מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה בגין עמלות מכירה בהסכם למתן שירותים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

ביום 31.1.14 חתמו הצדדים על הסכם שבמסגרתו התחייבו הנתבעים לספק לתובעת שירותים שונים לקידום פרויקט תמ"א 38 אשר יזמה האחרונה ברחוב אוסישקין בראשון לציון (להלן "הפרויקט"), ובין היתר, להחתים את בעלי הדירות על הסכמה להוצאת הפרויקט אל הפועל, ולשווק באופן בלעדי את מכירת הדירות החדשות שיבנו (להלן "ההסכם").
בדיעבד התברר לתובעת כי הנתבעים גבו מאת רוכשי הדירות דמי תיווך בסך של 2% בצרוף מע"מ. על כן בתחילת חודש יולי 2018 היתקיימה פגישה בין הצדדים שבמהלכה דרשה התובעת מהנתבעים להפסיק את גביית עמלת תיווך הנ"ל, ולתחום את תקופת הבלעדיות שניתנה להם על פי ההסכם לאור קצב השיווק האיטי של הדירות.
ביום 22.8.21 ניתן פסק דין בהליך הראשון אשר דחה את התביעה כנגד התובעת, ובו נקבע, בין היתר, כי ביטול ההסכם על ידי התובעת נעשה כדין, כי הנתבעים לא היו רשאים לגבות דמי תיווך מהקונים, וכי קצב מכירת הדירות על ידי הנתבעים היה איטי ובנגוד למקובל (להלן "פסק הדין").
...
לאור האמור הנני קובעת כי מתקיימים בפנינו היסודות של השתק פלוגתא ביחס לקביעות שפורטו בסעיף 15 לעיל.
המסקנה מהאמור לעיל היא שהבקשה מתקבלת באופן חלקי כמצוין לעיל.
הנתבעים ישלמו לתובעת הוצאות הבקשה בסך של 1,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

על ההסכם חתמו מצד אחד, מר אדם אלבז, בנו של אלון (להלן: "אדם"), אשר בתקופה הרלוואנטית היה מנהל מכירות ובעל מניות בתובעת ומנגד, מר מסיקה.
על פי הסכם זה, הנתבעת רכשה מן התובעת שירותי credit card processing services כאשר בתמורה להם התחייבה הנתבעת לשלם עמלה בשיעור 15% והיתרה (85%) תיוותר בידי הנתבעת (להלן: "ההסכם הנוסף" או "ההסכם למתן שירותים").
במסגרת הגנתם טענו הנתבעים כי בקשה מתאימה לצרופה של דקטה תוגש לבית המשפט ככל שבית המשפט לא ימחק את התובענה בשל תניית בוררות ו/או חוסר סמכות בינלאומית (בקשה כאמור לא הוגשה).
נאמנים להכחשה כאמור, לאחר שהוגשו תצהירי התובעת, הגישו הנתבעים תצהירים מטעמם ואף במסגרתם לא ניתנה היתייחסות ישירה לגורלו של סכום זה. עם זאת, בסיפה של תצהירו טען הנתבע כי: "...בחשבון נשוא התובענה, גם לשיטת התובעת הופקדו בחשבון לפחות 1,741,494.26 יורו...", תוך שטען כי לפי ההסכם ביניהם (ההסכם למתן שירותים), זכאית הנתבעת ל – 85% מהסכום קרי ל – 1,480,270 אירו.
...
קיזוז התמורה המוסכמת משקבעתי כי בין הצדדים חל הסכם העקרונות, סבורני כי יהיה זה בלתי צודק להורות על העברת הכספים לתובעת מבלי שזו תקיים את התחייבויותיה כלפי הנתבעת, ותשלם לנתבעת את העמלה המגיעה לה בהתאם להסכם.
בשים לב לכל האמור, סבורני כי יהיה זה צודק להורות כי מן התשלומים אשר יפסקו לתובעת (למעט הפיצוי המוסכם) יקוזז סך 2% בהתאם להסכם, בהעדר כל אינדיקציה בדבר הסכומים החודשיים שהועברו, וכאשר הסכום הידוע הוא הסכום שיפסק כי יועבר.
סיכום לאור האמור התביעה מתקבלת במובן זה שעל הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובעת את הסכומים שלהלן: 7,612,574 ₪ (סך 1,741,494.26 אירו, כמפורט בסעיף 55.1 לתביעה); כספי הפיקדון שהוכחו כמפורט לעיל, בסך 291,268 אירו ובסך 154,649.87 דולר, בהתאם לשערם היציג בתאריך 3.1.2020 (השער היציג כפי שנתבע בסעיף 55.2 לכתב התביעה); הפיצוי המוסכם בסך 500,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום אשדוד נפסק כדקלמן:

בין היתר העלתה המשיבה טענת קזוז, תוך שלטענתה, המבקשת חבה לה כספים בגין שירותים שספקה המשיבה ולא שולמה תמורה בעדם, וכן בגין עמלת מכירה עבור עסקה שטורפדה על ידי המבקשת, פיצוי בגין אי מתן שירות ואחריות כפי שהתחייבה המבקשת ופצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת בדבר סיום ההסכם בין הצדדים.
סיכומם של דברים, אם סברה המשיבה כי בית המשפט באיטליה אינו מוסמך לידון בתובענה נוכח מצבה המשפטי של המבקשת בעת ניהול ההליך, היה עליה להעלות טענה זו במסגרת ניהול ההליך, ומשלא עשתה כן, ניתן פסק החוץ בסמכות, ודאי בהיתחשב בכך שעולה מפסק החוץ שביהמ"ש היה מודע לסטאטוס נטען זה בו היתה מצויה המבקשת.
...
גם טענות אלה, דינן להידחות.
טענות המשיבה לפיהן, בהתאם לחוק חדלות פרעון, לא היתה רשאית המבקשת להגיש בקשה זו, והיה עליה להגישה באמצעות הנאמנים/המפקחים שמונו לה, גם הן דינן להידחות.
גם טענות המשיבה בעניין חוות הדעת דינן להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

סכום הבונוס הורכב ממחצית מסכום הרווחים (סעיף 3.3.1) בתוספת מרכיב של עמלה – "מחצית היתרה, אם תיוותר, לאחר ניכוי סך השווה לרווחי המינימום לרוכשת [שהוגדר בהסכם כסך של 700,000 ש"ח] מסך השווה למחצית סכום הרווחים, עד לקבלת עמלות מיצטברות של 3,500,000 ש"ח... או עד תום תקופת ההיתחשבנות [10 שנים כאמור] המוקדם מבין השניים" (סעיף 3.3.2).
בסעיף 7.1 להסכם העקרי נקבע כי בין הצדדים ייחתם הסכם היתקשרות למתן שירותים (נספח ד' להסכם העקרי), במסגרתו יעניקו התובעים 2-1 לקולורדו, באמצעות טוביה, שירותי שיווק, הפצה ומכירה של מוצרי מחלקת תוצרת גמורה, לתקופה של עשר שנים, בתמורה לתשלום חודשי בסך של 15,000 ש"ח (להלן: "הסכם השירותים").
ברם, דין התביעה למתן סעד זה להדחות על הסף, וזאת הן בשל חוסר סמכות עניינית, הנתונה לבית הדין לעבודה משעה שאין חולק כי יאיר היה עובד של קולורדו (בשונה מטוביה שהיה בגדר ספק לפי הסכם השירותים), והן בהעדר יריבות שכן יאיר כלל אינו צד להליך זה. יאיר אף אישר בעדותו כי הגיש לבית הדין לעבודה תביעה בגין שכר עבודה שקולורדו נימנעה מלשלם לו לטענתו (פרוטוקול הדיון מיום 7.6.2022, עמ' 77 ש' 18-16).
...
לסיכום, לסכום הפיצויים לו זכאים התובעים בגין הפרת ההסכם העיקרי, בסך של 1,263,156 ש"ח, יש להוסיף ריבית והפרשי הצמדה לפי חוק פסיקת ריבית החל מיום 1.1.2017, הוא המועד אליו הוון שיעור הרווחים הצפויים בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, ועד למועד התשלום בפועל.
סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה נגד קולורדו (הנתבעת 1) ונדחית נגד הנתבעים 4-2.
בנסיבות העניין, לאחר שנתתי דעתי לשיקולים הקבועים בתקנה 153(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, הגעתי למסקנה כי יש מקום לקבוע שכל צד יישא בהוצאותיו.

בהליך רשות ערעור על פסק בוררות (רע"ב) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בפתח פסק הבוררות הבורר ציין כי מכתב ההגנה שהוגש בתביעה נגד גנט עולה כי גנט הכחישה את זכאותם של המבקשים לתשלום עמלה בטענה כי היתחייבותה על פי הסכם 2014 תקפה עד ליום 30.6.2016 וכי הסכם 2014 הוחלף בהסכם משנת 2016 (להלן: "הסכם 2016"), שבו נקבע כי סכום של 140,000 יורו שאותו המבקשים קיבלו מגנט כ"החזרי הוצאות" מכסה את כל העלויות והשירותים שניתנו על ידם ביחס לשחקו והם אינם יכולים לתבוע תשלום נוסף.
הבורר הוסיף וציין כי עיון בהסכם 2016 מעלה כי השוני בינו לבין הסכם 2014 מתמצה בהיעדרו של סעיף 2 להסכם 2014 העוסק בזכותם של המבקשים לקבל עמלה בגין מכירת השחקן למועדון אחר, ובהוספת תשלום של 140,000 יורו עבור "החזרי הוצאות". בהחלטתו מיום 13.5.2020 הבורר קבע כי המבקשים זכאים להיתגונן בשתי טענות הגנה שהועלו על ידם כדלקמן: א - הסכם 2014 תקף עד ליום 30.6.2017 וכל עסקה שהתבצעה לאחר מועד זה, לרבות העסקה נושא התביעה אינה נכללת במסגרתו.
...
דיון לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבה לגופה של הבקשה.
כך גם לא שוכנעתי כי נדרשת התערבות ערכאת הערעור מטעמי צדק או שיש בפסק הדין כדי לגרום למבקשים עיוות דין, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה.
סוף דבר - הבקשה לרשות ערעור נטועה בנסיבות הספציפיות של הסכסוך ואין בה כדי להצביע על שאלה עקרונית שחורגת מעניינם של הצדדים או כי נדרשת התערבות של ערכאת הערעור למניעת עיוות דין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו