מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה בגין רשלנות מקצועית של עורך דין בייצוג בתביעת פינוי

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נטען, כי מדובר בניצול הליכי משפט לרעה, וכי התביעה הוגשה בהעדר ניקיון כפיים ובחוסר תום לב. טענת שהוי: לטענת המבקש, מדובר בתביעה בגין ייצוג בהליכים משפטיים שהתנהלו בין השנים 2013-2015.
זאת ועוד, בבקשה לפטור מאגרה ציינה המשיבה, כי היא עלולה להתפנות מהדירה בה היא מתגוררת, הדירה שצוינה בכתב התביעה כמענה הרישום.
עוד לטענת המבקש, בהתאם לדין, לעיתים קיימות מספר דרכי פעולה סבירות ובחירה באחת מהן אינה עולה לכדי רשלנות מקצועית, ולא כל כשלון של עורך דין ייתפס כהפרת חובת הזהירות.
בתביעה דנן, לטענת המשיבה, המבקש אשר אמור היה לייצגה נאמנה פשוט התרשל ולא העלה את הטענה המתבקשת בנסיבות העניין, הווה אומר זכות המשיבה לרכישת הדירה מכוח חוק הדיור הצבורי (זכויות רכישה), תשנ"ט- 1998 (להלן: "חוק זכויות רכישה"), אשר ניכנס לתוקף ביום 01.01.13, טרם הוגשה תביעת חלמיש (כאמור, תביעת חלמיש הוגשה בספטמבר 2013).
...
אין בידי לקבל טענה זו. כאמור, טענות המשיבה בדבר הייצוג שניתן לה בתביעת חלמיש היו קיימות עוד במועד כריתת הסכם הפשרה.
אציין כבר כעת, כי אני דוחה את טענת השיהוי.
סוף דבר: לאור האמור לעיל, אני קובעת, כי התביעה דנן נדחית על הסף מחמת מעשה בית דין.

בהליך ערעור על החלטת רשם (ע"ר) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 18.12.2012 ניתן פסק דין בהיעדר הגנה בתביעת הפינוי המורה על פינוי המושכר ומחייב את השוכרים בתשלום הוצאות משפט ושכר טירחה עורך דין בסך 6,059 ₪.
בד בבד עם השבת התיק לבית משפט קמא לצורך בחינת המסכת העובדתית, הסתבר שהמבקשת ניהלה הליך נוסף מול בא כוחה אשר ייצוג אותה באותה עת. ביום 15.06.2016 הגיש עו"ד אלון, ב"כ המערערת, אשר ייצג אותה בדיון מיום 01.03.2015 (הדיון בו הגיעו המשיבות והמערערת להסכמה אשר קיבלה תוקף פסק דין) תביעה לבית משפט השלום בבת-ים בסך, 45,869 ₪ בגין אי-תשלום יתרת שכר הטירחה (תא"מ 33081-06-16 ) מנגד, הגישה המערערת ביום 27.04.2017 תביעת נפרדת בסך, 80,000 ₪ פיצוי בגין נזקים שנגרמו לה בשל ייצוגו הרשלני (כפי שנטען) של עו"ד אלון.
התביעות נדונו במאוחד (להלן: "התביעה שאוחדה") וביום 23.08.2020 ניתן פסק דין (ע"י כב' השופטת ר' אופיר) אשר דחה את תביעת הרשלנות המקצועית נגד ב"כ המערערת וקיבל בחלקה את תביעת ב"כ לתשלום יתרת שכר טירחה.
...
כב' הרשמת סברה כי, בשל סיכויו של הערעור אין מקום להורות על פטור מלא מערובה לדבריה, לאחר עיון בכתב הערעור ובתביעה שאוחדה מול בא כוחה (עו"ד אלון) ונדחתה בשלוש ערכאות לא ניתן להימנע מהמסקנה לפיה ממצאים אלה מהווים השתק פלוגתא ולא נמצא בטיעוני המערערת נימוק השולל מסקנה זו. המשיבות גורסות כי, יש למחוק על הסף את בקשת המערערת וזאת בשל סיכוייו האפסיים של הערעור, ובשל חריגתה מהוראות התקנות אשר על פיהם יש להגיש בקשה לבית המשפט.
הכרעה: מקובלת עלי מסקנת כב' הרשמת בהחלטתה המאזנת כראוי בין התנאים המצטברים ביחס לנסיבות.
מסקנה זו מתחזקת לנוכח העובדה שמערערת באופן עקבי איננה משלמת את ההוצאות אשר בית המשפט פוסק לחובתה לזכותן של המשיבות ולעניין זה יפים דבריה של כב' הרשמת ש' ליבוביץ' בבית המשפט העליון, "על המבקש פטור מהפקדת ערבון, תוך חשיפת בעל הדין שכנגד לסיכון כי הוא לא יוכל לגבות את הוצאותיו בערעור, אם ייפסקו כאלה, מוטל הנטל לפרוש לפני בית המשפט תשתית עובדתית אשר תצדיק זאת. נטל זה גובר כאשר מבקש הפטור לא שילם את ההוצאות בהן חויב בפסק-דינו של בית משפט קמא" (ע"א 2293/06 זינגל נ' גלעדי (נבו 24.07.2006)) אשר על כן, דין הערעור להידחות לגופו מטעמי כב' הרשמת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

התובע ביצע את רוב ההליכים אשר התבקש לעשותם במסגרת הסכם הטירחה, לרבות מתן ייצוג בתביעות שכנגד אשר הוגשו כנגד הנתבע, עריכת הסכמי שכירות, הגשת תביעות שונות, פניות לעריית פתח תקווה ומשרד הרשוי, פניות לרוכשים של הנתבע, שליחת מכתבים, הגשת עררים, מתן ייעוץ משפטי וסיוע וכדומה, אך הנתבע שילם 28,000 ₪ בלבד.
נטען כי התובע לא צירף את ההסכם, שבוטל ע"י הנתבע כחודש לאחר חתימתו היות שההסכם לא היה מקובל עליו, ובכך הסתיר התובע מבית המשפט את הביטול, וזאת למרות שהתובע חתום על הביטול בצרוף חותמת עורך דין (צורף כנספח 1).
נטען כי התובע התרשל בתפקידו וכי על אף שקבל התובע שכ"ט מלא בסך 53,996 ₪, הוא גרם לנזקים כבדים לנתבע בגין ניהול שתי התובענות מאחר ושני התיקים היו בשלב מקדמי ועם התפטרותו/ פיטוריו מ-2 התיקים, נאלץ הנתבע לשכור שירותים של עו"ד נוסף על מנת שייצגו בתיקים.
התבקש לחייב את התובע לשלם לנתבע בגין הפרת חובתו של התובע לייצג את הנתבע חרף קבלת מלוא תשלום שכ"ט והתרשלותו המקצועית סך של 14,000 ₪ ובגין עוגמת נפש סך של 20,000 ₪, סך כולל של 34,000 ₪.
לא מצאתי כי נגרם לנתבע נזק בשל אי הגשת חוו"ד שמאית בתיקי הפינוי ודמי השמוש, הן משום שיכול היה לבקש להגישה בשלב מאוחר יותר, לאחר החלפת הייצוג, והנתבע לא הוכיח כי ביקש לעשות כן וסורב, והן משום שהתביעות נמחקו לאחר שלב ההוכחות בשל אי הגשת סיכומים ולפיכך אין קשר בין מחיקתן לבין אי הגשת חוו"ד. לפיכך אני דוחה את התביעה שכנגד.
...
אני דוחה את הטענה כי התובע הסכים לביטול ההסכם ולכך שישולם לו שכ"ט כפי שיוסכם אד הוק לכל פעולה.
לאחר שבחנתי את ההיקף הפעולות שבוצעו מול העבודה שלא בוצעה, הן בתביעות שהייצוג בהן הופסק, העברות הזכויות שלא בוצעו והתביעה נגד העיריה שלא הוגשה, אני קובעת כי שכה"ט הראוי בגין מכלול הפעולות שבוצעו הוא 60,000 ₪, ועל כן על הנתבע להוסיף ולשלם לתובע 31,125 ₪.
לא מצאתי כי נגרם לנתבע נזק בשל אי הגשת חוו"ד שמאית בתיקי הפינוי ודמי השימוש, הן משום שיכול היה לבקש להגישה בשלב מאוחר יותר, לאחר החלפת הייצוג, והנתבע לא הוכיח כי ביקש לעשות כן וסורב, והן משום שהתביעות נמחקו לאחר שלב ההוכחות בשל אי הגשת סיכומים ולפיכך אין קשר בין מחיקתן לבין אי הגשת חוו"ד. לפיכך אני דוחה את התביעה שכנגד.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מהות התביעה עסקינן בתביעה כספית על סך של 1,741,031 ₪ שעניינה בטענה של הפרת הסכמים מטעם נתבע 1, וכן ברשלנות מקצועית של נתבע 2, שהנו עורך-דין.
לפיכך, ביום 16.09.2012 הגיש פרש בבית המשפט במיאמי, תביעה לפינויו של בני מהבית במיאמי, בגין אי תשלום דמי שכירות.
התביעה נגד נתבע 2 – עו"ד וינדר אחריות עורך דין - המסגרת הנורמאטיבית: חובותיו של עורך דין נובעים משני מקורות: המקור החוזי- הבסיס העקרי לחבות עורך דין כלפי הלקוח הוא בהסכם שביניהם.
לדידי, על אף טענות עו"ד וינדר, עורך דין חייב לטפל במיומנות ובמקצועיות, גם אם עסקינן בלקוח מיומן, בעל כישורים, ידע ומיומנות ואין באלה כדי לפטור עורך דין מלייצג נאמנה את לקוחו (ראו: ע"א (חיפה) 67750-03-18 דורון רותם נ' נורית פסטינגר [פורסם בנבו]).
התובעת טוענת בסיכומיה כי עו"ד וינדר התרשל כבר בעת עריכת מיסמכי הסכם ההלוואה ובגין רשלנות זו, לא העמיד למנוחה כל אפשרות אחרת, מלבד כניעה לתכתיבים של פרש, שהובילו לפעולת ה"עוקץ" מטעמו.
...
לפיכך, המסקנה היא כי לא הוכח שהיה בשינוי סדר הפעולות בנסיבות העניין, רשלנות מטעמו של עו"ד וינדר.
סוף דבר לאור המקובץ לעיל, התביעה נגד פרש - נדחית.
התביעה נגד עו"ד וינדר - נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התביעה המקורית היא, איפוא, תובענה לפצויי-הסתמכות בגין הפרה נטענת של חוזה ובגין רשלנות, והוגשה לכתחילה על סך של למעלה מ-300 אלף ש"ח. התביעה הנגדית וסכומה הועמד, משום מה, על 144 אלף ש"ח, היא תביעה בלשון-הרע, במסלול שללא הוכחתו של נזק.
סוגיה זו נטחנה, כמו עד דק, בחלק מן התביעות לרשלנות מקצועית.
בתחום דומה, רשלנות של עורכי-דין מייצגים בערכאות נמצא לי, לא מכבר, ליישם מסקנות דומות.
ענין נוסף ממילא לא יוכל להיות שנוי במחלוקת: אין כל קשר בין הוצאות, שהוציאה התובעת בתביעת-הפינוי וביישומו של הצוו שניתן בה, לבין נזקים אשר ניתן להניח לפתחו של הנתבע.
...
מסקנה זהה קמה בענינה של שומעת נוספת של דברים אשר יוחסו לתובעת.
זו, גב' לאה חן חלפון, העידה בתצהיר: "גב' סלומון [התובעת] הגיעה אל המשרד. היא הייתה עצבנית. תוך כדי השיחה איתי אמרה לי גב' סלומון שמור [הנתבע] הוא 'נוכל' וכן 'לא מקצועי'. אמרתי לה שזה מוזר לי מה שהיא אמרת, כי אני לא מכירה אותו ככזה. היא הוסיפה באוזניי כי מור 'הכניס אנשים לא טובים לדירה שלי כשהוא יודע מראש שהם בעייתיים ולא משלמים ועושים צרות'. אמרתי לה שזה לא הגיוני מה שהיא אומרת. כשהבנתי לאן הדברים הולכים החלטתי שלא לפתח את העניין הזה מולה" (פסקאות 3, 5 ו-6 לתצהיר-עדותה הראשית).
התוצאה התביעה המקורית והתביעה שכנגד – נדחות שתיהן.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו