תביעה בגין נזקים האם ניתן לתבוע פיצויים כתוצאה מפגיעת משאית בעמודים וכבלים

רכב התובע חנה בחניה ליד בית העסק שבו פועל התובע בכפר קאסם, לפתע משאית, מ"ר 70-555-33, שבבעלות הנתבעת 3 ומבוטחת על ידי הנתבעת 4 בביטוח אחריות לניזקי צד ג' (להלן: "המשאית") אשר הובילה מבנה קרוון היתנגשה בכבל חשמל וכבל תיקשורת אשר היו תלויים על עמוד, הכבלים נמשכו והעמודים נפלו, וכתוצאה מכך הכבלים נקרעו ונפלו על שיירת רכבים אשר חנו בסמוך ובה רכב התובע.

בעיניין מחאמיד בית המשפט דחה את התביעה לפצוי בגין נזק לרכוש שניגרם לו בעקבות שריפה שפרצה מאחר שהתובע שהקים מבנה בלתי חוקי וניהל בו עסק ללא רישיון, כך שבית המשפט שם הגיע למסקנה כי מתן סעד של פיצוי האמור להשיב את המצב לקדמותו הואיל והחזרת המצב לקדמותו פרושו של דבר החזרת המבנה ועסק לפעילות ללא רישיון וללא היתר.

ב"כ הנתבעת 1 מבסס טענה זו על האמור בזכרון הדברים שנחתם בין התובע לקונה הרכב ובו צוין כי "צד א יידע את צד ב לגביי תביעה שיש למוכר כנגד חברת הביטוח בגין פגיעת כבל חשמל ברכב וגרימת נזק...". לטענת ב"כ הנתבעת 1 הפשיטא של המשפט הזה מתוך ההסכם שבין התובע לקונה הוא שכל סכום כסף שבית המשפט יפסוק במסגרת התביעה דנן אמור להיות מועבר לידי הקונה (עמ' 31, שורות 6-1 לפרוטוקול).

...

לכן, מסיבה זו, אני סבור כי הנתבעת 1 לא שילמה לתובע את הסכום שאינו שנוי במחלוקת.

סוף דבר הנתבעת 1 או לחילופין הנתבעות 3 ו-4, באמצעות הנתבעת 4 (בהתאם לסעיפים 10.44 ו- 10.45 לעיל), תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: 11.1.

הנתבעות 1 ו-4 תישאנה , בחלוקה שווה ,בתשלום הוצאותיה של הנתבעת 2 ,אשר התביעה נגדה נדחית ,סכום הוצאות שהתובע מחויב לשלמו לנתבעת 2 , בסך כולל של 6,000 ₪.

בפני תביעה כספית לפצוי בגין נזקים נטענים בסך של 21,700 ₪.

יש לציין שבהליכי משא ומתן לפני הגשת התביעה, הוגשה הצעה לתיקון בשיעור של 8,000 ₪ + מע"מ בלבד, דהיינו פחות ממחצית הסכום הנתבע כעת.

התובעים עצמם הבהירו בסעיף 1 לכתב התביעה כי "ביתם ניזוק כתוצאה מפגיעת משאית... בעמוד של חברת "בזק". התובעים לא הציגו יריבות בינם לבין הנתבעת 4 ועל כן יש לדחות את התביעה כנגדה.

מצורף צלום מסך מתוך מערכות הנתבעת ביחס להתקנה זו. הנתבעת 4 טוענת כי משאית הנתבעת 1 פגעה בעמוד תיקשורת של הנתבעת 4, בארוע זה נגרם לנתבעת נזק בסכום של למעלה מ-5,000 ₪- נזק בגינו היא שומרת על זכותה לשלוח לנתבעות 1-3 דרישת תשלום.

בזק מצידה טוענת כי הכבל הותקן בגובה הנידרש וכי האחריות היא על הנתבעים 1-3 שנהיגה רשלנית ולא זהירה של נהג מטעמם היא שגרמה לפגיעה בכבל ומכאן לנפילת העמוד ולנזק בחצר.

...

הדרישה לסכום של 18,000 ₪ לנזק בחצר לא הוכחה ואינה עולה בקנה אחד עם הדרישה המוקדמת יותר לנזק בשיעור של כ-10,000 ₪ כולל מע"מ. אני דוחה את הדרישה לשיפוי בגין 1,400 ₪ בגין יעוץ משפטי, מדובר בתביעה קטנה הנעשית ללא מעורבות עורכי דין ואילו רצו יכלו התובעים להגישה במסגרת סדר דין מהיר תוך שימוש בשירותיו של עו"ד. הסכום שנפסק איפוא לתובעים הינו 10,300 ₪ ולסכום זה אני מוסיף 1,000 ₪ בגין הוצאות ועוגמת נפש.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים להלן פסיקתי בעניין: התרשמותי היא שיש לחייב את הנתבעים 1-3 והנתבעת 4 בחלקים שווים באופן שכל צד ישא ב- 50 אחוז מסך נזקם של התובעים וזאת בחיובים נפרדים.

את הנזקים ישלמו הנתבעים לתובעים בחיובים נפרדים כדלקמן: הנתבעים 1 ו-3 סך של 5,650 ₪.

לפני תביעה לפצוי בגין נזק שניגרם לרכב כתוצאה מנפילת עמוד תיקשורת עליו.

לשאלות נציג נתבעת 6, השיב נתבע 1 כי הכבל שנמתח מבית השכן אל העמוד, "העיף את העמוד" בעקבות פגיעת המשאית בו. לנוכח דברים אלה, התבקש נציג נתבעת 4 להסביר מדוע לא הוגשה הודעת צד ג' כנגד מי שלפי הטענה מתח את חוט החשמל מבית השכן אל העמוד, השיב כי פרטי אותו צד ג' אינם ידועים לנתבעים, והוסיף: "...למיטב הבנתו הוא לא ניכנס כנתבע בגלל השכנות בגלל שהוא עבריין. הבנו את זה מהנהג שלי... אין חולק שההתרחשות של הנזק שניגרם לתובעת כתוצאה מעמוד של בזק שנפל על הרכב שלה והשאלה היא איך הוא נפל ומי אשם בזה. לגבי איך הוא נפל אנחנו יודעים לומר שאכן המשאית שלנו פגעה בכבל וכתוצאה מכך העמוד של הבזק נפל על האוטו. אלא מה, מאחר ומדובר בכבל מאוד עבה כמו שראינו בסירטון וברגע שאתה כורך אותו נוצר שקיעה אי אפשר למתוח אותו והוא לא יכול להיות בגבהים. מי שמתח את הכבל אותו "שכן" "עבריין" עשה פעולה שהיא בלתי חוקית בעליל ובנוסף הוא תחם אותו בגובה הכביש של 3 מטר.

ניתן היום, א' אייר תש"פ, 25 אפריל 2020, בהיעדר הצדדים.

...

אין חולק על העובדה שהתובעת לא היתה עדת ראיה לתאונה שארעה, וגם אין בידי לקבוע כי היא אכן נמנעה מלתבוע את אותו קבלן/מאן דהוא בשל היותו "עבריין", או על מנת שלא להסתסך עם שכן שבביתו עבד, כטענת נתבעים 1, 3 ו-4.

סוף דבר, מפני כל אלה, החלטתי לקבל את התביעה בחלקה ולחייב את נתבעים 1, 3 ו- 4, ביחד ולחוד, לפצות את התובעת בסכום של 2,644 ₪ המהווה מחצית מסכום נזקיה המוכחים (אומדן שווי הרכב שניזוק + שכ"ט השמאי).

התביעה כנגד נתבעת 6 נדחית, בהעדר אחריות מצדה למה שארע.

מדובר בתביעה לתשלום פיצוי בגין נזק רכוש שניגרם למשאית שבבעלות המערערת בתאונה מיום 20.11.2019 שפרטיה כאמור להלן.

כתוצאה מכך העמוד נפל על משאית המערערת וגרם לה לנזקים (להלן: "התאונה").

בד בבד עם הגשת כתב ההגנה, הגישה חברת הביטוח בקשה למתן רשות למשלוח הודעה לצד שלישי כנגד בזק, אשר לטענת חברת הביטוח עובדיה פעלו ברשלנות בהותרת הכבל הרופף בצורה מסוכנת באתר, ולכן היא האחראית הבלעדית לנזק שניגרם אם נגרם למשאית.

משכך תוצאת פסק הדין אינה סבירה, משום שהיא מותירה נפגע בנזק רכוש ללא פיצוי של ממש, במקרה בו אין הכחשה לקיום התאונה ואין מחלוקת כי זו לא ארעה באשמתו.

בעניינינו, איני סבורה כי מתקיימות נסיבות המצדיקות היתערבות בשקול דעת הערכאה המבררת, ולא מצאתי ממש בטענה כי התוצאה אליה הגיע בית המשפט קמא אינה סבירה, משום שלא ייתכן כי תתרחש תאונה, שאיש אינו חולק שארעה, ובסופו של יום ייוותר הניזוק (בנזק רכוש) בתאונה מבלי יכולת לגבות פיצוי בגין נזקיו ממאן דהוא.

...

זאת ועוד, אני סבורה כי קיים היגיון בקביעת בית המשפט קמא שלאור העדויות ששמע והגרסאות לעניין אופן אירוע התאונה, לא הוכח כי הנזק למשאית, שנטען כי נגרם בתאונה, אם זו אירעה, כפי שתיארו העדים הרלוונטיים לעניין זה, אכן נגרם בתאונה.

לאור כל האמור לעיל, מצאתי כי פסק דינו של בית משפט קמא נמצא במתחם שיקול הדעת המוקנה לו כערכאה דיונית.

לסיכום לאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית הערעור.

לפניי תביעה לפצוי בגין נזקים נטענים שנגרמו לעמוד חשמל וכבלים של חברת החשמל, ולשיפוי בגין עלויות תקונם.

רספונדר פירוט לארוע מספר 32074 מיום 09.07.2018 – נזק מספר 207270 (נספח 2 – עמ' 21 לנספחי כתב התביעה) (אף שם מצוין הלטמן), ובו מפורט כי: "משאית פגעה בכבל חיבור לבית מעמוד US88A לכוון בית כתוצאה מהמשיכה נוצר שבר בראש עמוד בטון ונמשכו כבלי חיבור נוספים ... יציאה מ"נ מופסקת... תמונות נימסרו למיכה... הערה: עמוד מס'US88A קרס, יש ניצוצות". מיסמך קודים לחיוב נזק מס' 207270 (מיום 30.08.2018) חתום ע"י מיכאל פקרסקי (נספח 2, עמ' 22 לנספחי התביעה), ובו פורטו הקודים במערכת חברת החשמל לצורך חיובי הנזק.

על חברת החשמל, כתובעת, הנטל להוכיח את ניזקה (ע"א 355/80 נתן אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ (9.3.1981)).

...

לאור האמור, אני מקבל את התביעה בצורה חלקית.

בסך הכול ישלם הנתבע לתובעת סך של 7,433 ש"ח, מוצמד ונושא ריבית כדין ממועד הגשת התביעה.

כן ישלם הנתבע לתובעת את סכום אגרות בית המשפט ששולמו על ידה, שכר העד מטעמה, וכן שכר טרחת עו"ד בגובה 2,000 ₪.