כלל ייחוד העילה מיועד למנוע פריצה של מסגרת זו, בשל העלויות הכרוכות בתביעות לפי הדין הכללי, והדבר נכון בין אם התביעה היא כלפי המוביל האוירי עצמו, ובין אם היא נגד גורמים אחרים המשולבים במערך התובלה האוירית.
בפיסקה 34 לפסק דינו, חברי בוחן את האפשרות לפיה לבעל המטען הניזוק תעמוד זכות תביעה על פי הדין הכללי נגד חברת פריקה פרטית, שאינה נחשבת לעובדת של המוביל האוירי, ובשל כך יתאפשר לבעל המטען להפרע בסכום העולה על זה הקבוע באמנה.
...
]השופט ע' גרוסקופף:[
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (כב' השופט יעקב שפסר) מיום 9.11.2022 בת"א 9485-01-21, במסגרתה נקבע כי המבקשת, חברת ממן מסופי מטען וניטול בע"מ, אינה משמשת כסוכן של המוביל האווירי על פי אמנת מונטריאול, ולכן אין להחיל עליה את הוראות אמנה זו.
בהינתן החשיבות הכללית שיש לשאלה העומדת ביסוד בקשת רשות הערעור, ולהכרעות סותרות שניתנו לגביה בערכאות הדיוניות, ולאחר שהתקבלה גם עמדת היועצת המשפטית לגביה, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, וכי היא תוכרע על ידי מותב תלתא, והכל בהתאם לסמכותי על פי תקנה 149(2)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
קבלת טענתה של המשיבה בעניין זה, כך נטען, מחייבת את המסקנה כי גם DHL ישראל, כמי שמבצעת פעולות כמעט זהות לאלו של ממן, ולמעשה גם כל מי שמסייע לייבוא לישראל, ייחשב ל"זרוע הארוכה" של המכס, וברי כי זו קביעה שלא תוכל לעמוד.
משכך, ממן פועלת, בנסיבות דנן, לקידומו של חוזה התובלה האווירית, ולכן מתקיים בה גם הנדרש על פי "נקודת המבט החיצונית".
לסיכום.
מהטעמים דלעיל הנני מצרף את דעתי לדעתו של חברי, השופט ע' גרוסקופף, כי דין הערעור להתקבל.
ברוב דעות השופטים עופר גרוסקופף ויחיאל כשר, כנגד דעתו החולקת של השופט יצחק עמית, הערעור מתקבל, ונקבע כי התביעה שהגישה המשיבה נגד ממן מוגבלת בהתאם לכללים שנקבעו באמנת מונטריאול.