העובדה כי הרכב נשוא הדיון נמכר כשנה קודם להגשת התביעה, אינה בגדר הפתעה או ארוע שאינו ידוע לתובעת, וכפי שיובהר להלן, יש לו גם משמעות בכל הנוגע להוכחת חלק מרכיבי הנזק הנתבעים.
מהסכם המכר עולה כי הרכב נמכר במצבו כפי שהוא (" AS IS").
שנימצא כי לתובעת נגרם נזק עקב ארוע תאונה שאינו מוכחש, והתובעת הציגה חוות דעת שמאי אשר לא נסתרה;
ומקום בו מצאתי כי אין במכירת הרכב כדי לגרוע מזכותה של התובעת להפרע בגין נזקיה, עת נמכר הרכב במצבו כפגום;
בהנתן כל אלה, יש להורות כי התובעת זכאית להפרע מן הנתבעת בגין נזקיה הישירים, דהיינו סך של 11,251 ₪.
אין ולא היה מקום להכללת רכיב נזק זה, מקום בו נמכר הרכב במצבו הפגום, וממילא לא הוכיחה התובעת כי לא נעשה שימוש ברכב, או מהו שוויו של "יום עמידה" כזה.
...
לאחר שחזרתי ועיינתי בכתבי הטענות, בטענות הצדדים ובמסמכים הנוספים אשר הוגשו לתיק בית המשפט, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי.
סוף דבר
הנתבעת תוסיף ותפצה את התובעת בגין הפער בין הסכום ששולם בפועל לבין זה אשר ענייניו הנזק הישיר דהיינו 3,938 ₪.
תביעת התובעת לעניין פיצוי בגין ירידת ערך, ימי עמידה ויתרת תשלום שכר טרחת השמאי, נדחית.
