תביעה בגין רכישת רכב משומש פגום עם אחריות

לפניי תביעה אותה הגיש התובע נגד סוחר כלי רכב משומשים בגין נזקים והפסדים שנגרמו לו, לטענתו, בעקבות רכישת רכב משומש.

לטענת התובע, הנתבע הוא הנושא באחריות לכך שרישום המישכון לא בוטל לפני ביצוע העסקה מושא התביעה.

בנסיבות אלה, בהסכם נרשם מפורשות, כי הקונה מצהיר שבדק את הרכב בעצמו ומצא אותו מתאים לצרכיו וכי הוא מוותר על כל טענה של פגם ו/או אי התאמה.

...

יתרה מזאת – לא עלה בידי התובע להוכיח את גובה הנזק שנגרם לו, כביכול, בשל אי יציאתה אל הפועל של אותה עסקת "טרייד אין", שכן הוא לא צירף ולו מסמך אחד לעניין זה. טופס גילוי נאות: בשים לב לקביעתי כי דין התביעה להיות מסולקת על הסף, בשים לב לקביעתי כי התובע בדק את הרכב במכון בדיקות מורשה לפני קבלת המסירה (ומצא אותו מתאים לצרכיו) ובשים לב לקביעתי כי בכל מקרה לא עלה בידי התובע להוכיח את נזקיו – הרי שהדיון בסוגיית טופס גילוי נאות הופך לדיון תיאורטי.

סיכום: לא עלה בידי התובע להוכיח את תביעתו ודינה להידחות.

אני מחייב את התובע בהוצאות הנתבע ובשכ"ט עו"ד בסך כולל של 13,000 ₪ - סכום שישולם תוך 30 יום מהיום, אחרת יישא הפרשי ריבית והצמדה כדין מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בתאריך 1.12.19 רכש בן זוגה של התובעת, עבורה, רכב משומש מסוג רנו (מ.ר 50-580-52).

הנתבעת טוענת, בתמצית, כי בין הצדדים נחתם הסכם המסדיר את מערכת היחסים החוזית ביניהם, לבן הזוג ניתנה אפשרות לבדוק את הרכב עובר לרכישתו, הוא אף חתם על טופס גילוי נאות כמתחייב על פי הדין, ובכל מקרה לא הובטחה אחריות לרכב שהוא רכב בן 7 שנים אשר לו 130,000 ק"מ (עמ' 3 שו' 12-13).

בנוסף, בן הזוג חתם את הצהרה נפרדת לפיה הוא מאשר שקבל את הרכב לחזקתו "לאחר שהרכב נבדק על ידי או על ידי מומחה מטעמי ונימצא תקין לשביעות רצוני" (ראו הצהרה שצורפה לכתב התביעה).

נוהג זה לא הוכח, בעוד שבהסכם הוסכם במפורש כי "ידוע לו [לקונה – הערה אינה במקור. מ.א.ק] כי אין ולא קיימת כל אחריות של המוכר לטיב הרכב ו/או כל אחריות לפגם מולד שלא ידוע בעת חתימת הצדדים על ההסכם". זהו ההסכם בין הצדדים, וכל טענה בעל-פה (כטענת בן הזוג שניתנה אחריות לחלקי הרכב) הסותרת את הכתב, דינה להדחות.

...

לאחר שעיינתי בתיק בית המשפט, שמעתי את התובעת ובן זוגה ואת בעליה של הנתבעת, דין התביעה להידחות.

נוהג זה לא הוכח, בעוד שבהסכם הוסכם במפורש כי "ידוע לו [לקונה – הערה אינה במקור. מ.א.ק] כי אין ולא קיימת כל אחריות של המוכר לטיב הרכב ו/או כל אחריות לפגם מולד שלא ידוע בעת חתימת הצדדים על ההסכם". זהו ההסכם בין הצדדים, וכל טענה בעל-פה (כטענת בן הזוג שניתנה אחריות לחלקי הרכב) הסותרת את הכתב, דינה להידחות.

לאור כל האמור לעיל, דין התביעה להידחות.

לפניי תביעה כספית על סך 66,000 ₪ שעניינה פיצוי בגין נזקים שלטענת התובע נגרמו לו עקב רכישת רכב משומש.

בפרט, הנתבעים הפרו את חובתם לפי סעיף 4(א) לחוק מכירת רכב משומש שכן לא נערך הסכם מכר בכתב, לא נימסר לו טופס גילוי נאות ולא גילו לו פגמים מהותיים ברכב.

התובע מדגיש כי הנתבעים נושאים באחריות מוגברת לחובת תום הלב בתור מי שתחום עיסוקים הוא מכירת רכבים משומשים.

...

הנתבעים ישלמו לתובע, ביחד ולחוד פיצוי בסך של 20,000 ₪ (רכיב הפיצוי בגין הרכב) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד היום.

כן ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד פיצוי נוסף בסך של 8,000 ₪ בערכו כיום (בגין עוגמת הנפש) .

כן ישלמו הנתבעים לתובע הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 9,000 ₪ .

בפני תביעה בסך של 28,003 ₪ שהוגשה על ידי התובע ועניינה באחריות הנתבעת לפגמים רבים שהתגלו ברכב לאחר רכישתו מהנתבעת.

לטענת הנתבעת, התובע רכש רכב משומש ללא אחריות ותיקונים במצבו AS IS. כמו כן חתם על טופס גילוי נאות במסגרתו הוצג בפניו מצבו המכני של הרכב כפי שהיה בידיעת הנתבעת במעמד ביצוע העסקה ודוח קומפיוטסט- היא הבדיקה משנה 2017.

מסירת מידע חלקי או מטעה חושפת את המוכר לקנסות ולתביעות, כאשר תחולת חוק מכירת רכב משומש היא על "עוסק ברכב". דינים נוספים החלים בענייננו הנם חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- 1973, והחובה לנהוג בתום לב ובהגינות במשא ומתן ולהציג בפני הרוכש את כלל הנתנים המצויים בידי המוכר לגבי המוצר הנמכר.

נזקים: לאור האמור לעיל, אני מוצא שעל הנתבעת לפצות את התובע בנזקים שנגרמו לו בעקבות רכישת רכב פגום, שמצבו האמתי לא הוצג לתובע.

...

לאחר שקראתי את טענות הצדדים ושמעתי את עדותם, אני מוצא כי יש לקבל את התביעה.

ביחס לטענה זו, סבורני כי אין בכך כדיי לפטור את הנתבעת מאחריות.

אילו היה מוצג לתובע הבדיקה העדכנית מיום 1.12.21 אזי לתובע הייתה ניתנת האפשרות לבחון במעמד הרכישה האם לרכוש את הרכב או לא. שעה שניתן בידי התובע מידע חסר ומטעה, נשללה מהתובע האפשרות להפעיל שיקול דעת ולקבל החלטה המתבססת על כלל הנתונים [ר' ת״א 35683-11-11 טרבנסקי נ׳ מוטורס בע״מ (פוסם במאגרים, 23.3.2014)] באשר לטענת הנתבעת בדבר העדר קשר סיבתי בין הליקויים שמוצגים בבדיקה שלא הוצגה לתובע לבין הליקויים שנמצאו במנוע לאחר הרכישה, אני סבור כי אין בטענה זו כדי לאיין את תביעת התובע.

א – הרקע לבקשה ביום 20.6.2022 הגיש התובע את התביעה בהליך זה, במסגרתה טען כי הוא הבעלים של רכב מידגם Jeep Grand Cherokee (שעלה על הכביש בחודש יוני 2019), אותו רכש ממגרש למכירת רכבים משומשים ביום 26.2.2020, בעודו באחריות היבואנית (להלן: "הרכב").

לטענת הנתבעת, החשבוניות שצורפו לתביעה הוצאו על שם חברה שאינה צד להליך, ולכן יש לסלק על הסף את התביעה מחמת העדר יריבות.

מיותר לציין שהאחריות לרכב כוללת תיקון או החלפה בעקבות כשל טכני ו/או פגם ייצור ואינה כוללת בתוכה נזקים שקרו כתוצאה מהתערבות במערכות הרכב המקוריות - כולל נזקים תוצאתיים.

...

לפיכך, אני דוחה את הטענה, לפיה מדובר בטענה ש"הוחבאה" על-ידי הנתבעת או שהועלתה רק לאחרונה.

עם זאת, צירוף חברת JGAS אינו שולל מן הנתבעת טענה כלשהי העומדת לה. באיזון בין כלל השיקולים שנמנו, סבורני כי יש להיעתר לבקשה, אולם בכפוף לתשלום הוצאות לנתבעת, וזאת בשים לב לכך שהעובדות העומדות בבסיס הבקשה היו ידועות לתובע בשלב מוקדם יותר (ואף בטרם הגשת התביעה), בשים לב לעיכוב בבירור ההליך שיגרום התיקון המבוקש וכן נוכח העבודה הנוספת שיהא עליה להשקיע בהכנת כתב הגנה מתוקן והשלמת ראיותיה, ככל ותרצה לעשות כן. בעניין זה אני מפנה לדבריו של כב' השופט נ' סולברג ברע"א 7466/17 אסיסקוביץ נ' מועצה אזורית הר חברון, פִסקה 9 (20.12.2017): "אכן, תיקון כתב התביעה יביא לעיכוב נוסף בהליך, ויחייב את תיקונם של כתבי ההגנה – אך על כל 'פשעים' יכסה התשלום הכספי, על ההוצאות היתרות שגרמו המבקשים, ועל הסירבול שנגרם בעטיים." ד – סיכום אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה לתיקון כתב התביעה על דרך הוספת חברת ג'יי. גז בע"מ (JGAS) כנתבעת נוספת.

לאחר שימלא התובע אחר התנאים שנמנו, ימציא התובע את כתב התביעה המתוקן לחברת JGAS (בצירוף החלטתי זו).