בעניינינו מצאה הועדה כי מדובר במקרה מיוחד המצדיק סטייה מהנוסחה, בשל אופיו של גידול האתרוגים, המיועד למטרת קיום מצוות 'ארבעת המינים', במהלך חג הסוכות בלבד, החל בכל שנה במועד אחר.
בהחלטת הוועדה השנייה, מיום 25.4.2021, שהיא ההחלטה נושא העירעור, חזרה הוועדה וציינה כי מדובר במקרה המצדיק סטייה מנוסחת המחזורים, בשל אופיו המיוחד של הגידול שבו מדובר, ארוע חד שנתי הקשור לפרק זמן מסוים, בין מועד הקטיף לבין מועד המכירה הסמוך לחג הסוכות, החל מדי שנה במועד אחר.
הועדה התייחסה בהחלטתה לטענות שטען המערער בפניה, שלפיהן הוגשה תביעתו בגין גידול אתרוגים בלבד, ואף שהיו לו הכנסות מענפים אחרים, שתמורתם התקבלה בחודש אוגוסט 2014, הן אינן רלוואנטיות לחישוב הנזק ויש להיתעלם מהן.
כפי שציין כב' השופט ה' קירש בפרשת כתר אחזקות, משאומץ בתקנות הוראת השעה מנגנון חישוב בדמות 'מסלול המחזורים'-
"חייבות להתקיים נסיבות יוצאות דופן ממש על מנת להצדיק סטייה מנוסחת מסלול המחזורים המורחב, אחרת השיטה כולה תיפרץ".
יחד עם זאת, ההלכה הפסוקה הכירה במצבים שבהם יש לערוך התאמות בנוסחת החישוב של 'מסלול המחזורים', כדי להמנע מעיוות ולעמוד על הפרש מחזור העיסקאות לאשורו.
...
כפועל יוצא, אף שהמערער דיווח למע"מ על שיווקם של האתרוגים לאחר חודשי יולי אוגוסט, לצורך חישוב הפיצוי, כלל אותן בתקופת הפיצוי בחודשים יולי ואוגוסט, ובכך הגדיל את המחזור בתקופת הבסיס; בשלב השלישי, נטרל המערער מהחישוב של תקופת הפיצוי חשבוניות שונות כגון: בגין גידולי אבטיחים, החזר הוצאות נטען וכו', ובסופו של דבר יצר 'מחזור בסיס' ו'מחזור פיצוי' המורכב מגידולי אתרוגים בלבד, לאחר נטרול כל ההכנסות האחרות ואשר מבוסס על סך האתרוגים ששווקו באותה עונה ללא קשר למועד הדיווח למע"מ; בשלב הרביעי, לאחר נטרול ויצירת מחזור חדש, ביקש המערער כי החישוב יעשה בהשוואת חודשי יולי עד אוקטובר 2013 לחודשים יולי עד אוקטובר 2014, ולא בהתאם לתקופת הבסיס ולפיצוי שבתקנות הוראת השעה, בטענה שגידול אתרוגים הוא גידול ייחודי שנקטף בחודשי יולי אוגוסט, אך משווק סמוך לחג הסוכות, קרי בספטמבר עד אוקטובר.
סיכום
אשר על כן, מצאתי שלא נפל פגם בהחלטת הוועדה, ולפיכך אני דוחה את הערעור.
המערער ישלם למנהל את הוצאותיו, בסכום כולל של 20,000 ₪, בתוך 30 ימים.
