תביעה בגין רשלנות בטיפול שיניים במכבידנט

בפני תביעה כספית במסגרתה עתרה התובעת איריס רובינוב (להלן: "התובעת") לחייב את הנתבעת ד"ר ליאורה בלסקי רבינוביץ, רופאת שיניים במקצועה, (להלן: "הנתבעת") לשלם לה סך של – 1,500 ₪ בגין רשלנות רפואית ואלימות מילולית אשר גרמו לה, לטענתה "כאב וסבל מתמשכים לרבות עוגמת נפש, אבדן רווחה נפשית ואובדן הנאה בטיול". הנתבעת עתרה בהגנתה לדחיית תביעת התובעת שהוגשה נגדה בציינה כי התובעת זכתה לטפול רפואי, מקצועי, אחראי ונאות, תוך מתן יחס הולם במסגרת יחסי רופא ומטופל וכי לא ננקטה כלפיה אלימות מילולית כלשהיא כטענתה.

...

משכך, קובעת אני בקבלי גרסת הנתבעת שהוכחה בפני ולא נסתרה בראיה ממשית כלשהי ע"י התובעת אשר אף אישרה בעדותה כי לא היתה כל רשלנות רפואית בטפול בה – שטענת התובעת לפיה היתה רשלנות רפואית בטפול בה ע"י הנתבעת – אין בה ממש דינה להדחות וכך אני מורה.

באשר לטענת התובעת לפיה נקטה הנתבעת בלשון אלימות מילולית כלפיה – אף טענה זו דינה להדחות וכך אני מורה.

לסיכום, תביעת התובעת – נדחית.

תביעה כספית ע"ס 8,100 ₪ שהגישה התובעת, מטופלת, כנגד הנתבע, רופא השיניים שטיפל בה. לטענתה, ביולי 2008, לאחר שעקר הנתבע את השן העליונה (שן מס' 12) המליץ לה לבצע תותבת עליונה לשיניה הקדמיות: "התקנת התותבת תיתן מענה הן לשן שנעקרה והן לשיניים הסמוכות לה, במידה ויפלו". כך, לטענתה אמר לה הנתבע ובהמשך שיכנעה אותה עובדת מרפאתו עדינה: "בהתחלה התנגדתי בכל תוקף אבל עדינה דיברה על ליבי שעות ושכנעה אותי, תעשי תותבת זה יהיה לך טוב" (עמוד 6 שורות 28-29 לפרוטוקול).

הנתבע הכחיש כי העליב את התובעת ולפיכך טען כי יש לדחות על הסף תביעתה, תוך חיוב התובעת בהוצאות לדוגמה, בשל הלבנת פניו והעלאת טענות סרק ללא ביסוס.

על מנת להסיר ספק האם העניק בית המשפט לתובעת סעד של השבה משנדחתה טענת ההתרשלות וככל שיטען כי מדובר בסעד שלא נידרש בכתב התביעה, כאן המקום להשיב כי התביעה הוגשה כתביעה לבית המשפט לתביעות קטנות והועברה לבית משפט זה. התובעת, להבדיל מהנתבע, לא הייתה מיוצגת ומכל מקום לבית המשפט סמכות ליתן סעד, כאשר כל העובדות הדרושות להענקת הסעד התבררו בפני בית המשפט ובפניו מונחות כל הראיות המאפשרות לו להכריע לגבי הסעד הנוסף, כך – בעניינינו.

...

המחלוקת בין הצדדים, היא האם ידעה התובעת את הנתבע בדבר העדר התאמה של התותבת ולכאבים מהם סבלה כתוצאה מכך, והאם טיפל הנתבע בתובעת באופן שבסופו של דבר אפשר לתובעת להרכיב את התותבת.

יובהר כי אין אני קובעת שהנתבע התרשל בעבודתו אלא כל שאני קובעת כי הנתבע לא השלים עבודתו כדבעי.

בנוסף אני קובעת כי הדבר מתחייב מן הרצון להגיע לתוצאה צודקת (ראו ע"א 9137/07 אוסיפובה נ' קלישטיין (30.12.2008); ע"א 69/98 מחאג'נה נ' מחאג'נה, פסקה 12 לפסק דינו של כבוד השופט לוי (8.6.2005); רע"א 196/88 טומשבסקי נ' אופנהיימר, פ"ד מב(4) 365, 372 (1988); ע"א 253/84 ספיר נ' ספיר, פ"ד מב (3) 14, 18 (1988); גורן, עמוד 78).

הנני קובעת כי אין מקום להורות על פיצוי בגין טענה זו – הדברים שנכתבו בכתבי ההגנה הם בגדר "פרסום מותר" לפי סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965 (פרסום תוך כדי הליך משפטי).

לטענת מומחה התובע, הטיפול הרפואי שניתן לתובע היה רשלני (כתרים וטיפולי שורש לקויים ביותר, אשר גרמו לפגיעה פריודנטלית, עששת, צורך בעקירת שיניים ובהרמת סינוס עם השתלת עצם, ביצוע שתלים ועוד), בחלקו מיותר (טפולי השורש), וגרם במישרין לנזק המפורט בכתב התביעה (סדרה ארוכה של טיפולים אצל ד"ר דנקנר ומרפאת מכבידנט; ראה פירוט להלן).

בנוסף, על פי הקביעות בחוות הדעת אותן אני מקבל, הנזק שניגרם לתובע (פגיעה פריודנטלית, עששת, צורך בעקירת שיניים ובהרמת סינוס עם השתלת עצם, ביצוע שתלים ועוד), והטיפולים שעבר התובע אצל ד"ר דנקנר ובמכבידנט, הנם כתוצאה מהטיפול הרשלני שניתן לו על ידי הנתבע.

הנזק טפולי שיניים אני מקבל במלואן את קביעות מומחה התובע באשר לגובה הנזק שניגרם לתובע בגין עלויות הטיפול אצל ד"ר דנקנר, לו שילם התובע סך כולל של 42,000 ₪ (במעוגל), וכן בגין עלויות הטיפול במכבידנט, בסך כולל של 71,000 ₪.

...

הנזק טיפולי שיניים אני מקבל במלואן את קביעות מומחה התובע באשר לגובה הנזק שנגרם לתובע בגין עלויות הטיפול אצל ד"ר דנקנר, לו שילם התובע סך כולל של 42,000 ₪ (במעוגל), וכן בגין עלויות הטיפול במכבידנט, בסך כולל של 71,000 ₪.

אשר על כן, אני קובע כי התובע לא הצליח להוכיח טענותיו בעניין זה, ועל כן לא ייפסק פיצוי בגין ראש נזק זה. הוצאות ונסיעות (לעבר ולעתיד) התובע לא הצליח להוכיח כנדרש את סכום ההוצאות הנטען.

סוף דבר אשר על כן, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 153,000 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 20% בתוספת מע"מ בגינו, אגרת משפט משוערכת (אם שולמה) ויתרת אגרה.