תביעה בגין עיקול מיטלטלין בלתי חוקי בהליכי גביית ארנונה

ביצורית בע"מ מוטי לוי דותן המר אדיר משה רפאל פרץ אלכסנדר בסמרטני אשרף חבקה יפתח שמיילוב פסק דין לפי בית המשפט תביעה לפיצויים בסך 250,000 ₪, בגין הטלת עיקולים לא חוקיים ע"י המועצה המקומית באקה אל- גרביה, ופגיעה בשם הטוב כפועל יוצא מאותו עיקול.

בתגובה לכך וכפעולת נקם נגדו, הגיעו אליו הביתה ביום 20.1.16 מעקלים מטעם העיריה והנתבעים, על מנת לעקל מיטלטלין בגין חוב ארנונה לעירייה.

התובעים טענו שסמיכות הזמנים בין הליכים בהם התובע נקט נגד הערייה, לבין ביצוע העיקול הראשון והשני, מלמד על כך שהן נעשו אך ורק כפעולות נקם נגדם, ולא כפעולה חוקית לגבות חוב ארנונה.

מיסמכי האכיפה לצורך העיקול הראשון הוכנו כבר ביום 13.1.16, כולל רשימת חייבים בהם התובעים, דהיינו לפני מסירת המכתב לעירייה ביום 19.1.16.

...

כפועל יוצא מכך אני מורה על דחיית ההודעה לצדדים שלישיים.

אני מחייב את התובעים לשלם לנתבעת 1 הוצאות משפט בסך 1,200 ₪ וכן שכר טרחת עו"ד בסך 5,000 ₪ בלבד.

אני מחייב את התובעים לשלם לנתבעים 3 עד 10 הוצאות משפט בסך 1,200 ₪ וכן שכר טרחת עו"ד בסך 5,000 ₪ בלבד.

לטענת הנתבעת, נעשו לתובע פניות טלפוניות ממחלקת הגבייה בחודשים מרץ, מאי ויוני והוסבר לו החוב ומהותו, והתובע השיב "שאין לו כסף וישלם זאת רק בחודש הבא". הנתבעת מפנה לסמכותה הקבועה בפקודת העיריות לנקוט הליכי גבייה מנהלית במקרה של חוב ארנונה שכוללים תפיסת טובין, מכירתם במכירה פומבית והטלת צוי עיקול (סעיפים 310, 311, 319-320 לפקודת העיריות [נוסח חדש]).

לגוף העניין טוענת הנתבעת כי טאבלט אינו מיטלטלין שמוגן מפני עיקול בהתאם להוראות סעיף 22 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 מאחר שאינו דרוש לתובע לצורך קיום מקצועו.

בבסיס ההכרה בעיקול כמקים טענה לעוולה לפי חוק איסור לשון הרע עומדת התפיסה כי מי שננקטו בעיניינו הליכי גבייה והוטלו עיקולים על נכסיו, מוצג כמי שאינו פורע את חובותיו וכתוצאה מכך שמו מוכתם.

בחינת הנכסים שעוקלו במסגרת הליכי הגבייה סעיף 22 לחוק ההוצאה לפועל קובע מהם סוגי המיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול.

אציין כי מעבר להעדר סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות לתת סעד הצהרתי כפי שבקש התובע, עולה שאלה אם מוסמך בית משפט זה לבחון על דרך של תקיפה עקיפה את החלטת הרשות על שינוי מדיניות גביית הארנונה ואופן פירסומה.

...

לאחר ששקלתי את הדברים מסקנתי היא שהתנהלות העיירה כמכלול בפרשה כולה הסבה לתובע נזק לא ממוני בגינו יש לפסוק פיצוי.

לסיכום נקודה זו - התובע הפעיל מספרה שכונתית קטנה.

סיכומם של דברים – הנתבעת תשלם לתובע סך של 10,000 ₪.

בתאריך 6.10.2013 פנה ראש המועצה אל החשב המלווה בדרישה לחדול מבצוע הליכי האכיפה והגבייה עד לסיום חג הקורבן, ולאחר מספר חודשים התובעת הפסיקה לבצע את הליכי הגבייה והאכיפה ביישוב, בנימוק שהנתבעת הפרה את התחייבויותיה, ובתאריך 19.6.2014 הגישה התובעת את התובענה הזו.

על פי הנטען על ידי התובעת, כדוגמא (מתוך המדגם): כנגד החייב אחמד אבו-חסאן, בוצעו פעולות גבייה/אכיפה אשר אושרו על ידי הנתבעת ואשר החייב לא השיג עליהן ; כנגד החייב חטיב נג'יב אלקאדר בוצעו פעולות אכיפה בגין חיובי ארנונה אשר אושרו על ידי הנתבעת ולכן יש לשפותה בגין הוצאות אכיפה לרבות חיוב בגין משלוח מכתבי התראה ; כנגד החייב מחמוד נעמי בוצע בתאריך 14.11.2007 הליך גבייה מסוג עיקול והוצאת מטלטלין בעת שהחייב לא שהה בביתו כאשר לחיוב זה התווספו גם חיובי משלוח מכתבי התראה ; כנגד החייב זריפה חאג' בוצעו באישור הנתבעת בתאריכים 1.1.2008 ו – 25.6.2009 הליכי גבייה מסוג של עיקול והוצאת מטלטלין כאשר התשלומים ששולמו על ידי החייב בגין החזר הוצאות אכיפה אינם מכסים את מלוא חובו בגין החזר הוצאות אכיפה ולכן לא בוצעה בעיניינו של חייב זה גביית יתר; כנגד החייב וליד סקר בוצע בתאריך 1.5.2007 הליך גבייה מסוג של עיקול והוצאת מטלטלין בעת שהחייב לא שהה בביתו כאשר שיעור הגבייה מהחייב עמד ע"ס של 5000 ₪ אשר הועברו לקופת המועצה ו – 900 ₪ אשר נגבו מהחייב בגין החזרי הוצאות ; כנגד החייב מרואן כיאל בוצעה בתאריך 1.1.2008 הליך גבייה שבגינו שילם החייב לנתבעת למחרת היום סך 500 ₪ וכן גם הליך גבייה מסוג של עיקול והוצאת מטלטלין אשר בוצע בתאריך 7.1.2010 ואשר התעריף בגין ביצועו הנו 750 ₪ ; כנגד החייב עבד אבו-רומחין בוצע בתאריך 9.1.2007 הליך מסוג עיקול והוצאת מטלטלין באמצעות פריצה (בלווי שוטר) וכן גם הליך מסוג עיקול צד ג' בחשבון הבנק של החייב כאשר פעולות הגבייה בוצעו באישור הנתבעת ; כנגד החייב אברהם עלי בוצעה פעולת גבייה אשר בוטלה על ידי מנהל מחלקת הגבייה של הנתבעת לאחר שאושרה על ידה פעולת גבייה ; כנגד החייב אבראהים עלי חליפה בוצע באישור הנתבעת פעולת עיקול ותפיסת רכב באישורו של מר דיראווי אשר הורה על הפסקת ההליכים ; כנגד החייב אחמד השאם בוצעו פעולות גבייה באישור מנהל מחלקת הגבייה של התובעת ולכן לטענת התובעת הנה זכאית לפעולות גבייה.

...

עם זאת, בחווה"ד מטעם מומחה התובעת וכן גם בסיכומיה ובסיכומיה המשלימים לא מצוין באיזה מועד הסכום קוזז בפועל מהתשלום ו/או לא שולם בפועל לתובעת ומשכך התובענה בגין רכיב תביעה זה נדחית.

מבדיקת כרטסת החיובים של הנתבעת (נספח 38 עמוד 4 לתצהיר גזבר הנתבעת) עולה כי הנתבעת שילמה לתובעת בגין "שימוש באוטומציה"/חיבור חיוב לאוטומציה" סך כולל של 4731 ₪ (11.3.2012 – 1387 ₪ ; 10.5.2012 – 691 ₪ ; 22.4.2012 – 695 ₪ ; 13.9.2012 – 709 ₪ ; 31.12.12 – 715 ₪ ; 8.5.2013 – 534 ₪) כך שדרישת הפיצוי בגין רכיב תביעה זה נדחית.

סוף דבר : התביעה מתקבלת באופן חלקי.

זאת ועוד, לטענת המערערת התביעה לא היתיישנה שכן ננקטו על ידי המערערת הליכי גבייה למכביר וזאת עד ליום כניסת היחיד להליכי חידלות פרעון.

היחיד היתייחס לכל אותן פעולות אשר ציינה המערערת והבהיר כי המערערת לא נקטה בכל הליך גביה ממשי ואפקטיבי בעת הטלת העיקול ועל כן , לא נעצר מירוץ ההתיישנות .

האחד מהם הוא דו"ח תפיסת מיטלטלין המופנה לחברה מנהלת המסעדה מסופה של שנת 2016 ואילו השני צו עיקול על נכסי היחיד מחודש 8/18.

כלל הטעמים האמורים בצרוף אותו שהוי שנקטה המערערת, מובילים למסקנה כי יש לדחות את תביעתה באשר לחיוב הארנונה המושת על היחיד וכפועל יוצא מקביעת הנאמן, אין מקום להתערבות בית המשפט בקביעתו של הנאמן ויש לדחות את ערעורה של המערערת באשר לחוב הארנונה.

...

הממונה טענה כי המערערת השתהתה בגביית חובה ואף מטעם זה יש לדחות את הערעור אשר הוגש מטעמה ולא לאפשר לה לגבות את חוב הארנונה מהיחיד.

כלל הטעמים האמורים בצירוף אותו שיהוי שנקטה המערערת, מובילים למסקנה כי יש לדחות את תביעתה באשר לחיוב הארנונה המושת על היחיד וכפועל יוצא מקביעת הנאמן, אין מקום להתערבות בית המשפט בקביעתו של הנאמן ויש לדחות את ערעורה של המערערת באשר לחוב הארנונה.

סוף דבר, ערעור המערערת נדחה.

ו(2) הגנת הפירסום המותר ו(2)(א) סעיף 13(9) לחוק איסור לשון הרע סעיף 13(9) לחוק קובע: "לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי- ... (9) פירסום שהמפרסם חייב לעשות על פי דין או על פי הוראה של רשות המוסמכת לכך כדין או שהוא רשאי לעשות על פי היתר של רשות כאמור". ו(2)(ב) משלוח דרישות תשלום - מקור סמכותה של הערייה מקור סמכותה של העיריה לגביית חובות ארנונה ופתיחה בהליכי גבייה נדון בהרחבה בת"צ (מרכז) 40666-11-19‏ ב.מ.נ פיתרונות פיננסים סוכנות לביטוח פנסיוני (2014) נ' עריית רחובות (8.3.2023), כבוד השופטת מ' נד"ב. בעיניין ב.מ.נ נדחתה בקשה לאישור תביעה ייצוגית שעניינה נקיטת הליכי גביה מינהליים מכוח פקודת העיריות כנגד נישומים שלא משלמים את חובות הארנונה השנויים במחלוקת, עוד טרם חלוף המועדים הקבועים בחוק להגשת השגה או ערר או ערעור עבור חוב השנוי במחלוקת.

ו(2)(ג) מן הכלל אל הפרט בהודעות דרישת החוב נושא ההליך דנן, נכתב כי אם לא תמולא הדרישה יינקטו הליכי גביה בהתאם לפקודת המיסים (גביה), התשל"ד-1974 ("פקודת המסים") או בהתאם לפקודת העיריות [נוסח חדש] ("פקודת העיריות"), ובכלל זה תפיסת מיטלטלין ומכירתם, עיקול משכורת, עיקול חשבון בנק או הגשת תביעה משפטית.

בעירעור המינהלי שהגיש התובע על החלטת ועדת הערר נקבע: "בכל הנוגע לטענה כי לא ניתנה על ידי המשיב החלטה במועד בהשגה שהעלה המערער בעל פה בינואר 2016, אני מקבלת את קביעת ועדת הערר כי שעה שבהתאם לחוק לא ניתן כלל להגיש השגה בעל פה, אין לקבל טענה לפיה ההחלטה לא ניתנה תוך 60 יום ממועד העלאת ההשגה בעל פה." (עמ"נ 43326-12-18 ריטרסקי נ' מנהל הארנונה של עריית פתח תקווה ואח' (21.7.2019) סעיף 11).

נוסף לכך, כאמור לעיל, בהתאם להנחיית הייעוץ המשפטי לממשלה, את עיכוב ההליכים שניתן לתובע בגין חובות שנת 2016, יש לסווג כהשעיה או הקפאת הליכי הגביה בהתאם לשיקול דעתה של העיריה וכלליה, ולא כהגשת השגה בעל פה כטענת התובע.

...

מר חנגל חתום על מזכר מיום 5.12.2016 בו כתב בכתב יד: "עיכוב הליכים עד 31.1.2017". מר חנגל חתום על מזכר נוסף מתאריך 29.1.2017 בו כתב בכתב יד: "מאחר ומר ריטרסקי דוד מתכוון להגיש השגה לשנת 2017 וגם לשנת 2016 (שנת 2016 הנה עיכוב הליכים בניסיון להגיע לסיכום) נעכב הליכים ל 90 ימים, המועד הקבוע בחוק להגשת השגות.". ביום 13.3.2017 התובע הגיש השגות בכתב על חיובי הארנונה לשנים 2016-2017.

סוף דבר אין צריך לומר כי חובה על הרשות המקומית להפעיל את סמכויותיה על פי דין לגביית חובות בזהירות ותוך הקפדה על זכויות התושב או הנישום.

התביעה נדחית.

התובע ישלם לכל אחת מהנתבעות הוצאות משפט בסך של 20,000 ש"ח. המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים.