תביעה בגין רשלנות מזכירות בית משפט השלום ירושלים

בית משפט השלום בירושלים ת"א 2269-02-16 תיק חצוני: לפני כבוד השופטת אורנה סנדלר-איתן תובעת פלונית נתבע ד"ר אשרף משעל בשם התובעת: עו"ד איתי גבעון בשם הנתבע: עו"ד ח'אלד אשקר פסק דין

בתגובה לתצהירו של התובע הגישה התובעת ראיות הזמה שכללו את תצהירו של אדם (להלן - 'פלוני') שהגיש תביעה כנגד הנתבע בגין רשלנות רפואית בתיק אחר, שהתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים (ת.א. 9622-10-16), בגין ניתוח פלאסטי שערך הנתבע ברעייתו המנוחה, שנפטרה בעקבות הניתוח.

התובעת נחקרה באריכות על אודות ביצוע התשלום בסך 7,000 ₪ עבור הניתוח, וסיפרה שהתשלום בוצע במזומן לידי הנתבע בדלפק מזכירות בית החולים, תוך שהכסף הושאר על הדלפק בהנחייתו של הנתבע (עמ' 28 ש' 4 - עמ' 29 ש' 18).

...

טענות הנתבע בסיכומיו לרשלנות תורמת מצדה של התובעת, בכך שהתמהמה בפנייתה לקופת החולים, אינה נתמכת בחוות דעת רפואית כלשהי, וממילא אין בידי לקבלה: במישור העובדתי, אני מקבלת את גרסת התובעת כי סמכה בתחילה על טיפולו של הנתבע, שהבטיח שוב ושוב לה ולבעלה שהניתוח עבר בשלום וכי "הכל יסתדר". יתרה מכך, אפילו הייתי מקבלת את טענת הנתבע כי לאור הקושי בו נתקלה לדבריה ליצור קשר עם הנתבע, היה עליה לפנות לקופת החולים במועד מוקדם יותר מהמועד בו פנתה, לא היה בנתון זה לבדו כדי להוביל למסקנה שמצבה הרפואי של התובעת היה משתפר משמעותית או בכלל אילו נהגה כך, וזאת בהעדר חוות דעת רפואית מטעם הנתבע התומכת בטענה זו. אני מקבלת אפוא את טענת התובעת, המתבססת על חוות הדעת הרפואית מטעמה שעיקריה פורטו על ידי לעיל, כי הנתבע התרשל הן בעצם בעריכת הניתוח לתובעת והן בטיפול שהעניק לה לאחריו, ודוחה את טענת הנתבע לרשלנות תורמת כלשהי מצדה של התובעת.

על רקע הנתונים דלעיל אני סבורה כי יהא נכון להעמיד את שיעור הגריעה מכושר ההשתכרות של התובעת בשל מצבה הרפואי על 30%.

סיכומו של דבר, הנתבע ישלם לתובעת סך של 922,000 ₪ בצירוף החזר אגרה כפי ששולמה, ובצירוף שכר המומחים מטעם התובעת, והכל בצירוף ריבית והצמדה מיום התשלום.

מה דינה של בקשה לבטול מחיקה מחוסר מעש לאחר שהצדדים היתעלמו מהחלטות בית המשפט, הפרו את הוראות תקנות סד"א ולא מימשו את הצהרותיהם בבקשות חוזרות ונישנות? רקע לפני בתביעת נזיקין בגין רשלנות רפואית.

יצוין, כי זהו הדין גם במקרים "קרובים" אחרים וראו החלטת בית משפט השלום בירושלים בתיק 35823-05-14 עידן לוסקי נ' מתן מויאל מיום 16/10/17.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים בהקדם.

...

כיום - בחשיבה לאחור - סבורני שאותו שופט צעיר צדק ואני (ושופטי המחלקה) טעו.

סבורני שתיק זה הוא דוגמה טובה לכך.

כמצוות התקנות שצוטטו לעיל ומשלא מצאתי כל סיבה לפטור מי מהצדדים מלשלם הוצאות לטובת אוצר המדינה, הנני מחייב הן את התובע והן את הנתבעת לשלם לאוצר המדינה, סך של 1,800 ₪.

בית משפט השלום בירושלים ת"א 18515-02-17 פלוני נ' יקיר-כפר שיתופי בע"מ בפני כב' השופט אילן סלע פלוני ע"י ב"כ עו"ד אהרון ריבלין התובע 1. יקיר - כפר שיתופי בע"מ 2. כלל חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עו"ד אורלי פרימס הנתבעות פסק דין

         תביעה בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע, יליד 1959, ביום 19.07.15.

בתביעה שהוגשה בגין תאונה זו, מונה ד"ר יצחקי כמומחה מטעם בית המשפט, וזה קבע כי לתובע נכות בשיעור 23.5% ובהתאם לתקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגות נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956, הועמדה הנכות על 30% לצמיתות.

מר ברוך סיפר בתצהירו, כי ביום 9.12.15 פנה במכתב התראה למזכירות היישוב בו הזהיר מפני הסכנה הנשקפת מגמל המים שברחבת הכניסה לבית הכנסת.

"עצם העובדה שאדם התחלק ונפל אין בה כשלעצמה כדי להצביע על רשלנות מצד בעלי המקום. נפילה או התחלקות היא תופעה רגילה בחיים. ואם בפנים הבית כך, בחוץ, במקום פתוח, על אחת כמה וכמה (ת"א (מחוזי-י-ם) 277/59 פרלשטיין נ' מעלה החמישה (פורסם בנבו, 1.09.63)). יש לבחון כל מקרה ומקרה בנסיבותיו.

...

אדרבה, התובע אישר כי הוא אינו מתקשה בנהיגה, ובתביעתו למוסד לביטוח לאומי, צויין כאמור, כי התובע "מתהלך ללא תמיכה". כאמור, התביעה נדחית משלא הוכח כי התובע נפל כתוצאה מהתקלות בצינור, ובהעדר אחריות של הנתבעת, הרי שגם אם נפל התובע כתוצאה מהיתקלות בצינור, דין תביעתו להידחות.

התוצאה היא שגם אם הייתי פוסק לתובע פיצוי כאמור, הוא היה נבלע בתגמולי המוסד לביטוח לאומי.

התוצאה היא אפוא, כי התביעה נדחית, הן בשל כך שלא הוכחו נסיבות הנפילה; הן בשל כך שלא הוכח כי הנתבעת התרשלה; אף אילו הייתה התביעה מתקבלת, בכל מקרה היה לפסוק לתובע אשם תורם בשיעור של 80%, ותביעתו ממילא הייתה נבלעת בתגמולי המוסד לביטוח לאומי.

לפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' הרשמת הבכירה א' ון-קרפלד) מיום 4.7.22, בגדריו נדחתה תביעת המערערת בתאד"מ 43456-07-21 נגד המשיב.

בבית משפט השלום בכפר סבא תבע המשיב את המערערת לפצותו בסך 21,612 ₪ בגין נזקים שנגרמו לרכב, לטענתו עקב רשלנות המערערת, אשר לא דאגה להסרת שבר מתכת שהושאר על הכביש עקב תאונה קודמת.

המזכירות תמציא את פסק-הדין לב"כ הצדדים.

...

לדידי, שגה בית המשפט קמא בעשותו כן, ולעניין זה, אצטט מדבריו של כב' השופט י' עמית, בעניין הסתדרות מדיצינית הדסה, היפים גם לענייננו: "המקרה שלפנינו מוכיח שוב כי מתן הנמקה במסגרת פסק דין לפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, עלול לסכל את התכליות שבבסיס מוסד זה. חלף סיום מהיר ויעיל של המחלוקת בין הצדדים, נמצאנו נדרשים לגופן של סוגיות משפטיות ועובדתיות, ואם כך, מה הועילו חכמים בתקנתם?". במקרה שלפניי אין מדובר בפסק דין מנומק, כדוגמת פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בעניין הסתדרות מדיצינית הדסה, שהחזיק 10 עמודים והנמקת בית המשפט קמא הייתה קצרצרה ביותר.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, התוצאה היא כי הערעור נדחה, לאחר שלא נמצא מקום להתערב בפסק דינו של בית המשפט קמא, שניתן לפי סעיף 79א. לחוק בתי המשפט.

המערערת תשלם למשיב הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 3,000 ₪ וזאת תוך 45 ימים מהיום.

העירעור מופנה נגד פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט א' לנג) בת.א. 42030-12-20 (להלן – פסק הדין).

בפסק הדין נדחתה תביעה של המערער נגד המדינה, בה טען כי נגרמו לו נזקים בשל התרשלות בחקירת מישטרה ובהליך פלילי שנוהלו נגדו.

ברם, כפי שקבע בית משפט קמא בפסק דינו, אין בכך כדי ללמד שהחלטת רשויות התביעה, לפיה היה קיים סיכוי סביר להרשעה, הייתה נגועה באי סבירות קיצונית.

המזכירות תעביר לצדדים העתק מפסק הדין.

...

לאחר שנתנו דעתנו לטענות המערער, על רקע כלל החומר שבפנינו, הגענו למסקנה כי יש לדחות את הערעור בלא צורך בתשובה (ראו תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018 (להלן – התקנות)).

נוסיף, כי קבלת עמדתה של הפרקליטות על ידי בית המשפט שהרשיע את המערער מחזקת את המסקנה כי פעולת רשויות האכיפה בחקירה ובהגשת כתב האישום הייתה בתוך תחומיו של מתחם הסבירות.

העובדה שערכאה שיפוטית קבעה כך, ואף הכריעה כי אין במחדלים האמורים כדי ללמד על ספק סביר באשמה, מחזקת מסקנה זו. גם כאן, העובדה שערכאה שיפוטית גבוהה יותר קבעה בדיעבד אחרת, אינה מאיינת את סבירות שיקול הדעת מעיקרו.

התוצאה של כל האמור היא, כי אנו דוחים את הערעור.