תביעה בגין שיווק מוצרי הנעלה ספורטיבית

רקע איתן ליליאן (להלן - "ליליאן") ומאיר לוי (להלן - "לוי") היו הבעלים של עסק ליבוא, מכירה ושיווק של מוצרי הלבשה והנעלה בתחום הספורט, אשר נוהל באמצעות אשכול חברות בשליטתם (להלן - "קבוצת קריזמה").

התשלום על פי פסה"ד הוא בגין עסקת המכר בה נמכרו הציוד והפעילות העסקית למבקשת 55 סחר בע"מ. עוד נטען, כי נושא המע"מ כלל לא עלה לדיון ומעולם לא הוסכם בין הצדדים כי הסכום, המשולם הוא סכום נטו, נטו היה חייב במס ועל כן התשלום על פי פסה"ד הוא תשלום הכולל מע"מ. הכנ"ר טוען, כי פסה"ד ניתן בזיקה ישירה לעילות שנתבעו על כן לאור אופי ההליך שעניינו חיוב אישי של בן זקן והמבקשת לאור התנהלותם, טרם הפרוק, וכפי שהתברר בהליך ההוכחות המורכב, יש לראות בסכום שנפסק, פיצוי בגין הנזק שניגרם ולא עסקה או השלמת עסקה החייבת במע"מ, שעה שהטענה שמדובר בעיסקה היא טענה דחוקה, שכן קשה להתייחס לסכום החוב כתשלום נוסף לעיסקת היסוד אלא בפצוי בגין הנזק שניגרם לחברה ולנושיה.

...

כמו כן, הבקשה לחייב את בן זקן באחריות אישית לחבויות החברות הוגבלה לסכום של 18,342,326 ש"ח. למען שלמות התמונה, יוער כי מיד עם קריסתן של החברות, נוהלה נגד הצדדים חקירה של רשויות מע"מ, במסגרתה נחקרו רבים מהמעורבים בהליך זה. חלק מהפרוטוקולים של החקירות שהתקיימו במסגרת ההליך הוגשו כמוצגים במהלך דיוני ההוכחות בתיק, לאחר שרשות המיסים נאותה להעבירם לידי המפרק ולאור החלטתי מיום 14.1.15 כי המפרק רשאי להגיש את החקירות כראיה בתיק, בכפוף לקבילותן.

מה גם, שתשלום בשל העדפת נושים או על פי סעיף 373 ו 374, משמעותם פיצוי ואין מדובר בעסקה החייבת במע"מ. סוף דבר, הבקשה נדחית.

המבקשת תשלם הוצאות הבקשה לקופת הפירוק ולכנ"ר, לכל אחד מהם, בסך של 25,000 ש"ח להיום.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"מ 65249-02-18 סילון ספורט שווק (1989) בע"מ נ' מוב טיים שיווק בע"מ ואח' לפני כבוד השופט נמרוד אשכול התובעת: סילון ספורט שווק (1989) בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד רמי שפאן ואח' הנתבעים: 1. מוב טיים שיווק בע"מ 2. סלם שלמה על ידי ב"כ עו"ד בלקין גרשון מרח' פיכמן יעקב 23 חולון טל: 03-5621223, פקס: 03-5621233 פסק דין

הנתבעת 1, היא חברה בע"מ, אשר רכשה מהתובעת מעת לעת, מוצרי ספורט הלבשה והנעלה.

התובעת הגישה תביעה בגין חמש חשבוניות, המפורטות לכאורה: "כרטסת תנועת הנהלת חשבונות אשר צורפה לכתב התביעה". עיון בחשבוניות שצורפו לכתב התביעה מלמד, כי עניינן נעלי אופנה לגברים ונעלי אופנה לנשים.

...

עוד הוסיפו הנתבעים כי בפועל, אין כל חוב של הנתבעת לתובעת, ויש לדחות את התביעה כנגד הנתבעים.

הנתבעים טענו כי יש לדחות את התביעה, מאחר והתובעת לא הוכיחה את תביעתה.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"מ 41510-09-14 סילון ספורט שווק (1989) בע"מ ואח' נ' צ'יקו רפי חברה לבנייה בע"מ ואח' לפני כבוד השופט נצר סמארה תובעת סילון ספורט שיווק (1989) בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד רמי שפאן נתבעת צ'יקו רפי חברה לבניה בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד עידן ליבוביץ צד ג' ברק פולימרים וגרפיקה (2001) בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד רחל מצלאוי צד ד' 1.קבוצת בראשית – מר בנימין רוקח 2. מנורה חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד אורה הולט 3. ניו אייג' טק בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד עידן ליבוביץ פסק דין

הצדדים לתובענה התובעת הנה יבואנית מוצרי הלבשה והנעלה, ובין היתר, יבואנית מוצרי "NEW BALANCE" לישראל.

למעלה מזאת, הואיל ונציג סילון ספורט אישר כי גם באופן שוטף ישנה כמות נכבדה של נעליים שמועברות להשמדה (עמ' 16, שורה 32 לפרוטוקול), הרי שלא ניתן לדעת אם בכלל נעשתה הפרדה בין תהליך ההשמדה בגין הארוע מושא התובענה לבין תהליך ההשמדה בשוטף.

...

לאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, לרבות חוות דעת השמאי והעדויות, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, אני קובע כדלקמן: האחריות בגין דליפת המים סעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע: "עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות..." אין חולק כי הקבלן מטעם חב' צ'יקו רפי והעד מטעמה הוא זה שפתח את ברז המים שעד לפני כן היה סגור.

סוף דבר התביעה, הודעת צד שלישי והודעת צד רביעי נדחות.

התובעת תשלם לנתבעת (שולחת ההודעה לצד שלישי) ולצד ג' (שולחת ההודעה לצד רביעי) הוצאות משפט – ובכלל זה אגרת בית המשפט כפי ששולמה, שכר עדים (ככל שנפסק) ושכ"ט עו"ד – בסך של 8,000 ₪, לכל אחת מהן.

התובעת תשלם לצד ד' 1 ו-2 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 3,500 ₪.

משחק הפולו הוא משחק ספורט קבוצתי אריסטוקרטי, המתאפיין בכך שהשחקנים רוכבים על סוסים, חובטים בכדור עם מחבט, ומנסים להבקיע בדרך זו את שער היריבה.

הסימן מורכב מדמות של שחקן פולו הרוכב על סוס, כשמחבט פולו מונף בידו; הסוס נראה דוהר ימינה; מעל הסוס ורוכבו מופיע בקשת הכיתוב "BEVERLY HILLS"; ומתחת לסוס ורוכבו מופיע בשורה ישרה הכיתוב "POLO CLUB". סימן זה נרשם בישראל כסימן מסחר מס' 82802 ביחס למוצרי הלבשה, הנעלה ולבוש ראש שבסוג 25 (נספח 1 לכתב התביעה); והוא רשום בישראל בבעלות התובעת.

התובעת טענה בתביעה כי הנתבעים ייבאו, שיווקו והפיצו בישראל מוצרי הלבשה תחתונה הנושאים את סימני GPC, וכי בעשותם כן פעלו הנתבעים באופן העולה כדי הפרת סימן מסחר רשום, הפרת סימן מסחר מוכר היטב, גניבת עין, גזל מוניטין, תחרות בלתי הוגנת, הטעיית הצרכן, עשיית עושר, וכן רשלנות והפרת חובה חקוקה (בגין הפרת החיקוקים שאוסרים על עוולות אלו).

אך כאשר התביעה להפרת סימן מסחר רשום נופלת בשל העידר דמיון וחשש הטעה בסימן המתחרה עצמו, ואין כל טענה להטעיה חיצונית לסימן – אזי ממילא לא יכולות להחזיק גם התביעות בגין סימן מסחר מוכר היטב ובגין גניבת עין ועשיית עושר והתביעות הדומות להן, משום שמבחן הדמיון וחשש ההטעיה בסימן עצמו משותף לכל התביעות הללו.

...

מסקנתי היא, כאמור, שסימני GPC של הנתבעת אינם דומים לסימן המסחר של התובעת, לא בכלל, ובוודאי שלא במידה היוצרת חשש להטעיה.

אשר על כן, אני דוחה את התביעה.

לפיכך, אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעים, לידי ב"כ, תוך 30 יום מהיום, הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 200,000 ₪.

בפניי תביעות הדדיות לתשלום פיצויים בגין הפרת הסכם למכירת מוצרי ספורט.

מוצרי JOMA כוללים מוצרי הלבשה, הנעלה וכדו' (עדות הנתבע בע' 39, ש' 38 – ע' 40, ש' 1).

בתצהירו טען הנתבע כי התובע הוא שהפר את ההסכם ביחס לכל אחת מההתחייבויות הבאות: א. לא פתח חנות מותג; ב. לא העסיק סוכן שטח; ג. לא רכש בשנת 2016 סחורה בהקף של 100,000 דולר; ד. לא רכש בשנת 2017 סחורה בהקף של 400,000 דולר; ה. לא שיווק ממוצרי ג'ומה באתר וואלה שופס.

טענת הנתבעים בדבר הפרת ההסכם עלתה לראשונה רק במכתב ב"כ מיום 19.9.2017 (נספח ד' לתצהיר התובע), שנשלח במענה למכתב ב"כ התובע מיום 13.9.2017 (נספח ג' לתצהיר התובע), במסגרתו נדרשו הנתבעים לזכות את התובע בגין סחורה שנותרה במחסניו.

...

אשר על כן, התביעה שכנגד נדחית.

ה - סופו של דבר מורם מהאמור עד כה כי התביעה מתקבלת בחלקה והתביעה שכנגד נדחית.

הנתבעים ישלמו לתובע את הסכומים הבאים: א. החזר מלאי בסכום כולל של 142,460 ₪; ב. הוצאות התובע בסך 6,000 ₪; ג. שכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 15,000 ₪.