מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה בגין עלות מטענים בהובלה אווירית

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

ואולם, לעניין תחולתה של אמנת ורשה על ענייננו, הבהרתי כבר בהחלטתי בעיניין הסילוק כי "מאחר שהתובענה שלפני איננה עוסקת כלל בדמי נזק שניגרם עקב הובלה אוירית, אלא כאמור, בטענה לגביית דמי הובלה ביתר בעקבות קיומו של קרטל, אין להסדר זה כל תחולה בעניינינו" (פסקה 6(ב) להחלטה בעיניין הסילוק).
שינוי זה נעוץ בכך שסברה בתחילת ההליך כי הנפגעים העקיפים, אשר רכשו מהנפגעים הישירים שירותי שילוח מטענים מישראל לארה"ב או מארה"ב לישראל, יזכו לפצוי במסגרת ההליכים בארה"ב. ואולם, במהלך ניהול התובענה וכפי שעלה מחלק מהעדויות בהליך, התחוור כי אותם נפגעים לא זכו לפצוי כלל במסגרת התובענות והסדרי הפשרה בארה"ב. בנוסף, נטען כי התגלה להצלחה כי חלק מהנזקים שנגרמו לנפגעים העקיפים גולגלו על ידם ללקוחותיהם, בין אם מדובר בלקוחות שהזמינו מוצר מחו"ל, ואשר שילמו עבור שירותי השילוח האוירי מחיר גבוה יותר, ובין אם מדובר בצרכנים ישראליים שרכשו בישראל מוצר שהגיע לישראל דרך האויר ושמחירו הכולל (המורכב ממחיר המוצר בתוספת עלות המשלוח האוירי) היה גבוה יותר.
...
ואולם, גם במקרה זה, כמו באחרים רבים, השתכנעתי כי אין בטיעון הזה ממש, ולפיכך דינו להידחות (ראו, למשל: רע"א 2128/09 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' עמוסי, פסקאות 11-10 ו-19 (5.7.2012).
דין הבקשה לתיקון הגדרת הקבוצות, על כל רכיביה, להידחות.
סוף דבר הבקשה לאישור התובענה כייצוגית נגד המשיבות מתקבלת, וזאת בכפוף לאלה: חברי הקבוצה: הנפגעים הישירים: "כל לקוחות המשיבות (בישראל או מחוצה לה) אשר שילחו מטענים לישראל (למעט מארצות הברית) או מישראל (למעט לארצות הברית) בתקופה שתחילתה היא לכל המאוחר 1 בינואר 2000 ועד מועד סיום הקרטל, שהנו לכל המוקדם ביום 14 בפברואר 2006". הנפגעים העקיפים: "כל הלקוחות של הנפגעים הישירים, אשר רכשו מהנפגעים הישירים שירותי שילוח מטענים לישראל (למעט מארצות הברית) או מישראל (למעט לארצות הברית) בתקופה שתחילתה 1 בינואר 2000 לכל המאוחר, ועד סיום הקרטל, שהנו לכל המוקדם ביום 14 בפברואר 2006". עילות התביעה שהתובענה הייצוגית מאושרת בגינה: המשיבות היו צד להסדר כובל שבו הכבילה נוגעת למחיר שיידרש, וזאת בניגוד לסעיפים 2(ב)(1), 6-4 ו-50(א) לחוק התחרות הכלכלית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה כספית בסך 15,000 ₪ בגין פיצויים ועלות כרטיסי טיסה, בטענה כי הנתבעות סירבו להטיס את התובע על אף שהגיע לשדה התעופה 5 שעות לפני והודיעו לו כי הטיסה היא overbooked.
-הנתבעת 1 הגישה כתב הגנה וטענה כי היא משמשת המוביל האוירי, כי היא מודה שהתובעים הזמינו ורכשו כרטיסים לטיסות מבוריספיל (הסמוכה לקייב) לאמסטרדם, כאשר טיסה זו נועדה מראש להתבצע בפועל ע"י נתבעת 2, ועוד טיסה מאמסטרדם לת"א, כאשר שתי הטיסות נועדו להמריא ביום 12.9.18.
-צג ג' הגישה כתב הגנה וטענה כי הטיסה הנדונה מקייב לאמסטרדם הופעלה ע"י נתבעת 2, ועוד הכרטיסים שווקו ע"י נתבעת 1, מה גם שכרטיסי הטיסה לא נרכשו מצד ג' ובין התובעים לבין צד ג' אין כל קשר, ולכן התביעה גם לא הוגשה נגדם מלכתחילה.
הנציג העיד כי גם אם הנתבעת 2 לא הייתה מעדכנת את הנוסעים זו אחריותם לעבור בזמן את כל הבדיקות, למסור את המזוודה, למסור את המטען, לעבור בדיקת דרכונים, בדיקה ביטחונית ולהגיע לשער.
...
באשר לטענה של מכירת יתר: מעיון במדבקה שהודבקה על המזוודה של התובעים שהוצגה על ידי התובע וסומנה – ת/5 עולה כי מספר הטיסה לאמסטרדם הוא PS101 ובהשוואה עם המסמך שהוצג סומן - נ/2 עולה כי בטיסה לאמסטרדם שמספרה PS101 אכן לא הייתה מכירת יתר ועל כן אני מקבלת את טענת נציג הנתבעת 2 בעניין זה. מה גם שהתובע בעצמו העיד בדיון כי פעם אחת אמרו לו שאין טיסה לארץ, ופעם שניה ראה מישהו שקונה כרטיס.
לאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה.
משדחיתי את התביעה, גם הודעת צד ג' נדחית.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2019 בשלום צפת נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה כספית בסך 15,000 ₪ בגין פיצויים ועלות כרטיסי טיסה, בטענה כי הנתבעות סירבו להטיס את התובע על אף שהגיע לשדה התעופה 5 שעות לפני והודיעו לו כי הטיסה היא overbooked.
-הנתבעת 1 הגישה כתב הגנה וטענה כי היא משמשת המוביל האוירי, כי היא מודה שהתובעים הזמינו ורכשו כרטיסים לטיסות מבוריספיל (הסמוכה לקייב) לאמסטרדם, כאשר טיסה זו נועדה מראש להתבצע בפועל ע"י נתבעת 2, ועוד טיסה מאמסטרדם לת"א, כאשר שתי הטיסות נועדו להמריא ביום 12.9.18.
-צג ג' הגישה כתב הגנה וטענה כי הטיסה הנדונה מקייב לאמסטרדם הופעלה ע"י נתבעת 2, ועוד הכרטיסים שווקו ע"י נתבעת 1, מה גם שכרטיסי הטיסה לא נרכשו מצד ג' ובין התובעים לבין צד ג' אין כל קשר, ולכן התביעה גם לא הוגשה נגדם מלכתחילה.
הנציג העיד כי גם אם הנתבעת 2 לא הייתה מעדכנת את הנוסעים זו אחריותם לעבור בזמן את כל הבדיקות, למסור את המזוודה, למסור את המטען, לעבור בדיקת דרכונים, בדיקה ביטחונית ולהגיע לשער.
...
באשר לטענה של מכירת יתר: מעיון במדבקה שהודבקה על המזוודה של התובעים שהוצגה על ידי התובע וסומנה – ת/5 עולה כי מספר הטיסה לאמסטרדם הוא PS101 ובהשוואה עם המסמך שהוצג סומן - נ/2 עולה כי בטיסה לאמסטרדם שמספרה PS101 אכן לא הייתה מכירת יתר ועל כן אני מקבלת את טענת נציג הנתבעת 2 בעניין זה. מה גם שהתובע בעצמו העיד בדיון כי פעם אחת אמרו לו שאין טיסה לארץ, ופעם שניה ראה מישהו שקונה כרטיס.
לאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה.
משדחיתי את התביעה, גם הודעת צד ג' נדחית.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

התובעת עוד טוענת בכתב התביעה כי בגין עלות משלוח המסמך שילמה לתובעת סך של 135 ₪ וכן נשאה בעלות של 300 ₪ בגין אישור נוטריוני שנעשה ביחס למסמך שנשלח ואבד.
הנתבעת מבקשת לדחות על הסף את התביעה בגין יתר הסכומים הנתבעים על ידי התובעת, מעבר לתקרת הפצוי האמור, לפי הוראות האמנה וזאת לאור עקרון ייחוד העילה הקבוע בסעיף 10 לחוק התובלה האוירית, התש"ם-1980 (להלן: "חוק התובלה האוירית") ובסעיף 29 לאמנה.
חוק התובלה האוירית קובע בסעיף 10 כלל של ייחוד עילה, לפיו צד התובע במדינה שהוראות האמנה חלות עליה, בגין אובדן של מטען שהועבר ממדינה אחרת, שגם היא צד לאמנה, עילת תביעתו תהא כפופה להוראות האמנה בלבד, כדלקמן: "אחריותו של המוביל, עובדיו וסוכניו לפי חוק זה לנזק.. תבוא במקום אחריותו לכל דין אחר, ולא תישמע כל תביעה לפצוי על אותו נזק שלא על פי חוק זה, תהא עילתה הסכם, עוולה אזרחית או כל עילה אחרת ויהיו התובעים אשר יהיו". (ראו גם, עניין איבריה, פס' 7).
...
פרשנות תכליתית של האמנה ומטרותיה מביאה למסקנה לפיה במקרה שכזה, בו מדובר באבדן מסמך בעל משקל מזערי ובהיעדר קורלציה בין משקלו הנמוך של המטען לבין הנזק הלא ממוני שנגרם ללקוח שמטענו אבד, אין לחשב את שיעור הנזק הבלתי ממוני לפי משקלו של המטען בלבד.
מכאן שפרשנות כזו מביאה אותי למסקנה כי ניתן לפסוק לתובעת פיצוי בגין נזק לא ממוני אף מעבר לגובה המגבלה הנקובה באמנה, כפי החישוב שהציגה הנתבעת, הנסמך על משקל המטען בלבד.
סוף דבר לאור האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: פיצוי בסך של 30 דולר ארה"ב, לפי שער הדולר נכון ליום מתן פסק הדין.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

כלל ייחוד העילה מיועד למנוע פריצה של מסגרת זו, בשל העלויות הכרוכות בתביעות לפי הדין הכללי, והדבר נכון בין אם התביעה היא כלפי המוביל האוירי עצמו, ובין אם היא נגד גורמים אחרים המשולבים במערך התובלה האוירית.
בפיסקה 34 לפסק דינו, חברי בוחן את האפשרות לפיה לבעל המטען הניזוק תעמוד זכות תביעה על פי הדין הכללי נגד חברת פריקה פרטית, שאינה נחשבת לעובדת של המוביל האוירי, ובשל כך יתאפשר לבעל המטען להפרע בסכום העולה על זה הקבוע באמנה.
...
]השופט ע' גרוסקופף:[ לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (כב' השופט יעקב שפסר) מיום 9.11.2022 בת"א 9485-01-21, במסגרתה נקבע כי המבקשת, חברת ממן מסופי מטען וניטול בע"מ, אינה משמשת כסוכן של המוביל האווירי על פי אמנת מונטריאול, ולכן אין להחיל עליה את הוראות אמנה זו. בהינתן החשיבות הכללית שיש לשאלה העומדת ביסוד בקשת רשות הערעור, ולהכרעות סותרות שניתנו לגביה בערכאות הדיוניות, ולאחר שהתקבלה גם עמדת היועצת המשפטית לגביה, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, וכי היא תוכרע על ידי מותב תלתא, והכל בהתאם לסמכותי על פי תקנה 149(2)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
קבלת טענתה של המשיבה בעניין זה, כך נטען, מחייבת את המסקנה כי גם DHL ישראל, כמי שמבצעת פעולות כמעט זהות לאלו של ממן, ולמעשה גם כל מי שמסייע לייבוא לישראל, ייחשב ל"זרוע הארוכה" של המכס, וברי כי זו קביעה שלא תוכל לעמוד.
משכך, ממן פועלת, בנסיבות דנן, לקידומו של חוזה התובלה האווירית, ולכן מתקיים בה גם הנדרש על פי "נקודת המבט החיצונית". לסיכום.
מהטעמים דלעיל הנני מצרף את דעתי לדעתו של חברי, השופט ע' גרוסקופף, כי דין הערעור להתקבל.
ברוב דעות השופטים עופר גרוסקופף ויחיאל כשר, כנגד דעתו החולקת של השופט יצחק עמית, הערעור מתקבל, ונקבע כי התביעה שהגישה המשיבה נגד ממן מוגבלת בהתאם לכללים שנקבעו באמנת מונטריאול.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו