כנגד הנתבעת מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובע תוך 30 יום מהיום פיצוי בסך 3150 ₪ בגין עגמת נפש ורכיב הסולר החסר.

בנסיבות אלה, ומשנדחתה התביעה באשר לרכיב הנזק הישיר לרכב התובע, נדחית ההודעה לצד ג'.

לא נגרם נזק לרכב ואין קשר לתדלוק הרכב ע"י התובע.

טענות הנתבעת הנתבעת ביקשה לשכור עובד בעל ידע לשם הקמת אולם תצוגה ולשם כך שכרה את התובע.

הנתבעת הציעה לתובע להמשיך ולעבוד כעובד בכיר ולא כמנהל סניף באותם תנאים ועלות העסקתו תהיה 12,000 ₪ במקום 15,000 ₪.

יוער כי הנתבעת טוענת כי היה על התובע להקטין את ניזקו, אולם טעות בידה שכן מדובר הלכה למעשה בפצוי מוסכם והוא אינו קשור להקטנת נזק.

הנתבעת לא הייתה מרוצה מתפקודו של התובע ולכן ביקשה לסיים את העסקתו או ליתן לו תפקיד פחות יותר.

הנתבעת מפנה להתחייבות של התובע בעת קבלת רכב החברה לשאת בנזק לרכב בעקבות שימוש בו שאינו במסגרת הביטוח (נספח ט' לכתב התביעה שכנגד) ברם החלפת המנוע הייתה בחודש 2/19, כ- 4 חודשים לאחר סיום עבודתו של התובע ולא הוצגה חוות דעת מקצועית כי החלפת המנוע נעשתה בשל מחדלו החד פעמי של התובע.

...

סוף דבר על הנתבעת לשלם לתובע סך של 30,000 ₪ בתוספת ריבית והצמדה מיום 1.12.18 ועד התשלום בפועל.

נוכח התנהלות הנתבעת כאמור בהחלטה מיום 20.12.21 וקבלת רוב התביעה, תשלם הנתבעת לתובע שכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪ והוצאות משפט בסך 500 ₪.

התביעה שכנגד נדחית.

ביום 30.7.18 התקין התובע מערכת גז ברכב הפורד ושילם בגינה סך 7,500 ₪, וכן ביצע תיקון ליקויים כדוגמת מערכת קרור בלחץ ונזילות ותיקון פיית תידלוק.

בהתאם דרש ב"כ התובע כי תושב לתובע התמורה ששילם בעד רכב הפורד בסך 186,760 ₪ (112,000 ₪ במזומן + 74,760 ₪ שווי רכב היונדאי שמסר לנתבע 1), וכן השבת סכומים שהשקיע לצורך השבחת הרכב ותיקון הליקויים שנמצאו בו בסך 7,907 ₪, שיפוי בגין עלויות הבדיקה במכוני הרכב בסך 1,970 ₪, עלות השכרת רכב חלופי מטעמי בטיחות ששולמה בפועל בסך 2,715 ₪, עלות ביטוח שנתי חובה ומקיף לרכב בסך כולל של 6,189 ש"ח, הוצאות דלק בגין נסיעות מרובות לתיקונים ולבדיקה בסך 500 ₪, אובדן 7 ימים עבודה בסך 7,744 ₪ ועוגמת נפש 21,384 ₪.

רק אז נזכר התובע משום מה שהרכב פגום.

מחוות דעת השמאי מר פדילה צאלח, שצורפה לכתב התביעה, עולה כי שיעור הנזק שניגרם לרכב הפורד בתאונה, לא עלה על 50% משווי הרכב ולכן לא ברור כיצד הוכרז כ"אובדן להלכה".

יתרה מכן מצבו הנטען של הרכב אף אינו מתיישב עם השמוש האינטנסיבי שנעשה בו, מהנספחים שצורפו לכתב התביעה עלה כי במהלך 3 חודשים ממועד רכישת הרכב ועד מועד הבדיקה במכון מונדיאל, גמע הרכב כ- 8,000 ק"מ. עוד טען התובע כי מספר ימים לאחר שביקר במוסך פורד, נאלץ לשכור רכב "זה ממחיש כמה הייתי חרד לנסוע באוטו הזה" (פרוט עמ' 23 ש' 11-12).

רק לאחר שהתבקש לעיין שוב בחוות הדעת, הכיר התובע בטעותו ואישר כי על פי דו"ח השמאי פדילה, ירידת הערך שנגרמה לרכב בגין התאונה הנה 7% בלבד.

...

לאור כל האמור מצאתי את גרסתו הבלתי עקבית של התובע והרצופה סתירות, בלתי מהימנה.

לאור כל האמור, לא מצאתי כי התובע הוכיח תביעתו.

אשר על כן, התביעה נדחית.

באשר לדגם המנוע, הרי שבעוד שבכתב ההגנה מצוין כי התובע היה מודע לשינוי בדגם המנוע עובר לקבלת הרכב, הרי שהן בתצהירו של אלי והן בעדותו הוא ציין כי בסמוך לאחר מסירת הרכב העלה התובע טענות כי בתחנת הדלק אליה הגיע לצורך תידלוק הרכב, הודיעו לו שהרכב הוא בנזין ולא דיזל.

האם יש מקום שלא לחייב את סוויץ ואלי מחמת סרוב התובע לקבל את ההצעה להחזיר את הרכב ולפטור אותו מתשלום ההלוואה שניטלה? האם חייב מי שהתקשר בהסכם לקבלת טובין להסכים לביטול ההסכם לאחר שהתברר שהטובין שהוזמנו אינם אלו שסופקו וההסכם הופר?! והאם ככל שלא עשה כן הוא אינו רשאי להעלות טענות בגין האספקה השגויה?! התשובה לכך שלילית.

הפסד בגין בעלויות קודמות ורכב שאינו מהיבואן מכתב התביעה עולה כי התובע טוען שניגרם לו נזק כתוצאה מכך שהרכב שקבל הוא יד ראשונה ולא רכב ללא בעלויות קודמות.

בין מסוכנות הסקודה אליה פנה ראשון, בין ממחירון לוי יצחק, בין מיצרן הרכב לגבי הפרישי הצריכה בין סוגי המנועים והצגת נתונים או חוות דעת המבססת את טענת הנזק, בין מחברת השכרת הרכבים אליה פנה ועוד.

...

סיכומו של דבר בהתחשב במכלול האמור, אני מחייבת את הנתבעת 1 לשלם לתובע סכום של 10,000 ₪.

כמו כן, תשלם הנתבעת 1 את הוצאות התובע ושכר טרחת עורך דינו בסכום של 8,000 ₪.

התביעה כנגד הנתבע 2 נדחית.

לטענת המבקש אין מדובר בארוע נקודתי, ומשניסתה המשיבה להמנע מלפצות את הלקוחות בגין הנזקים העקיפים (אובדן שימוש ועוגמת נפש), ומשלא הציעה מתוה לפצוי נזקים עתידיים שיכולים להגרם לרכבים של חברי הקבוצות, יש לאשר את התובענה כייצוגית בעילות תביעה של הטעה צרכנית, הפרת חובה חקוקה, הפרת חובת תום לב במשא ומתן, הפרת הסכם והטעיה חוזית, רשלנות, והכול כמפורט בסעיפים 37 – 74 בבקשת האישור.

החל מהשעה 15:00 בתאריך 8.6.2022, לאחר שהתקבלו תלונות משעות הצהריים, ולאחר שבוצעה בדיקה כי אין מדובר בתדלוק בסולר בשל טעות אנוש של המתדלקים, התחנה הייתה סגורה עד השעה 19:00, ניפתחה לכשעתיים, ולאחר מכן ניסגרה שוב עד למחרת.

בהמשך, וכפי שהתחייבה, החזירה פז לכלל הפונים שספקו אסמכתות, את הוצאותיהם, לרבות עלויות תידלוק, נסיעות במוניות, אוטובוסים, בדיקת או תיקון רכב במוסך, ואף הוצאות שכירת רכב חלופי; הדברים נתמכו בדוגמאות להחזר הוצאות ללקוחות [נספח 5 לתשובת פז].

...

בשים לב לכל האמור לעיל, הבקשה לאישור התובענה הייצוגית נדחית.

מעבר להעדר מנגנון לפסיקת גמול, שכר טרחה והוצאות במסגרת דחייתה של בקשת אישור, לא שוכנעתי כי הגשת התובענה הייצוגית היא שהובילה להחלטת המשיבה לחזור בה מנוסח כתב הוויתור.

כזכור, בקשת האישור הוגשה בתאריך 16.6.2022, כאשר האירוע התרחש כשבוע קודם לכן, וכיומיים לאחר תכתובות בין המבקש לבין המשיבה, מבלי שטרח להמתין לתשובת המשיבה לעניין זה. סבורני כי לו היה ממתין לתשובת המשיבה בעניין זה, כפי שנמסרה לו ב – 20.6.2022, לא מן הנמנע כי התובענה בכללותה הייתה מתייתרת [ראו והשוו: ע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (22.8.2018), בסעיף 30].