תביעה בגין שליחת הודעות דואר זבל לעורך דין

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"מ 35869-05-17 מנדרין אחזקות בע"מ נ' אימפרשן מדיה בע"מ לפני כבוד השופט נמרוד אשכול התובעת: מנדרין אחזקות בע"מ, ח.פ. 514700673 ע"י ב"כ עוה"ד גיל חלי הנתבעת: אימפרשן מדיה בע"מ, ח.פ. 513853820 ע"י ב"כ עוה"ד יאיר זהבי פסק דין

כנגד התובעת הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בגין משלוח "דואר זבל" (ספם/ הודעות סתם).

זהו הסכם על תנאי, בו התנאי לא היתקיים, ולפיכך אין לאכוף הסכם זה. עוד הוסיפו כי משעה שלא אושרה לתובעת הגשת הודעת צד ג', היא לא יכלה לשלוח את ההודעה כנגד הנתבעת בתיק זה ולכן היתחייבותה של הנתבעת, ככל שהייתה, לא נכנסה לתוקף.

כל צד יישא בשכר טירחת עורך דינו.

...

הנתבעת מציינת כי מדובר בהליך משפטי פסול, ויש לדחות את התביעה תוך חיוב התובעת בהוצאות.

מכל האמור לעיל, מורה על דחיית התובענה.

הבקשה לרשות ערעור שבפנינו מעוררת שאלה הנוגעת לסמכותו ולגדרי שיקול דעתו של בית המשפט לדחות תביעה לפי סעיף 30א לחוק התיקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן: חוק התיקשורת) לפסיקת פיצוי ללא הוכחת נזק בגין שיגור דבר פירסומת (ספם) באמצעות מתקן בזק, וזאת בשל הסתייעות התובע בחברה שמתמחה בכך ונהנית מפירות התביעה.

בבקשתה עמדה העמותה על הקשיים העומדים בפני מקבלי הודעות ספם לאתר את זהות המעוולים, שולחי ההודעות, וכן על כך שכמות תביעות הספם היא תוצר של תופעה נרחבת מאוד של הפרת הוראות חוק התיקשורת לענין זה. על כן, עמדת העמותה היא שיש לעודד את פעילותה של ספם אוף אשר תורמת לאיתור המעוולים והרתעתם בדרך של הגשת תביעות, ובודאי שלא לשלול פיצוי מתביעות שהוגשו בסיועה של ספם אוף.

תופעת הודעות הספם - משלוח הודעות פרסומיות המוניות באמצעות רשתות תיקשורת - מעוררת בעיות חמורות של הטרדת המשתמשים, פגיעה בפרטיות, בעיות אבטחת מידע וכן עלויות כלכליות בשל אבדן זמן והשקעת משאבים בסינון הודעות אלה (עע"מ 7744/10 המוסד לביטוח לאומי נ' עו"ד יפית מנגל פ"ד סו(1) 116 בפסקות 6-5 לפסק דינה של המשנה לנשיא מ' נאור (2012); רע"א 1954/14 חזני נ' הנגבי בפיסקה 2 לפסק דינו של השופט ע' פוגלמן (4.8.2014) (להלן: עניין חזני); רע"א 1621/16[M]EGA ADVANCED MATHEMATICAL SYSTEM LTD נ' עו"ד זילברג בפסקות 10-11 (14.6.2016); יובל קרניאל "חוק המחשבים ודואר זבל - טפול מקומי בתופעה גלובאלית" שערי משפט ד 467 (2006).

ואלה דבריו לענין זה של יו"ר הוועדה המשותפת לועדת הכלכלה וועדת המדע שהכינה את הצעת החוק, בדיון שנערך בכנסת: "סברנו כי כלי זה הוא כלי ראוי לעניין זה, שכן הגשת תביעת נזיקין רגילה, שבה יפוצה התובע רק בשל נזק ממשי שהוא יצליח להוכיח שניגרם לו מקבלת דואר זבל באחת המדיות האמורות, לא תהיה כלי אכיפה אפקטיבי ליישום הוראות החוק" (ישיבה 237 של הכנסת השבע-עשרה, חוברת 31, בעמ' 17108).

סוף דבר: אציע לחבריי כי נקבל את העירעור באופן שפסק דינו של בית המשפט המחוזי יבוטל, תביעת המערער תיתקבל והמשיבים יחויבו, יחד ולחוד, בפצוי המערער בסך של 1000 ₪, וכן בהוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין בסך כולל של 5,000 ₪.

...

לשאלה זו חשיבות עקרונית שחורגת מעניינם של הצדדים למחלוקת, ולפיכך החלטנו ולדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה.

בעניינו אמנם אין המדובר בארגון ללא מטרת רווח שקיבל הכרה בצו של שר המשפטים אולם כל עוד פעילות ספאם אוף נעשית בצורה ראויה, אני סבור כי אין בכך כל סתירה לתכליות הליך התביעה הקטנה.

סוף דבר: אציע לחבריי כי נקבל את הערעור באופן שפסק דינו של בית המשפט המחוזי יבוטל, תביעת המערער תתקבל והמשיבים יחויבו, יחד ולחוד, בפיצוי המערער בסך של 1000 ₪, וכן בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 5,000 ₪.

לפיכך, גם להשקפתי דין הערעור להתקבל כאמור על ידי חברי.

התובע אשר גילה לראשונה כי פרטיו משמשים למשלוח הודעות ספם, עקב שליחת הדואר הפרסומי, דרש מאורגן החברה באופן ישיר כי הנתבעת תפסיק באופן מידי לשלוח לו הודעות ספם ואף תמחק את המידע של התובע מרשומות הנתבעת מכיוון שמידע זה מוחזק בנגוד לרצון התובע ואף בנגוד לחוק.

התובע לא מציין מיהו עורך הדין אתו שוחח, מתי נוצר הקשר האמור ובכל מקרה הוא לא צירף לכתב התביעה ראייה לכך.

לטענת התובע, הנהלת הנתבעת מסרה לו כי שמו של היועץ המשפטי של הנתבעת הוא עו"ד מורן זאבי וכתובת הדואר האלקטרוני שלו היא Moked1@calauto.co.il. ביום 28.11.17 שלח התובע לכתובת הדואר האלקטרוני האמורה, הודעה הממוענת לעו"ד מורן זאבי,: "מה שלומך?, מצ"ב טיוטה של כתב התביעה. חברת קל אוטו החליטה להשתמש בפרטי האישיים ללא היתר, למטרת משלוח זבל. ככל שתרצו להתחייב כי לא תשלחו יותר ספם, לא תעבירו את פרטי לשום צד ג' לרבות קבוצות הבת שלכם, תתחייבו כי תמחקו את כל המידע אודותיי ותפצו אותי, התביעה לא תוגש. לאישור המייל ולהתייחסותך אודה". בעקבות פניה זו, יצר עו"ד מורן זאבי קשר עם התובע, כך לטענת התובע, ובשיחה זו חזר התובע על דרישותיו.

...

בגין 10 ההודעות הנוספות, שנשלחו לאחר בקשת ההסרה, אני מחייב את הנתבעת לפצות את התובע בסך של 350 ₪ לכל הודעה, קרי 3,500 ₪.

על כן, אני דוחה את התביעה בכל הנוגע לרכיב הפיצוי לפי חוק הגנת הפרטיות.

סוף דבר, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 4,500 ₪, נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

הבקשה המבקש הגיש ביום 15.9.20 בקשה לאישור תובענה נגד המשיבים בגין שליחת "דואר זבל", כייצוגית.

עוד טענו, שכפועל יוצא אין בין המבקש למשיבים כל יריבות, שהרי הודעת הדואר המקוון העומדת בבסיס הבקשה לא נשלחה למבקש עצמו – אלא למשרד עורכי הדין באמצעות כתובת הדואר המקוון שנמסרה.

...

"נתתי דעתי לעניין אלקובי, אליו הפנו המשיבים, שם קבעה כב' השופטת ר' למלשטריך לטר, כי המבקש (שם) הגיש תביעות רבות מכֹח סעיף 30א של חוק התקשורת, ובנוסף שלח מכתבי דרישה רבים ליעדים שונים. כב' השופטת ר' למלשטריך לטר הגיעה למסקנה, לפיה בקשת האישור (שם) הוגשה בחוסר תום לב, וכי המבקש (שם) פעל מתוך מניעים שהם זרים לתכליות של חוק תובענות ייצוגיות, הואיל ומטרתו אינה הגשמת האינטרס הציבורי, כי אם שאיפה לקבל סכומי פיצוי ניכרים (אציין, כי על החלטה זו בעניין אלקובי הוגש ערעור לבית המשפט העליון שטרם הוכרע (ע"א 4316/20 לב נ' אלקובי, [פורסם בנבו] הקבוע להשלמת טיעון בעל-פה לתאריך 13.9.2021)).

כמו כן, לשיטתם, החריג הקבוע בסעיף 15(3) אינו חל בעיניינם, הואיל והם לא הרשו או אשררו משלוח הודעות בנגוד לחוק התיקשורת, לא ידעו על משלוח הודעות מסוג אלו ואף לא עצמו עיניהם ביחס לסוגיה זו. לראיה, מעולם לא נתבעו בגין משלוח הודעות על-ידי "קלאבלי" ואף פעלו ללא לאות לוודא כי "קלאבלי" פועלת בהתאם להוראות הדין; כללו בהסכם מול "קלאבלי" התחייבות לפעול על פי הדין ואף דרשו וקיבלו מחברת "קלאבלי" התחייבות פרטנית לפיה החברה פועלת בהתאם לדין, ושולחת מסרונים אך לקבוצת דיוור אשר נתנה לכך הסכמתה.

נטען בנוסף, כי התובענה נעדרת עילה, הואיל והמבקש נעדר עילה אישית כנגד המשיבים, באשר לא הוכיח אי הסכמתו לקבלת ההודעה, ומנגד הוכיחו המשיבים, כי המבקש מסר את פרטיו לצורך קבלת שירותי מס עובר לקבלת המסרון מושא המחלוקת, ומכל מקום המשיבים מעולם לא שלחו למבקש הודעת "ספם" ומעולם לא אישרו לאחר לשלוח הודעות כאלו.

לחלופי חילופין, נטען כי למשיבים לא עומדת הגנת בעל חוזה בשל התקיימות שלושה מחמשת החריגים הקבועים בסעיף 15 לפקודת הנזיקין: סעיף 15(1) – המשיבים התרשלו בבחירת בעל חוזה עת התקשרו עם חברה מפרת חוק הידועה כמפיצת דואר זבל ומתעשרת על חשבון כך. 15(3) – המשיבים ידעו, ולמצער, עצמו עיניהם ביחס לאפשרות משלוח "ספם" בנגוד לחוק על ידי "קלאבלי". 15(5) – המשיבים כרתו חוזה שהדבר שלעשייתו נעשה היה שלא כדין, באשר מטרת ההסכם הייתה מתן שירותים למשלוח דואר זבל בנגוד להוראות חוק התיקשורת.

כן העיד המבקש, כי את זהות שולח המסרון בירר, אך לאחר שפנה למשרד עורכי דין בעיניין.

שוויה המדויק של התובענה ייגזר מהקף הנמענים אליהם נשלחו הודעות הזבל וממספר ההודעות שנשלחו לכל נמען, נתונים המצויים בידי המשיבים וחברת התיקשורת.

...

אשר על כן, אף החריגים הקבועים בסעיפים 15(1) ו-15(5) לפקודת הנזיקין, אינם חלים בעניין זה. המסקנה העולה מכל האמור לעיל, היא כי לא ניתן לחוב את המשיבים-המזמינים, בגין מעשים שביצעה "קלאבלי" כספק פרסום עבורם, אף אם מעשים אלו מהווים בסופו של דבר עוולה.

נוכח כל האמור לעיל, עולה כי המבקש לא הניח תשתית לכאורית מספקת לביסוס הבקשה, בהעדר הוכחת עילת תביעה אישית כנגד המשיבים ויריבות מולם.

סוף דבר, הבקשה לאישור התובענה הייצוגית נדחית.