תביעה בגין רכישת משקפיים מולטיפוקל פגומים

בעניינינו, התובע לא הרים את נטל השיכנוע להוכיח את תביעתו לפיה נפל פגם ו/או לקוי כלשהוא במשקפי המולטיפוקל שרכש מהנתבעת ולא הביא ראיה ו/או מיסמך כלשהוא מבעל מיקצוע, רופא ו/או אופטומטריסט ו/או בעל מומחיות מתאים אחר כדי להוכיח טענתו לפיה מדובר במוצר לא תקין ביסודו ומהו הפגם לו הוא טוען.

...

הנתבעת הוכיחה, וטענתה לא נסתרה בראיה ממשית כלשהי על ידי התובע, כי לא נפל כל פגם במשקפי המולטיפוקל של התובע שיוצרו על פי מידותיו וכך אני קובעת.

בקבלי גרסת הנתבעת שהוכחה בפני ולא נסתרה בראיה ממשית כלשהו ע"י התובע ואותה מעדיפה אני על פני גרסת התובע שלא הוכחה כאמור, קובעת אני כי דין תביעת התובע להידחות וכך אני מורה.

לסיכום, תביעת התובע - נדחית.

לפניי תביעה כספית על סך של 4,038 ₪ שהגיש התובע כנגד הנתבעת ואשר עניינה ביטול עסקה והשבת תמורה ששולמה בגין רכישת משקפי מולטיפוקל שנרכשו אצל הנתבעת.

מאידך- לאור הודאתה של הנתבעת כי נפל גם פגם בגובה הגבול שבין עדשת הראיה ועדשת הקריאה, הרי שברי כי נפלה אי התאמה במשקפיים שסופקו לתובע.

...

"הוא רצה רק לבטל עסקה" סוף דבר אני קובעת כדלקמן: התובע יאפשר לנתבעת בתוך 30 יום לתקן המשקפיים על מנת להתאימם לתובע.

דיון והכרעה טוענת התובעת בכתב התביעה, ובדיון אשר נערך בפני כי היתקשרה בהסכם 1+1, וכי רואה היא את העסקה כמיקשה אחת; וככל שכך הם פני הדברים, דורשת היא את ביטולה של העסקה בכללותה, והרי עבור זוג משקפי השמש לא שילמה, אלא קיבלה אותו ללא תמורה, בשל רכישת משקפי המולטיפוקל.

לגישתי, הצגת הנתונים על ידי הנתבעת, היתה חסרת תום לב; מעבר לשאלת האמינות של הנתבעת (אשר נפגמת מעצם שינוי הגרסאות), לא ראיתי הצדקה לנתק את העסקה לכלל רכיביה, שכן הובהר כי מדובר אכן במבצע 1+1, וכי משקפי השמש כלל לא היו נרכשות על ידי התובעת.

...

אי הבאת עדים וראיות: חיזוק נוסף למסקנה כי יש לקבל את התביעה, מוצא אני בכך כי הנתבעת לא הציגה כל ראיה ולא השמיעה כל עדות מטעמה, שהייתה לה רלוונטיות למחלוקת שבין הצדדים.

אמינות ומהימנות: התובעת השאירה בעדותה רושם אמין ומהימן, עדותה הייתה רצופה וחסרת סתירות; הנתבעת מנגד, שינתה גרסתה לגבי מהות ההתקשרות (האם מדובר בחוזה 1+1 אם לאו), וציינה כי לגישתה יש לשלם על משקפי השמש אשר היו בחזקת התובעת שנתיים (ומבלי לסתור את הטענה של התובעת כי הנתבעת סירבה לקבל את אותם משקפי שמש בחזרה); חיזוק לאמינותה ומהימנותה של התובעת מוצא אני אף בשאלת השימוש במשקפי השמש: הנתבעת ציינה בכתב הגנתה כי התובעת "העלימה והסתירה הן מב"כ והן מנציגי הנתבעת כי היא מחזיקה במשקפי השמש האופטיות ועושה בהם שימוש יומיומי" (סעיף 13 לכתב ההגנה), ואציין כי במסגרת הדיון אשר נערך בפני הציגה התובעת את משקפי השמש, כשהם נעדרי סימני שימוש (ואף נמסרו לנציג הנתבעת לשם בחינתם) , ואף ביקשה להשיבם לנציג הנתבעת במעמד הדיון; לפיכך, אני קובע כי גם אמינותה של התובעת משליכה על התוצאה הסופית בהקשר זה. שיקולים רלוונטיים נוספים: העובדה כי משקפי המולטיפוקל אשר היו לב העסקה וחלק הארי שבה, הושארו בסניף הנתבעת כמעט מיום רכישתם; חרף העובדה כי במשך שנה וחצי לפחות מצוי המוצר בחזקת הנתבעת, וכאשר הנתבעת סבורה שיש הצדקה לבטל רק חלק מהעסקה, מן הראוי היה שתחזיר לתובעת לפחות את הסכום שאינו שנוי במחלוקת (קרי, שווי משקפי מולטיפוקל לבדם) – ואי פעולה בדרך כאמור, לגישתי פועלת לחובתה של הנתבעת; אוסיף לאמור, כי מכירת המשקפיים במבצע 1+1 כמקשה אחת, וסירוב לביטולה באותה הדרך בה בוצעה העסקה (כפי שדרשה התובעת), מהווה לגישתי חוסר תום לב קיצוני ומקומם, כאשר גם דרך ואופן ניהול המו"מ כפי שמציינת הנתבעת בסעיפחם 10-14 לכתב הגנתה, אינם מצביעים על ניהול מו"מ בתום לב, אלא יותר עם ניסיון "ללכוד" את התובעת בתוך עסקת ה 1+1, בחוסר תום לב. סוף דבר לאור כל אלו, אני קובע כי הנתבעת הפרה את החובה החוזית המוטלת עליה מכח חוק המכר, ומורה על ביטול העסקה, החבה בהשבה מלאה.

אוסיף, כי הואיל והתובעת נדרשה להוצאות רבות, לרבות עלות שכירת שירותי עו"ד לצורך כתיבת מכתבים, ובהקשר זה צורפו קבלות ודבר לא נטען כנגד הוצאות אלה לא בכתב ההגנה ולא בדיון אשר נערך בפני, אני מקבל את דרישתה של התובעת בכל הנוגע לעלות שכ"ט עו"ד. יחד עם זאת, סבורני שדרישתה של התובעת בהקשר של אבדן עלות שעות עבודה ועגמת הנפש הנטענת, לא הוכחו דיין, ונוקבות בסכום אשר לגישתי אינו פרופורציונלי למחלוקת הנטענת, ומן הראוי לפסוק סכום חלקי ומופחת בהקשר זה. לפיכך אני מחייב את הנתבעת, לשלם לתובעת הסכומים כמפורט להלן: 4,000 ₪ כהשבת התמורה לאחר ביטול ההתקשרות, 1,348 ₪ בגין שכ"ט עו"ד, 1,250 ₪ בגין ריבית, הוצאות ההליך, עגמת נפש ואבדן שעות עבודה.

כללי: עסקינן בתביעה לפצוי התובעים בגין זוג משקפי מולטי פוקל שרכשו מהנתבעת.

טענת הנתבעת בכתב הגנתה לכך שהתובע הלין על טיב העובדים ומגזרם כלל לא עלתה במהלך הדיון ע"י הנתבעת ועל כן הנני רואה בה כמי שזנחה טענה זו. לאור האמור לעיל, הגעתי למסקנה לפיה הנתבעת סיפקה לתובע מוצר פגום, אשר אינו מתאים לצרכיו.

...

איני יכול לקבוע מסמרות באם לאחר תקופת הסתגלות סבירה שאותה אני רואה כשבועיים שלושה, היה התובע מסתגל למשקפיים אם לאו, אך יחד עם זאת סבורני שהיה עליו להמתין תקופת הסתגלות זו במיוחד כאשר מדובר בפעם הראשונה בה רכש והשתמש במשקפיים מסוג מולטי פוקל ולא להחזירם כיממה לאחר שקיבל אותם.

לסיכומו של דבר, הנני מקבל את תביעתם של התובעים בחלקה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 6,059 ₪ (החזר עבור זוג המשקפיים הכהה ומחצית מעלות הזוג הבהיר).

כמו כן, הנני מחייב את הנתבעת בהוצאות התובעים ובפיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 1,000 ₪.

התביעה הוגשה עוד בשנת 2019 נגד המבקש, שהוא מנהל מכון לאופטומטריה בתל אביב, לביטול עסקה של רכישת משקפי מולטיפוקל, אשר לא התאימו למשיבה 2.

למשל, כאשר נפל בהכרעתה של הערכאה הראשונה פגם הנופל לשורשו של עניין או כאשר הטעות בולטת על פניה.

...

כיוון שאני סבורה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות לגופה, אף ללא צורך בתשובת המשיבים, לא אבקש תגובת המשיבים לבקשה לעיכוב ביצוע או בנוגע לשאלה, האם בקשת רשות הערעור הוגשה במועדה (שכן לפי מערכת נט המשפט נשלח פרוטוקול הדיון, הכולל את פסק הדין למבקש עוד ביום 4/11/2020 אך חזר בציון "לא ידוע במען").

כאמור דין בקשת רשות הערעור להידחות וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות ניתנת רק במקרים חריגים, עת נעשה לאחד הצדדים עוול קשה או כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר, זאת בשל טבעם של הליכי תביעות קטנות, שתכליתם בירור יעיל, מהיר ופשוט של סכסוכים.

לסיכום: לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.