תביעה בגין רכישת סל תקשורת לטובת משרד

סעיף 14 קבע כי ליקויים בדירות יתוקנו עד ליום 30.6.16 וכי תופקד בידי עו"ד אדטו ערבות בסך 100,000 ₪ לטובת ביצוע תקוני בדק וכי היא תוחזק עד לתיקון הליקויים או עד להכרעת בורר או פוסק.

מדובר בתביעה חוזית ולא בתביעה לפי חוק המכר כיוון שאינו חל בהסכמי תמ"א לחזוק מבנה, להבדיל מהסכמי פינוי בינוי ולכן החוקים החדשים שהתובע הזכיר אינם חלים בעיניינו ולהוכחה- הבהרות ממונה חוק המכר במשרד השיכון והבינוי.

אביה נאלץ להוציא כ-100,000 ₪ ונשמרו קבלות ע"ס 22,000 ₪ שמצורפים לתצהירה (בפועל צורפו קבלות בגין רכישות בסך של 11,136) ובתצהירה מופיעה טבלה המפרטת מוצרים שלטענתם הוחלפו ולידם ערך המוצרים הנקוב בשוק ביום הגשת התביעה).

הוא טיפל בחלק מתקלות בזק כי יש לו קצת ניסיון בתחום התיקשורת, אם נקרע כבל או נחתך הם היו מחברים אותו מחדש, חלק מהתקלות בארון הבזק תוקנו על ידי טכנאי בזק.

הוא באופן אישי והעובדים השקיעו מירב המאמצים על מנת לסייע לתובע ואף מעבר לחובותיהם, כמו סיוע בהעלאת סלי קניות לביתו, ולרבות ביקורו בדירה ביום שבת כדי לתקן ליקוי בדירה.

...

בסעיף 21 והאחרון נכתב "אנו מאשרים ומסמיכים את קלוד טרטור, שמעון מזרחי, אבי לשמש כנציגות מטעמנו לצורך קידום וטיפול בכל הקשור ואו נובע מהסכם זה ומהסכם התמ"א אנו מסמיכים את הנציגות להאריך מועדים ולהסכים בכל הקשור לכך על פי שיקול דעתם. אנו פוטרים את הנציגות מכל אחריות בגין פעילותם". בסוף הסעיף חתמו הצדדים קלוד טרטור, שמעון מזרחי ואבי כחלון וכן הנתבעת על ההסכם.

באשר לנזקי תכולה, אינסטלטור תיקונים ורכישות שהיה על התובע להוציא מכספו- סבור אני כי הוצאות אלו באו לידי ביטוי בחישוב השתתפות התובע בעלות השיפוץ וכי הם נלקחו בחשבון בפגישתה של בת התובע ויקי ביום 3.8.15 אשר התקיימה זמן רב לאחר שהתקבלה חוות הדעת השמאית מטעם סוקר חברת הביטוח וכי אין לפצות התובע בכפל בגינם.

לאור האמור לעיל אני סבור כי יש לקבל תביעת התובע בעניין זה באופן חלקי בלבד ומעריך הנזק שנגרם לתובע לאורך השנים ועד להחלפת החלונות וניתוק החשמל על ידי תאמר בסך של 5,000 ₪, אליהם יש לצרף עלות חוות דעת בודק החשמל אותו הסכימה הנתבעת לשאת בסך 1,200 ₪.

בנסיבות העניין אני סבור כי הפיצוי בגובה 100 ₪ ליום אינו משקף את עגמת הנפש הרבה והמתמשכת אשר נגרמה לתובע בנסיבות המתוארות, גם לאור גילו וגם לאור הנסיבות המתוארות.

בית המשפט המחוזי בחיפה ה"פ 41776-03-16 סלים ואח' נ' משרד התשתיות/מע"צ - החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ ה"פ 41736-03-16 סלים ואח' נ' משרד התשתיות/מע"צ - החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ ה"פ 41686-03-16 סלים סלים נ' משרד התשתיות/מע"צ - החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ ה"פ 28548-03-16 סאלח סלים סלים נ' משרד התשתיות/מע"צ - החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ בפני כבוד השופט סארי ג'יוסי המבקשים 1. רפיק סלים 2. לאויזה מורשד סלים 3. ריאח מורשד סלים 4. מונזר סלים 5. בסאם מורשד סלים 6. איבתיסאם מורשד סלים 7. סבאח מורשד סלים 8. צאלח מורשד סלים ע"י ב"כ עו"ד סלים וקים המשיבה נתיבי ישראל החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ ע"י ב"כ עו"ד מאיר דהן פסק דין

התובענה הוגשה כנגד מ.ע.צ – החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ (להלן: מע"צ), אך כתב התשובה להמרצת הפתיחה הוגש על-ידי נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ (להלן: נתיבי ישראל), בעקבות החלטת ממשלת ישראל על סגירת מע"צ - יחידת הסמך על מחוזותיה והעתקת פעילותה לחברה הממשלתית נתיבי ישראל "אשר תעסוק בתכנון, פיתוח, הקמה, אחזקה וניהול תנועה של הדרכים הבינעירוניות". במסגרת כתבי טענותיהם ביקשו התובעים - רפיק, לאויזה, ריאח, מונדר, בסאם, איבתיסאם, סבאח, צאלח, כולם ממשפחת מורשד סלים (להלן: התובעים) לחייב כאמור את מע"צ, לשלם לכל אחד מהם, בהיותם הבעלים של 19,543 מ"ר במקרקעין הידועים כחלקה 18 בגוש 12196 מאדמות כפר אעבלין (להלן: המקרקעין) סך של 23,531 ₪ בתוספת הפרישי ריבית והצמדה מיום 12.4.2016 ועד היום, בגין הפקעת 3,943 מ"ר מהמקרקעין, לטובת הרחבת כביש 70.

בע"א 5964/03 עזבון המנוח ארידור ז"ל נ' עריית פתח תקווה, פ"ד(4) 437 (21.3.2013) (להלן: הילכת ארידור) נקבעו כללים לעניין היתיישנות תובענה ושיהוי בהגשתה, לפיהם עילת התביעה בגין פצויי הפקעה לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) 1943 (להלן: "פקודת הקרקעות") נולדת לכל המאוחר, במועד בו תפסה הרשות חזקה במקרקעין.

..אם כל מיסמך שמועבר בין צדדים במסגרת משא ומתן ייחשב כהודאה לצורך סעיף 9 לחוק ההתיישנות, יהיה בכך כדי לפגוע בנכונות צדדים יריבים ליצור תיקשורת מכל סוג שהוא ובודאי יפגע הדבר בנכונותם לנהל משא ומתן.

...

מבלי להידרש לטענת השיהוי או ההתיישנות, גורל התביעה דחייה בהעדר יריבות בין התובעים לבין נתיבי ישראל, ביחס להפקעה שבוצעה מכוח פקודת הקרקעות וחוק התכנון והבנייה, ועל כן אין מנוס מדחיית התובענה בנוגע לאותן הפקעות.

..לדעתי, איזון בין התכליות והשיקולים שעליהם עמדנו מוביל למסקנה כי יש לפרש את סמכות השר הקבועה בסעיף 190(א)(2) לחוק להענקת פיצויי סבל במקרה של הפקעה חלקית שלא השביחה את יתרת החלקה כסמכות רשות.

לאור כל האמור התביעה נדחית.

יתר על כן, לטענתו, קופת החולים רצתה כי יהיה "פיזור" של כמויות מכשירי שמיעה בדרגות השונות, בהתאם לצרכים כלכליים שלה, ולא בהתאם לטובת הלקוח, כפי שרצה התובע.

מחומר הראיות שהגישה הקופה עולה כי עד תחילת שנת 2011 עמד סך ההישתתפות של סל שירותי הבריאות למבוטחים בגין רכישת מכשיר שמיעה על סך של מאות ש"ח בלבד, בשעה שעלות מכשיר שמיעה עמדה על סך של אלפי שקלים חדשים עד לעשרות אלפי ₪.

שינוי עקרי בשיעור הישתתפות הסל נעשה במסגרת חוזר מנכ"ל משרד הבריאות מס' 4 מיום 23.1.11 (להלן: "חוזר מנכ"ל") במסגרתו הוגדל שיעור הישתתפות סל הבריאות בתקצוב של מכשיר שמיעה לבני 65 ומעלה מ- 851 ₪ ל- 3,000 ₪.

עם זאת בנסיבות העניין, בהן כתבה קופת החולים, על התובע לצד ג', כי הגיש לקופת החולים בקשות פיקטיביות לשינוי המלצת קלינאי התיקשורת של הכללית, ולכך, לא הובאו ראיות מספיקות בתובענה שלפני, לא ראיתי לנכון לחייב את התובע בהוצאות.

...

עם זאת, אני סבורה כי בנסיבות העניין, חוסה הפרסום תחת הגנות החוק, ולו הגנת תום הלב בהתאם לסעיף 15 לחוק (ובעיקר לפי סעיף 15(3) לחוק – הגנה על עניין אישי כשר של המפרסם, ואף סעיף 15(2) לחוק – חובה חוקית מוסרית או חברתית).

לאור כל האמור לעיל, נדחית התביעה.

בשנת 2010 אישר משרד התיקשורת לבזק לשווק סלי שירותים הכוללים תשתית אינטרנט וגישה לאינטרנט באמצעות חברת הבת, בזק בנלאומי בע"מ. בהתאם לאישור האמור היה על בזק לפנות אל ספקיות הגישה לאינטרנט שאינן חברות בת שלה ולהציע להן להישתתף בסל השירותים ולהציע את שירותיהן ללקוחות.

להורות לבזק לפעול, לאלתר, על פי הוראות תיק שירות סיטוני תשתית אינטרנט ולחבר את התשתית ללקוחות נטויז'ן וסמייל עד לשקע הראשון בביתם ללא אלפייתם ביחס ללקוחות בזק הרוכשים שירות זה. להצהיר כי מכוח הוראות משרד התיקשורת בתיק השרות הסיטוני שימוש בתשתיות פיזיות אשר הנו חלק בלתי נפרד מרישיון בזק, חלה על בזק חובה לאפשר למשיבות ו/או למי מהן לעשות שימוש בתשתיות הפאסיביות שבבעלותה.

נוכח אלה ובהיתחשב בזהירות הרבה בה מחויב בית המשפט בבואו לסלק תובענה על הסף, נראה כי אפילו יתקבלו חלק מטענות המבקשת באשר לסמכותו של משרד התיקשורת לידון במחלוקות העולות מהתובענה או נוכח טענות המבקשת באשר לפרשנות ההוראות שלטענת המשיבות הפרה (תקיפה עקיפה), אין הצדקה סילוק התובענה על הסף שהרי הדברים טעונים בירור ואין מדובר בכרוניקה ידועה מראש כי סופה של התובענה - דחיה.

תפקיד הרגולטור חיוני וחשוב בן השאר באיזון שבין תחרות חופשית כדי פרועה העשויה למוטט ענף כזה או אחר לבין חסימת תחרות בידי גורמים בעלי כוח מונופוליסטי, בהעמדת תנאים לטובת ותועלת הציבור הגם שאינם ריווחיים ועוד ועוד שהרי אין זה המקום להרחיב בכך.

...

הבקשה לסילוק על הסף נדחית.

המבקשת תשלם למשיבות את הוצאות הבקשה, ושכ"ט בסך 18,500 ₪.

א – העובדות א.1 – פרויקט שפוץ הנכס ביום 13.1.2016 רכשה התובעת דירה ברחוב שיבת ציון 7 (גו"ח 12180/26/1, להלן: "הנכס", נסח רישום בו רשומה הערת אזהרה על זכויות הבעלים לטובת התובעת צורף כנספח 1 לכתב התביעה).

עבודות טיח (4,500 ₪): טיח לאחר עבודות הריסה ופתיחת דלת, טיח לאחר עבודות חציבת חשמל, מים, תיקשורת, מצלמות וכו', טיח יישור כהכנה לחיפוי קירות.

משכך עותרת התובעת לפצוי ברכיבים הבאים: עלות תיקון הליקויים בהתאם לחוות דעת המהנדס רמי חזז ממשרד בן עזרא מיום 29.11.2017 בסך 116,538 ₪; אובדן הכנסות בגין איחור במסירת הנכס.

יש להפחית מסכום הפצוי בו יחויב הנתבע בגין ליקויי בניה 15-20% בשל סרובה של התובעת לאפשר לו לבצע את תיקון הליקויים כפי שבקש וכפי שהוא זכאי (ע"א 7799/01 יורם סלים ואורלי ברזילי ואח' נגד שרביב בע"מ, פ"ד נו(5) 725).

...

משלא הוכח הנזק דין התביעה בראש נזק זה להידחות.

ו – סופו של דבר אשר על כן, ישלם הנתבע לתובעת פיצויים בגין ליקויי בניה בסכום כולל של 7,556 ₪.

כן ישלם הנתבע לתובעת החזר חלקי של הוצאותיה בסכום כולל של 2,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 3,000 ₪.