תביעה בגין סכום קצוב בלשכת ההוצאה לפועל

מונחת בפניי בקשת רשות להיתגונן שהועברה לבית משפט זה עקב היתנגדות לתביעה על סכום קצוב שהוגשה ללישכת ההוצאה לפועל.

...

המשיבה, הנתבעת, טוענת בתגובה שדין הבקשה להידחות משהיא לא מעלה טענות הגנה כלל.

בעניין בנק הפועלים לעיל נפסק:" קיימת בין החתימות שונות ניכרת, אשר אינה מעידה בהכרח על כך שהחתימה על גבי ת/ 4הינה זיוף... ניתן, כטענת המשיבים, לאתר שני דפוסים שונים של חתימות, בהתאם להתפלגות המתוארת, ובכך יש כדי לעורר חשד, שמא המשיבה השלישית לא חתמה גם על מסמכים נוספים בסניף תלפיות הנ"ל, הנחזים להיות חתומים על-ידיה. מובן כי מדובר בהתרשמות חזותית בלבד מן המסמכים אשר הוגשו כראיה בתיק; ייתכן, כי בחוות דעת מומחה ניתן היה להסביר הבדלים אלה ולהראות, כי אין הם שוללים מסקנה בדבר אמיתות החתימה"! ובמקום אחר נפסק :" כך, שהשוני בצורת החתימות אינו מלמד, מניה וביה, על זיוף חתימת הנתבע על מסמכים ההתקשרות עם התובעת" (תאמ (חי') 25613-09-13‏ ‏ הוט מובייל בע"מ נ' א.י.ס. טרייד אין ישראל ושות' בע"מ (29/03/2015)).

ואולם, מטעמי מדיניות שיפוטית ועל מנת שלא לחסום את דרכו של המבקש לקבל את יומו בבית המשפט להוכיח כי אינו מחזיק משעולה כי לא הגיש כל השגה למשיבה או מיצה הליכי ערר (אלא אם המשיבה תאפשר הארכת מועד אם כי לא ברור מדוע לא השיג קודם לכן) והואיל וניתן לטעמי כבר בדיון הראשון להפיג את המסתוריות בהצגת ראיות מפריכות או מאמתות - אני נעתרת למתן רשות להתגונן תחת הפקדה.

לפניי בקשת התובעת להורות על העברת הדיון בהתנגדות לבצוע תביעה על סכום קצוב לבית משפט השלום בחיפה, מחמת העידר סמכות מקומית של בית משפט זה לידון בה. רקע וטענות הצדדים ביום 25.11.20 הגישה התובעת בקשה לבצוע תביעה על סכום קצוב בלישכת ההוצאה לפועל בחיפה, בגין אי תשלום ארנונה בנכס המצוי ברח' הגיבורים 48, חיפה.

סעיף 7 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות החדשות"), קובע כדלקמן: "תובענה תוגש לבית המשפט המצוי במחוז שיפוט של מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע או במקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים ואם היתה התובענה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבמחוז שיפוטו הם מצויים; אם קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שעליו הוסכם". בהקשר זה יצוין כי תכלית התקנות החדשות היא לצמצם את החלופות המקנות סמכות מקומית לבתי המשפט, הן  במטרה לייעל ולפשט את הכללים לקביעת הסמכות המקומית והן על מנת לחזק את הכלל הידוע לפיו בעת הגשת תביעה, התובע הולך אחר הנתבע.

...

בתשובה לבקשה טען הנתבע כי יש לדחות את בקשת התובעת להעברת הדיון לבית משפט השלום בחיפה, מאחר והגיש את התנגדותו לבקשת הביצוע ללשכת ההוצאה לפועל בירושלים ולא בחיפה, וכי ההתנגדות הועברה כדין, על פי תקנה 109ב(ב) לתקנות ההוצאה לפועל התש"ם-1979 (להלן: "תקנות ההוצאה לפועל").

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים אני סבורה כי דין הבקשה להעברת הדיון לבית משפט השלום בחיפה, להידחות.

לפיכך, דין בקשת התובעת להידחות.

וראו למשל: רע"א (מחוזי-ירושלים) 25454-01-19 במרום הפקות 2004 בע"מ נ' אלי אינון אוחנה [פורסם בנבו] (1.5.19) : "שאלה נוספת המתעוררת בהקשר זה, היא מה הדין מקום בו מגיש הזוכה (התובע) לבית המשפט הנעבר בקשה להעברת הדיון לבית משפט אחר? במקרה כזה, אם מוצא בית המשפט כי לא נתונה לו סמכות לדון בתביעה, רשאי הוא להעבירה לבית המשפט המוסמך. ואולם, אם מוצא בית המשפט כי קיימת לו סמכות מקומית לדון בתביעה, על פי אחת החלופות שבדין, עליו להותיר את הדיון אצלו ולא להעביר את התביעה לבית משפט אחר המוסמך אף הוא. כאמור, במצב דברים זה, ובניגוד למצב בו מוגשת תביעה מלכתחילה לבית המשפט, לא תינתן עדיפות לבחירת התובע דווקא (השווה רע"א (נצ') 33705-11-18 חוסרי נ' ממאדור. קום בע"מ [פורסם בנבו] (3.1.19); רע"א (נצ') 25607-01-19 בית הספר תגליות בע"מ נ' מימון [פורסם בנבו] (15.1.19))". אשר על כן הבקשה להעברת הדיון בהיעדר סמכות מקומית נדחית.

בעקבות כך, ביום 21.5.2019, הוגש כנגד הנתבעת כתב תביעה בסכום קצוב ללישכת ההוצאה לפועל, במסגרת תיק הוצל"פ שמספרו 502436-05-19, וזאת בגין יתרת חובה של הנתבעת כלפי התובעת, חיובים שנבעו מרכישת מוצרים ושירותים לנתבעת, בסך כולל של 13,717.26 ₪ (בערכי קרן סך של 12,939.21 ₪).

בנוסף, הנתבעת תישא בהוצאות התובעת בגין ההליך שבכותרת בגין האגרה ששולמה, בכפוף להצגת אסמכתא מתאימה, בגין שכר עדים בסך של 200 ₪, ובנוסף בגין שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 3,500 ₪.

...

הנתבעת לא השיבה לשאלות וניסתה להרחיק את עצמה מכל קשר מהתובעת, בניגוד למסמכים עליהם היא חתומה, ללא כל הסבר המניח את הדעת, ועל רוב השאלות ענתה תשובה שמהותה "לא יודעת". מכל האמור לעיל עולה, כי התובעת הוכיחה את תביעתה ברמה הנדרשת במשפט אזרחי.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה, כי דין התביעה להתקבל.

לאור האמור, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את סכום התביעה בסך של 13,717.26 ₪ בצירוף הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (29.4.2019) ועד למועד התשלום בפועל.

ביום 07.12.2022 הגיש המבקש בקשת היתנגדות לבצוע תובענה על סכום קצוב בלישכת ההוצאה לפועל בצפת יחד עם בקשה להארכת מועד הגשת בקשת ההיתנגדות ובקשה לעיכוב הליכי ההוצל"פ. טענות הצדדים: המבקש טען בבקשת ההיתנגדות ועיכוב הליכים שנתמכה בתצהיר כי אינו חייב מאומה למשיבה וכי כל הנטען בכתב התביעה הנו הטעייה, מירמה, זיוף חתימה ומוכחש.

על כן, ישנו משקל בעת בחינת סכויי המבקש להצליח בהליך המשפטי שהוא מנהל לטענתו כי לא קיבל את מכתב האזהרה, לא קיבל סחורה בגין התובענה או שקבל חלק מהסחורה פגומה והחזיר אותה למשיבה בהסכמתה וכי אינו חייב למשיבה מאומה כך ששילם את כל המוטל עליו.

...

מן הכלל אל הפרט: לאחר עיון בטענות המבקש הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה לעיכוב הליכים.

אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה לעיכוב הליכים בכפוף להפקדת סכום של 7,000 ₪ לקופת בית המשפט וזאת בתוך 30 יום.

התובענה ורקע: התובעת הגישה נגד הנתבע תובענה על סכום קצוב ללישכת ההוצאה לפועל בצפת ביום 10.6.12 ע"ס 2,721 ₪ בטענה לאחזקת מקלט טלויזיה ואי תשלום האגרות והקנסות המתחייבים עפ"י דין לתקופה שבין המחצית השנייה של שנת 2007 לבין שנת 2011.

אני דוחה את טענת הנתבע, כי יש להורות על מחיקת התובענה מאחר ולא נשלח לנתבע מכתב התראה טרם הגשת התובענה ללישכת ההוצאה לפועל.

...

דין טענת הנתבע להתיישנות התובענה להידחות הן במישור הדיוני והן במישור המהותי.

בכל מקרה טענת הנתבע בעניין זה, כבר עלתה בעבר בהליכים שבין התובעת לבין בעלי דין שחלקם יוצגו ע"י ב"כ הנתבע דכאן, ובתי המשפט הגיעו למסקנה, כי מסמכי התובעת מהווים רשומה מוסדית כמשמעה בדין (ראו: ע"א (נצרת) 27087-12-19 רשות השידור נ' עדוי, ניתן ביום 21.6.19 (נ/2 פס"ד שהוגש ע"י הנתבע); ע"א (נצרת) 27463-04-20 רשות השידור נ' חביבאללה (ניתן ביום 28.10.20) (וגם פסקי הדין שהוגשו ע"י התובעת ת/1)) .

התוצאה: התביעה מתקבלת במלואה.

תוך שנתתי את דעתי, בין היתר, לסכום התביעה ומהותה, מספר הישיבות שהתקיימו, מספר העדים שהעידו, שכר העד מטעם התובעת, ההתנהלות הדיונית של הצדדים לרבות בדיון ההוכחות כפי שהדבר משתקף מפרוטוקול הדיון, משך החקירות וזכות הגישה לערכאות אני מחייב את הנתבע בהוצאות התובעת בסכום של 4,500 ₪.