תביעה בגין רטיבות בבית עקב איטום לקוי

בפני תביעה כספית לפצוי התובעים בגין ניזקי רטיבות שנגרמו לדירתם.

התובעים פנו לחברת הביטוח בבקשה לתיקון הליקויים, אולם זו הודיעה להם כי מדובר בנזקים שנגרמו בשל איטום לקוי של גג הבית - ולפיכך אינם מכוסים בפוליסה.

בחוות דעתו מיום 14.5.2018 ציין מר עופר טולדנו, מנכ"ל חברת "סקר מערכות מבנים", כי ניזקי הרטיבות בדירת התובעים נגרמו בשל איטום לקוי של הגג.

בפועל נפגעו פחות מ-34 מ"ר טיח בשל חדירת רטיבות עקב כשל איטום מן התיקרה.

...

עוד איני מקבלת את טענת גב' רחמים כי הנתבעים לא יכלו לבצע איטום של הגג עד לשיתוף פעולה מלא של הדיירים.

ה – סופו של דבר מורם מהאמור עד כה כי התביעה מתקבלת בחלקה וההודעה לצדדי ג' נדחית.

כן ישלמו הנתבעים שכר טרחה לצדדי ג' לצד ג' 6, צדדי ג' 2-3 וצדדי ג' 1, 5, 7-12 בסך 2,500 ₪ לכל קבוצה – סך הכל 7,500 ₪.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים 05 ינואר 2022 רע"א 52238-11-21 שרביב בעמ נ' בר ואח' בפני כב' הנשיא רון שפירא מבקשת שרביב בע"מ ע"י ב"כ עו"ד יובל תורג'מן משיבים 1. איתי בר 2. מיטל בר עשור שניהם ע"י ב"כ עו"ד הלן דורפמן ואח' 3. דור דוד ישראל ע"י ב"כ עו"ד יניב צוקרוור ואח' החלטה

התביעה הוגשה בגין רטיבות שהתגלתה בחלקים שונים של דירתם של המשיבים 1-2 בסמוך לאחר מסירת החזקה בדירה לידיהם.

נטען כי המומחה קבע באופן אשר אינו משתמע לשני פנים כי מחמת ליקויים באיטום אשר בוצע על ידי המבקשת או מי מטעמה, במרפסת דירתו של המשיב 3, הממוקמת מעל דירתם של המשיבים, ישנה חדירת מים לקירות הפנימיים של דירת המשיב 3, אשר משם מחלחלים לתקרת דירתם של המשיבים.

...

בהתאם לסמכותי מכוח תקנה 146(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 (להלן: "התקנות"), ולאחר שעיינתי בהחלטת בימ"ש קמא ובטענות הצדדים, הנני מאשר את ההחלטה של בימ"ש קמא ודוחה את בקשת רשות הערעור כנגד החלטה זו. הרקע לבקשה והחלטת בימ"ש קמא: מדובר בתביעה כספית ולצו עשה שהגישו המשיבים 1-2, זוג נשוי שרכשו מהמבקשת דירת מגורים, נגד המבקשת, חברה קבלנית ויזמית פרויקטים למגורים, ונגד המשיב 3, בעל דירה באותו בניין אשר ממוקמת מעל דירתם של המשיבים 1-2.

לטענת המשיבים, בימ"ש קמא בחן את טענות המבקשת ומצא כי דינן להידחות, הן לאור ההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים והן לגופו של עניין.

נטען כי המבקשת פועלת בחוסר תום לב וכי בחינת ההסדר הדיוני מולידה מסקנה אחת והיא מינוי מומחה מכריע מטעם ביהמ"ש ותיקון הליקויים בהתאם לחוות הדעת, כל צד וחבותו הוא, הכול במטרה לייעל הדיון ולמנוע נזקים עתידים שעה שעונת הגשמים הייתה בפתח והחלה כבר.

דיון והכרעה: לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת החלטתו של בימ"ש קמא הגעתי למסקנה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור.

על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

לפני תביעת התובע לתשלום דמי ביטוח בגין ניזקי מים שנגרמו לדירת התובע בשל דליפה או נזילת מים כאשר הנזקים מכוסים על ידי הנתבעת במסגרת פוליסת ביטוח מבנה (במסגרת המשכנתא הקיימת על הבית-ב'ב') והרחבה לכסוי ניזקי מים.

כפי שהצבעתי לעיל, סעיף ההרחבה לכסוי ניזקי מים (ס' 5.1 לפוליסה מ-2015 או ס' 3 לפוליסה משנת 2008 או ס' לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח דירות ותכולתן ) תשמ"ו -1986 כל הס' זהים) אינו כולל כסוי בשל איטום לקוי או חסר באיטום.

בהקשר זה יש לציין, שהתובע היה מודע לבעיית ההתיישנות של הצנרת ו/או החלודה כפי שבאו הדברים לידי ביטוי בנספח ג' לכתב התביעה (הצעת מחיר של חב' להב יזמות ובניה מקבוצת גליל בע"מ מיום 8.6.17: או כמתואר על ידי שמאי התובע שהרטיבות הגיע לכל שטח הבית : כלומר, גם לאותם מקומות שבהם אין צנרת מים או מכל מקום לא הוכח שיש בהם צנרת מים ולכן, מתבקשת המסקנה שהרטיבות בקירות הנובעת מעלייה קפילרית של רטיבות מתחת לריצוף נגרמה לאורך זמן רב ולא מן הנמנע שמשקל בעיית האיטום הלקוי או החסר הוא רב יותר מאשר קבע מומחה התובע.

...

בהקשר זה יש לציין, שהתובע היה מודע לבעיית ההתיישנות של הצנרת ו/או החלודה כפי שבאו הדברים לידי ביטוי בנספח ג' לכתב התביעה (הצעת מחיר של חב' להב יזמות ובניה מקבוצת גליל בע"מ מיום 8.6.17: או כמתואר על ידי שמאי התובע שהרטיבות הגיע לכל שטח הבית : כלומר, גם לאותם מקומות שבהם אין צנרת מים או מכל מקום לא הוכח שיש בהם צנרת מים ולכן, מתבקשת המסקנה שהרטיבות בקירות הנובעת מעלייה קפילרית של רטיבות מתחת לריצוף נגרמה לאורך זמן רב ולא מן הנמנע שמשקל בעיית האיטום הלקוי או החסר הוא רב יותר מאשר קבע מומחה התובע.

לפיכך, ומשהתובע לא הוכיח שמקור נזקי המים הוא בנזילה או דליפה בניגוד לנטען על ידו בכתב התביעה : סדקים בצנרת המים , ומשלא הוכח על ידו שהפוליסה מכסה נזקי מים כתוצאה מבעיית איטום או התיישנות צנרת מים וחלודה , אני מורה על דחיית התביעה.

לאחר שבחנתי את מהות ההליך שלפני ואת הסכמת התובע לייעול ההכרעה בענייננו אני מחייבו בהוצאות הנתבעת בסך של 5,000 ₪ בלבד.

מאחר והצדדים לא הגיעו להסכמות פנה התובע למהנדס רון גדליה אשר בדק את הגג ביום 19.3.19, ציין את הליקויים בעבודות ועלות תקונם, וכן את הנזק שניגרם לבית עצמו עקב רטיבות שנספגה בלוחות הגבס בתיקרה.

על בסיס טענות אלו נטען להטעיה, לחוסר תום לב בניהול המו"מ ולעשיית עושר ולא במשפט והתבקשו סעדים המופרטים בסעיף 3 לתביעה: הנזק בגין תיקון הגג והנזק לבית עקב הרטיבות, הוצאות עבור פגיעה במערכת החשמל, נזקים עקיפים, עוגמת נפש והוצאות.

נטען כי ביתו של התובע סבל מנזילות במשך שנים ארוכות בטרם ההסכם בין הצדדים, מדובר בבית ישן אשר החלפת הגג לא הייתה פיתרון איטום מלא ומושלם למצב הבית והתובע נידרש לבצע פעולות נוספות כדי להשלים את איטום הבית כגון איטום החיבור בין הקירות לגג, סידור מרזבים ואיטום חורים בקירות הבית.

...

אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 42,705 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מינואר 2021.

בנוסף ישלם הנתבע סך של 2,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 17.9.18 בגין עלות החשמלאי.

הנתבע ישלם לתובע סך של 5,000 ₪ בגין נזק לא ממוני.

ביוני 2016 הפסיקו התובעים לגור בבית בשל הרטיבות שפשתה בו (עמ' 42 לפרוטוקול), והחלו להשכיר אותו לטובת אירוח בסופי שבוע.

כתב התביעה נסמך על ארבע חוות דעת מומחה: חוות דעת מר ואדים פיירוביץ: חוות הדעת מצביעה על הכשל במרזב, וכן נקבע בה כי מערכות האינסטלציה של הבית תקינות וכי ישנה חדירת רטיבות לבית עקב איטום תת רצפתי לקוי בחדר הרחצה של ההורים, מתחת לדלת ההזזה ביציאה לחצר בקומת הקרקע, בדלת הכניסה לבית ובחיץ שבין החצר האנגלית למרתף.

...

בנוסף, ישלמו הנתבעים לתובעים שכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ש"ח. הסכום נקבע בהתחשב מצד אחד בהיקף הדיון בתיק ובסכום שנפסק, ומצד שני בפער בין הסכום שנפסק לסכום התביעה.

סוף דבר הנתבעים ישלמו לתובעים סך של 293,660 ש"ח, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה.

בנוסף, ישלמו הנתבעים לתובעים את אגרת המשפט היחסית עבור הסכום שנפסק, סך של 11,558 ש"ח בגין הוצאות מומחים ושכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ש"ח. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 60 יום.