תביעה בגין רכישת רכב פגום ללא בדיקה

ביום 22.10.21, נערכה בדיקה לרכב המדובר, לא נמצא כל פגם והנתבעים רכשו את הרכב בסכום של 27,500 ₪.

הכרעה: לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים התומכים, כמו גם שמעתי את עדויות הצדדים וחקירותיהם בפניי, סבורני כי דין התביעה העיקרית להיתקבל בחלקה, רק לעניין אי תשלום דמי התיווך תוך דחיית תביעת התובע בגין לשון הרע, וכן לדחות את התביעה שכנגד, בהנתן כי לא הוכח כי הנתבעים הוטעו על ידי התובע ו/או כי הרכב שנמכר להם אינו מתאים מבחינת סוגו, תאורו, איכותו או תכונותיו, להלן נימוקיי: עיקר טענת התובעים שכנגד, היא כי הרכב היה בבעלות חברה קודם למכירתו לגב' מירב, ממנה רכשו את הרכב.

...

התביעה שכנגד נדחית.

אשר על כן, הנתבעים ישלמו לתובע סך של 2,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

בסה"כ ישלמו הנתבעים לתובע סך של 2,750 ₪.

לפניי תובענה כספית בסך של 51,037 ₪, אשר עניינה השבת חלק מהתמורה ששולמה במסגרת עסקה לרכישת רכב, תשלום פיצויים מוסכמים בגין הפרה יסודית של הסכם הרכישה, החזר הוצאות לתיקון ליקויים ופגמים שלא גולו בעת הרכישה ובנוסף פיצויים בגין עוגמת נפש.

גם אם התרשלה התובעת בכך שלא בדקה את הרכב במכון רשוי או לא בדקה את הסטוריית הנזקים ברכב, עדיין, כאשר מדובר בנזק כה מהותי, אין בכך כדי לפטור את הנתבע מהפניה לנזק זה, וכאמור בעיניין שיפריס לעיל,  "רק ידיעה ממשית של הקונה על אודות אי-ההתאמה תספיק כדי להחריג את תחולתו של סעיף 16 לחוק המכר; רשלנות, ואפילו רשלנות חמורה, מצִדו, אין בה די כדי להציל את המוכר" ". (ההדגשות שלי).

זכאות לפצוי בגין החלפת כוהלים ברכב ביום 24.2.19 בסך של 2,223 ₪- בעיניין זה העיד לפניי, מטעם התובעת, מר סולימאן עמור, בעלים של מוסך אשר ביצע עבודה זו. העד מסר כי: "הכהלים והפלגים קשורים לחשמל הם היו כולם חלודים זאת אומרת שזה נגרם בגלל המים." בהעדר ראיה לסתור, אני מקבלת את גרסת העד ומכירה בזכאות התובעת לפצוי בסך של 2,223 ₪ בגין הוצאה זו. החלפת מחשב ותכנות מחשב ביום 19.3.19 בסך של 4,095 ₪- הנתבע הודה בסיכומיו שהסכים לפצות את התובעת בגין נזק זה. אמנם בהמשך דבריו סייג הנתבע הסכמתו בכך שטען כי הסכים רק כדי להפיס את דעת התובעת ולא משום שהכיר באחריותו.

...

דיון והכרעה: לאחר שבחנתי טענות הצדדים ועיינתי בכל אשר מונח לפניי, באתי לכלל דעה שיש לקבל את התביעה, אם כי לא ראיתי לפסוק לתובעת את מלוא הסכום שתבעה, כי אם חלקו בלבד, וזאת כפי שיפורט להלן: עסקינן כאמור בעסקת חליפין למכירת רכב משומש, כאשר הנתבע הוא סוחר רכב.

לפיכך אני קובעת כי התובעת זכאית למחצית מעלות השכרת הרכב החלופי בסך של 612.5 ₪ בלבד.

לפיכך אני קובעת כי התובעת זכאית לפיצוי בסך של 600 ₪ בגין הוצאה זו. גרר- התובעת צירפה 2 קבלות- על האחת לא צוין מועד הגרירה ועל שניה צוין כי הגרירה בוצעה למוסך העמק בבאר שבע.

סך הפיצוי שישלם הנתבע לתובעת 15,854.5 ₪.

במסגרת הסכם הרכישה ומכוח חובתה של אלבר על פי חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), התשס"ח-2008 (להלן: "חוק מכירת רכב משומש"), מסרה אלבר לאורן טופס גילוי נאות שבו הצהרה של אלבר לגבי מצבו הטכני של הרכב ורשימת הליקויים בו, כאשר הצהרת אלבר מפנה לטופס בדיקת הרכב.

השאלה המרכזית בתובענה זו היא האם אורן ביטל כדין את הסכם הרכישה והאם אורן זכאי להשבה ולנזקים נוספים שנגרמו לו. טענות אורן בכתב התביעה (בתמצית) אורן טוען שהסכם הרכישה הופר על ידי אלבר; שאלבר הפרה את חובת תום הלב הן במשא ומתן על הסכם הרכישה והן בבצוע הסכם הרכישה; אלבר גרמה לאורן לרכוש רכב פגום והטעתה אותו לחשוב שהוא רוכש רכב תקין; אלבר היתחמקה מלטפל ברכב והעמידה את אורן בפני שוקת שבורה.

תביעת אורן לסך של 20,000 ₪ בגין פיצוי עבור הנזק שניגרם לאורן כתוצאה ממכירת רכב פגום ואי מתן שירות מצד אלבר: מדובר בטענה כללית שלא בוססה בראיות כלשהן ביחס לנזק שניגרם לאורן.

...

בנסיבות אלו, בשים לב גם לסכום העסקה ולהתמשכות עוגמת הנפש, אני סבור שסכום הפיצוי הראוי הוא 8,000 ₪.

לסיכום, הסכום שאלבר חייבת לאורן הוא 77,369 ₪.

מאחר ובסופו של דבר התביעה התקבלה לא במלואה אלא כ- 75% ממנה, אני מוצא לנכון להעמיד את סכום שכר הטרחה על סך של 21,000 ₪.

התוצאה אני מחייב את אלבר לשלם לאורן סך של 77,369 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין החל ממועד הגשת התביעה (14.12.20) ועד התשלום המלא בפועל.

דיון והכרעה השאלה הניצבת בפניי הנה האם יש לחייב את הנתבעת בעלות ההוצאות שנגרמו לתובע בגין שלל התקלות שהופיעו ברכבו, ומכירתו בערך נמוך משווי השוק שעה שלא הוצגה בפניו הבדיקה העדכנית של הרכב בעת הרכישה ונוכח כלל היתנהלות הצדדים.

אילו היה מוצג לתובע הבדיקה העדכנית מיום 1.12.21 אזי לתובע הייתה ניתנת האפשרות לבחון במעמד הרכישה האם לרכוש את הרכב או לא. שעה שניתן בידי התובע מידע חסר ומטעה, נשללה מהתובע האפשרות להפעיל שיקול דעת ולקבל החלטה המתבססת על כלל הנתונים [ר' ת״א 35683-11-11 טרבנסקי נ׳ מוטורס בע״מ (פוסם במאגרים, 23.3.2014)] באשר לטענת הנתבעת בדבר העידר קשר סיבתי בין הליקויים שמוצגים בבדיקה שלא הוצגה לתובע לבין הליקויים שנמצאו במנוע לאחר הרכישה, אני סבור כי אין בטענה זו כדי לאיין את תביעת התובע.

נזקים: לאור האמור לעיל, אני מוצא שעל הנתבעת לפצות את התובע בנזקים שנגרמו לו בעקבות רכישת רכב פגום, שמצבו האמתי לא הוצג לתובע.

...

לאחר שקראתי את טענות הצדדים ושמעתי את עדותם, אני מוצא כי יש לקבל את התביעה.

ביחס לטענה זו, סבורני כי אין בכך כדיי לפטור את הנתבעת מאחריות.

אילו היה מוצג לתובע הבדיקה העדכנית מיום 1.12.21 אזי לתובע הייתה ניתנת האפשרות לבחון במעמד הרכישה האם לרכוש את הרכב או לא. שעה שניתן בידי התובע מידע חסר ומטעה, נשללה מהתובע האפשרות להפעיל שיקול דעת ולקבל החלטה המתבססת על כלל הנתונים [ר' ת״א 35683-11-11 טרבנסקי נ׳ מוטורס בע״מ (פוסם במאגרים, 23.3.2014)] באשר לטענת הנתבעת בדבר העדר קשר סיבתי בין הליקויים שמוצגים בבדיקה שלא הוצגה לתובע לבין הליקויים שנמצאו במנוע לאחר הרכישה, אני סבור כי אין בטענה זו כדי לאיין את תביעת התובע.

בעקבות ארוע זה וחששו מפני הטיפול המצבר בעל מתח גבוה ללא הסמיכה הגיע התובע למרכז שירות מורשה של הנתבעת, שם – לאחר בחינה ובדיקה – התברר כי תיקון התקלה דורש החלפה של סוללת הליתיום ברכב אך הנתבעת לא החזיקה באותה עת סוללה חליפית, לטענתה משום שמדובר בתקלה נדירה ונוכח משבר הקורונה אשר פגע בשרשרת הייצור והאספקה של חלקי חילוף שונים, ועל כן היה עליה לייבא סוללה חדשה מחו"ל והובהר לתובע כי מועד הגעתה ותיקון הרכב אינו ידוע.

במקרה בו עסק פסק הדין האמור לא הוכחה סיבת התקלה בעוד שבדנן כלל לא עלתה טענה כי לתובע היתה השפעה כלשהיא על הפגם ולא היתה מחלוקת על כך שמדובר בפגם ברכב שהיה הכרח להחליף בו רכיב משמעותי, כמו כן לא עלתה במקרה האמור הטענה שהרכב החלופי שסופק היה ברמה פחותה מזו של הרכב שרכש התובע כבדידן, ועל כן אין מקום להיסק המבוקש.

בת"א (שלום ת"א) 45417/99 המסנן התקנות ושורים בע"מ נ' מכשירי תנועה בע"מ (30.10.2002) דן בית המשפט בתביעה לביטול עיסקה לרכישת כלי רכב יוקרתי מסוג פורד אקספלורר בשל אי התאמה אשר כחודשיים וחצי לאחר קבלתו החלו להתגלות בו תקלות חוזרות מהותיות וקשות לאיתור ובעטיין שהה הרכב במוסך תקופות ארוכות ורק לאחר שנה וחצי תוקן הפגם.

בת"ק (ירושלים) 24748-05-15 רועי טפירו נ' מרכז שירות איכות קיה בע"מ (16.12.2015) דן בית המשפט בתביעה לפצוי בשל ליקויים ברכב שרכש התובע, בשל אובדן ההנאה מהשמוש ברכב והטרחה ובטול הזמן שנגרמו לתובע בשל אי תקינות הרכב, ובהיתחשב באופי הליקויים, במספר הפעמים שהגיע התובע למוסך ובעובדה שהרכב שהה במוסך לצורך ביצוע התיקונים במשך כשבועיים, נפסק לטובת התובע פיצוי בסך של 3,000 ₪.

...

עם זאת, כפי שצוין לעיל, הנתבעת היתה מחויבת להחליף את הסוללה בתוך 7 ימי עבודה, ועל כן אני סבור כי התובע זכאי לפיצוי מזערי על עוגמת נפש הנובעת מטעם זה באופן ממוקד אך ורק בגין יתרת הימים עד לקבלת הרכב החליפי.

יתרה מכך, התובע לא הציג ראיות לעניין הפחתה בהיקף השימוש ברכב לאחר תיקונו לעומת תקופת שגרה והעובדה שהמשיך לנסוע ברכב לאורך התקופה נוליכה למסקנה כי אפילו קיומו של החשש הנטען באופן סובייקטיבי לא הוכח.

סוף דבר בהינתן המסקנות האמורות, התביעה מתקבלת בחלקה ואני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 8,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה – 24.11.22.