תביעה בגין פגם יסודי בעבודת איטום

עוד, בעקבות קביעת "המייפה קלדרון בע"מ" (אשר מונה ע"י ביהמ"ש לצורך מתן חוות דעת משלימה בנושא האיטום) ביום 11.03.20 קבע מומחה ביהמ"ש (במענה על שאלות ההבהרה ובהכללת חוות דעתו המשלימה מיום 29.11.19), כי עלות התיקונים בפרק זה הנה בסך של 37,007 ₪ (מענה על שאלות ההבהרה צורף גם כנספח ב' לסיכומי התובעים).

הנתבעת מבקשת לדחות על הסף את דרישות התובעים בעיניין זה. ליקויי בנייה ונזקים: נטען, כי חוות הדעת אינן מוכיחות, כי הליקויים נגרמו בשל פגמים בעבודת הנתבעת 2.

סעיף 4ב(א) לחוק המכר (דירות) קובע להלן: "(א)התגלתה אי-התאמה או אי התאמה יסודית הניתנות לתיקון, על הקונה לתת למוכר היזדמנות נאותה לתקנה, ועל המוכר לתקנה תוך זמן סביר. " בע"א 5602/03 סגל ואח' נ' שיכון ופיתוח לישראל (פורסם בנבו, 28.2.05) (להלן: "עניין סגל") קובעת כבוד השופטת ארבל: "תקופת הבדק מיועדת לאפשר איתורם של פגמים ואי התאמות בדירה בתוך תקופה קצובה ותיקונם על ידי המוכר. לתקופת הבדק חשיבות במישור של יחסי הצדדים לחוזה, היות שבקביעת תקופת הבדק נילקח בחשבון אופיו המיוחד של הממכר – דירה חדשה אשר ליקויים בבנייתה עשויים להתגלות אך לאחר זמן – וניתנת אפשרות למוכר לעמוד בקיום חיוביו החוזיים ולמסור ממכר תקין לקונה בעבור התמורה החוזית. כן יש לתקופת הבדק חשיבות במישור רחב יותר – תקופת הבדק תורמת ליעילות המערכת המשפטית ומונעת הקצאה בלתי יעילה של משאבים על ידי שהיא מייתרת, ולו באופן זמני, את הצורך בהגשתן של תביעות בגין פגמים ואי התאמות שנתגלו בדירה במהלך תקופה זו. אלה יתוקנו על ידי המוכר בלא שתדרש פניה לבית המשפט. כמובן, במידה שסבורים הקונים כי המוכר לא כיבד חיובו החוזי לתקן הליקויים בשנת הבדק, פתוחה בפניהם האפשרות לפנות לערכאות בתביעה. מכאן, ככלל, לצדדים כולם, כמו-גם למערכת המשפט, אינטרס בהקפדה על כך שקונים לא יגישו תביעתם בגין ליקויי בניה בטרם הודיעו למוכר על הליקויים ויאפשרו לו לתקנם עד תומה של שנת הבדק." בהתאם לאמור לעיל, הפסיקה הולכת בדרכו של החוק וקובעת, כי תנאי לקבלת פיצוי הנו מתן אפשרות לקבלן לתקן את הליקויים, וכי העדפת רצון הקונה לקבלת פיצוי כספי, על פני מתן היזדמנות לקבלן לתיקון הליקויים, תיעשה לאחר שהוכח כי לקבלן ניתנה היזדמנות נאותה לתיקון הליקויים וכי הקבלן לא עשה זאת, או שניסיונות התיקון הללו כשלו (ראה לעניין זה ת"א סימה לנגר נ' אביגדור שטרן בע"מ (פורסם בנבו, 04.09.20); ע"א 656/99 בר שירה נ' מעונות ובנין ובע"מ, פ"ד נז(5) 1).

...

בעניין זה אני קובעת, כי לאור העובדה שהתובעים קיבלו את החזקה בדירה זמן לא רב טרם זומן איש מקצוע למלא גז במזגן ולאור כך שמדובר במזגן חדש וכי צוין ע"ג הקבלה כי אותרה תקלה בנוזל גז, הרי שהתובעים הוכיחו ראש נזק זה ועל הנתבעת לשלם עבור תשלום זה. לאור האמור לעיל, אני קובעת, כי על הנתבעת לשלם לתובעים בגין ראש נזק זה סך של 1,200 ₪.

באשר לשכ"ט עו"ד, נטען כי לא מדובר בתיק ששכר הטרחה צריך להגיע ל-18% בתוספת מע"מ. הנתבעת מבקשת שלא לפסוק הוצאות נגדה וכי כל צד צריך לשאת בהוצאותיו בהליך זה. בעניין רכיב ההוצאות, ולאחר שבחנתי את הקבלות שצורפו (נספח ד' לסיכומי התובעים) מצאתי, כי על הנתבעת להשיב לתובעים את ההוצאות הבאות: תשלום עבור חו"ד מומחה ביהמ"ש בסך של 4,037 ₪ ; תשלום עבור מומחה מטעם התובעים לצורך בדיקת חו"ד מומחה ביהמ"ש בסך של 1,400 ₪ ; תשלום עבור חו"ד המומחה מטעם התובעים שצורפה לכתב התביעה בסך של 1,432 ₪.

סוף דבר: לאור האמור לעיל, אני קובעת, כי הנתבעת 1 תשלם לתובעים בגין עלות תיקון הליקויים בדירה (123,328 ₪); בגין איחור במסירת הדירה (22,500 ₪) ; בגין ראשי נזק נוספים (1,200 ₪) ובגין עוגמת נפש (30,000 ₪) – ובסך הכול סך של 177,028 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום מסירת החזקה בדירה ועד התשלום בפועל.

כמו כן, מחוות הדעת המשלימה של מומחה בית המשפט מיום 21.11.21 עולה כי עלות ביצוע עבודות האיטום במרפסת השכן עומדת על סך של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ בלבד, היינו סך של 5,850 ₪, נכון ליום הגשת חוות הדעת המשלימה.

הנתבעות טוענות כי לאורך כל ההיתקשרות בין הצדדים, פעלו בתום לב, ביסודיות ובמקצועיות לבצוע תיקונים בדירה, אולם נתקלו בחוסר שתוף פעולה מצד התובעים באופן שיטתי וטורדני.

בכך הנתבעות יוותרו חשופות לתביעה מאחר ולא ניתנה להן היזדמנות לבצע את התיקון ולתת אחריות ל- 10 שנים כנדרש.

הכרעה - בבחינה האם יש לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש בתביעה של ליקויי בנייה, יש לשקול מספר שיקולים, לרבות אופי הליקויים, אי ההתאמות ועלות תקונם, היתנהלות הנתבעת בטרם הגשת התביעה ולאחריה ועוד – כך נקבע בע"א 6540/05 סולל בונה בע"מ נ' אברמוביץ [פורסם בנבו] (1.12.08): "בקביעת גובה הפצוי עבור עוגמת נפש שנגרמה בגין ליקויי בנייה יש להביא במכלול השיקולים, בין היתר, את ייעודו של הנכס (מבנה מגורים, מבנה עסקי או אחר); את טיב הליקויים; מידת חומרתם; מידת השפעתם על שגרת חיי המשתמשים בנכס; היתנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; ועלות תיקון הליקויים (ראו: עניין סגל, פסקה 16; אביחי נ' ורדי דיני מכר דירות – ליקויי בניה והבטחת זכויות הרוכשים (2001) 421). אשר לשיקול האחרון – עלות תיקון הליקויים – נפסק כי אין לידרוש בהכרח תאימות בין עלות תיקון הליקוי לבין הפצוי שיש לפסוק בשל עוגמת הנפש שנגרמה כתוצאה מאותו ליקוי, שכן לעיתים עלות תקונו של ליקוי מסוים אינה משקפת את עוגמת הנפש שנגרמה בעטיו (ראו עניין סגל, שם; ע"א 611/89 דרוקר זכריה חברה קבלנית לעבודות אזרחיות ופיתוח בע"מ נ' נחמיאס, פ"ד מו(2) 60, 65 (1992) (להלן: עניין דרוקר). עם זאת, על הפצוי בגין עוגמת נפש לעמוד במבחן של סבירות (עניין סגל, שם)." הציפייה של רוכש דירה חדשה מקבלן הנה לקבל דירה שאינה רוויה פגמים ואי התאמות ואולם, לא בכל מקרה בו מתגלים ליקויים, יש מקום לפסוק פיצוי בגין נזק לא ממוני.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

הנני מחייבת את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים סך כולל של 28,127 ₪ לפי הפירוט הבא: בגין ליקויים בדירת התובעים - סך של 8,396 ₪ (סך של 4,247 ₪ בגין עבודות שלא בוצעו וסך של 4,149 ₪ בגין ליקויים שאושרו בפסק הדין).

כמו כן, הנני מחייבת את הנתבעות לשלם לתובעים שכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪ כולל מע"מ. יוער כי הסכום שנפסק בסופו של פסק הדין אינו מעיד על היקף הליקוים שאושרו שכן חלק ניכר מהליקויים תוקנו על ידי הנתבעות לאחר הגשת התביעה, ובעקבות חוות הדעת של מומחה בית המשפט.

בנוסף, פנו התובעים לקבלת חוות דעת הנדסית מטעם המהנדס דן באואר שהעביר את חוות דעתו ממנה עולים הערכת הנזק : עבודות כלליות בסך של 21,500 ₪ , עבודות טיח וצבע בסך 22,000 ₪ , עבודות ריצוף וחפוי בסך של 13,000 ₪ , נגרות מסגרות בסך של 5,500 ₪ , עבודות אלומניום בסך של 1,500 ₪ , עבודות איטום בסך של 20,000 ₪ , עבודות איטום בסך של 20,000 ₪ ופקוח הנדסי עלות של 8,400 ₪ סה"כ בתוספת 17% מע"מ = 107,503 ₪ באם העובדות יבוצעו ע"י קבלנים מזדמנים יש להוסיף למחיר 25%-30%.

לא מצאתי, כי קיימים נימוקים כבדי משקל או פגמים היורדים לשורשו של עניין בחוות-הדעת.

מהתכתבויות אלו עולה כי התובעים סברו שהנתבעת תטפל בליקויים לאחר שפנו אליה, אך משהליקויים לא תוקנו הוגשה תביעה זו. לא זה המקרה בו תדחה תביעה עקב שהוי, דחייה הנעשית באופן עיקרוני במשורה.

הזכות לתיקון על ידי הנתבעת: הפן הנורמאטיבי: סעיף 4 ב' לחוק המכר קובע: "4(א) התגלתה אי-התאמה או אי התאמה יסודית הניתנות לתיקון, על הקונה או קונה המשנה לתת למוכר היזדמנות נאותה לתקנה, ועל המוכר לתקנה תוך זמן סביר."                                                                                                                             (ב) חזרה והתגלתה אי-ההתאמה או אי-ההתאמה היסודית לאחר שהמוכר תיקן אותה פעם אחת או יותר.

...

סוף דבר: לאור האמור לעיל מתקבלת תביעת התובעים לפיצוי כספי וקובעת כי הוא יעמוד על סך של : בגין עלות התיקונים סך של : 92,334 ₪ בגין עוגמת נפש סך של: 15,000 ₪ בגין דיור חלופי סך של : 7,500 ₪ .

סה"כ :117,334 ₪ לאור האמור לעיל תשלם הנתבעת לתובעים תוך 30 יום סך של 117,334 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל, ובתוספת החזר שכר טרחתו של מומחה בית המשפט בהתאם לקבלה וכך גם לגבי אגרת בית המשפט.

בנוסף תשלם הנתבעת לתובעים שכ"ט עו"ד בסך 18,000 ₪.

ביחס לליקויי האיטום שנטענו בסעיפים 15.1 (ליקויי איטום בגג הבניין, 62,800 ש"ח) ו-15.8 (ליקויי רטיבות בדירתה של גב' פרצ'יק, 2,500 ש"ח) לסיכומי התביעה: המומחה הופנה בחקירתו לנספח הפאושלי להסכם ונשאל אם בדק אם הקבלן ביצע את עבודת האיטום בגג כמו שצריך, והשיב בשלילה (עמ' 12, שו' 3-1 לפרוטוקול הדיון מיום 15.12.2021).

כלומר, המומחה נימק מדוע החליט שלא לזקוף את ליקויי האיטום למחדל של הנתבעת, ולא הונחה תשתית לכך שקביעתו אינה סבירה ושנפל בה פגם יסודי.

באותו מקרה דובר בפגם נסתר שהתגלה כעבור שנים מהבנייה); ת"א (שלום נת') 45707-10-13 הדר נ' כחלון ופיינגבוים חברה לבניין והשקעות בע"מ, פסקאות 145-125 (4.12.2018) (נדחתה תביעה אישית נגד בעל מניות ומנהל של חברה קבלנית העוסקת בבנייה בנימוק שאת עבודות הבנייה ביצע קבלן רשום, לא הייתה לנתבע מעורבות בבנייה, ולא הוכחה התרשלות מטעמו).

על כן תביעה אישית נגד נושא משרה בגין הפרת הסכם היא חריג לכלל הישות המשפטית הנפרדת של החברה.

...

הנתבע לא הציג כל ראיה שנעשה ניסיון לתאם את ביצוע עבודות התיקון עם מומחה בית המשפט ועם התובעים, ושהנתבעת לא זכתה לשיתוף פעולה בנושא זה. אני מקבל אפוא את טענת התובעים שהנתבעת הפרה את ההסדר הדיוני שבו התחייבה שעבודות התיקון יבוצעו בפיקוחו של מומחה בית המשפט (וראו לעניין זה חקירת הנתבע בעמ' 97-94 לפרוטוקול; וכן חקירת המומחה בעמ' 8, שו' 18-2).

סוף דבר מכל המקובץ לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה וניתנים סעדים כדלקמן: הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעים סך של 186,600 ש"ח בגין עלות תיקון הליקויים.

כמו כן ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד, לכל אחד מיחידי התובעים 6-2 סך של 10,000 ש"ח בגין נזק לא ממוני, ובסך הכול 50,000 ש"ח. לבסוף, יישאו הנתבעים במלוא הוצאות התובעים כנגד קבלות וכפוף לחתימה על פסיקתה וכן בשכר טרחת בא כוחם בסך של 55,364 ש"ח (שהם 20% מהסכום שנפסק בצירוף מע"מ).

התובעים טוענים שאביאל מסר להם ששילוב כל המחדלים המפורטים לעיל (אי ביצוע בדיקת הצפה, הנחת המרצפות ללא בקרה על היריעות, והותרת היריעות פתוחות באויר תקופה של 4 חודשים) בשילוב עם מירזוב לא תקין, והנחת המרצפות לא בשיפוע, מסבירים את העובדה שהנזילות מהמרפסת לדירה שמתחת עדיין קיימות, ומסירות את האחריות לעבודתו – כפי שנקבע גם בתעודת האחריות.

נוכח כל האמור, נמצא כי התובעים לא עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח כי הנתבעים הפרו את ההסכם בהפרה יסודית (מוסכמת או מסתברת), ועל כן התביעה בעילת הפצוי המוסכם – נדחית.

נוכח כלל נסיבות העניין, סבורני כי הנתבעים צפו היטב או לכל הפחות יכלו לצפות היטב את האפשרות לפיה היה ולא יעמדו בהתחייבותם החוזית לתקן את הנזילה מהמרפסת באמצעות יריעות ואיטום ראוי, הרי שהתוצאה תהיה שהם יחוייבו בפצוי התובעים בגין הסכומים שהוציאו להבאת המרפסת למצב שבו הנתבעים היו אמורים למסור אותה לחזקת התובעים, בהתאם להתחייבותם בהסכם.

...

אשר לתשלום לתפארת – לא הומצאה קבלה על התשלום הנטען, ובשים לב לכך שתפארת ערכה גם חוות דעת בשנת 2017 (נספח 8 לתצהירי התביעה) אשר אינה רלוונטית לענייננו, הרי שאין בכוחי לדעת מה היה התשלום ששולם לה בגין הדו"ח שערכה בשנת 2014, ועל כן התביעה בראש זה נדחית.

אני דוחה את שאר טענות הנתבעים, הנוגעות בין השאר לבניה בלתי חוקית, לכאורה, שביצעו בדירה.

מעבר לכך שהטענות לא הוכחו כנדרש, לא ברור מה הקשר שלהן למחלוקת מושא תובענה זו. לפיכך, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעים סך של 122,100 ₪.