תביעה בגין רשלנות רפואית שגרמה למחלה בעמוד השדרה

עוד נטען כי האיחור באיבחון המחלה מקורו בהתנהלותם הרשלנית של הרופאים, שטיפלו בתובע לאורך השנים הרלוואנטיות במסגרת הנתבעת - שירותי בריאות כללית (להלן: "הנתבעת"), אשר "לא העלו בשום שלב את האפשרות המתבקשת של מחלת חוט השידרה הצוארי ולא ביצעו את הבדיקות המתאימות על מנת לשלול אפשרות זו. תחת זאת התקבעו... על אבחנות שגויות, והחרו החזיקו... על איבחנה של נוירופתיה דיאבטית, על אף שהסוכרת של התובע הייתה מאוזנת ולמרות שהתסמינים הקליניים לא התאימו למחלה זו ולא נמצאה לה כל עדות בבדיקות הדמיה" (סעיפים 8-9 לכתב התביעה).

7.2 את עיקר ההתרשלות מצא המומחה "בביצועיו ומחדליו" של הנוירולוג המטפל, ד"ר עזיז מזאריב, אשר בדק את התובע לראשונה ביום 13.4.2010 ועד ליום 22.3.2012 לא אבחן את המחלה, חרף היתדרדרות במצבו של התובע - החמרה בתלונותיו, בגינה פקד את מרפאתו מספר פעמים - "בתעוד של בדיקות חוזרות של רופאיו האורתופדים בולטים מחדלים של אי ביצוע בדיקות נוירולוגיות של הגפיים העליונות ואי ביצוע בדיקת החזרים פתולוגיים בגפיים עליונות (נספחים 2ב', 9, 11, 15). הנוירולוג שעקב אחרי מר פוליאק מאז 13.4.2010 (נספח 2ב) לא הפנים את ההידרדרות המתמדת בכאביו, בתפקודו וביכולתו המוטורית והתחושתית. הוא תיעד שוב ושוב את אותן תלונות וממצאים קלינים והדמייתיים שלהערכתו נגעו לעמוד שדרה מותני וטיפל עם תרופות לכאבים נוירופתים במינון גבוה... הוא שגה כשאבחן את התלונות כנוירופתיה דיאבטית, היתעלם מהממצאים הניוניים בצלומי עמוד שדרה צוארי, לא הפנים את מימצאי האמג בכפות הידיים, לא ביצע בדיקה נוירולוגית בסיסית קפדנית של הגפיים העליונות ושגה בצורה חמורה בהבנה של הסימפטומטולוגיה שאפינית גם למחלת עמוד השידרה הצוארי. במשך שבעה חודשי מעקב של החרפה במצבו ... רק בבדיקתו האחרונה ב- 22.3.12 תיעד ממצאים חמורים מאוד של שיתוק שפגע בארבע הגפיים ..., ואשר לא היתייחס אליהם קודם לכן למרות שהתפתחו תוך כדי המעקב הממושך שלו. באיחור רב וקריטי הוא הפנה אז את מר פוליאק לבדיקות CT של המוח ועמוד שדרה צוארי. באותו יום 22.3.12 בגלל ההידרדרות המתמדת ללא הסבר וטיפול סביר, פנה מר פוליאק ביזמתו להתייעצות פרטית עם רופאה נוירולוגית ד"ר בלוך אירנה. בדיקתה היסודית הדגימה מיד את מצבו החמור של מר פוליאק ... באבחנה של שלב מיתקדם של מיאלופתיה, משנית למחלה ניוונית של עמוד השידרה הצוארי..." (עמ' 2 לחוות הדעת) 7.3 על יסוד מימצאי הבדיקה הקלינית העמיד המומחה את נכותו הרפואית של התובע על 100% לפי סעיף 29(3)(ג) – קוואדרופלגיה בדרגה קשה.

לצד חוות הדעת הרפואיות מטעם הצדדים הונחה לפניי חוות דעתו של פרופ' יצחק שקד, אשר מונה כמומחה מטעם בית המשפט (ראו החלטת כב' השופטת ד. גנות מיום 26.5.2015) לחוות דעתו בשאלה "האם תאונת הדרכים" מיום 24.8.2010, בה ניחבל התובע בצוארו - "נגרמה לו חבלה צוארית עם משיכת יתר של הצואר לפנים ולאחור" - "החמירה או החישה את מחלתו (מיאלופתיה - ש.י.) ... אם לאו". בחוות הדעת מיום 22.7.2015 (נספח 5 למוצגי הנתבעת) קבע המומחה כי "בהיעדר ראיות קליניות לפגיעה בחוט השידרה עצמו, הטיעון כי התאונה החמירה או החישה את "מחלתו" הנה השערה בלבד בבחינת מה שבא אחרי בא בגלל .

הטענה כי נוכח התרשלותם של הגורמים המטפלים בנתבעת נימנעה האפשרות לקבוע מתי ניתן היה לאבחן את המחלה אצל התובע, מתי היה מקום לנתח את התובע ומהי הפרוגנוזה שהיתה צפויה לו (ראו בעיניין זה את הנטען בסעיף 67 לכתב התביעה), צריכה היתה, לדידי, להתמך בעדות שבמומחיות, אשר, כאמור, לא באה לפניי.

...

לא. אני מקבל את דעתך.

אני מקבל את מה שאתה אומר, אם לא מצאת את זה אז לא כתבתי למה ? זה מרכז התיק למה ? למה לא כתבת, בתובע הספציפי הזה, מעבר לדיון המעניין לכשעצמו במיאלופתיה צווארית, בהחמצות שכן או לא היו, הרי יש לנו תיק ספציפי בביהמ"ש ברשלנות רפואית, על תובע ספציפי.

סוף דבר משלא צלח התובע לבסס את כל יסודות עוולת הרשלנות, דין התביעה להידחות וכך אני מורה.

רקע וטענות הצדדים עניינה של התביעה שלפניי, בטענה לרשלנות רפואית, בגין ניתוח עמוד שדרה, שעברה התובעת על ידי הנתבע 1, במרכז הרפואי של הנתבעת 2, ביום 20/03/2011.

התובעת ממשיכה וטוענת, כי מבדיקה שערכה עלה כי המומחה, נתבע 1 וד"ר אוחנה, עובדים יחד במרכז לניתוחי עמוד שדרה, בבית החולים מדיקל סנטר הרצליה, וכן שלושתם העבירו הרצאות בכנס של האגוד הישראלי לעמוד שדרה בישראל שהתקיים במלון ישרוטל קדמה, בשדה בוקר בימים 17-19.6.2021.

וכך נפסק: "אף לגופם של דברים לא מצאתי ממש בטענות המבקשת. בכתב מינויו התבקש פרופ' קלוגר להתייחס לשאלות שונות, כמפורט לעיל, ובהן השאלות - איזה חלק מן הנכות נגרמה כתוצאה ישירה מהפרוצדורות הכירורגיות שבוצעו בעיניינה בבית החולים ואיזה חלק מן הנכות קיים כמצב קודם או נגרם כתוצאה של גורמים אחרים; האם נגרמו למבקשת נכויות זמניות, כתוצאה מאותן פרוצידורות, ולאלו תקופות?

...

כפועל יוצא מתשובה זו אין כל יחסי עבודה או כפיפות בין המומחה לבין הנתבע מס' 1, ואני דוחה את טענת התובעת בהקשר זה. באשר לטענה לפיה המומחה נתן הרצאה בכנס הארצי לאיגוד הישראלי לעמוד השדרה, טען המומחה כי מדובר בכנס שנערך אחת לשנה והטענה כי השתתפות בכנס יוצרת ניגוד עניינים אינה סבירה.

לכן דין טענה זו אף היא להידחות.

התוצאה לאור האמור לעיל אני מורה על דחיית הבקשה.

לפניי תביעה לפיצויים בשל ניזקי גוף שנגרמו לתובעת בשל רשלנות רפואית נטענת במהלך ובסמוך ללידה אותה עברה במרכז הרפואי ע"ש שיבא תל השומר (להלן גם: "בי"ח שיבא" או "בית החולים") השייך לנתבעת (להלן גם: "הנתבעת").

Station – גובה ראש העובר ביחס לנקודה מסוימת (המסומנת 0) במישור הספינות (""s) בזיזי עמוד השידרה של היולדת (Ischialspines). גובה ראש העובר מיתקדם במהלך הלידה ממקום גבוה באגן לכוון מוצא האגן. נהוג למדוד אותו בס"מ בשיטת החמישיות – ממינוס 5 (גבוה באגן מעל הספינות) ועד פלוס 5 (מוצא האגן). כאשר חלקו הגרמי המקדים של הראש מצוי בגובה 0 ועד שהוא מתבסס בגובה 2+ (לא כולל 2+) מדובר במצב "אמצע האגן" (mid).

...

איני מקבלת טענה זו. אני מקבלת עדות התובעת וסביר בעיני כי אם הייתה מודעת לנסיבות הלידה ולסיכון הכרוך בביצוע לידת ואקום באותן הנסיבות, הן לה והן לעובר, ואם היו ניתנים לה מלוא ההסברים הנדרשים, הייתה בוחרת בחלופה לה הסכימה כבר שעות רבות קודם לכן, חלופת הניתוח הקיסרי.

סיכום שאלת האחריות אני מקבלת, אם כן, טענות התובעת וחוות דעת המומחים מטעמה כי הטיפול בה על ידי הצוות הרפואי של הנתבעת היה רשלני וכי מדובר בשרשרת כשלים בטיפול הרפואי.

אשר להפסדי העתיד – איני מקבלת טענת התובעת כי יש לערוך החישוב לפי כפל השכר הממוצע במשק אך אני סבורה שיש מקום לקחת בחשבון עליית שכר במהלך השנים עד גיל הפרישה.

השופט י' עמית: ] ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט א' בולוס) בת"א 8929-12-16 מיום 1.11.2021, במסגרתו נפסקו למערערת פיצויים בתביעה בגין רשלנות רפואית.

המערערת טופלה, בין היתר, במרכז הרפואי בני ציון (להלן: בית החולים) שבבעלות המשיבה (השניים יכונו יחד לשם הנוחות: המשיבה), ואצל אורתופד מומחה עמוד שדרה (להלן: ד"ר רז).

לאור ממצאים אלו, ד"ר רז סבר כי המערערת סובלת מתסמונת זנב סוס כרונית (Cauda Equine Syndrom, תיסמונת נוירולוגית שנובעת מלחץ המופעל לרוב על ידי דיסק בין חולייתי על צמת עצבים הנמצאת בחלקו התחתון של עמוד השידרה, ועלולה לגרום להפרעות נוירולוגיות קשות לרבות פגיעה בשליטה על הסוגרים ושיתוק ברגליים).

בתגובת לערעור טענה המשיבה, בין היתר, כי פסק דינו של בית משפט קמא מבוסס על ממצאים עובדתיים ועל העדפת חוות דעתו של מומחה המשיבה על פני זו של מומחה המערערת, כשמומחיותו של האחרון כלל אינה בניתוחי עמוד שדרה; כי אין הצדקה להעברת נטל ההוכחה בקשר לניתוח הראשון לכתפי המשיבה; כי הנכות בשיעור 10% שנקבעה למערערת אינה נובעת מארועי התביעה וממילא אין לפסוק את הסכומים להם טוענת המערערת; וכי העירעור הוגש בחוסר תום לב, בין היתר, בהיתחשב בהתחזותה של המערערת בפני ועדות המל"ל כמי שמרותקת לכיסא גלגלים והתעלמותה במסגרת העירעור מחוות דעתו של המומחה מטעמה ד"ר גורן, שנדחתה על ידי בית משפט קמא.

...

בכל הנוגע לאירועי הניתוח השני מתחייבת מסקנה אחרת.

לסיכום, המשיבה התרשלה באי אספקת המקבע המתאים (מקבע קשיח) במהלך הניתוח השני, ובשל כך המערערת נאלצה לעבור כחודש לאחר מכן ניתוח נוסף שבו הותקן המקבע המתאים.

לא מצאתי ממש בערעור המשיבה על גובה הנזק וניכויי המל"ל, ועל כן, דין שני הערעורים להידחות.

בעניינינו תביעה בגין רשלנות רפואית נטענת, לפיה פראקטיקה רפואית לא תקינה של הנתבעת 1 (להלן: "קופת החולים") או מי מטעמה - בהעדר זהוי והתייחסות לכולסטרול וגורמי סיכון שמאפיינים את התובע והעדר בירור מספק של תסמינים מחשידים אצל התובע - גרמה לשהוי באיבחון מחלת לב וכלי דם ולהתפרצותה מעל פני השטח בצורת אוטם שריר הלב.

זאת ועוד, המומחה מטעם הנתבעות מבקש להצביע על טפול תקין שקבל התובע (טרם ארוע אוטם הלב); היינו - טפול ביתר לחץ דם, טפול כנגד מצב טרום סכרת, לצד איבחון תקין של מצב שומני הדם, והערכה כי בעיות אחרות, כגון בעמוד השידרה הצוארי, יכולות להסביר את התסמינים שהרגיש התובע.

...

רקע וטענות הצדדים על פי הנטען בכתב התביעה הנסמך על חוות דעת מומחה שצורפה לו, הטיפול הרפואי שביצעו קופת החולים או מי מטעמה בתובע היה לקוי בשני מישורים – מישור נתוני הכולסטרול וגורמי הסיכון, ומישור התסמינים, כאשר שקלול כל אלו אמור היה להביא אצל רופאי הנתבעת 1 לכלל מסקנה שנדרש טיפול מונע למחלת לב וכלי דם של הלב כפי שפרצה.

· החשש שהמומחה משתייך לאסכולה רפואית מסוימת ויתקשה לקבל עמדה שאינה מתיישבת עם זו המקובלת עליו ושעליה התחנך · החשש, שהלכה למעשה, ההכרעה מועברת מבית המשפט למומחה.

אני סבור שנסיבותיו של המקרה בענייננו מצדיקות מינוי מומחה מטעם בית המשפט כבר עתה.

מצב דברים זה, מביאני למסקנה כי ראוי שכבר מלכתחילה תונח בפני בית המשפט חוות דעת שתעמוד על הפרקטיקה הרפואית ועל המסקנות המתבקשות מהמצב העובדתי הנתון.