מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה בגין עוולת הסגת גבול במקרקעין

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום צפת נפסק כדקלמן:

בפני תביעה למתן צו מניעה, צו עשה וכן תביעה כספית, שהגיש התובע כנגד הנתבעים בטענה כי ביצעו כלפיו עוולות של הסגת גבול, גזל ומטרד וזאת בגין פלישה והסגת גבול לשטחו וכן בגין נזקים שנגרמו לו לטענתו, בגין התנהלותם זו. התובע הנו הבעלים של מקרקעין במושבה כינרת הידועים כמגרש 3, חלק מחלקה 175 בגוש 15308 (להלן: "מיגרש התובע", או "המיגרש").
גניבת אדמה - התובע לא הציג כל ראיה להוכחת רכיב נזק זה. לא רק שהתובע לא טרח לכמת ולהעריך את שיעור הנזק הנתבע בגין הגניבה הנטענת, אלא שגם לא הוצגה כל ראיה או אסמכתא לכמות או שווי האדמה שלטענת התובע, נגנבה.
...
לטענת התובע ב- 4/12, נעתר לבקשת הנתבעים ונתן להם רשות זמנית לעבור במגרש למגרשם ואולם, מס' שבועות לאחר מכן גילה כי הרשות הזמנית נוצלה לרעה תוך שהנתבעים הסבו נזקים למגרש התובע, גזלו אדמה מהמגרש והניחו בו פסולת בניה.
לאור כל האמור: אני מורה על דחיית התביעה שכנגד שהגישו הנתבעים ומחייבת אותם ביחד ולחוד בהוצאות התובע בגין תביעה זו בסך של 7,000 ₪.
אני מקבלת את תביעת התובע באופן שניתן צו מניעה האוסר על הנתבעים או מי מטעמם, להיכנס ו/או לעשות שימוש כלשהוא במגרש התובע – הידוע במגרש 3 חלק מחלקה 175 בגוש 15308.
כמו כן, ניתן צו עשה על פיו אני מורה לנתבעים להרוס את יציקת הבטון שבנו במגרש התובע ולהשיב את המצב לקדמותו ביחס לפני הקרקע בסמוך לגבול המגרש ומילוי הבור שנחפר ע"י הנתבעים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

כך מורינו סעיף 30 לפקודת הנזיקין הקובע: "בתובענה שהוגשה על הסגת גבול במקרקעין – על הנתבע הראיה שהמעשה שעליו מתלוננים לא היה שלא כדין." על כן הנטל על התובעים להראות כי הנתבעים ניכנסו לשטחם – עובדה שאינה שנויה במחלוקת - ומאידך הנטל מוטל על הנתבעים להראות כי הכניסה הייתה כדין.
ההסכמה המקורית בין הנתבים למנוחה הייתה שהגדר תועתק לאחר מילוי החפירה ולא לאחר גמר הפרויקט כפי שהנתבעים סבורים ולכן מחדלם בעיניין זה שנמשך כבר שנים, בשים לב שההסכם היה בשנת 2011, מהוה הפרה של הסכם וביצועו (שמא נאמר חוסר ביצועו) בחוסר תום לב. מכל הטעמים לעיל אני סבור כי יש למצוא את הנתבעים 1 – 9 אחראיים בגין עוולת השגת הגבול במקרקעין וכנגזרת מכך יש לחייבם בסעד של סילוק יד ופיצויים.
...
לכן נחה דעתי שיש מקום לפצותם בסכום גלובאלי בסך של 5,000 ₪ נכון למועד פסק הדין בגין הצורך לפנות פסולת בניה ולשקם את הגינה.
התוצאה בשים לב לאמור לעיל אני מקבל את התביעה ומורה לנתבעים כדלקמן: הנתבעים 1 – 9 ידאגו לסלק את גדר האסכורית משטח חלק 22 בגוש 11009 וזאת בתוך 30 יום מהיום.
. ג. התביעה כנגד נתבעת מס' 11 נדחית ללא צו להוצאות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

ייתכן והמועצה המקומית נימנעה מלטעון לשהוי, שהיא טענה בדיני היושר, מאחר והתובעים תובעים סילוק יד בין היתר לפי העילה הקניינית בסעיף 16 לחוק המקרקעין (ולא רק בגין עוולת הסגת גבול במקרקעין בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]).
...
בין אם מדובר בהרחבת ההלכה בדבר מעשה עשוי, בין אם ביישומו של אותו הרעיון המצוטט לעיל, כיום נדחות עתירות בדין המינהלי מפאת מעשה עשוי, חלף "החזרת הגלגל לאחור", גם כאשר צדדים שלישיים כבר הסתמכו על המעשה שנעשה (ראו בג"ץ 196/77 ק.א.ל. קוי אויר למטעם בע"מ נ' ראש מינהל התעופה האזרחית, פ"ד לא(3) 203, 207 (1977) (ראו אליעד שרגא ורועי שחר המשפט המינהלי כרך II עילות הסף 255-258 (להלן: שרגא ושחר)).
אמנם תורת המעשה העשוי הוכרה בדין האזרחי (רע"א 8129/02 ארגיל שירותי הובלה נ' הנאמן על חברת דן רולידר בע"מ (בהקפאת הליכים), פ"ד נז(5) 481, 486-487 (2003); ראו שרגא ושחר, שם בע' 255), אולם דין הטענה בענייננו, להידחות.
התובעים ביקשו לפצל את סעדיהם כי בעת הגשת התביעה טרם התגבש כל הנזק הנטען, ואני נעתר לבקשה זו. המועצה המקומית כעביה-טטבאש-חג'יג'רה תשלם לתובעים יחד ולחוד הוצאות בסך 2100 ₪; הנתבעים 2-3 יחד ולחוד ישלמו לתובעים יחד ולחוד הוצאות בסך זהה.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוולות הסגת גבול במקרקעין והפרת הוראות הסכם שכירות מיום 21.7.2017.
על כן יש לבחון – האם היה רשאי בית משפט לקבל את התביעה בגין עילת הטעייה, שעה שעילת תביעה שכזו לא נכתבה מפורשות בכתב התביעה? יש להשיב על שאלה זו בחיוב.
...
ו) אני סבורה, כי במקרה דנן, אכן בית משפט קמא היה מוסמך לקבל את התביעה על בסיס הקביעה כי הנתבע הטעה את התובע.
יתרה מזו, בסיכומי התובע – המשיב נכתב בסעיף 33 לפני "סוף דבר": "...כשלעצמה תומכת בטענת התובע כי ההסכם נחתם תחת עושק, הטעיה ומרמה...". הנתבע – המערער לא טען להרחבת חזית ובסיכומיו כתב בסעיף 3: "לפי "נרטיב התביעה", הנתבע (בעושק ובמרמה).
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין הערעור להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כאשר מדובר בטענה למתן הרשאה לשימוש וחזקה במקרקעין, יש להבחין בין הרשאה חוזית לבין הרשאה מכללא, על ההבחנה בין ההרשאות האמורות עמדה ד"ר נינה זלצמן במאמרה "רישיון במקרקעין", הפרקליט מב' (תשנ"ה-תשנ"ו) 24: "אפשר שהיא תהיה מעוגנת בחוזה שנקשר בין הצדדים וכך תצמיח למקבל הרשות זכות חוזית כלפי בעל המקרקעין (להלן: רשות חוזית), ואפשר שתנתן על ידי בעל המקרקעין ללא כוונה ליצור התחייבות חוזית, אקט של רצון טוב, או תלמד משתיקתו ואי – מחאתו להחזקה או לשימוש שעושה אחר בנכס (להלן - רשות גרידא). רשות גרידא באה להבחין אפוא מן הרשות החוזית. תוכנה של הרשות החוזית, משך קיומה, ותנאי סיומה, ילמדו מן ההסכם שבין הצדדים. רשות גרידא אינה מעניקה לבעליה זכות כלשהיא כלפי בעל המקרקעין. היא בגדר היתר של רצון טוב שנותנו יכול לבטלו בכל רגע. אך כל עוד היא מתקיימת בעל הרשות הוא מחזיק כדין או משתמש כדין במקרקעין, ואין בעל המקרקעין רשאי להעלות נגדו כל טענה שההחזקה או השמוש שהוא עושה בנכס פוגעת בזכות הקניין שלו." ובהמשך: "הסכמה הנלמדת משתיקתו של בעל המקרקעין מטהרת את ההחזקה או השמוש מיסוד אי-החוקיות שדבק בו, והופכת את מעשה העוולה למעשה ברשות. רשות הנלמדת בדיעבד אינה מעניקה לבעליה זכות במקרקעין, אלא טענת הגנה בלבד מפני תביעה בגין השגת גבול. עקרונית, רשות שנלמדת מכללא אינה מונעת את בעל המקרקעין מלהביא לסיומה בכל עת על-ידי גילוי דעתו כלפי פלוני שאין הוא מוכן עוד להמשיכה. זו היא רשות חינם המתחדשת מרגע לרגע, כל עוד לא פעל בעל המקרקעין לסילוקו של פלוני. אולם, ככל שהיא נמשכת בלא תגובה מצדו של בעל המקרקעין היא יוצרת ציפייה אצל פלוני להמשך קיומה גם בעתיד, אשר בנסיבותיו של המקרה יהיה על בית-המשפט להביאה בחשבון, לעניין קציבת מועד לפינוי" (עמ' 56-57).
רשות מכללא נלמדת איפוא בדיעבד משתיקתו ואי-מחאתו של בעל המקרקעין נוכח עובדת החזקתו של פלוני בנכס המקרקעין, ומקורה למעשה בעוולה של הסגת גבול במקרקעין.
...
עיינתי בחוות דעת המומחים, קביעותיהם ועדויותיהם ובשקילת מכלול הנתונים הגעתי למסקנה לקבל את חוות דעתו של השמאי סידאווי.
סיכומם של דברים התוצאה היא כי אני מקבלת את התביעה בחלקה.
הנתבעת תשלם לתובעת 1 דמי שימוש ראויים בסך של 6840 ₪ בצירוף מע"מ. סכום זה ישא ריבית והצמדה כחוק ממועד הגשת התביעה (22.3.21) ועד לתשלום המלא בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו