תביעה בגין עיכוב שחרור חבילה מהמכס

האחת, אם הטעיתה התובעת את הנתבע באשר לעלות דמי המשלוח; השניה, אם עמדה התובעת בכל התחייבותיה בעיסקה ובכלל זה שיחרור החבילה במכס ברוסיה.

מכאן מתחייבת המסקנה שהנתבע הוטעה למעשה לסבור כי יחוייב רק על-פי משקלה הפיזי של החבילה שישלח, וזה בלבד; ועל בסיס אותם נתונים טעה ובחר להיתקשר עם התובעת לצורך המשלוח.

דברי הנתבע עצמו מאשרים כי בחר לשחרר בעצמו את המשלוח מהמכס הרוסי, משחשש לעיכוב בשחרור המשלוח, ומאחר שמדובר היה בתקופת חגים (עמ' 2, לפרוטו' מיום 3/12/14).

מנגד, יש לקחת בחשבון כי התובע לא עמד על ביטול ההסכם ומתוך סכום החיוב, סך עקרי של 6,000 ₪ היה למעשה סכום שאינו שנוי במחלוקת, שהיה צריך הנתבע לשלם לתובעת ובכך ייתכן שהיתה שוקלת באיזה אופן, אם בכלל, לנהל את תביעתה ובכלל זה האפשרות כי היתה מנסה לחסוך לפחות חלק מההוצאות המשפטיות.

...

מכאן מתחייבת המסקנה שהנתבע הוטעה למעשה לסבור כי יחוייב רק על-פי משקלה הפיזי של החבילה שישלח, וזה בלבד; ועל בסיס אותם נתונים טעה ובחר להתקשר עם התובעת לצורך המשלוח.

התוצאה: אשר על כן אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 2,000 ₪ תוך 30 ימים מהיום.

האם התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה השאלות המרכזיות של עובדה ומשפט שמעוררת תובענה זו הן אלה: האם הוסכם בין המבקש לבין השולח כי הסכום ששולם על ידי המבקש לשולח כולל תשלום עבור עמלת השיחרור? האם הוסכם בין השולח לבין UPS כי התשלום המשולם על ידי השולח ל-UPS עבור השילוח כולל תשלום עבור עמלת השיחרור? האם הייתה רשאית המשיבה לשחרר את הטובין מהמכס ולדרוש מהמבקש תשלום עמלת שיחרור, בלא שהמבקש נתן לכך הסכמתו מראש? האם היה על המשיבה ליידע את המבקש לפני שיחרור הטובין מהמכס אודות קיומן של אלטרנאטיבות לשילוח הטובין מחו"ל לישראל? האם נגרם נזק למבקש? ניתן להסתייג מכך ששאלות (א) ו-(ב) שלעיל הן שאלות משותפות לכלל חברי הקבוצה הנטענת, ואף סביר כי תובענה ייצוגית אינה בהכרח הדרך היעילה וההוגנת להכרעה בהן (סעיף 8(א)(2) לחוק).

מקובל עלי גם כי המבקש היה יכול לציין בהזמנתו כי ברצונו לשחרר את המוצר מהמכס בעצמו או באמצעות עמיל מכס מטעמו, ואז הייתה מפיקה המשיבה תעודת עיכוב לצורך ביצוע הליך השיחרור שלא באמצעות המשיבה (סעיף 84 לתצהיר מנכ"ל המשיבה).

יש להוסיף כי באשר לדואר ישראל שהובא על ידי המבקש כדוגמא לעמיל מכס הגובה עמלת שיחרור נמוכה משמעותית מזו שנגבית על ידי המשיבה, הרי בדף המתאר את שירותי עמילות המכס בייבוא המסופקים על ידי הדואר, ואשר צורף כנספח "1" לסיכומי המבקש, צוין במפורש בעמ' 2 לאותו מיסמך כי "המעוניינים לשחרר בעצמם חבילות המיועדות להם, יהיו חייבים להודיע על כך מראש לדואר ישראל, לפני הגעת החבילה לארץ בפקס....באמצעות טופס "בקשה לאי שיחרור ברשימון קולקטיבי"..

...

התוצאה היא כי אין אפשרות סבירה שבית המשפט יקבע לגבי חברי הקבוצה שמשלוח המוצרים שרכשו בוצע בתנאי תשלום Prepaid, כי המשיבה לא הייתה רשאית לשחרר את מוצריהם מהמכס, ואף אין אפשרות סבירה כי ייקבע שהמשיבה לא הייתה רשאית לדרוש מהם תשלום של עמלת השחרור.

בקשת האישור ותביעת המבקש נדחות, אפוא.

המבקש ישלם למשיבה שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪.

המבקשת שילמה את הסכום שנידרש, ו- DHL שיחררה את החבילה, הפיקה אישור על התשלום וצרפה לדוא"ל את הצהרת הייבוא וחשבונית מס בסכום כולל של 119.14 ₪.

הגדרת הקבוצה בבקשת האישור: "כלל לקוחות חברת DHL אשר משלוחיהם שוחררו באמצעות רשימוני יבוא בלדרות בבית המכס נתב"ג במסוף המטענים שבניהול המשיבה 1 במשך השנתיים האחרונות שקדמו להגשת הבקשה ועד למועד אישורה בפועל, ואשר חויבו בתוספת תשלום עבור מיון ו/או בסכום החורג מהסכומים הקבועים בצוי הפיקוח עבור דמי ניטול". עילות התביעה שנטענו בבקשת האישור: הפרת חובה חקוקה; עשיית עושר ולא במשפט; הטעה מכוח חוק הגנת הצרכן; הפרת חובות האמון והנאמנות שהמשיבות חייבות לציבור הלקוחות – המשיבה 1 כגוף מונופוליסטי והמשיבה 2 מכוח דיני החוזים; הפרת דיני החוזים הכלליים; כנגד המשיבה 1 – עילת תביעה מכוח המשפט המינהלי: גביית תשלום על ידי גוף מונופוליסטי שלא מכוח סמכות בדין, בנגוד לדין ו/או בחריגה מסמכות ו/או תוך הפרת חובות האמון המוגברות החלות עליו.

ככל ש –DHL לא הייתה מפעילה, באמצעות ממן, את שירות המיון האוטומטי, העלויות הנוספות ליבואן בגין עיכובים ואחסון המשלוחים היו גבוהות מהחיוב בגין דמי המיון האוטומטי.

...

אשר לדרישה לגילוי מסמכים ספציפי – הסכם ו/או הבנות ו/או מזכרים שנחתמו ו/או שהוסכם עליהם בין ממן לבין DHL לאספקת שירותי ניטול ו/או מיון חבילות ביבוא לתקופה הרלוונטית – אני מקבלת את טענת ב"כ המבקשים כי הסכם זה או הבנות או מזכרים כאמור הם בליבת המחלוקת של בקשת האישור.

אשר לשאלה 8 אני מורה למשיבה להשיב לשאלה 8 (ללא שאלות המשנה) בהיותה רלבנטית ולא מכבידה.

אשר לשאלה 10 כמו בעניין ממן אני סבורה כי השאלה אינה רלבנטית.

שאלה 11 רלבנטית ואני מורה ל – DHL להשיב עליה.

בנוסף לשירותי השילוח וההובלה, הנתבעת היא מי שטיפלה עבור התובע בשחרור הטובין מהמכס – הוא העניין בגינו הוגשה התביעה.

בסופו של דבר אחת ממנהלות המשמרת הסבירה לתובע כי מדובר בעלויות איחסנה ועלויות עמילות מכס ולאחר דין ודברים בשל העיכוב שנוצר לא חוייב התובע על עלויות איחסנה עודפות.

לטענתו נאמר לו על-ידי מי מנציגות הנתבעת כי לאחר שיסכים לשלם את דמי האחסנה ועמילות המכס של 778 ₪ תשוחרר החבילה (עמ' 2, ש' 31).

...

לטענת התובע לא הוסבר לו כי ייתכן שישא בדמי האחסנה ודמי העמילות אלא שבסופו של דבר המכס רשאי שלא לשחרר את המשלוח.

יוצא אפוא שכל השלב המקדמי במסגרתו היה התובע בדין ודברים עם נציגי הנתבעת ושילם בסופו של דבר לנתבעת 778 ₪ היה עוד לפני שהוגש המשלוח למכס (עמ' 2, ש' 10), אלא שנציגי הנתבעת לא הסבירו האמור לתובע והוא סבר בטעות כי עם ביצוע אותו תשלום ישוחרר המשלוח לצורך איסופו ולכן הסכים לשלם הסכום.

כאמור המסקנה היא שלכל אחד מהצדדים במקרה זה אחריות לסיטואציה שנוצרה.

התוצאה: אשר על כן אני מחייב את הנתבעת להשיב לתובע 389 ₪ בתוספת 150 ₪ הוצאות משפט וזאת תוך 30 ימים מהיום.

ב 22/6/2023 קיבל התובע תגובה לפניה מיום 13/6/2023 ובה נאמר לי כי " יש להמתין לקבלת הודעה על שיחרור החבילה והמשך ניתובה ליעד " וכבר באותו יום פנה שוב התובע לנתבעת במייל ושאל כמה זמן עלי להמתין אך נכון להגשת כתב התביעה עדיין לא קיבל תשובה.

(הדגשה שלי ר.ז) התביעה הנ"ל איננה בגין ערך החבילה המקורית, שהרי החבלה נימסרה לתובע לאחר שהוגשה התביעה, אלא בגין נזקים עקיפים שנגרמו לתובע עקב אי הגעת החבילה במועד.

עוד וכאמור לעיל, סבורני כי ככל שקיימות לתובע טענות, ואינני קובעת כי אכן קיימות לו טענות, הנתבעת אינה בעל הדין הרלוואנטי לענייננו, אני מוצאת לקבל את טענת נציגת הנתבעת, כי היא פועלת בהתאם למערכות המכס, וכי אין באפשרותה לשחרר חבילה אשר מציינת כי היא מעוכבת בתשלום וכי אין היא אחראית לשידור שגוי, ככל שהיה כזה, במערכות המכס.

...

סעיף 13.5 מונע תביעה של נזקים עקיפים ואף בגין זה דין התביעה להידחות.

עוד וכאמור לעיל, סבורני כי ככל שקיימות לתובע טענות, ואינני קובעת כי אכן קיימות לו טענות, הנתבעת אינה בעל הדין הרלוונטי לענייננו, אני מוצאת לקבל את טענת נציגת הנתבעת, כי היא פועלת בהתאם למערכות המכס, וכי אין באפשרותה לשחרר חבילה אשר מציינת כי היא מעוכבת בתשלום וכי אין היא אחראית לשידור שגוי, ככל שהיה כזה, במערכות המכס.

סיכומו של דבר התביעה נדחית.