תביעה בגין פיצוי בגין אי מסירת הודעה לעובד בדבר תנאי עבודה

בין הסעדים הנתבעים, פיצוי בגין אי מסירת הודעה לעובד בדבר תנאי העסקתו ואי מסירת תלושי שכר (1,000 ₪ ו-2,500 ₪ בהתאמה), סך של 13,112 ₪ בגין גמול שעות נוספות, 4,096 ₪ בגין דמי נסיעות, 2,520 ₪ בגין הודעה מוקדמת, 8,680 ₪ בגין פצויי פיטורים, 4,480 ₪ בגין פדיון חופשה שנתית, 2,646 ₪ בגין דמי הבראה, 2,240 ₪ בגין דמי חגים וסך של 15,994 ₪ בגין חלף הפרשות לפקדון עובדים זרים.

ביום 1.11.2021 הודיע התובע כי הוא אינו עומד על רכיב התביעה שעניינו פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד.

בנוסף, נטען (סעיף 27 לכתב התביעה וסעיף 21 לתצהיר התובע) שביום 15.7.2019 פוטר התובע לאלתר "עם הודעה מוקדמת של שבוע בלבד". במסגרת חקירתו טען התובע שבפועל קיבל הודעה על סיום העבודה רק לאחר שהמסעדה חדלה מפעילות ופוטר לאלתר, אלא שהמעסיק החדש שרכש את המקום נתן לו לנקות במשך שבוע (פרוטוקול ההוכחות, עמוד 9 שורות 22-27 וכן 32-36 ועמוד 10 שורות 3-13).

...

לפיכך, טענת התובע לאחריותו האישית של הנתבע לתשלום זכויותיו – נדחית במלואה.

בנסיבות אלה, אני סבור שגם אם היה התובע מסביר ומצדיק את העובדה שתבע דווקא את הנתבע מבין 3 בעלי המניות, לא ניתן היה להרים את המסך ולחייבו, בהיעדר ידיעה מטעמו אודות ההפרות הנטענות.

משעה שגם הטענה לאחריות אישית שקמה לנתבע נדחתה, אין מקום להידרש לניתוח חבותה של הנתבעת (בפירוק) כלפי התובע ברכיבים השונים שנתבעו, והתביעה נדחית במלואה.

בתביעה זו, שסכומה 49,625 ₪, נתבעו הפרישי פצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין (העדר שימוע), דמי גמולים לקרן הישתלמות, גמול בגין עבודה בשעות נוספות, דמי חגים ושי לחג, פדיון הבראה, פדיון חופשה, פיצויים בגין אי-מתן הודעה בכתב על תנאי עבודה ופיצויים בגין תלושים שלא נימסרו או שהונפקו שלא כדין.

פיצויים בגין אי-מתן הודעה לעובד על תנאי עבודה לטענת התובע, לא נימסרה לו הודעה לעובד בדבר תנאי עבודה.

...

בהתאם לאמור לעיל, דין התביעה ברכיב זה להידחות.

פדיון חופשה – משאין מחלוקת כי התובע זכאי להפרשי פדיון חופשה (ר' עדותה של סילבר בעמוד 20, שורות 26 -29), ומשהסכום הנתבע בסך 3,546 ₪ נופל מהסכום בו הודתה הנתבעת (3,613 ₪; תצהיר סילבר), יש לקבל את התביעה ברכיב זה. פיצויי הלנה - דין התביעה לפיצויי הלנה להידחות, מאחר שרוב הרכיבים בגינן נפסקו סכומים לזכות התובע אינם מהווים שכר עבודה אשר נקבע מועד בחוק לתשלומו (ע"ע (ארצי) 631/06 עמאד אבראהים – עיריית מע'אר, 28.5.07; ס' אדלר "פיצוי הלנה: חוק ופסיקה", שנתון משפט העבודה ו' 5, 27 (תשנ"ו).

סוף דבר - התביעה מתקבלת בחלקה ועל הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: א. פדיון חופשה בסך 3,546 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.2019 ועד התשלום בפועל; ב. פדיון הבראה 1,134 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.2019 ועד התשלום בפועל; ג. דמי חגים בסך 1,961 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 15.9.2018 (אמצע התקופה המזכה) ועד התשלום בפועל; שי לחג בסך 750 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.2019 ועד התשלום בפועל; פיצויים לפי חוק הודעה לעובד, בגין אי מתן הודעה בכתב על תנאי עבודה, בסך 2,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.2019 ועד התשלום בפועל.

פיצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי העסקה התובע טוען כי הנתבעת לא מסרה לו הודעה על תנאי העבודה ומעמיד את תביעתו ביחס לרכיב זה על סך של 5,000 ₪.

סוף דבר הנתבעת תשלום לתובע בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין את הסכומים הבאים: פיצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי העסקה בסך 4,000 ₪ בצרוף הפרישי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.1.18 ועד לתשלום בפועל.

...

" בענייננו, אנו מקבלים את טענת התובע כי חל על יחסי הצדדים צו ההרחבה בענף הבניה, זאת שעה שפרט להכחשה כללית, לא הוצגה כל טענה בנידון על ידי הנתבעת.

לאור האמור אנו קובעים כי התובע זכאי לתשלום נסיעות החל מחודש 11/15 ועד 1/17 (כולל).

עם זאת, שעה שרכיב זה אינו מופיע בכתב התביעה, אין בידינו לקבלו.

סוף דבר הנתבעת תשלום לתובע בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין את הסכומים הבאים: פיצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי העסקה בסך 4,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.1.18 ועד לתשלום בפועל.

סך הכל העמיד התובע את תביעתו על- 173,077 ₪, לעומת זאת בסיכומיו עמדה התביעה על סך כולל של 152,784 ש"ח. פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד לטענת התובע, תנאי העסקתו סוכמו בעל פה (סעיף 9 בתצהירו), עם תחילת העסקתו לא מסר לו הנתבע הודעה בדבר תנאי העסקתו וכן לא נתן לו הודעה בדבר שינוי ימי העסקתו, על פי הוראות חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב -2002 (להלן – חוק הודעה לעובד).

אמנם אין חובה להחתים את העובד על טופס ההודעה לעובד אולם הנטל להוכיח שהעובד קיבל את ההודעה הוא על המעסיק, חשיבות רבה קיימת למסירת הודעה מתאימה לעובד בדבר תנאי העסקתו.

...

חרף קביעתי לעיל ולפיה התובע התפטר מהעבודה ולאחר שבחנתי טענות הצדדים ועיינתי בראיות שהגישו הצדדים, הגעתי אפוא למסקנה שדין טענת הקיזוז להידחות.

משטענה זו הועלתה לראשונה רק בסיכומי הנתבע, היא נדחית.

סוף דבר על כן, על הנתבע לשלם לתובע בתוך 30 יום את הסכומים הבאים: פיצוי לפי חוק הודעה לעובד בסך של 1,500 ₪; הפרשי פדיון חופשה שנתית בסך של 2,821 ₪; הפרשי שכר בגין חודש 11/20 בסך של 3,033 ₪; הפרשי הפרשות לפנסיה ולפיצויים והשבת ניכוי שלא כדין בסך של 22,764.11 ₪ ; הסכומים האמורים, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום סיום יחסי עבודה (9.11.2020) ועד למועד התשלום בפועל.

התביעה שכנגד פיצוי בגין אי מסירת הודעה לעובד על תנאי העסקה לטענת הנתבע יש לחייב את התובעת בפצוי בסך 2,000 ₪ בגין אי מסירת הודעה על תנאי העסקה כנדרש בהתאם לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה) התשס"ב- 2002 ("להלן "חוק הודעה לעובד").

חוק הודעה לעובד קובע חובה למסור לעובד הודעה בכתב בדבר תנאי העבודה (להלן: "חוק הודעה לעובד").

...

יפים לענייננו הדברים שנפסקו בע"ע (ארצי) 45431-09-16 אלכס גורביץ - א.ב.מ תעשיות פלסטיקה (1989) בע"מ (16.1.18): "הכלל המנחה בעניין טענות קיזוז של מעסיק כנגד תביעה של עובד המוגשת נגדו לתשלום זכויות המגיעות לו הוא, שאין הוא זכאי להישמע בטענה שתשלום כל שהוא שולם בטעות, כאשר הדבר נעשה במשך כל תקופת העבודה וההטבה הפכה להיות חלק מתנאי העבודה המוסכמים של העובד. בנסיבות שכאלו המעסיק אינו רשאי לבטל את ההטבה לאחר שהעובד סיים לעבוד". הטענה לקיזוז שכר עבודה נדחית.

סיכום התביעה העיקרית נדחית במלואה.

התביעה שכנגד מתקבלת באופן חלקי, כך שהתובעת תשלם לנתבע את הסכומים הללו, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום: פיצוי בגין היעדר הודעה לעובד על תנאי עבודה בסך 2,000 ₪.