התובע ביצע את רוב ההליכים אשר התבקש לעשותם במסגרת הסכם הטירחה, לרבות מתן ייצוג בתביעות שכנגד אשר הוגשו כנגד הנתבע, עריכת הסכמי שכירות, הגשת תביעות שונות, פניות לעריית פתח תקווה ומשרד הרשוי, פניות לרוכשים של הנתבע, שליחת מכתבים, הגשת עררים, מתן ייעוץ משפטי וסיוע וכדומה, אך הנתבע שילם 28,000 ₪ בלבד.
נטען כי התובע לא צירף את ההסכם, שבוטל ע"י הנתבע כחודש לאחר חתימתו היות שההסכם לא היה מקובל עליו, ובכך הסתיר התובע מבית המשפט את הביטול, וזאת למרות שהתובע חתום על הביטול בצרוף חותמת עורך דין (צורף כנספח 1).
נטען כי התובע התרשל בתפקידו וכי על אף שקבל התובע שכ"ט מלא בסך 53,996 ₪, הוא גרם לנזקים כבדים לנתבע בגין ניהול שתי התובענות מאחר ושני התיקים היו בשלב מקדמי ועם התפטרותו/ פיטוריו מ-2 התיקים, נאלץ הנתבע לשכור שירותים של עו"ד נוסף על מנת שייצגו בתיקים.
התבקש לחייב את התובע לשלם לנתבע בגין הפרת חובתו של התובע לייצג את הנתבע חרף קבלת מלוא תשלום שכ"ט והתרשלותו המקצועית סך של 14,000 ₪ ובגין עוגמת נפש סך של 20,000 ₪, סך כולל של 34,000 ₪.
לא מצאתי כי נגרם לנתבע נזק בשל אי הגשת חוו"ד שמאית בתיקי הפינוי ודמי השמוש, הן משום שיכול היה לבקש להגישה בשלב מאוחר יותר, לאחר החלפת הייצוג, והנתבע לא הוכיח כי ביקש לעשות כן וסורב, והן משום שהתביעות נמחקו לאחר שלב ההוכחות בשל אי הגשת סיכומים ולפיכך אין קשר בין מחיקתן לבין אי הגשת חוו"ד.
לפיכך אני דוחה את התביעה שכנגד.
...
אני דוחה את הטענה כי התובע הסכים לביטול ההסכם ולכך שישולם לו שכ"ט כפי שיוסכם אד הוק לכל פעולה.
לאחר שבחנתי את ההיקף הפעולות שבוצעו מול העבודה שלא בוצעה, הן בתביעות שהייצוג בהן הופסק, העברות הזכויות שלא בוצעו והתביעה נגד העיריה שלא הוגשה, אני קובעת כי שכה"ט הראוי בגין מכלול הפעולות שבוצעו הוא 60,000 ₪, ועל כן על הנתבע להוסיף ולשלם לתובע 31,125 ₪.
לא מצאתי כי נגרם לנתבע נזק בשל אי הגשת חוו"ד שמאית בתיקי הפינוי ודמי השימוש, הן משום שיכול היה לבקש להגישה בשלב מאוחר יותר, לאחר החלפת הייצוג, והנתבע לא הוכיח כי ביקש לעשות כן וסורב, והן משום שהתביעות נמחקו לאחר שלב ההוכחות בשל אי הגשת סיכומים ולפיכך אין קשר בין מחיקתן לבין אי הגשת חוו"ד.
לפיכך אני דוחה את התביעה שכנגד.